• סרטים חדשים: ״האדם הראשון״ של דמיאן שאזל
  • כוכב נולד
  • פסטיבל ניו יורק 2018: דיווח שני ואחרון
  • ״בערה״, ניתוח לסרטו של לי צ׳אנג דונג
  • Won't You Be My Neighbor?
  • ״ארץ ההרגלים היציבים״, סקירת נטפליקס
  • זמנים קשוחים באל רויאל
  • דיווח ראשון מפסטיבל ניו יורק 2018
  • פרס האוסקר לסרט בשפה זרה: הרשימה הרשמית
  • הכהנים הגדולים: פרק 10 - ״אכזריות בלתי נסבלת״
  • ״בחשכת הליל״, סקירת נטפליקס
  • ונום
  • ״הג׳נטלמן והאקדח״, סקירה
  • כוכב נולד
  • ״חיפוש״, סקירה
  • אימת החודש - ספטמבר 2018
  • המלצות סינמטקים: מהדורת אוקטובר 2018

פרויקט כל זוכי האוסקר בקטגורית הסרט הטוב ביותר – פרק 77: "מיליון דולר בייבי" (2004)

10 באפריל 2018 מאת אור סיגולי

בטקס האוסקר ה-77 הצליח קלינט איסטווד לעשות משהו שלא קרה כבר עשרים שנה – הוא היה לראשון מאז מילוש פורמן ("אמדאוס") שביים שני זוכי אוסקר בקטגורית הסרט הטוב ביותר. נכון ל-2018 הוא גם האחרון שעשה זאת.
בכך הצטרף איסטווד לקבוצת עילית שכוללת את פורמן, בילי ווילדר, פרנסיס פורד קופולה, פרד זינמן, רוברט ווייז, דיויד לין, וינסנט מינלי, איליה קאזאן ופרנק קפרה. היחיד שהצליח לעשות זאת שלוש פעמים היה וויליאם וויילר ("גברת מיניבר", "שנות חיינו היפות ביותר", "בן-חור").

זוכה הסרט הטוב ביותר הקודם של איסטווד היה יצירת המופת משנת 1992 "בלתי נסלח", שסימן גם את הפעם הראשונה שאיסטווד התקבל בשערי האוסקר, ועוד עם שלוש מועמדויות על סרט אחד: הפקה, בימוי ושחקן ראשי. על השניים הראשונים גם זכה. אתם יכולים לקרוא עליו בהרחבה בפרק המוקדש לזוכה ה-65. איסטווד, אגדת הקולנוע האמריקאית בעלת קריירה מפוארת של בימוי ומשחק שהחלה באמצע המאה ה-20 והמשיכה ללא הפסקה אל תוך האלף החדש, חזר לאוסקר 11 שנים לאחר מכן עם מועמדויות לבימוי והפקת "מיסטיק ריבר", ותוך שנה אחת, כאשר היה בן 74, שוב קיבל טריפל מועמדויות על הפקה, בימוי ומשחק, הפעם על "מיליון דולר בייבי" (Million Dollar Baby) וזכיותיו היו זהות לאלו של "בלתי נסלח".

הזוכה של 2004 היה מקרה מעניין בנוף האוסקרים, מכיוון שבתחילת העונה סרטו החדש של קלינט איסטווד היה בגדר נעלם, וההימורים המרכזיים באותה שנה התרכזו בעיקר ב"הטייס" של סקורסזי, בעיקר כי הייתה תחושה שהמאסטר הזה חייב לזכות מתישהו והפקת הענק שלו על המיליונר הווארד יוז עלולה סוף סוף לעשות זאת. זה גם נראה הגיוני מאוד כי מאז אמצע שנות התשעים אלו בדיוק היו סוג הסרטים שזכו: הפקות מרהיבות ותקופתיות (להוציא את "אמריקן ביוטי" שהיה עוף מוזר לאותה תקופה). אבל ברגע שנחשף סרטו של איסטווד בתחילת דצמבר, כמעט משום מקום, הפך לחביב המבקרים ולהצלחה בקופות, הוא התמקם במרכז המירוץ וצבר יותר ויותר מומנטום עד למעמד הזכייה באוסקר ה-77.
איסטווד חזר לאוסקר פעמיים לאחר מכן, עם "מכתבים מיאוו ג'ימה" (2006) ו"צלף אמריקאי" (2014), אם כי על האחרון לא היה מועמד כבמאי.

"מיליון דולר בייבי" שבר את הרצף הארוך של הפקות הענק שהאקדמיה אימצה אל ליבה בשנים שלפני. אבל יותר מכך, הזכייה הזו גם פתחה רצף חדש של סרטים עכשוויים ומחוספסים ששלטו באוסקר עד כניסת העשור הבא וזכיית "נאום המלך". "מיליון דולר בייבי", שהגיע אחרי רצף סרטים בידוריים מאוד שאפיינו את תחילת העשור החדש ("גלדיאטור", "נפלאות התבונה", "שיקגו" ו"שר הטבעות: שיבת המלך"), הזכיר יותר מהכל את זוכי שנות השבעים, שהציגו עולם פסימי בעל ערכים רעועים דרך מבע קולנועי ישיר ולא מתייפייף. אחרי "מיליון דולר בייבי" זכו "התרסקות", "השתולים" (ובו היה איזון קרמתי ל-2004, כי הפעם סקורסזי ניצח את איסטווד), "ארץ קשוחה" (שאמנם מתרחש בשנות השמונים, אבל עדיין קשה להחשיבו הפקה תקופתית), "נער החידות ממובאי" ו"מטען הכאב". סבירות גבוהה שהמוראל הלאומי בעקבות המלחמה באפגניסטן, שלטון בוש, טראומת אסון התאומים והמצב הכלכלי הרעוע של ארה"ב גרם לעליית קרנם של הסרטים האלו.

שני דברים בולטים נוספים נראים מניצחון הסרט הזה. הראשון הוא שמדובר בסרט הספורט השלישי בסך הכל שזוכה באוסקר, אבל בשונה מ"רוקי" ו"מרכבות האש", הוא מציג תמונת מצב עגומה בהחלט ואיננו מייצר תחושת התעלות בסופו כמו של הזוכים הספורטיבים הקודמים. עם זאת, הוא גם זוכה האוסקר הרביעי שעוסק במתאגרף או מתאגרף לשעבר, אחרי "מעתה ועד עולם", "חופי הכרך" ו"רוקי", ואכן מרגיש כמו סרט שעשייתו היא תוצר של תקופה קדומה יותר לימי האפקטים של האלף החדש. הדבר השני הוא שזה זוכה האוסקר הראשון שעוסק באופן ישיר בנושא המתת החסד, נושא שתמיד היה ותמיד יהיה שנוי במחלוקת בחברה, בטח נוצרית כמו זו האמריקאית. באופן מאוד מעניין, גם הזוכה בקטגורית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה של אותה שנה, "הים שבפנים" מספרד, עסק בנושא הזה בדיוק.

התסריט לסרט התבסס על כתביו של ג'רי בויד (תחת שם העת אף.אקס. טול), מאמן אגרוף לשעבר. במרכז הסיפור ניצבת דמותו של פרנקי דאן, מאמן אגרוף מזדקן שתהילתו מאחוריו ושגיאות העבר שעשה עם בני טיפוחיו רודפות אותו. הוא מנהל מכון אימון לא מפואר במיוחד, אותו מתחזק מתאגרף לשעבר ומבוגר גם הוא, בשם אדי. לאחר שפרנקי מפסיד את המתאגרף הטוב ביותר שלו מכיוון שפחד לקחת אותו לשלב הבא ולסכן את חייו, פונה אליו אישה צעירה בת 31 בשם מגי, המבקשת שיאמן אותה. הוא מסרב, אך היא מתעקשת עד שהוא מסכים והשניים מתחילים להתאמן ביחד. מגי מתגלה כמתאגרפת מוכשרת שהעיסוק בספורט עוזר לה למצוא נחמה בחייה כ"זבל לבן", ופרנקי מפתח אליה רגשות חיבה אבהיים, שיכולים להיות אלו שיגאלו אותו מהשדים שרודפים אותו. אבל חצי שעה לפני סוף הסרט מתרחש הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות לדמויות, וגם לצופים האמת, והסרט תופס כיוון מפתיע ששומט את הקרקע מתחת רגליהם של כל הנוגעים בדבר.

את התסריט כתב בחור בן 41 בשם פול האגיס, שמאחוריו רק סרט קולנוע אחד, אבל קריירה מרשימה מאוד של עשייה טלוויזיונית כמו הסדרה "שלושים ומשהו" שהעניקה לו שני פרסי אמי ב-1988. מעבר לכתיבה, בשנת הפקת "מיליון דולר בייבי", האגיס גם ביים את סרטו השני, שיתעכב שנה עד שייצא לבתי הקולנוע, וב-2005 יהפוך לזוכה האוסקר של אותה שנה – "התרסקות". האגיס, שהפסיד את האוסקר על כתיבת "מיליון דולר בייבי", יזכה באוסקר הכתיבה שנה לאחר מכן, יהיה ליחיד בהיסטוריה שכתב שני זוכי אוסקר ברציפות, ויהפוך לאחד האנשים החזקים בהוליווד. הוא ישתף פעולה עם איסטווד בדאבל המלחמה שלו ב-2006 ("מכתבים מאיוו ג'ימה" שיהפוך אותו למועמד אוסקר שלוש שנים ברציפות, ו"גיבורי הדגל"), באותה שנה גם יפיק את הסרט החדש בסדרת ג'יימס בונד "קזינו רויאל" וימשיך הלאה גם ל"קוונאטום של נחמה". אבל כאשר עננת ההתלהבות סביב האגיס החלה להתפזר, "התרסקות" הפך להיות אחד מזוכי האוסקר השנואים ביותר, סרטיו כבמאי ותסריטאי הצליחו פחות, ובין 2013 ל-2018 לא יהיה מעורב בשום פרויקט כתסריטאי או במאי.

השמועות גורסות שאיסטווד צילם את הדראפט הראשוני שכתב האגיס. אם זה נכון, אז ללא ספק מדובר בעבודת הכתיבה הכי טובה של האגיס – סיפור יעיל מדויק שיוצר דמויות נהדרות, להוציא את הוויס-אובר של אדי שקצת מסבירני יתר על המידה ומתאר לנו דברים שאנחנו רואים. אבל האמת היא שלדעתי זה הבימוי של איסטווד שהופך את "מיליון דולר בייבי" לסרט המעולה שהוא, מבלי לקחת דבר מעבודתו של האגיס (ראינו מה קורה כשאיסטווד נופל על תסריט לא טוב. זה לא נעים לאף אחד). איסטווד מביים את כל הסרט בשקט, בעוצמה שמגיעה מקלוז-אפים ומיזנסצנה מדויקת, העמדה מעולה של קרבות האגרוף, שימוש רזה כמה שניתן במוזיקה (שהוא עצמו הלחין) ובניית עולם קולנועי רב הבעה. הסרט מוביל את הצופה פנימה ביד בטוחה מהרגע הראשון, אבל לרגע לא לוחץ, לא עושה סלטות באוויר כדי להתחבב עליך, וזה עובד פלאים.

בתחילת הפרק כתבתי שאיסטווד שבר שיא קטן כאשר ביים את זוכה האוסקר השני שלו, אבל גם השחקנית הראשית של הסרט הצליחה בזכותו לעשות טייק שני מרשים במיוחד. זוהי הילארי סוואנק, שפרצה לתודעה בשנת 1999, אז חטפה את אוסקר בזכות "בנים אינם בוכים" מתחת לאפה של אנט בנינג. מאז אותה הזכייה, סוואנק בחרה פרויקטים די גרועים ("הרואה בקלפים", "התכשיט" ו"שעת האפס", כאשר "אינסומניה" של נולאן היה יוצא דופן) ולא שחזרה את התגובות המצוינות שקיבלה ב-1999. "מיליון דולר בייבי" היה סוג של קאמבק בשבילה, והוליווד חיבקה אותה במהירות, מעניקה לה אוסקר ראשי שני תוך חמש שנים, כאשר שהיא שוב מנצחת את אנט בנינג (הפעם על "להיות ג'וליה"). כך הצטרפה סוואנק לג'ודי פוסטר, ג'יין פונדה, אינגריד ברגמן, בטי דייויס, אוליביה דה האווילנד, אליזבת טיילור, גלנדה ג'קסון, סאלי פילד, ויויאן לי, לואיז ריינר וקתרין הפבורן שזכו בשני פרסי השחקנית הראשית (להפבורן, ספציפית, יש ארבעה). מריל סטריפ הצטרפה לקבוצה רק יותר מאוחר, כשזכתה על "אשת הברזל". התוספת האחרונה לרשימה הייתה פרנסס מקדורמנד.
האמת היא שסוואנק הרוויחה את האוסקר שלה ביושר. היא באמת מדהימה בתפקיד מגי, ובטח שהשינוי הפיזי שעברה לטובת הסרט עזר לזה גם. עם זאת, אחרי האוסקר הזה סוואנק חזרה לסורה ולבחירת התפקידים הלא טובים שלה. כן הייתה לה הופעה מצוינת אחד מאז, במיוחד במערבון הלא-מוערך-דיו של טומי לי ג'ונס "המסע", אבל כל השאר היה בין זניח לרע. כנקודת אור, לאחרונה יכולנו לראות אותה בהופעת משנה ב"לוגאן לאקי" של סודרברג.

סוואנק לא נתנה את ההופעה היחידה שזכתה באוסקר על "מיליון דולר בייבי", אלא גם מורגן פרימן סוף סוף הצליח לתפוס את הפסלון, בגיל 67 אחרי שלוש מועמדויות ("חוכמת רחוב", "הנהג של מיס דייזי" ו"חומות של תקווה"). השחקן הנפלא הזה, עליו הרחבנו את הדיבור בפרק על "הנהג של מיס דייזי", יהיה מועמד לאוסקר שוב חמש שנים לאחר מכן, גם בזכות איסטווד, הפעם בקטגוריה הראשית כנלסון מנדלה בביוגרפיה הקולנועית המשמימה "אינוויקטוס". זכיית שני השחקנים האלו היית להישג נדיר ומרשים לזכותו של איסטווד – זוהי כבר השנה השנייה ברציפות בה הוא ביים שני שחקנים זוכי אוסקר, אחרי טים רובינס ושון פן של "מיסטיק ריבר".
"מיליון דולר בייבי" התהדר בעוד הופעות קטנות ומצוינות, חלקן של שחקנים שלאחר מכן בנו קריירה מרשימה מאוד. ג'יי ברושל, שממש כמה שנים פנימה יהיה מוכר בעיקר בזכות הופעותיו הקומיות ("הדייט שתקע אותי", "סוף")' מופיע בתפקיד נוגע ללב של אחד המתאמנים במכון של פרנקי; שם גם אפשר למצוא את מייק קולטר שיהפוך להיות לוק קייג' בסדרת גיבורי העל של נטפליקס; אנתוני מקי שסרט נוסף בהשתתפותו יזכה באוסקר באותו עשור ("מטען הכאב") וגם הוא יצטרף למשפחת מארוול בתפקיד חברו של קפטן אמריקה – הפלאקון; מרגו מרטינדייל האדירה (או כפי שצריך לקרוא לה בעקבות הסדרה "בוג'אק הורסמן" – שחקנית האופי מרגו מרטינדייל) כאמא האיומה של מגי, וגם מייקל פנייה צץ ברקע מדי פעם. הוא, אגב, ישתתף גם בזוכה של שנה הבאה.

"מיליון דולר בייבי" ניצח את הביוגרפיה המרהיבה "הטייס", הביוגרפיה המוזיקלית "ריי", הביוגרפיה הסנטימנטלית "למצוא את ארץ לעולם לא" ואת "דרכים צדדיות". את הטקס סיים עם ארבעה אוסקרים מתוך שבע מועמדויות, כשבאופן מאוד מרגיז אף אחד מהן לא הייתה על צילום. אנחנו מכירים את נטיית האקדמיה לבחור בסרטים מרהיבים לקטגוריה הזו, ועדיין, העבודה של טום סטרן בסרט הזה הייתה בהחלט ראויה להיכלל בקטגוריה הצפופה הזו, בטח לפני הפאדיחה שהיא "פאנטום האופרה". השימוש בתאורה, החיתוכים בתוך הפריימים ופאלטת הצבעים (קרדיט חייב להגיע גם למעצב האומנותי הוותיק הנרי באמסטיד, שזכה באוסקר על "אל תיגע בזמיר" ו"העוקץ", אבל בגוף עבודותיו אפשר למצוא גם את "ורטיגו" ו"פסגת הפחד") הם חלק משמעותי מההצלחה של הסרט לאגף את הצופים ולא לתת להם להימלט. עבודת הצילום הראשונה של סטרן הייתה "רצח מתקתק" של איסטווד ב-2002 ומאז שיתף אתו פעולה בכל סרטיו. הוא היה מועמד לאוסקר פעם אחת, בזכות "ההחלפה". בעקבות השמטת סטרן מרשימת המועמדים, "מיליון דולר בייבי" היה השני ברצף של ארבע זוכי הסרט שנה אחרי שנה שלא היו מועמדים כלל לצילום.

יכול להיות שאני עדיין נמצא במחנה "הטייס", אבל זכייתו של "מיליון דולר בייבי" הייתה מוצדקת שבמוצדקות, זהו בהחלט אחד הסרטים הטובים ביותר של 2014, בה יצאו גם "שנים של אירוסין" האהוב עלי עד מאוד, הפרק השני של "להרוג את ביל", "המכונאי" עם כריסטיאן בייל, "עור מסתורי" המכשף, "אורות ליל שישי" המעולה ששימש כבסיס לסדרת הטלוויזיה, "גארדן סטייט", סרט הביכורים של שיין קארות' "פריימר", "עמוק במים" של ווס אנדרסון, "שבעה צעדים", "קינסי", "הלבוי", "לידה", "הפסיון של ישו", "וודסמן", "לפני השקיעה", "והרי החדשות", "פרנהייט 9/11", "קרוב יותר", "טרויה", "דרום אמריקה באופנוע", "סדרה של צרות", שניים מסרטי הזומבים המצטיינים ביותר של הקולנוע המודרני "שחר המתים" מאת זאק סניידר ו"מת על המתים" שהביא לפריצתו של אדגר רייט, "המסור", "נערות רעות", "מחול הפיגיונות" וכמובן "שמש נצחית בראש צלול".
בישראל הקולנוע המקומי הפך לפופולרי לראשונה מזה כמה עשורים בזכות "סוף העולם שמאלה" שסימן את שובו של אבי נשר, "ללכת על המים", "מטאליק בלוז", "אור" זוכה מצלמת הזהב של קרן ידעיה, "עטאש – צימאון" ו"הכלה הסורית". לאוסקר נשלח יוסף סידר בפעם השנייה עם "מדורת השבט" אך הבצורת נמשכה.

רשימת הזוכים המלאה של האוסקר ה-77:
הסרט הטוב ביותר: קלינט איסטווד, אלברט ס. רודי וטום רוזנברג – "מיליון דולר בייבי"
הבימוי הטוב ביותר: קלינט איסטווד – "מיליון דולר בייבי"
השחקן הראשי הטוב ביותר: ג'יימי פוקס – "ריי"
השחקנית הראשית הטובה ביותר: הילארי סוואנק – "מיליון דולר בייבי"
שחקן המשנה הטוב ביותר: מורגן פרימן – "מיליון דולר בייבי"
שחקנית המשנה הטובה ביותר: קייט בלאנשט – "הטייס"
התסריט המקורי הטוב ביותר: צ'ארלי קאופמן, מישל גונדרי ופייר ביסמות – "שמש נצחית בראש צלול"
התסריט המעובד הטוב ביותר: אלכסנדר פיין וג'ים טיילור – "דרכים צדדיות"
הצילום הטוב ביותר: רוברט ריצ'רדסון – "הטייס"
העריכה הטובה ביותר: תלמה סכונמייקר – "הטייס"
העיצוב האומנותי הטוב ביותר: דנטה פרטי ופרצ'סקה לו סיאבו – "הטייס"
עיצוב התלבושות הטוב ביותר: סאנדי פאוול – "הטייס"
המוזיקה המקורית הטובה ביותר: יאן א.פ. קצמרק – "למצוא את ארץ לעולם לא"
השיר הטוב ביותר: חורחה דרקסלר – "דרום אמריקה באופנוע" (הצד השני של הנהר)
מיקס הסאונד הטוב ביותר: סקוט מילאן, גרג אורלוף, בוב בימר וסטיב קנטמסה – "ריי"
עריכת האפקטים הקוליים הטובה ביותר: מייקל סילברס ורנדי תום – "משפחת סופר-על"
האפקטים הויזואלים הטובים ביותר: ג'ון דיקסטרה, סקוט סטוקדיק, אנתוניה לה-מולינרה וג'ון פרזייר – "ספיידרמן 2"
האיפור הטוב ביותר: ואלי או'ריילי וביל קורסו – "סדרה של צרות"
סרט האנימציה הטוב ביותר באורך מלא: בראד בירד – "משפחת סופר-על"
הסרט הטוב ביותר בשפה זרה: אלחנדרו אמנבר – "הים שבפנים" (ספרד)
הסרט התיעודי הטוב ביותר באורך מלא: רוס קאופמן וזאנה בריסקי – "נולדו לבורדל: ילדי החלונות האדומים של כלכותה"
הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר: רוברט האדסון ורוברט יוסטון – "ימים גדולים: צעדת הילדים"
סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר: כריס לנדרת' – "ריאן"
הסרט הקצר הטוב ביותר: אנדריאה ארנולד – "צרעה"
פרס מיוחד: סידני לומט
פרס מיוחד על תרומה הומניטרית: רוג'ר מאייר

הדירוג המתעדכן של זוכי הסרט הטוב ביותר, מהגבוה לנמוך:
1. "צייד הצבאים" (1978)
2. "הסנדק" (1972)
3. "בלתי נסלח" (1992)
4. "הכל אודות חווה" (1950)
5. "לורנס איש ערב" (1962)
6. "הסנדק 2" (1974)
7. "שתיקת הכבשים" (1991)
8. "חופי הכרך" (1954)
9. "במערב אין כל חדש" (1930)
10. "הרומן שלי עם אנני" (1977)
11. "קן הקוקיה" (1975)
12. "זה קרה לילה אחד" (1934)
13. "הגשר על הנהר קוואי" (1957)
14. "חלף עם הרוח" (1939)
15. "קזבלנקה" (1943)
16. "קאובוי של חצות" (1969)
17. "הקשר הצרפתי" (1971)
18. "גלדיאטור" (2000)
19. "מה יפית עמק נוי" (1941)
20. "שר הטבעות: שיבת המלך" (2003)
21. "צלילי המוסיקה" (1965)
22. "בן-חור" (1959)
23. "מעתה ועד עולם" (1953)
24. "רוקי" (1976)
25. "פלאטון" (1986)
26. "אנשים פשוטים" (1980)
27. "כחום הלילה" (1967)
28. "אמדאוס" (1984)
29. "פורסט גאמפ" (1994)
30. "אוליבר!" (1968)
31. "מיליון דולר בייבי" (2004)
32. "רבקה" (1940)
33. "כנפיים" (1927)
34. "שנות חיינו היפות ביותר" (1946)
35. "איש הגשם" (1988)
36. "רשימת שינדלר" (1993)
37. "גבירתי הנאווה" (1964)
38. "הקיסר האחרון" (1987)
39. "סיפור הפרברים" (1961)
40. "קרמר נגד קרמר" (1979)
41. "זיכרונות מאפריקה" (1985)
42. "אדם לכל עת" (1966)
43. "כל אנשי המלך" (1949)
44. "הפצוע האנגלי" (1996)
45. "סוף השבוע האבוד" (1945)
46. "גברת מיניבר" (1942)
47. "שיקגו" (2002)
48. "אמריקן ביוטי" (1999)
49. "רוקד עם זאבים" (1990)
50. "טיטניק" (1997)
51. "טום ג'ונס" (1963)
52. "לב אמיץ" (1995)
53. "תנאים של חיבה" (1983)
54. "הנהג של מיס דייזי" (1989)
55. "העוקץ" (1973)
56. "גראנד הוטל" (1932)
57. "מרטי" (1955)
58. "שייקספיר מאוהב" (1998)
59. "ג'יג'י" (1958)
60. "מסביב לעולם ב-80 יום" (1956)
61. "המרד על הבאונטי" (1935)
62. "הדירה" (1960)
63. "נפלאות התבונה" (2001)
64. "גנדי" (1982)
65. "המלט" (1948)
66. "פאטון" (1970)
67. "מרכבות האש" (1981)
68. "סימארון" (1931)
69. "תהלוכה" (1933)
70. "זיגפלד הגדול" (1936)
71. "הסכם ג'נטלמני" (1947)
72. "ברודווי מלודי" (1928)
73. "החיים של אמיל זולא" (1937)
74. "אמריקאי בפריז" (1951)
75. "הן לא תיקחו עימך" (1938)
76. "הולך בדרכי" (1944)
77. "ההצגה הגדולה בתבל" (1952)