• רשימת המועמדים המלאה לפרסי אופיר 2017 הגיעו
  • מחשבות ותובנות על המועמדים לפרסי אופיר 2017
  • סרטים חדשים: ״לוגאן לאקי״ של סודרברג
  • רטרוספקטיבה למקס אופולס בסינמטקים
  • ?פרסי אופיר 2017: אוטופיה אפשרית
  • הבית תמיד זוכה
  • ״רוחות קרות״, סקירה
  • פרסי אופיר 2017: הסרטים התיעודיים
  • פרסי אופיר 2017: החמישיות של סריטה
  • פרסי אופיר 2017: סיכום תקופת ההקרנות
  • ״מאהב כפול״, סקירה
  • חטוף
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 36
  • פסטיבל ונציה 2017: קצת על סרטי התחרות
  • אימת החודש - יולי 2017
  • ״דנקרק״, סקירה

אודות ותולדות

סריטה הוא מגזין קולנוע מקוון, שילוב בין בלוג וכתב-עת מבחינת סגנון הכתיבה וקצב עדכון התכנים. מדי יום תוכלו למצוא דעות כתובות על סרטים חדשים כישנים, אירועים קולנועיים בארץ ובעולם ועדכונים על אירועי קולנוע שמקיים הבלוג מספר פעמים בשנה. אנחנו בסריטה מאמינים כי ניתן לכתוב באופן רציני ומעמיק גם על סרטים מטופשים, ממש כשם שאפשר להתייחס בקלילות והומור גם ליצירות כבדות משקל ורבות חשיבות. הבלוג נמצא כעת בשנתו החמישית, ולמרות שהרבה מאוד השתנה במרוצת השנים, כמה החלטות בסיס נשמרו כשהיו. לדוגמה, בבלוג אין ביקורות קולנוע במובן המקובל של המילה, יש סקירות (טקסטים ממצים הנוטים לכיוון של המלצה ומצע לדיון) וניתוחים (טקסטים ארוכים ומפורטים המיועדים לאלה שכבר צפו בסרט ורוצים להעמיק בו). עניין חשוב נוסף הוא חוסר ההתחשבות באקטואליה כגורם מנחה, כאשר לצד סקירות על סרטים עכשוויים מתפרסמות מעת לעת גם כאלה על סרטים ותיקים הרבה יותר, מראשית ימי הקולנוע ועד היום. זאת מתוך מחשבה שתמיד עדיף לכתוב על סרט אהוב מאשר על סרט שלא עורר דבר בכותב, כדי להבטיח טקסטים באיכות גבוהה ובעלי רמת עניין מועצמת.

srita_blade_runner

קיצור תולדות סריטה

המונח "סריטה", שילוב של שריטה וסרט שבא לרמז על חיבה עמוקה עד כדי הפרעה נפשית אל האמנות השביעית, הופיע לראשונה באתר עכבר העיר בשנת 2008. היה זה טור דעה שבועי של אורון שמיר שמטרתו המוצהרת הייתה ניפוץ מיתוסים או דעות רווחות בקשר לעולם הקולנוע והבעת השקפת עולם מעט אחרת (סרטי אינדי אמריקאיים הם לא באמת עצמאיים, אנימציה אינה ז'אנר אלא מדיום המתאים גם למבוגרים וכד'). בשנת 2009, ובעידוד עורכת העכבר אונליין דאז, נטע אלכסנדר, הפך הטור לבלוג הקולנוע של שמיר תחת מטריית הבלוגים של העכבר קפה, רשת חברתית מבית עכבר העיר. הבלוג-קפה היה פופולרי למדי והופיע תדיר גם באתר עצמו, בשעה ששמיר עדיין תיפקד גם כמבקר המרכזי של האתר, והבלוג נועד להמשיך את אותו קו מחשבה אלטרנטיבי שלא תמיד מצא מקום במדור הקולנוע הרשמי של העכבר. הבלוג הלך ותפח, מסגל לעצמו קהל קוראים וקוראות שהפכו למגיבים קבועים.

בשנת 2010 החליט שמיר לפתוח את הבלוג לכל גולש וגולשת באשר הם, ולא רק לחברי מועדון הקפה של העכבר. החלטה נוספת הייתה להעלות את קצב העדכון של הבלוג לפעם ביום באופן קבוע, וזאת מבלי לגרוע מאיכות התכנים המתפרסמים בו על-ידי אייטמים אקטואליים רזים בטקסט (מה שקרוי ״ניוזים״ או ״אייטמים״) או שאר פתרונות קלים. הדומיין srita.net נרכש וסריטה החל את גלגולו השלישי, הפעם תחת וורדפרס. צעד זה חייב שיתוף פעולה עם בלוגרים נוספים, ובמקור יועד הבלוג להכיל שלושה גברים ושלוש נשים. רק שניים מהם עלו לבסוף לסיפון והפכו למזוהים עם הבלוג ולמייסדים לכל דבר: אור סיגולי, איש סם שפיגל שכתב אז בבלוג משלו בשם "מאגיקה", ועופר ליברגל מאוניברסיטת תל אביב, שהיה בעל הבלוג "זה לא מקגאפין". את כולם חיברה האהבה העצומה לאמנות השביעית והתשוקה לכתוב ולקרוא עליה מזווית שאינה ביקורת קולנוע רגילה ונורמטיבית. השלושה איחדו כוחות וכך נולד, על דלפק סניף ״האוזן השלישית״ בירושלים (שם עבד אורון וביקר תכופות אור), בלוג הקולנוע של סריטה בגלגולו הנוכחי והמוכר ביותר. זה קרה ב-21 בספטמבר 2010, שמצויין בכל שנה כיום ההולדת הרשמי של הבלוג.

כותבים אורחים באו והלכו, רובם ככולם אנשי קולנוע מסוגים שונים. מבין המתמידים ראוי לציין את פבלו אוטין, יניב אידלשטיין ואדוה לנציאנו, שהצטרפו בשנה השלישית למניין סריטה ותרמו רבות בדרכים שונות, ואת שירה ש. בן סימון שהגיעה בשנה הרביעית. יחד עם שלושת המייסדים שעדיין ממשיכים, תורם מאגר הכותבים של סריטה מזמנו הפנוי וללא תמורה כספית לתחזוקת מאגר הפוסטים של הבלוג, שמונה למעלה מ-1,500 טקסטים. בימים אלה נהנה סריטה מכניסות יומיות של אלפי גולשים (כמה עשרות אלפים בחודש), כמחצית מהם גולשים חוזרים או מנויים לרשימת התפוצה במייל, בפייסבוק ובטוויטר.

את הקפיצה שלו לתודעה חייב הבלוג לסרטו של יוסף סידר "הערת שוליים", אשר בקיץ 2011 הביא את שלושת חברי הבלוג להתאחד לטקסט אחד ומאוד מפורט על הסרט, מעין שולחן עגול של מחשבות בעקבות הצפייה ביצירה. פוסט זה, שגרר תגובות רבות באתר ומחוצה לו, לא רק ששבר שיאי צפייה (שנשברו מאז לא פעם) אלא גם הפך את סריטה בין לילה לבלוג בעל מאות קוראים קבועים שנשארו גם לסיקור המירוץ לאופירים של אותה שנה, מסורת נוספת של האתר. בסוף אותה שנה הציגו חברי סריטה את רשימת 50 הסרטים של כל הזמנים, פרויקט משולש משותף שעורר הדים ואף גרם לתגובה מחוץ לבלוגספירה – סינמטק חולון ביקש את חברי הבלוג להשתתף בערב מיוחד בו יוקרן הזוכה שלהם, "אפוקליפסה עכשיו", ולדבר עליו בפני קהל.

האבולוציה והייחוד של סריטה

כיום, חברי סריטה מארגנים הקרנות של סרטים רבים בקולנוע לב, בסינמטק הרצליה ובקרוב גם במקומות נוספים. במסגרת אירועים אלו ראויים לציון במיוחד הקרנות טרום-בכורה למיטב הסרטים הישראליים של 2013 (״מי מפחד מהזאב הרע״, ״הנוער״) ו-2014 (״אפס ביחסי אנוש״, ״גט: המשפט של ויויאן אמסלם״), בהן נכחו היוצרים למפגש משותף של קולנוענים-בלוגרים-קהל. בנוסף מקיים הבלוג הקרנות טרום-בכורה לסרטים מיוחדים במינם (למשל לסרט ״התבגרות״) ובשנת 2014 גם אירוע סיכום שנה ובו הוקרן סרט השנה של הבלוג (״בתוך לואין דיוויס״) ונערכה שיחה עם אשת השנה של סריטה, טליה לביא, יוצרת ״אפס ביחסי אנוש״.

מלבד פרסי אופיר, המקבלים כבוד לפחות כאילו היו האוסקר האמריקאי (ואולי אף יותר), מאורעות חוזרים בלוח השנה הקולנועי שתמיד דוחפים את הבלוג קדימה הם הסיקורים השנתיים מפסטיבלי הקולנוע של חיפה וירושלים, שנעשים באובססביות יום-יומית שלא קיימת בשום אתר אחר. כמו כן, סיכומי שנה למיניהם (עברית, לועזית) וגם "סיכום מחצית", המתפרסם בכל ראשית יולי, הפך להיות יוזמה פופולרית נוספת שאהובה על הגולשים. פוסטים שזכו להצלחה הפכו לפינות קבועות ואהודות, בין אם שבועיות כמו פינת ההמלצות המכונה ״דאבל-פיצ׳ר״, או חודשיות דוגמת ״אימת החודש״ הנותנת מקום של כבוד לקולנוע האימה, או ״מתחת לרדאר״ שמטרתה לחשוף את קהל הקוראות והקוראים לסרטים שלא בהכרח הוקרנו בבתי הקולנוע. עוד בנושא זה ראוי לציין את סדרת ההקרנות של ״סרטים מחוץ לזרם״, יוזמה משותפת של קולנוע לב וסריטה במסגרתה נחשף הקהל לסרטים שלא זכו להפצה מסחרית אך ראויים למסך הגדול.

בשלהי 2014 הוצג המראה החדש של סריטה, שעובר שיפוץ קוסמטי ופנימי אשר מטרתו להקנות לו מראה ייחודי, ממשק מתקדם יותר ואכסניה שמתאימה יותר למידותיו החדשות. את השיפוץ ביצעה חברת NetYou, והאתר עדיין פועל מאחורי הקלעים על וורדפרס. בשנת 2015 נתמך הבלוג בידי מענק מפעל הפיס לכתב-עת מקוון על קולנוע. תמיכה זו חזרה על עצמה גם בשנה שלאחר מכן, והיוותה אפשרות להקמת תשתית שעליה יוכל האתר לגדול ולצמוח בעתיד הנראה לעין.

pais