• פרסי אופיר 2017 - רשימת המתמודדים
  • הצלף
  • פרינט סקרין 2017: לקראת הקרנת הסרט ״בחדר שלי״
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 27
  • סרטים חדשים: ״קולוסאל״ של נאצ׳ו ויגאלונדו
  • נחשף סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים 2017
  • פסטיבל קולנוע דרום 2017 - הזוכים, הזוכות וסיכום
  • המומיה
  • לילה קשוח

״התבגרות״ (Boyhood): הקרנת טרום בכורה חינמית בשיתוף סריטה

29 באוגוסט 2014 מאת אורון שמיר

רק תראו כמה אנחנו אוהבים אתכם ואתכן: בעוד כשבועיים מגיע ארצה סרטו עטור השבחים של ריצ׳רד לינקלייטר, שכבר זכה לשם הלא רשמי ״בויהוד״ (Boyhood) ויופץ בישראל בתור ״התבגרות״. הסרט מגדיר מחדש את אורך הנשימה של המונח ״סרט מצופה״, שכן הבמאי צילם אותו על פני 12 שנים שלמות, בהן עקב אחר התבגרותו של ילד-שהיה-לנער בשם אלר קולטריין. אבל אין מדובר בסרט תיעודי מסוג ״7UP״ של אפטד או ״Anna״ של מיכאלקוב, אלא בסרט עלילתי לכל דבר בכיכובם של פטרישיה ארקט, איתן הוק ולורליי לינקלייטר בתפקיד משפחתו של הגיבור המתבגר פיזית ונפשית מול המצלמה.

כל הטוב הזה יגיע אל בתי הקולנוע ב-5 בספטמבר, אבל בזכות החבר׳ה הנחמדים בגלובוס מקס (ותודה אישית לאוהד קצין) הצלחנו לארגן לקוראים ולקוראות של סריטה הקרנת טרום בכורה כשבוע לפני, שמה שמיוחד בה הוא שהכרטיסים לא עולים דבר מלבד דקת הרשמה מזמנכם. בקיצור – בואו לראות איתנו את אחד האירועים הקולנועיים המדוברים של השנה, שחברי הבלוג כבר הספיקו להתאהב בו אנושות, לפני כולם ובחינם. כמה, למה ומה צריך לעשות? טוב ששאלתם ושאלתן.

עדכון חשוב: אתם מדהימים ואתן מדהימות, הכל חוסל תוך פחות משעה!

עדכון 29.8, יום האירוע: בעוד שעות ספורות תחל ההקרנה ששמחנו לשמח בעזרתה כמה עשרות מן הקוראים והקוראות שלנו. מסוג האירועים שאנחנו מוקירים כיוון שהם מעלימים את החיץ שיוצר האינטרנט ויכולים לאפשר דיון אמיתי יותר. אלא שאורכו של הסרט ולו״ז ההקרנות של המארחים הנדיבים שלנו לא יאפשרו שיחה שלאחר ההקרנה הפעם, כך שאם היא תתרחש – זה יהיה שוב כאן בבלוג. אני משאיר את הפוסט הזה כאן לראווה לאורך כל היום (שישי), אל הסקירות נגיע ממחר. במידה ותרצו להגיב, אנא.

בנוגע לכרטיסים, שלצערנו המלאי שלהם היה מוגבל מן הצפוי, יש עוד דרכים לראות את הסרט לפני כולם, או בחינם (אבל לא יחד, לא שאני מצאתי). לפני כולם אפשר בהקרנות טרום הבכורה הנוספות שיתקיימו בסוף השבוע הזה. בחינם אפשר לנסות מעבר לכביש אצל החברים מ״רוזבאד״, או בביתנו הרוחני – האוזן השלישית. כמובן שהסרט לא הולך לשום מקום, ולמעשה מגיע להקרנות מסחריות רק בעוד שבוע, מה גם שעוד ידובר בו רבות ללא ספק. אצלנו בסריטה מתוכננים גם סקירה וגם פודקאסט, בתור התחלה.
והנה המשך הפוסט המקורי:

מתי ואיפה זה?

יום שישי ה-29.8 (כן, יום שישי הקרוב!) בשעה 14:00 בקולנוע לב תל אביב אשר בדיזנגוף סנטר (שהופך אט אט למשכנן הקבוע של הקרנות הבלוג). הפעם אנחנו באולם 5, זה שמופרד מ-1 ו-2 על-ידי גשר מקדונלדס בו מתבגרים פאנקיסטים במשך השנים (שווה סרט, לא?). מיד נגיע לעניין ההרשמה, אבל רק אקדים ואומר שבמידה וזכיתם או זכיתן בכרטיס אפשר ומומלץ להגיע כבר עם פתיחת הדלתות בשעה 13:30. כלומר, אל תרשמו ביומן את השעה 14:00 ואז תגיעו חסרי נשימה ב-14:07 רק כדי לגלות שכל המקומות הטובים כבר נתפסו (הכרטיס לא כולל מספר שורה וכסא, מי שבא מוקדם משיג את המקומות הטובים) ואולי לא תספיקו לבקר במזנון או בשירותים. וייתכן שכדאי, מדובר בסרט לא קצר (165 דקות, אבל מה זה לעומת תריסר שנות עשייה?).

אני מקווה שיש מספיק ידע בנוגע לדרכי גישה אל הדיזנגוף סנטר, בגדול מדובר במיקום המנקז אליו המוני קווי אוטובוס ומוניות שירות מכמעט כל מקום בתל אביב, לרבות התחנה המרכזית והתחנה המרכזית לא פחות של ארלוזורוב. אז אעבור ישר לעניין.

איך נרשמים?

כרגיל, זה משחק של זריזות. יש באולם 100 מקומות שהם שלנו, ואנחנו נחלק כרטיסים עד גמר המלאי החל מעכשיו. זה מצריך מכם ומכן לשלוח מייל לכתובת הבלוגsrita.blog@gmail.com הכולל שם מלא, מספר טלפון שלא נעשה איתו כלום (נשבע), ואת מספר הכרטיסים שתרצו בין 1 ל-2 (לא אי אפשר יותר מזוגי, פשוט תגידו לשאר החברים שישלחו לנו מייל גם הם ושיזדרזו. ואם לא תגידו כלום תקבלו אחד!). חוזר שנית: האולם התמלא. אם הכל כשורה והאולם לא התמלא עדיין, תקבלו מייל חזרה עם ההזמנה שלכם ושלכן בשעות הקרובות מהרגע בו נעדכן את הפוסט הנ״ל שנגמרו הכרטיסים (סליחה על המתח, אנחנו עושים זאת ידנית).

זה רק עניין של טקסיות, אין צורך להדפיס או להגיע עם ההזמנה לאירוע עצמו שכן שמכם או שמכן יופיע ברשימה בכניסה, שם תוכלו להגיד לי היי. נשמח מאוד על הודעות ביטול, אפילו יום לפני, כי אני מנחש שתצטבר רשימת מאוכזבים די מהר והם אלה שננסה לשמח במקרה שכרטיס כלשהו יתפנה לפתע.
בקשה אישית – הגיעו בזמן. לא נוכל לשמור כרטיסים יותר מאוחר מ-13:59, כי האולם שלנו לזמן מוגבל (אפילו ויתרנו על דיון לאחר הסרט בשל האורך, אותו יהיה ניתן לקיים בבלוג) אז אנחנו חייבים להתחיל בזמן, אתכם או בלעדיכם. מה גם שאנחנו בעד לצ׳פר את הנועזים והנועזות.

ואם לא קיבלתי תשובה חיובית או תשובה כלל, אפשר פשוט לבוא?

האמת שכן, אבל זה על אחריותכם ואחריותכן בלבד. מבחינתי, בשעה 14:00 מתחילים את ההקרנה ואם האולם לא מלא, אז נמלא אותו – כי למה לא. בכל מקרה של ביטול בלי הודעה מראש יווצר מושב פנוי, ואם אתם רוצים או אתן מוכנות לעמוד קצת בכניסה ולקוות לטוב, אז בכיף – אולי זה ישתלם והסבלנות תפצה על חוסר הזריזות. אני גם מקווה שנוכל בכל מקרה לשלוח את מי שלא הצליח או הצליחה להיכנס בהרגשה טובה הביתה, אבל לא מבטיח עדיין כיצד נעשה זאת.

יאללה, אפשר להתחיל לשלוח לנו מיילים, ובואו נראה כמה מהר זה ייגמר. ארמוז שיש לנו עוד אירוע או שניים גם בחודש הבא, אז הדרך הכי טובה לדעת על הדברים האלה מיד כשהם מתפרסמים היא להירשם כמנויים ומנויות באחת הדרכים הבאות – הודעה למייל בכל פעם שמתפרסם פוסט חדש (אפשר לעשות זאת כאן בבלוג, למעלה מתחת לחיפוש), חיבוב עמוד הפייסבוק שלנו שמתעדכן יחד הבלוג והטוויטר גם.

תגובות

  1. hamlet הגיב:

    BOYHOOD rocks
    חובה לראות

  2. איתי הגיב:

    מצד אחד, באסה – לא הספקתי. מצד שני גם אם הייתי מספיק נראה לי הייתי מוותר על התענוג, כי האולמות הקטנים של לב דיזנגוף הם בדיוק ההיפך מתענוג. הם קטנים בצורה עלובה כל כך שהם לא ראויים להקרא ״אולם קולנוע״.

  3. יובל אדר הגיב:

    חבל לי שלא הספקתי אבל אני אנסה לעמוד בכניסה. זה נראה בדיוק כמו הסרטים המקסימים האלו שצריך לצפות בהם עם קהל אוהב קולנוע

  4. ארנון הגיב:

    -ספוילר-
    חן-חן על ההזמנה והצפייה ב"התבגרות". אבל שלא באשמתכם- א כ ז ב ה. ולאור הציפיותביקורות מתמוגגות וחרושת יחסי הציבור: אכזבה רבתי! סרט אדולסנטי למדי אודות "התבגרות". בעצם, מה ש"מחזיק" את הסרט המאכזב הזה – הגימיק של התבגרות-אמת של שחקניו לאורך השנים. אז מה? אילו שחקנים שונים היו משחקים את "גילאי האדם"- הסרט היה ממש סתם. סרט "אמריקאי", קלישאי למדי, "פיסת חיים" צפוייה. אף תובנה מעמיקה אודות התבגרות או "הזמן" (הקולנועי, הכרונולוגי וכיו"ב). כמעט אף רגע באמת מרגש. דמות הגיבור-מלבד זאת שהוא הולך ו"מתחתך" לנגד עיניינו- די לא מעניינת, די לא מתפתחת (יחסית לרצף הזמן)- סתם "הנער הרגיש" האמריקאי.ואגב, לעומת ההתארכות של הסרט- המעין סופטוב בסיום, רגע ההארה הרומנטי- מתואר בחיפזון מגוחך ממש (לפתע "התרה" של הסיבוכים וסיפור אהבה קלישאי, כשכולם יפים ומתחנפים לעין הצופה.)

    ואגב: ניתן היה לצפות בהקרנה לשוחרי קולנוע שרעשי אכילת הפופקורן (בעידוד "סריטה"! לא יאומן!) יחשכו מאיתנו הפעם.אך לא! פגשנו באותה התבהמות סלונית שכופה על מחרימי הפופקורן פסקול מעצבן של פיצוח ולעיסה ואצבעות רטובות מרוק- בסרט שאיננו אמור להיות בידור של "הצגה יומית"!

  5. Roi Berger הגיב:

    רציתי להודות לכם על ההקרנה של הסרט המרגש הזה!
    אז תודה
    🙂
    רועי ברגר

השאר תגובה