20 באוגוסט 2026 מאת רוי יודקביץ׳
הקולנוע יכול להיות כלי נוסטלגי אפקטיבי במיוחד, שכן הוא מדיום ויזואלי בו אפשר להקים לתחייה בקלות יחסית תקופות וזמנים שהיו וחלפו. קולנוענים רבים חזרו בשלב מסוים בקריירה שלהם אחורה לזמנים ולמקומות בהם גדלו וצמחו, משתמשים בכלים האומנותיים שלהם על מנת להקים לתחייה את זיכרונות ילדותם. עבור לא מעט מאותם קולנוענים זו גם הזדמנות לעשות מחוות ליוצרים עליהם גדלו ושעיצבו אותם… להמשך קריאה
15 באוגוסט 2026 מאת עופר ליברגל
"חג מולד מר" (Bitter Christmas) הוא סרטו החדש של פדרו אלמודובר. משמע, אירוע קולנועי שחלק מן הקהל בארץ ובעולם ממתין לו. יש משפט שנאמר בסרט לדמות של במאי, דמות שנרמז במפורש כי היא מקבילה לאלמודובר במידה מסוימת, וגדולה יותר מן האופן שבו דמות של במאית שגם היא מקבילה ליוצר הסרט. בכל מקרה, המשפט משווה בינו לבין ברגמן ופליני. אם יש… להמשך קריאה
8 באוגוסט 2026 מאת לירון סיני
ילדים זה מפחיד. לא יודעת אם שמתן לב. יש להם רשות להתנהל במרחב באופן שיותר דומה לכזה של בעלי חיים פחות תבוניים, או שפויים, לפחות בשנים הראשונות לחייהם. הם לא אחראים למעשיהם, בין אם מדובר בהכנסת דברים לא ראויים לפה ובליעה של סוללות או הפרשות אף, אם לא נעצור בעדם. יש להם חוסר מודעות לסכנות במרחב ברמת כבישים או גובה,… להמשך קריאה
6 באוגוסט 2026 מאת עופר ליברגל
שנת 2026 מסתמת כשנה ששבה ומסמנת את אוליביה ויילד כסיפור הצלחה וסמל מין, או לפחות סמל לעיסוק במיניות. הסיבה העיקרית לכך היא הסרט "ההזמנה" (The Invite) אותו היא ביימה ועליו עדיין לא כתבנו, במקרה שלי מכיוון שראיתי שאחרים נלהבים הרבה יותר ואני מוצא אותו רק כביצוע טוב (עם משחק טוב מאוד עד מצוין) לחומר גלם לא משובח בפני עצמו. אולם,… להמשך קריאה
1 באוגוסט 2026 מאת עופר ליברגל
כבר יצא לי כמה פעמים להמליץ על סרטים שזמינים בישראל בשירות הסטרימינג מובי (MUBI), שירות די ייחודי שכן הוא מציע קודם כל עבודה של אוצרות, בדגש על סרטים שלא בהכרח זוכים לחשיפה במקום אחר. בין היתר, יש בו תת-אגף גדול לקולנוע בבימוי נשים, שחובר לסוג של סדרה לא רשמית של אוצרות שאני מבצע באתר זה לאורך השנים: סרטים של נשים… להמשך קריאה
30 ביולי 2026 מאת רוי יודקביץ׳
מערכת היחסים שלי עם היקום הקולנועי של מארוול היא מהארוכות והוותיקות שיש לי בחיי; היא התחילה כשהייתי בן 10 וממשיכה בלי לעצור עמוק-עמוק לתוך שנות העשרים שלי. את מערכת היחסים הזו אפשר לתאר באופן הטוב ביותר בתור רכבת הרים: היא מרגשת, מאכזבת, פתלתלה, מורכבת, כיפית ומעצבנת. אבל בעיקר ועדיין, גם אחרי כמעט שני עשורים ובסרט ה-38 שלו, אני פשוט לא… להמשך קריאה
28 ביולי 2026 מאת עופר ליברגל
היה שלב בו נראה היה שסרטה של מונה פסטוולד, "צוואתה של אן לי" (The Testament of Ann Lee), יופץ מסחרית בארץ. אבל סיבוב המלחמה עם איראן במרץ-אפריל והיעדר הצלחה כלכלית או מועמדויות לאוסקר (לצד הערכה ביקורתית), גרמו לכך כי האפוס שצולם בפילם מצא את ההפצה שלו בארץ רק כחלק מן ההיצע בדיסני+ ואני אף מעקב את הסקירה שלו עד לשלב… להמשך קריאה
23 ביולי 2026 מאת עופר ליברגל
קיץ 2026 הוא קיץ הראפ וההיפ-הופ של ישראל. הסדרה "זהב שחור" שעלתה השבוע בכאן 11 מציגה באופן סוחף ומבדר את תולדות הז'אנר בארץ, לפחות על פי שני הפרקים הראשונים בהם צפיתי, שני פרקים שהם סיפור בפני עצמם ובו בזמן רק סוג של הקדמה. השבוע עולה לאקרנים הסרט המצופה "תיכון מגשימים", סרטו השני של עמית אולמן אחרי "העיר הזאת", וסרט שהיה… להמשך קריאה
16 ביולי 2026 מאת עופר ליברגל
הבמאי כריסטופר נולאן מצוי במצב ייחודי בקולנוע העכשווי: כל סרט שלו הוא אירוע גדול לא רק עבור סינפילים, אלא גם וכנראה בעיקר לקהל הרחב יותר. כלומר, אני לא באמת צריך לכתוב את ההקדמה הזו שוב, בודדים הקוראים של הטקסט הזה שלא יודעים מי וזה. וגם הם כנראה יודעים אם הם רוצים לראות את הסרט וכבר קנו כרטיסים, או שאין להם… להמשך קריאה
10 ביולי 2026 מאת עופר ליברגל
לפני שאני כותב את הסקירה על הסרט הפתיחה של הפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2026, ״עצמאות״, שתי הערות. ראשית, צפיתי בסרט לא במסגרת הפסטיבל עצמו אלא בהקרנת אקדמיה, משמע איני יודע נכון לרגע כתיבת שורות אלו כיצד הגיב אליו הקהל בבריכת הסולטן ואני סקרן לשמוע תגובות גם לנושא הסרט וגם לאופן שבו הסגנון החזותי שלו, השימוש הבולט בתאורה ובצילום, נראה לצד… להמשך קריאה
הקולנוע יכול להיות כלי נוסטלגי אפקטיבי במיוחד, שכן הוא מדיום ויזואלי בו אפשר להקים לתחייה בקלות יחסית תקופות וזמנים שהיו וחלפו. קולנוענים רבים חזרו בשלב מסוים בקריירה שלהם אחורה לזמנים ולמקומות בהם גדלו וצמחו, משתמשים בכלים האומנותיים שלהם על מנת להקים לתחייה את זיכרונות ילדותם. עבור לא מעט מאותם קולנוענים זו גם הזדמנות לעשות מחוות ליוצרים עליהם גדלו ושעיצבו אותם… להמשך קריאה
"חג מולד מר" (Bitter Christmas) הוא סרטו החדש של פדרו אלמודובר. משמע, אירוע קולנועי שחלק מן הקהל בארץ ובעולם ממתין לו. יש משפט שנאמר בסרט לדמות של במאי, דמות שנרמז במפורש כי היא מקבילה לאלמודובר במידה מסוימת, וגדולה יותר מן האופן שבו דמות של במאית שגם היא מקבילה ליוצר הסרט. בכל מקרה, המשפט משווה בינו לבין ברגמן ופליני. אם יש… להמשך קריאה
ילדים זה מפחיד. לא יודעת אם שמתן לב. יש להם רשות להתנהל במרחב באופן שיותר דומה לכזה של בעלי חיים פחות תבוניים, או שפויים, לפחות בשנים הראשונות לחייהם. הם לא אחראים למעשיהם, בין אם מדובר בהכנסת דברים לא ראויים לפה ובליעה של סוללות או הפרשות אף, אם לא נעצור בעדם. יש להם חוסר מודעות לסכנות במרחב ברמת כבישים או גובה,… להמשך קריאה
שנת 2026 מסתמת כשנה ששבה ומסמנת את אוליביה ויילד כסיפור הצלחה וסמל מין, או לפחות סמל לעיסוק במיניות. הסיבה העיקרית לכך היא הסרט "ההזמנה" (The Invite) אותו היא ביימה ועליו עדיין לא כתבנו, במקרה שלי מכיוון שראיתי שאחרים נלהבים הרבה יותר ואני מוצא אותו רק כביצוע טוב (עם משחק טוב מאוד עד מצוין) לחומר גלם לא משובח בפני עצמו. אולם,… להמשך קריאה
כבר יצא לי כמה פעמים להמליץ על סרטים שזמינים בישראל בשירות הסטרימינג מובי (MUBI), שירות די ייחודי שכן הוא מציע קודם כל עבודה של אוצרות, בדגש על סרטים שלא בהכרח זוכים לחשיפה במקום אחר. בין היתר, יש בו תת-אגף גדול לקולנוע בבימוי נשים, שחובר לסוג של סדרה לא רשמית של אוצרות שאני מבצע באתר זה לאורך השנים: סרטים של נשים… להמשך קריאה
מערכת היחסים שלי עם היקום הקולנועי של מארוול היא מהארוכות והוותיקות שיש לי בחיי; היא התחילה כשהייתי בן 10 וממשיכה בלי לעצור עמוק-עמוק לתוך שנות העשרים שלי. את מערכת היחסים הזו אפשר לתאר באופן הטוב ביותר בתור רכבת הרים: היא מרגשת, מאכזבת, פתלתלה, מורכבת, כיפית ומעצבנת. אבל בעיקר ועדיין, גם אחרי כמעט שני עשורים ובסרט ה-38 שלו, אני פשוט לא… להמשך קריאה
היה שלב בו נראה היה שסרטה של מונה פסטוולד, "צוואתה של אן לי" (The Testament of Ann Lee), יופץ מסחרית בארץ. אבל סיבוב המלחמה עם איראן במרץ-אפריל והיעדר הצלחה כלכלית או מועמדויות לאוסקר (לצד הערכה ביקורתית), גרמו לכך כי האפוס שצולם בפילם מצא את ההפצה שלו בארץ רק כחלק מן ההיצע בדיסני+ ואני אף מעקב את הסקירה שלו עד לשלב… להמשך קריאה
קיץ 2026 הוא קיץ הראפ וההיפ-הופ של ישראל. הסדרה "זהב שחור" שעלתה השבוע בכאן 11 מציגה באופן סוחף ומבדר את תולדות הז'אנר בארץ, לפחות על פי שני הפרקים הראשונים בהם צפיתי, שני פרקים שהם סיפור בפני עצמם ובו בזמן רק סוג של הקדמה. השבוע עולה לאקרנים הסרט המצופה "תיכון מגשימים", סרטו השני של עמית אולמן אחרי "העיר הזאת", וסרט שהיה… להמשך קריאה
הבמאי כריסטופר נולאן מצוי במצב ייחודי בקולנוע העכשווי: כל סרט שלו הוא אירוע גדול לא רק עבור סינפילים, אלא גם וכנראה בעיקר לקהל הרחב יותר. כלומר, אני לא באמת צריך לכתוב את ההקדמה הזו שוב, בודדים הקוראים של הטקסט הזה שלא יודעים מי וזה. וגם הם כנראה יודעים אם הם רוצים לראות את הסרט וכבר קנו כרטיסים, או שאין להם… להמשך קריאה
לפני שאני כותב את הסקירה על הסרט הפתיחה של הפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2026, ״עצמאות״, שתי הערות. ראשית, צפיתי בסרט לא במסגרת הפסטיבל עצמו אלא בהקרנת אקדמיה, משמע איני יודע נכון לרגע כתיבת שורות אלו כיצד הגיב אליו הקהל בבריכת הסולטן ואני סקרן לשמוע תגובות גם לנושא הסרט וגם לאופן שבו הסגנון החזותי שלו, השימוש הבולט בתאורה ובצילום, נראה לצד… להמשך קריאה
תגובות אחרונות