1 באוגוסט 2026 מאת עופר ליברגל
כבר יצא לי כמה פעמים להמליץ על סרטים שזמינים בישראל בשירות הסטרימינג מובי (MUBI), שירות די ייחודי שכן הוא מציע קודם כל עבודה של אוצרות, בדגש על סרטים שלא בהכרח זוכים לחשיפה במקום אחר. בין היתר, יש בו תת-אגף גדול לקולנוע בבימוי נשים, שחובר לסוג של סדרה לא רשמית של אוצרות שאני מבצע באתר זה לאורך השנים: סרטים של נשים… להמשך קריאה
30 ביולי 2026 מאת רוי יודקביץ׳
מערכת היחסים שלי עם היקום הקולנועי של מארוול היא מהארוכות והוותיקות שיש לי בחיי; היא התחילה כשהייתי בן 10 וממשיכה בלי לעצור עמוק-עמוק לתוך שנות העשרים שלי. את מערכת היחסים הזו אפשר לתאר באופן הטוב ביותר בתור רכבת הרים: היא מרגשת, מאכזבת, פתלתלה, מורכבת, כיפית ומעצבנת. אבל בעיקר ועדיין, גם אחרי כמעט שני עשורים ובסרט ה-38 שלו, אני פשוט לא… להמשך קריאה
28 ביולי 2026 מאת עופר ליברגל
היה שלב בו נראה היה שסרטה של מונה פסטוולד, "צוואתה של אן לי" (The Testament of Ann Lee), יופץ מסחרית בארץ. אבל סיבוב המלחמה עם איראן במרץ-אפריל והיעדר הצלחה כלכלית או מועמדויות לאוסקר (לצד הערכה ביקורתית), גרמו לכך כי האפוס שצולם בפילם מצא את ההפצה שלו בארץ רק כחלק מן ההיצע בדיסני+ ואני אף מעקב את הסקירה שלו עד לשלב… להמשך קריאה
23 ביולי 2026 מאת עופר ליברגל
קיץ 2026 הוא קיץ הראפ וההיפ-הופ של ישראל. הסדרה "זהב שחור" שעלתה השבוע בכאן 11 מציגה באופן סוחף ומבדר את תולדות הז'אנר בארץ, לפחות על פי שני הפרקים הראשונים בהם צפיתי, שני פרקים שהם סיפור בפני עצמם ובו בזמן רק סוג של הקדמה. השבוע עולה לאקרנים הסרט המצופה "תיכון מגשימים", סרטו השני של עמית אולמן אחרי "העיר הזאת", וסרט שהיה… להמשך קריאה
16 ביולי 2026 מאת עופר ליברגל
הבמאי כריסטופר נולאן מצוי במצב ייחודי בקולנוע העכשווי: כל סרט שלו הוא אירוע גדול לא רק עבור סינפילים, אלא גם וכנראה בעיקר לקהל הרחב יותר. כלומר, אני לא באמת צריך לכתוב את ההקדמה הזו שוב, בודדים הקוראים של הטקסט הזה שלא יודעים מי וזה. וגם הם כנראה יודעים אם הם רוצים לראות את הסרט וכבר קנו כרטיסים, או שאין להם… להמשך קריאה
10 ביולי 2026 מאת עופר ליברגל
לפני שאני כותב את הסקירה על הסרט הפתיחה של הפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2026, ״עצמאות״, שתי הערות. ראשית, צפיתי בסרט לא במסגרת הפסטיבל עצמו אלא בהקרנת אקדמיה, משמע איני יודע נכון לרגע כתיבת שורות אלו כיצד הגיב אליו הקהל בבריכת הסולטן ואני סקרן לשמוע תגובות גם לנושא הסרט וגם לאופן שבו הסגנון החזותי שלו, השימוש הבולט בתאורה ובצילום, נראה לצד… להמשך קריאה
20 ביוני 2026 מאת עופר ליברגל
אשתקד ציינו בעולם הג'ז 50 שנה ל"קונצרט קלן" האגדי של קית' ג'ארט. קונצרט אגדי עבור קבוצה קטנה יחסית של אנשים, שכן השם קית' ג'ארט לא אומר הרבה לרוב הקהל, אבל הוא נערץ בעולם הג'אז ובידי מוזיקאים בכלל. התקליט שהוקלט בקונצרט שניגן בבית האופרה של קלן בתחילת 1975 הוא אחד התקליטים הנמכרים בכל הזמנים בתחומו, הכי נמכר אי פעם לתקליט סולו… להמשך קריאה
19 ביוני 2026 מאת עופר ליברגל
גם בתור מי שנותר חיובי כלפי החלק הארי של הסרטים תוצרת אולפני האנימיצה של פיקסאר, אני מודה כי משהו בתוצריהם אינו כמו בעבר. מה שהיה פעם תו תקן לאיכות כיום נתפס כאולפנים שנמצאים מעבר לשיא שלהם מבחינת הערכה ביקורתית ובעיקר מבחינת היכולת להביא קהל לסרטים שלהם. בעיקר לסרטים שאינם סרט המשך. אין זה פלא שהם חוזרים שוב לספינת הדגל ומספקים… להמשך קריאה
11 ביוני 2026 מאת עופר ליברגל
סטיבן ספילברג כבר מתקרב לגיל 80, לפחות מבחינת הזמן שחלף מאז שנולד. משמע, הוא בשלב בקריירה בה ייתכן ולא נותרו לו עוד סרטים רבים לביים ובדומה לחברו מרטין סקורסזה, ייתכן והוא נכנס לשלב בקריירה בו כל סרט שלו הוא לא בהכרח הסרט שחותם את הפעילות האמנותית שלו, אבל יכול במידה רבה להיות סרט מסכם, או לפחות אקורד סיום מבחינת תחום… להמשך קריאה
5 ביוני 2026 מאת לירון סיני
יש משהו מספק במיוחד בצפייה בזמן אמת ביוצר או יוצרת מתפתחים ומקבלים יותר עבודה מול עינינו. נכון, גם לצלול אל תוך יצירות עבר ראשוניות של במאיות ובמאים אהובים בדיעבד זה מרתק. למשל "אבסנטיה" של מייק פלנגן מחזיק בתוכו יסודות רזים מבחינת הביצוע אך רחבים ועמוקים מבחינת היציבות שלהם, של הכובד הרגשי שמאפיין את הסרטים והסדרות שלו מאז. בתוך יצירת אינדי… להמשך קריאה
כבר יצא לי כמה פעמים להמליץ על סרטים שזמינים בישראל בשירות הסטרימינג מובי (MUBI), שירות די ייחודי שכן הוא מציע קודם כל עבודה של אוצרות, בדגש על סרטים שלא בהכרח זוכים לחשיפה במקום אחר. בין היתר, יש בו תת-אגף גדול לקולנוע בבימוי נשים, שחובר לסוג של סדרה לא רשמית של אוצרות שאני מבצע באתר זה לאורך השנים: סרטים של נשים… להמשך קריאה
מערכת היחסים שלי עם היקום הקולנועי של מארוול היא מהארוכות והוותיקות שיש לי בחיי; היא התחילה כשהייתי בן 10 וממשיכה בלי לעצור עמוק-עמוק לתוך שנות העשרים שלי. את מערכת היחסים הזו אפשר לתאר באופן הטוב ביותר בתור רכבת הרים: היא מרגשת, מאכזבת, פתלתלה, מורכבת, כיפית ומעצבנת. אבל בעיקר ועדיין, גם אחרי כמעט שני עשורים ובסרט ה-38 שלו, אני פשוט לא… להמשך קריאה
היה שלב בו נראה היה שסרטה של מונה פסטוולד, "צוואתה של אן לי" (The Testament of Ann Lee), יופץ מסחרית בארץ. אבל סיבוב המלחמה עם איראן במרץ-אפריל והיעדר הצלחה כלכלית או מועמדויות לאוסקר (לצד הערכה ביקורתית), גרמו לכך כי האפוס שצולם בפילם מצא את ההפצה שלו בארץ רק כחלק מן ההיצע בדיסני+ ואני אף מעקב את הסקירה שלו עד לשלב… להמשך קריאה
קיץ 2026 הוא קיץ הראפ וההיפ-הופ של ישראל. הסדרה "זהב שחור" שעלתה השבוע בכאן 11 מציגה באופן סוחף ומבדר את תולדות הז'אנר בארץ, לפחות על פי שני הפרקים הראשונים בהם צפיתי, שני פרקים שהם סיפור בפני עצמם ובו בזמן רק סוג של הקדמה. השבוע עולה לאקרנים הסרט המצופה "תיכון מגשימים", סרטו השני של עמית אולמן אחרי "העיר הזאת", וסרט שהיה… להמשך קריאה
הבמאי כריסטופר נולאן מצוי במצב ייחודי בקולנוע העכשווי: כל סרט שלו הוא אירוע גדול לא רק עבור סינפילים, אלא גם וכנראה בעיקר לקהל הרחב יותר. כלומר, אני לא באמת צריך לכתוב את ההקדמה הזו שוב, בודדים הקוראים של הטקסט הזה שלא יודעים מי וזה. וגם הם כנראה יודעים אם הם רוצים לראות את הסרט וכבר קנו כרטיסים, או שאין להם… להמשך קריאה
לפני שאני כותב את הסקירה על הסרט הפתיחה של הפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2026, ״עצמאות״, שתי הערות. ראשית, צפיתי בסרט לא במסגרת הפסטיבל עצמו אלא בהקרנת אקדמיה, משמע איני יודע נכון לרגע כתיבת שורות אלו כיצד הגיב אליו הקהל בבריכת הסולטן ואני סקרן לשמוע תגובות גם לנושא הסרט וגם לאופן שבו הסגנון החזותי שלו, השימוש הבולט בתאורה ובצילום, נראה לצד… להמשך קריאה
אשתקד ציינו בעולם הג'ז 50 שנה ל"קונצרט קלן" האגדי של קית' ג'ארט. קונצרט אגדי עבור קבוצה קטנה יחסית של אנשים, שכן השם קית' ג'ארט לא אומר הרבה לרוב הקהל, אבל הוא נערץ בעולם הג'אז ובידי מוזיקאים בכלל. התקליט שהוקלט בקונצרט שניגן בבית האופרה של קלן בתחילת 1975 הוא אחד התקליטים הנמכרים בכל הזמנים בתחומו, הכי נמכר אי פעם לתקליט סולו… להמשך קריאה
גם בתור מי שנותר חיובי כלפי החלק הארי של הסרטים תוצרת אולפני האנימיצה של פיקסאר, אני מודה כי משהו בתוצריהם אינו כמו בעבר. מה שהיה פעם תו תקן לאיכות כיום נתפס כאולפנים שנמצאים מעבר לשיא שלהם מבחינת הערכה ביקורתית ובעיקר מבחינת היכולת להביא קהל לסרטים שלהם. בעיקר לסרטים שאינם סרט המשך. אין זה פלא שהם חוזרים שוב לספינת הדגל ומספקים… להמשך קריאה
סטיבן ספילברג כבר מתקרב לגיל 80, לפחות מבחינת הזמן שחלף מאז שנולד. משמע, הוא בשלב בקריירה בה ייתכן ולא נותרו לו עוד סרטים רבים לביים ובדומה לחברו מרטין סקורסזה, ייתכן והוא נכנס לשלב בקריירה בו כל סרט שלו הוא לא בהכרח הסרט שחותם את הפעילות האמנותית שלו, אבל יכול במידה רבה להיות סרט מסכם, או לפחות אקורד סיום מבחינת תחום… להמשך קריאה
יש משהו מספק במיוחד בצפייה בזמן אמת ביוצר או יוצרת מתפתחים ומקבלים יותר עבודה מול עינינו. נכון, גם לצלול אל תוך יצירות עבר ראשוניות של במאיות ובמאים אהובים בדיעבד זה מרתק. למשל "אבסנטיה" של מייק פלנגן מחזיק בתוכו יסודות רזים מבחינת הביצוע אך רחבים ועמוקים מבחינת היציבות שלהם, של הכובד הרגשי שמאפיין את הסרטים והסדרות שלו מאז. בתוך יצירת אינדי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות