9 ביולי 2024 מאת אור סיגולי
באוגוסט 2023, לפני שנה פחות חודש, התחלתי את הפרויקט הרביעי שלי בסריטה, זה שמתחקה אחר כל הזוכים בפרסי הקולנוע הישראלי. אחרי זוכי האוסקר, העיבודים לסטיבן קינג, ומפסידי האוסקר, הלכתי על זה בידיעה שאני נכנס למקום קצת פחות בטוח, ובוודאות הרבה יותר רגיש, לכתוב על ההיסטוריה של קולנוע משלנו. בגדול, כמעט כל דבר השתנה מאז הפרק הראשון. אני באופן אישי החלפתי… להמשך קריאה
14 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
כמובן שאין לי את הנתונים לגבות את העניין, אבל אם הייתי צריך לשער באופן פרוע, הייתי אומר שהמרוץ של הטקס העשרים היה הצמוד ביותר אי פעם, לפחות מאז שונתה שיטת ההצבעה לפרסי אופיר ב-2007. טוב, נו, אולי מקום שני למה שקרה ב-2014. בכנות, אני מדי פעם מוצא את עצמי נדהם מתוצאות הטקס של 2009, כי מרגיש שבקלות מדהימה זה היה… להמשך קריאה
10 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
על פניו זה נראה כמו טקס אופיר די שגרתי, אז ב-2008. קבוצה של סרטים שהושלמו נרשמו לתחרות, סבב הצבעה ראשון הכניס 11 מהם ל-13 הקטגוריות השונות, סבב הצבעה שני קבע את המנצחים, וזה שיצא עם פרס הסרט הטוב ביותר נשלח לייצג את ישראל בטקס האוסקר. עד כאן, שום דבר יוצא דופן. אבל האמת היא שטקס פרסי האופיר ה-19 היה מעט… להמשך קריאה
4 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
שנה בדיוק לאחר האירוע חסר התקדים בו סרט זכה באופיר אבל לא נשלח לאוסקר, והנה זה קרה שוב. עם זאת, בשונה מהסיטואציה המביכה אליה נקלעו "אדמה משוגעת" ו"אביבה אהובתי" ב-2006, זו של השנה הרודפת הייתה עמוסה בהרבה יותר אינטריגות ומילים קשות. כזו שאולי עדיין יש אנשים בתעשיית הקולנוע הישראלי שטרם התאוששו ממנה. מכיוון ששום דבר מזה לא קשור לאיכויותיו של… להמשך קריאה
29 באפריל 2024 מאת אור סיגולי
ממש עם ייסוד פרס הקולנוע הישראלי הראשון, אי שם ב-1990, החליטה האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה על מהלך מאוד מעניין: מי שיזכה בפרס הסרט הטוב ביותר של השנה יהפוך אוטומטית לנציג ישראל בפרס האוסקר הבינלאומי. קטגוריה שאז נקראה "הסרט הטוב ביותר בשפה זרה" ועד אותה נקודת זמן קיבלה את ישראל שש פעמים: "סלאח שבתי" ב-1964, שלושה טקסים ברציפות בין 1971 ל-1973… להמשך קריאה
14 באפריל 2024 מאת אור סיגולי
מבין כל האנקדוטות והפרטים שמרכיבים את פרסי הקולנוע הישראלי, הסיפור של איל חלפון הוא כנראה המשונה מכולם. על חלפון כבר דיברנו בעבר, בפרק 9 שעסק בזוכה של 1998, "קרקס פלשתינה" שכתב וביים. עכשיו מגיע החלק השני – והאחרון לעת עתה – במסלול האופיר יוצא הדופן שלו, עם זכייתו השנייה בזכות "איזה מקום נפלא". בין לבין, אגב, היה מועמד כבמאי תיעודי… להמשך קריאה
9 בפברואר 2024 מאת אור סיגולי
ישנן שתי דרכים להסתכל על הקולנוע הישראלי של 2001, לפחות דרך פריזמת פרסי הקולנוע המקומיים – הראשונה מדכדכת מעט, והשנייה אופטימית מאוד. המדכדכת, מכיוון שאחרי שנה שבה הוגשו לתחרות 11 סרטים, לא מעט מהם אהובים וזכורים עד היום, ב-2001 נרשמה נחיתה. רק תשעה סרטים הושלמו והתמודדו על פרס הקולנוע, כשרובם המוחלט התפוגגו מהתודעה לאחר מכן. האופטימית, מכיוון שפה אנחנו בנקודה… להמשך קריאה
14 בינואר 2024 מאת אור סיגולי
את 1999 בקולנוע הישראלי אפשר לתאר על ידי ציטוט מהשורה המפורסמת של שלום חנוך, "הכי חשוך לפני עלות השחר". או, לחילופין, "תמיד זה הכי חשוך לפני הזריחה", אם אתם רוצים לדבוק בפסקול העכשווי של התקופה. טקס פרסי הקולנוע הישראלי שוב נאלץ להתמודד עם כמה נתוני פתיחה קשים למדי, אבל עוד מאמץ קטן והנה תגיע הארץ המבוטחת. סוג של. בדומה לשנים… להמשך קריאה
31 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
עם הטקס השישי של פרסי הקולנוע אנחנו נכנסים לעידן חדש בפרויקט. לא מבחינת האקדמיה או הפרס, אלו נשארו בדיוק אותו דבר, אבל החל מהנקודה הזו משהו אצלי משתנה. 1995 היא שנה משמעותית בשבילי כי אז, כשהייתי בן 12, גיליתי את הקולנוע הישראלי, והכול נצבע בצבעים אחרים. סרט הקולנוע הישראלי הראשון שראיתי בקולנוע היה "עץ הדומים תפוס", ולאחריו הגיע "לילסדה" (קצת… להמשך קריאה
27 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
את הפרק הזה אני מבקש להקדיש לזכרו של המפיק איתן אבן, שלפני כמה ימים התבשרנו בצער רוב על מותו בגיל 75. אבן לא קשור ישירות לזוכה "שחור", אבל לא רק שהוא מפיק רב פעלים שתרם רבות לקולנוע הישראלי, וכמה מסרטיו עוד יוזכרו בהמשך הפרויקט ("עץ הדומים תפוס", "מסוכנת" והזוכה "אביבה אהובתי"), הוא גם היה יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה בין… להמשך קריאה
תגובות אחרונות