• במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 2
  • ״קיץ בלי הגבלה: מהפכה על גלגלים״, סקירה
  • קורטיז
  • כשהחיים הם סרט: סרטים על הפחדים העכשוויים שלנו
  • פרויקט כל סרטי סטיבן קינג:
  • ״נערות אבודות״, סקירה
  • הצדק של ספנסר
  • מהדף אל המסך:
  • בחזרה ל-
  • חזרה אל ״התפרצות״, סרט המגיפה הניינטיזי
  • בחזרה אל

פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר – עונה 1, פרק 1: "JFK – תיק פתוח"

24 במרץ 2020 מאת אור סיגולי
ההיסטוריה אוהבת מנצחים, והיא לא היחידה כמובן. מעבר לכך שניצחון הוא שאיפה אנושית והמנצחים הם מודל לחיקוי, בתמונה הגדולה כמעט תמיד זה בא יחד עם סיפור מעניין, לרוב מרגש, כמעט תמיד מעצים. אבל הרבה מאוד פעמים המפסידים, בין אם היה להם סיכוי או לא, מספרים סיפור מרתק לא פחות. באוסקר זה לא שונה. אז אחרי הפרויקט שלי שהתחקה אחרי כל… להמשך קריאה

פרויקט כל סרטי סטיבן קינג – פרק 38: "ילדי התירס" (2009)

23 במרץ 2020 מאת אור סיגולי
ונפתח בהכרזה: בין הפרק הקודם שעסק ב"הערפל" המצוין, לבין זה הנוכחי, היה אמור להיות סרט נוסף על פי קינג שיצא ב-2009 – "הקאדילק של דולן", סרט מתח עם כריסטיאן סלייטר ו-ווס בנטלי, שביים חבוב בשם ג'ף ביסלי. מה שקרה בסופו של דבר הוא שלקח לי כמעט שעה מחיי למצוא את הסרט הזה, ואז, אחרי רבע שעה החלטתי לעצור כי לגמרי… להמשך קריאה

מהדף אל המסך: "קדמת עדן"

20 במרץ 2020 מאת אור סיגולי
עכשיו כשעל רובנו נפל מין שבתון מוזר (ודי מפחיד), כנראה שהספרים והסרטים יקבלו נוכחות גדולה יותר ביומיום שלנו, לפחות באופן יחסי. לכן חשבתי להחיות פורמט שלירון התחילה פה בסריטה לפני כמה שנים עם השם הקולע "מהדף אל המסך" – הסתכלות על עיבודים קולנועיים לספרות, העמדתם זה לצד זה ולראות מה ההבדלים, מה הורווח ומה הופסד, ובאופן כללי עוד תירוץ לדבר… להמשך קריאה

פרויקט כל סרטי סטיבן קינג – פרק 37: "הערפל" (2007)

16 במרץ 2020 מאת אור סיגולי
בשונה ממה שגילינו על עצמנו בימים האחרונים, סטיבן קינג ממש פורח כשהוא חושב על בידוד. ואמנם די ניסינו להימנע פה בסריטה מלהשתתף בחגיגות סרטי המגיפות והבידוד, כי וואלה גם ככה קשה, אבל באמת שבלי כוונה יצא שדווקא עכשיו הגענו בפרויקט כל סרטי סטיבן קינג ל"הערפל" (The Mist) מ-2007. הקונספט של אנשים מבודדים מהם יוצאים הצדדים החיוביים והשליליים ביותר הוא מוטיב… להמשך קריאה

"בלאדשוט", סקירה

13 במרץ 2020 מאת אור סיגולי
בדיוק לפני 20 שנה שמענו לראשונה את המשפט "ג'ון ג'י אנס ורצח את אשתי", זה שהתניע את מסע הנקמה של לנארד באלו שהרסו את חייו. "ממנטו" של כריסטופר נולן היה מלהיב ויוצא דופן לא רק בגלל שהוא סופר מהסוף להתחלה, אלא כי התגלית על המניעים של הגיבור הייתה מטלטלת ומפתיעה במיוחד. 20 שנה ו"ממנטו" הפך לסרט פולחן ולקונצנזוס של אחד… להמשך קריאה

נדלים, יוטיוב ותום אבני: חוויות מקולנוע קנדה

8 במרץ 2020 מאת אור סיגולי
הכנסתי את עצמי לסיטואציה מעט משונה עם הטקסט הזה, כי למעשה אני באיזשהו מקום פועל נגד האינטרסים שלי. או לפחות זה ככה על הנייר. אמנם אני מאמין שיש מקום להכל, והדברים לא חייבים לבוא על חשבון השני, אבל לכתוב בהתלהבות על בית קולנוע אחד כשהלב והמשכורת שלי נמצאים באחר, זה קצת מבלבל. אז, כי אני מניח שצריך, לפני שאני מתחיל… להמשך קריאה

"כל המקומות המוארים", סקירת נטפליקס

5 במרץ 2020 מאת אור סיגולי
לעולם לא אהיה בטוח מה היה רצף האירועים שגרם לי לצפות בסרט הנטפליקס החדש "כל המקומות המוארים" (All the Bright Places). סרטים מסוגת Young Adult לרוב לא כל כך מושכים אותי, העובדה שנזרק לרשת הסטרימינג ללא התייחסות רבה (או בכלל) אינה בדיוק מבשרת טובות, ואם להיות כן, בכל רגע נתון יש סרטים שהרבה יותר חשוב להשלים או לצפות בהם שוב.… להמשך קריאה

"שיר השמות": ראיון עם המפיק רוברט לנטוס

29 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
את ההקרנה הישראלית החגיגית של "שיר השמות" (The Song of Names), בחר מפיק הסרט רוברט לנטוס לפתוח בכמה מילים על משמעות הסרט בשבילו, ועל הדרך בה סיפורים כאלו צריכים לקבל מקום בקולנוע של היום. "...או מה שנשאר ממנו," הוסיף בעוקצנות. לכן, הדבר הראשון שעשיתי כשפגשתי אותו יום לאחר מכן היה לשמוע למה התכוון בהערה הזו. המשך… להמשך קריאה

"בלתי נראה", סקירה

28 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
עוד לפני שנדבר על הסרט החדש "בלתי נראה" (The Invisible Man), ובהחלט יש הרבה מה להגיד עליו, כדאי להתייחס למשהו מעניין לא פחות בהקשרו, והוא שאנחנו מסתכלים על אחד מתיקוני המסלול המרתקים ביותר בהוליווד, כזה שמשתווה – ואולי מעפיל - למה שעשו וורנר עם "וונדר וומן" ב-2017. זה התחיל, כמובן, בתחתית די עמוקה. שתיים למעשה. המשך… להמשך קריאה

פרויקט כל סרטי סטיבן קינג – פרק 36: "1408" (2007)

24 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
לא יהיה זה מופרך במיוחד לומר שבשנת 2007 העיבודים הקולנועיים לסטיבן קינג היו כבר שם נרדף להפקות אימה מאכזבות ונמהרות שלא מעוררות יותר מדי עניין. בנקודת הזמן הזו אנחנו כבר אחרי כמעט שני עשורים בהם סרטי האימה על פי קינג נעים בין הזניח לגרוע, כאשר נקודות אור בודדות נראו רק בעיבודים הדרמטיים ביותר, ספציפית יותר סרטי הכלא, ספציפית אפילו יותר… להמשך קריאה