• פרסי אופיר 2018: חזרה מהפגרה אל שלב ההכרעה
  • סרטים חדשים: ״אימה במצולות״ וגם
  • לקראת פסטיבל ונציה 2018: 50 סרטים מסקרנים
  • ״תוכנית בריחה 2: הגיהנום״, סקירה בשידור חי
  • ״נקודת שוויון 2״, סקירה
  • ״קיר״, סקירה מפסטיבל אנימיקס 2018
  • ״המרגל שזרק אותי״, סקירה
  • פרויקט כל סרטי סטיבן קינג - פרק 11
  • פסטיבל ירושלים 2018: דיווח רביעי כולל זוכים
  • המלצות סינמטקים - מהדורת אוגוסט 2018
  • אימת החודש - יולי 2018
  • ״נקמה״, סקירה מיוחדת לכבוד הגעה לצפייה ביתית
  • ״הבלתי רשמיים״, סקירה
  • משימה בלתי אפשרית: התרסקות
  • מכשפות בקולנוע: מבט על ייצוג נשי בתרבות הפופולרית

אז מה יהיה לנו קאן: תחזית לקראת פרסום הבחירה הרשמית של פסטיבל קאן 2018

4 באפריל 2018 מאת עופר ליברגל

ביום חמישי, ה-12 לאפריל יוכרזו רוב הסרטים המשתתפים במסגרת הרשמית של פסטיבל הסרטים בקאן, פסטיבל הקולנוע הגדול והמתוקשר בעולם. מוקדם יותר השנה הכריז מנהל הפסטיבל תיירי פרמו על כמה שינויים מבינים בפסטיבל, אשר ישפיעו בעיקר על המעטים יחסית שפוקדים אותו – לא יהיו עוד הקרנות עיתונאים לפני ההקרנות הבכורה החגיגיות, מה שימנע הקרנות בכורה עם קבלת פנים עגומה, אך גם בחלק מן המקרים לא יאפשר ביקורת בעיתונות הכתובה ביום שאחרי ההקרנה (מה שמפריע לתקשורת הצרפתית בעיקר). שינוי גדול יותר הוא אישור סופי למה שהוצע בשנה שעברה: על מנת להיות בתחרות יש להתחייב להפצה בבתי הקולנוע בצרפת, מה שפוסל את סרטי נטפליקס מהתחרות אך לא בהכרח בכל המסגרות הרשמיות. כמו כן, המנהל אמר כי דברי הביקורת של השחקנית ג'סיקה צ'סטיין על ייצוג הנשים בעלילות בתחרות בשנה שעברה (בה היא הייתה שופטת) השפיע עליו ותורגש בבחירת הסרטים השנה. בקרוב יהיה ניתן לראות כיצד זה יבוא לידי ביטוי בבחירה, אשר בשנים האחרונות לא חדלה להיות שמרנית בשמירה על הכלל: מי שמשתתף בתחרות בקאן הם בעיקר במאים אשר השתתפו בעבר בתחרות בקאן, בתוספת כמות מצומצמת של במאים שהציגו במסגרות המשנה בקאן, מצטיינים בפסטיבלם אחרים או במאי להיטים גדולים. לפעמים יש גם סרט ביכורים בתחרות, אבל ממש לא בכל שנה.

המסגרת הרשמית כוללת לא רק את התחרות הרשמית, אלא גם תחרות "מבט מסוים" אשר בה יש יותר סרטי ביכורים ולעתים גם סרטים מאתגרים יותר אמנותית. שתי מסגרות אלו כוללת כל אחת כ-20 סרטים. בנוסף, המסגרת הרשמית כוללת גם מספר משתנה של סרטים "מחוץ לתחרות" בהם גם סרטי חצות וסרטים תיעודיים על קולנוע. קיימת גם תכנית קלאסיקות שתכלול השנה גם עותק 70 מ"מ חדש אך לא משוחזר של ״2001 אודיסאה בחלל״. לא כל סרטי המסגרת הרשמית יוכרזו במסיבת העיתונאים הראשית – לרוב סרט או שניים מן התחרות ו/או ממסגרת מבט מסוים מוכרזים באיחור של כמה שבועות. בהמשך יוכרזו גם הסרטים במסגרות המשנה היוקרתיות "שבוע המבקרים" ו"השבועיים של הבמאים", שתי מסגרות עם לקטורים שונים הממתינים לראות אילו סרטים נפלו מן המסגרת הרשמית.

בפוסט זה אני תמיד מנסה לתת תמונת מצב לסרטים שעשויים להרכיב את הבחירה הרשמית, בעיקר בהסתמך על שמות היוצרים והבנה של מה קאן אוהבים בתחרות: במאים שכבר הציגו בקאן, כוכבי קולנוע, סרטים חדשניים או איכותיים – בסדר הזה. מעבר לניסיון ההימור, יש בכך גם מיפוי של הדברים אשר צפויים לנו בהמשך השנה הקולנועית: סרטים אשר לא יתקבלו למסגרת הרשמית יכולים לזוז למסגרות המשנה, או לאחד מן הפסטיבלים הגדולים הבאים של השנה, דוגמת ונציה. בנוסף, ההימור קשה כי לא תמיד ניתן לדעת, בטח לא בשלב המוקדם בו רוב הפוסט הזה נכתב, אילו מן הסרטים מוכנים בזמן. איני היחיד שמפרסם נבואות מסוג זה: אינדיוויר כתבו על הרצונות שלהם (הלאו דווקא ריאליים), וראייטי הימרו עם הסתייגות אך עם מעט יותר מידע פנימי, והעיתונאי ניל יאנג (שאינו הזמר בעל אותו שם) מהמר לא רק התחרות, אלא גם על הזוכה בה, דרך פרסום יחס הימורים.

כיוון שאתייחס לפרסים, אציין למי שלא יודע כי הפרס הראשון בפסטיבל קרוי ״דקל הזהב״ וכי הפרס המכונה ״הפרס הגודל״ הוא למעשה הפרס השני. אחריהם בחשיבות הפרסים: בימוי, תסריט ומשחק וגם "פרס חבר השופטים". כל זה נוגע לחבר השופטים הראשי, אשר בראשו השנה תעמוד השחקנית קייט בלאנשט. יש גם פרסים לכל מסגרות המשנה וגם עוד גופים המעניקים פרסים לאותם סרטים כמו חבר השיפוט המרכזי.

על מנת להבדיל את עצמי מאתרים אחרים, אני מסדר את הסרטים בהם אני דן לפי סדר הסבירות שהם אכן יהיו בתחרות, לדעתי כמובן. כלומר, אני מנסה לא רק לראות מה צפוי, אלא מה צפוי לתפוס את תשומת הלב של מנהלי הפסטיבל. השנה התחרות תהיה עמוסה בבמאים אשר ודאי סבורים כי הם די בטוחים בפנים (הרבה מהם איטלקים) ולכן אני מניח שיהיו לא מעט אכזבות. אני לא כולל בתחזית שלי סרטים ישראלים, או סרטים של יוצרים ישראלים, אף כי סביר שיהיה השנה ייצוג למדינה, גם אם רק במסגרות המשנה. אולם, קאן הוא לא רק התחרות הרשמית, ובגלל שסרטי נטפליקס השנה יוכלו להיות מוצגים רק מחוץ לתחרות, הם ממוקמים בסוף הפוסט, אף כי רמת העניין מהם גבוהה יותר מרוב הסרטים. כמו כן, ניתן להתייחס לפוסט הזה פחות כהימור (או לא רק כהימור) אלא כמבט על 50 ומשהו סרטים מסקרנים שצפויים בהמשך השנה. עוד הערה: תמיד יכולות להיות הפתעות, בעיקר בכל הנוגע לסרטים מאזורים פחות מוכרים בעולם.

The Wild Pear Tree
עץ אגסי הפרא

הבמאינורי בילגה ג'יילן הטורקי, בעיניי רבים (למשל: אני) הבמאי הכי מסקרן ואיכותי בנוף הקולנועי בימינו. עם המשתעממים סליחה. סרטו הקודם, ״שנת חורף״ הנהדר זכה סוף סוף בדקל הזהב, אחרי ש״היו זמנים באנטוליה״ זכה רק בפרס הגדול אבל מאז כבר צבר מוניטין של אחד מטובי הסרטים בעשור האחרון, או מעבר לכך. אם הסרט הזה לא נכנס לתחרות, זה רק במידה וג'יילן לא יספיק לערוך אותו בזמן.

כוכבים: יש כמה שמות שהיו מוכרים לעוקבים אחר הקולנוע הטורקי, אבל שום דבר שיסיט את הפוקוס מן הבמאי.

העלילה: סופר מתחיל חוזר לכפר הולדתו בעקבות מות אביו ומגלה שהאב הותיר אחריו חובות. עכשיו, באחד בחלק מן הדיווחים קראתי כי בתפקיד הראשי תשחק האזר ארגוצ'לו, במידה וזה נכון (והיא לא רק השם הכי מפורסם שמופיע בסרט), זה הופך את תיאור העלילה מ"סופר" ל"סופרת" ואולי זה בכלל סוג אחר של כותב/כותבת. אני מניח שלו ידעתי טורקית הייתי מבין יותר. בכל מקרה, אין השנה סרט שאני יותר מצפה לו. כלומר, סרט שלא צולם בשנות השבעים, אבל לכך נגיע רק בסיום.

Sunset
שקיעה

הבמאילזלו נמש ההונגרי, שלפני 3 שנים זכה עם ״הבן של שאול״ בחמישה פרסים בפסטיבל קאן, כולל הפרס הגדול של חבר השופטים ופרס מצלמת הזהב לסרט הביכורים. שנה אחר כך הוא כבר היה חלק מחבר השופטים בפסטיבל וגם זוכה אוסקר. מבחן הסרט השני גדול מאוד עבורו, שכן סרטו הראשון גרר לצד נדהמים גם לא מעט מבקרים.

כוכבים: השחקנית האוסטרית סוזאן וואסט, מ״לילה טוב אמא״ מגלמת נסיכה. בתפקיד הראשי משחקת ג'ולי ג'אקוב, שחקנית ותסריטאית שגם הופיעה בתפקיד קטן ב״הבן של שאול״.

העלילה: ב-1913 יתומה צעירה יוצאת מבית היתומים ומגיעה לבודפשט שם היא מקווה לעבוד בחנות כובעים, שהייתה בבעלות ההורים שהיא לא ממש הכירה. משם, היא מגלה כמה פרטים נשכחים בעברה אשר שולחים אותה למסע בעקבות סודות משפחה נוספים. ברקע: הדברים שעתידים לקרות באירופה ב-1914, אני מניח. נמש ממשיך עם סרט תקופתי, אבל זה נראה כמו משהו שונה מאוד בשאיפות ובסגנון מסרטו הראשון – אם כי כל דבר אחרי יצירת ביכורים כמו ״הבן של שאול״ תהיה שבירה בכיוון אחר.

The Sisters Brothers
האחים סיסטרס

הבמאי: ז'אק אודיאר, שלפני שלוש שנים הצטרף למועדות הגדל של במאים אשר זוכים בדקל הזהב דווקא על סרט יחסית פחות טוב (בעיניי) עם ״דיפאן״. עוד קודם לכו הוא זכה בפרס התסריט על ״גיבור בזכות עצמו״ ובפרס הגדול על ״נביא״. כמו כן הוא גם ביים את ״חלודה ועצם״  ו״לבי החסיר פעימה״ שזכו להצלחה גם בישראל. כעת, אחרי שהשיג את כל מה שיכל להשיג בקולנוע דובר צרפתית, גם הוא עובר לאנגלית ולארה"ב.

כוכבים: ג'ייק ג'ילנהול, חואקין פיניקס, ג'ון סי. ריילי.

העלילה: ב-1850, מחפש זהב עושה את דרכו במדבר אורגן בדרך לסן פרנסיסקו, אלא שהוא יודע שבעקבותיו נמצאים צמד המתנקשים הנודע האחים סיסטרס. זה שם המשפחה שלהם, הם אחים ולא אחיות. מלבד אופציה של מנוסה, ייתכן והוא יוכל לשכנע את אחד מן האחים לעבור לצד שלו. מערבונים של אוטרים אירופאים זה דבר מעניין והשילוב של כוכבים והיותו של אודיאר זוכה דקל הזהב על סרטו הקודם אמורים לנווט את הסרט הזה אל התחרות.

Peterloo
פטרלו

הבמאי: מייק לי האנגלי, חובב העבודה הארוכה עם שחקנים על הדמויות ועל רגעים קטנים בסרטיו עכשווים וההיסטוריים כאחד. לא כל סרט של לי מציג בפסטיבל קאן, אבל זה קורה לא מעט. גם הוא זכה בדקל הזהב בעבר על ״סודות ושקרים״ והסתפק רק בפרס הבימוי על ״עירום״ הטוב יותר.

כוכבים: זהו סרט אנסמבל עם קאסט רחב ובאופן מפתיע יחסית בלי הרבה שחקנים אשר מזוהים עם הבמאי. מריון ביילי מייצגת אותם. גם רורי קיניר כאן ועוד הרבה מאוד שחקנים בריטיים שיהיו מוכרים לכם מאיפשהו.

העלילה: בפעם השלישית בקריירה, לי חוזר למאה ה-19 במולדתו. אך הפעם הוא לא מתעסק בתולדות הבידור ו/או האמנות אלא באירוע היסטורי כאוב – טבח במוחים למען דמוקרטיה בבריטניה, שצברו עידוד מרוח המהפכה הצרפתית ונפלו מול הצבא הבריטי כמו נפוליאון. נכון לכתיבת שורות אלו, המוביל בהימור לדקל הזהב אצל ניל יאנג.

The Death and Life of John F. Donovan
מותו וחייו של ג'ון פ. דונובן

הבמאי: קסבייה דולאן הקוויבקי, ילד הפלא שמשלים פיצ'ר שביעי לפני גיל 30, אבל אני מכנה אותו ילד בעיקר בגלל שהקולנוע שלו עדיין נראה לי תקוע בגיל ההתבגרות. לפעמים זה שובה אותי כמו ב״מאמי״ ולפעמים מתסכל אותי כמו ב״זה רק סוף העולם״. בכל מקרה, שני הסרטים זכו בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן והיו אהובים על ידי לא מעט אנשים. מתישהו במהלך שנה שעבר הוא נעלב והכריז כי הוא יחרים את פסטיבל קאן ואחר כך הוא חזר בו וכעת השמועות אומרת כי זה יכול להיות סרט הפתיחה. זה גם הסרט הראשון שלו בשפה האנגלית.

כוכבים: נטלי פורטמן, ג'ייקוב טרמבלי, שרה גודן, סוזן סרנדון, טנדי ניוטון, מייקל גאמבון, קיטי בייטס ועוד. ג'סיקה צ'סטיין צילמה סצנות שירדו בעריכה. מי מוריד בעריכה את ג'סיקה צ'סטיין? לא עדיף לקצץ במקום את כל שאר הסרט? כבר הוציאו פוסטרים של הסרט עם הפנים שלה!

העלילה: שנים לאחר מותו של כוכב טלוויזיה, גבר צעיר משחזר חלופות מכתבים שניהל עם הכוכב בעודו בן 11, ואת האופן בו הקשר שינה את חייהם, אחרי שחשיפתו בתקשורת לגרמה לסקנדל. הדגש יהיה על מערכות יחסים בין אמהות לבנים, כי זה סרט של דולאן.

Domino
דומינו

הבמאיבריאן דה פלמה, אגדה קולנועית עבור במאים רבים ומי שהיה מועמד חמש פעמים לראזי ואפס פעמים לאוסקר. זה בגלל שהקולנוע שלו מקצין ז'אנרים פופולריים ולרוב לא בוחל בהפשטת הגיבורות שלו – אבל כמעט תמיד הוא משלב זאת עם עשייה וירטואוזית. בין סרטיו הפופולריים, במידה והשם לא אומר את הכל: ״קארי״, ״לבוש לרצח״, ״פני צלקת״, ״הבלתי משוחדים״, ״משימה בלתי אפשרית״. ביים לאחרונה ב-2012 את ״תשוקה״. בלי עבר בתחרות בקאן, אבל הציג מחוץ לתחרות כמה פעמים.

כוכבים: ניקולאי קוסטר ולדאו, קאריס ואן הוטון (שניהם ממשחקי הכס), גאי פירס.

העלילה: אחרי ששוטר דני נרצח בידי פעיל טרור מיסתורי, השותף שלו והפילגש שלו חוברים על מנת לנקום את מותו. אלא שאותו רוצח הוא גם מקור שה-CIA משתמש בו על מנת לאתר חברי דעא"ש. מותחן המתחרש בכל רחבי אירופה.

Under the Silver Lake
מתחת לאגם הכסוף

הבמאידייויד רוברט מיטשל, שלהיט האימה מפתיע שלו ״משהו עוקב אחריי״ החל את דרכו בשבוע הביקורת של פסטיבל קאן ובסרטו החדש הוא עולה דרגה בתקציב ושאיפות. אולי גם במסגרת בקאן?

כוכבים: ריילי קיו, אנדרו גארפילד, טופר גרייס.

העלילה: הסרט נראה כמו מותחן עם הקצנה של ביזאר. צעיר בלוס אנג'לס מתחיל לחקור העלמות פתאומית של שכנה יפה, רצח של ביליונר ורמזים נסתרים אשר מצויים כמעט בכל מקום ומיועדים לאנשים חזקים יותר מן האנשים הרגילים בחברה. אם אתם רוצים להיות יותר מבולבלים וסקרנים, כבר יש לסרט טריילר.

Everybody Knows
כולם יודעים 

הבמאי: אסגר פרהאדי, הבמאי האיראני הכי מוכר בעולם כיום (ובצדק) עם שני פרסי אוסקר על ״פרידה״ ו״הסוכן״, האחרון זכה גם בפרס התסריט וחלק את פרס השחקן בפסטיבל קאן. בין לבין, הוא גם הציג בפסטיבל את ״העבר״ שבעיניי היה נהדר באותה מידה.

כוכבים: חאבייר ברדם, פנלופה קרוז.

העלילה: אישה חוזרת לעיירת ילדותה בספרד, אחרי שנים של מגורים בארגנטינה, שם גם התחתנה וילדה ילדים. חובבי הבמאי לא יופתעו לשמוע כי השיבה מעלה מעל לפני השטח כמה סודות מן מהעבר. פרהאדי כבר עבד בצרפת, אבל נדמה לי שזה יהיה הסרט הראשון שלו לא בשפת אמו. איני מודאג.

Donbass
דובנאס 

הבמאי: סרגיי לוזניצה, במאי אוקראיני שעבוד גם ברוסיה ונע בין סרטים תיעודיים, קצרים ועלילתיים ארוכים. הסרטים העלילתיים הארוכים שלו תמיד מוקרנים בקאן – ״האושר שלי״, ״בערפל״ ו״נפש עדינה״ בשנה שעברה. כל סרט שלו מפצל את הקהל.

כוכבים: – 

העלילה: הסרט הוא סרט עלילתי על המחוז במזרח אוקראינה בו מתחולת בארבע שנים האחרונות מלחמה שמוגדרת לעתים כשלום בין כוחות פרו-רוסיים ורוסיים לשלטון האוקראיני. לא ידוע הרבה יותר מזה. בעיקר לא ידוע האם הסרט יהיה מוכן בזמן, שכן הוא צולם בין ינואר לפברואר השנה. אבל בעבר הבמאי הזה הוכיח יכולת מרשימה של עמידה בזמנים.

Lazzaro felice
לזארו מאושר

הבמאית: אליצ'ה רורוואכר האיטלקיה, שביימה את ״גוף שמימי״ וזכתה בפרס הגדול בקאן על סרטה השני ״הפלאים״. בשנה בה כמעט כל הבמאים האיטלקיים הגדולים יוצרים סרט שעשוי להיות מוכן בזמן, נדמה לי שדווקא הסגנון האישי והצנוע שלה הופך אותה לבעלת הסיכויים הגדולים ביותר להיכנס לתחרות.

כוכבים: אחותה של הבמאית, אלבה רורוואכר. וגם סרגי לופז, ניקולטה בראסקי ושחקנים לא מקצועיים שיהיו כנראה בתפקידים ראשיים.

העלילה: רורוואכר שכתבה את התסריט לא מסגירה הרבה – הסרט יתמקד באדם פשוט הנודד ברחבי איטליה, תוך ניגוד בין העונות והאזורים העירוניים והחקלאיים. הסרט מתרחש לאורך מספר רב של שנים וכולל מעבר בין הזמנים.

Loro
לורו / הוא

הבמאי: פאולו סורנטינו, הבמאי האיטלקי המרהיב וזוכה האוסקר על ״יפה לנצח״. גם הוא אורח קובע בקאן בכל פעם שהוא עושה סרט קולנוע. זוכה פרס חבר השופטים על ״האלוהי״ סרט שמזכיר את הפרויקט הנוכחי שלו.

כוכבים: טוני סרבילו שב להיות השחקן המועדף בתור איטלקי בגיל מבוגר, הפעם איטלקי מוכר במיוחד.

העלילה: אחרי שסרבילו גילם את ראש הממשלה האיטלקי המושחת ג'וליו אנדראוטי, ואחרי שסורנטינו עבר לעסוק באפיפיור בטלוויזיה, הגיע הזמן לעיסוק בראש הממשלה הססגוני/מושחת/לא להאמין שהוא עדיין רלוונטי בפוליטקה האיטלקית – סילביו ברלוסקוני.

Dogman
דוגמאן

הבמאי: מתאו גארונה, הבמאי האיטלקי שפרץ ב-2008 עם סרט המאפיה ״גומורה״ שזכה בפרס הגדול בקאן, הישג אותו שחזר 4 שנים מאוחר יותר עם ״ריאליטי״. לפני שלוש שנים הוא הציג בתחרות את ״מעשיית המעשיות״.

כוכבים: אדאמיו דיוניסי.

העלילה: הסרט מושפע מפרשיה אמתית וסבוכה שהתחרשה בסוף שנות השמונים והתגלתה תחילה דרך רצח של מגדל כלבים עבור קרבות לא חוקיים. מוגדר כמערבון עירוני, אבל זה גם סרט שמחזיר את גארונה לעסוק במאפיה, אם כי הפעם מדובר במאפיה של רומא ולא של נאפולי.

Non Fiction
ספרי עיון 

הבמאי: אוליבייה אסאייס, שייתכן ויש רבים אשר מכירים אותו רק בזכות שיתופי הפעולה שלו קריסטן סטיוארט – ״העננים של סילס מריה״ ו״קניינית אישית״ אשר בפסטיבל חיפה בחרו לקרוא לו ״אמריקאית בפריז״. סרט זה גם זיכה אותו בפרס הבמאי, לצד שריקות בוז, בפסיטבל קאן. אבל הרבה לפני זה הוא אחד הבמאים הכי בולטים בצרפת עם סרטים כגון ״אירמה ואפ״, ״דמונלאבר״, ״נקייה״, ״שעות קיץ״, ״יש משהו באוויר״, והמיני-סדרה ״קרלוס״. 

כוכבים: ג'ולייט בינוש, גיום קאנה.

העלילה: סאטירה על עולם הספרות בצרפת, דרך משבר אמצע החיים אשר פוקד סופר ועורך ספרותי שכל אחד מהם סובל מצרות בחיי הנישואין.

Ash Is Purest White
אפר הוא לבן טהור

הבמאי: ג'יה ז'אנג-קה, הבמאי הסיני הכי מעניין שפועל היום, אחרי סרטים כמו ״עיר של 24 שעות״, ״מגע של חטא״ (פרס התסריט בקאן). סרטיו הופכים לשאפתניים יותר בהדרגה וגם הוא רגיל להיות בקאן, לרוב בתחרות. זה אחד מן הסרטים אשר לא בטוח כי יספיק להיות מוכן בזמן.

כוכבים: ז'או טו (אשתו של הבמאי), ליאו פאן.

העלילה: רקדנית נכנסת לכלא לאחר שירתה במטרה להגן על חברה המאפיונר. כאשר היא משתחררת, היא מנסה לחדש את מערכת היחסים. מדובר בסרט אפי אשר יתחיל בשנת 2001 ויעבור לתקופות מאוחרות יותר. שילוב של רומנטיקה ואלימות הוא משהו שסרטיו האחרונים של הבמאי נוטים אליו, וייתכן שזה הכיוון גם כאן, אם כי מדובר בבמאי אשר די מפתיע בשינויי טון מאז גדלה תהילתו העולמית.

Maya
מאיה

הבמאיתמיה (Mia) הנסן לאב, צרפתייה אשר הציגה במסגרות המשנה של קאן את סרטיה הראשונים, ״הכל נסלח״, ״ואבי הילדים שלי״. בטרם פנתה לפסטיבלים אחרים להקרין בהם את ״אהבת נעורים״, ״עדן״, ו״העתיד לבוא״. בנקודה זו אקפוץ לעתיד ואציין כי כבר הוכרז שהסרט הבא שלה יהיה דובר אנגלית ויכלול את גרטה גרוויג וג'ון טורטורו בתור זוג יוצרי קולנוע אמריקאים שמנסים לכתוב תסריטים חדשים באי בו חי אינגמר ברגמן. בעוד צד רכילותי, היא נשואה לאוליביה אסאייס, מה שיכול לייצר מצב בו זוג נשוי יתחרה זה מול זו בתחרות, או שאחד מהם ידחק למסגרת משנית.

כוכבים: רומן קולינקה, אלכס דסקה, ג'ודית שמלה, סוזן אנבה.

העלילה: עיתונאי צרפתי אשר ברח לא מכבר משבי בסוריה, לא מצליח לחזור לחיי שגרה ומנסה להתאושש במהלך עבודה בהודו.

The House That Jack Built
הבית שג'ק בנה

הבמאי: הפרובוקטור הגדול לארס פון טרייר. אתם אולי זוכרים שאחרי מסיבת העיתונאים של ״מלנכוליה״, בה הוא טען שאולי הוא ממוצא נאצי ועוד כל מני דברים מוזרים, פון טרייר הוכרז כאישיות לא רצויה בפסטיבל קאן. זה החזיק מעמד 6 שנים והוא קיבל חנינה. אולם, מאז צצו על האשמות להטרדות מיניות מואד בוטות מצד שותפים בכירים בחברת "צנטרופה" שלו. ואז ביורק האשימה אותו בהתעללות של ממש על הסט של ״רוקדת בחשכה״, דבר שדי מסתדר עם מאחורי הקלעים של אותו סרט, שאגב גם זיכה את פון טרייר בדקל הזהב. זה היה עוד בימים בהם הוא היה אישיות מאוד רצויה בפטסיבל קאן והציג בה כל סרט. הוא גם זכה בפרס הגדול על ״לשבור את הגלים״  ובפרס חבר השופטים על ״רכבות לילה״. בגלל שגם במאים פחות שוניים במחלקות הסתכבו השנה עם אמירות איומות, הדני יכול לשוב לגוון הקצת הקומי אשר מלווה לכאורה את הפרובוקציות שלו (התלונות על הנעשה בחברה שלו ממש לא מצחיקות).

כוכבים: מאט דילון (בתמונה בראש הפוסט), ריילי קיו, ברונו גאנץ, אומה תורמן.

העלילה: 12 שנה בחייו של ג'ק, רוצח סדרתי יעיל אשר לומד להשתפר בעבודתו עם השנים והופך את הרציחות לעבודות אמנות של ממש. פון טרייר ממשיך לעצבן את האמריקאים על ידי עשיית סרטים במדינה בה מעולם לא ביקר והוא ממקם את הסרט בשנות השבעים. יחסית לבמאי, רוצח סדרתי זה נושא פחות שנוי במחלוקת מהרגיל.

Where Life is Born
איפה שהחיים מתחילים

הבמאי: קרלוס רייגדס, הבמאי המקסיקני האהוב או השנוא על קאן, אפשר גם וגם. הוא כבר רגיל לקבל תשואות לצד שריקות בוז צורמות בפסטיבל על סרטים כגון ״חאפון״ (פרס מצלמת הזהב), ״קרב בגן עדן״, ״אור חרישי״ (פרס חבר השופטים בקאן) ו״אור לאחר החשכה״ (פרס הבימוי). מה שאמור להקנות לו מקום די אוטומטי בתחרות.

כוכבים: הבמאי ואשתו נטליה לופז.

העלילה: בעל המצוי בנישואין פתוחים מתחיל לקנא כאשר הוא חושב כי אשתו התאהבה בגבר אחר, באזור המפורסם בזכות מלחמות השוורים המתקיימות בו. אולם, את סרטים של רייגדס לרוב קשה לתאר/להבין לפי תיאור העלילה והדיון בפער בין המעמדות או בין המסורת המקסיקנית לעולם המודרני בטח צפוי לקחת חלק חשוב בסרט גם הפעם. אני כבר ממתין להזדעזע ולהתרשם.

Vision
ראייה

הבמאית: נעמי קאווסה היפנית, מי שאחראית ללהיט מחמם הלב ״אן״ ולסרטים אמנותיים יותר שהשאירו אותי די אדיש עד כה, אבל אולי זה יעבור. מדובר באורחת די קבועה בקאן, לרוב בתחרות, מהשלא טיפוסי לבמאית מן המזרח.

כוכבים: ג'ולייט בינוש, מאסאטושי נאגאסי.

העלילה: כתבת צרפתייה נוסעת לאזור יחסית מרוחק ומפתחת קשר עם מקומי החי בערים, למרות שאין להם שפה משותפת.

Shoplifters
גונבים מחנוית

הבמאי: הירוקאזו קורה-אדה, הבמאי היפני הפורה וחובב הדרמות המשפחתיות. בתחרות הרשמית קורה-אדה השתתף ארבע פעמים, כולל זכייה בפרס חבר השופטים על סרטו ״סיפור משפחתי״ והשתתפות בלבד עם ״מרחק״, ״איש אינו יודע״ ו״אחותנו הקטנה״. 

כוכבים: קירין קיקי, לילי פרנקי.

העלילה: משפחה ענייה המתקיימת בעזרת גניבות קטנות מוצאת ילדה בת 4 נטושה ברחוב. הם מעניקים לה מקלט אשר הופך מזמני לקבוע. סודות מן העבר הנחשפים בשלב מאוחר יותר מגבירים את האתגר ההישרדותי של המשפחה.

Radegund
רדגונדיס

הבמאי: טרנס מאליק האגדי, זוכה דקל הזהב על ״עץ החיים״ ומי שמאז הקולנוע שלו הפך למפצל יותר יותר, אם כי אני עדיין שידרתי על הגל הפואטי/פשטני שלו גם ב״אל הפלא״ ו״אביר הגביעים״. הפעם הוא אומר שהוא חוזר לעשייה קולנועית מסורתית יותר מבחינת הנרטיב, אם אפשר לכנות משהו מסרטיו (״שביל הזעם״, ״ימים ברקיע״, ״הקו האדום הדק״) כמסורתי. או להבין למה הוא התכוון בכותרת טרם צפייה בסרט.

כוכבים: אוגוסט דייאל, מתיאס שונארטס, ברונו גאנץ. סביר בהתחשב בכך שהסרט דובר גרמנית.

העלילה: סיפורו של סרבן מצפון במלחמת העולם השנייה, אבל מל גיבסון לא מביים כך שאני מניח שהעיקר בסרט הוא לא סצנות קרב גרפיות. סיפורו האמתי של האוסטרי פרנץ ייגרסטוטר שסירב להילם עבור הנאצים יובא על ידי מאליק בהתבסס על חלופות מכתבים בינו לבין אשתו. צפו לצילום פיוטי של הנוף האוסטרי, בטח בעיקר בשעת הזהב, למרות שעמנואל לובצקי היה עסוק ולא השתתף בעשייה.

Roma
רומא

הבמאי: אלפונסו קוארון, בסרט ראשון מאז קטף את האוסקר על ״כח משיכה״ והראשון בספרדית מאז ״ואת אמא שלך גם״ שהוא עדיין סרט יותר מיוחד מכל מה שהוא עשה בהוליווד. התחרות בקאן היא אחד מן הדברים היחידים בקולנוע העולמי שהוא טרם עשה.

כוכבים: הוא חוזר לעשות סרטים על כדור הארץ, לא בחלל.

העלילה: חייה של משפחה במקסיקו סיטי בראשית שנות השבעים עוברים שינויים עקב תמורות פוליטיות. באופן ספציפי, הרקע הוא טבח בסטודנטים מוחים שהוביל למאות הרוגים, מה שהופך את היצירה לאולי הדברי הכי פוליטי שקוארון עשה ואולי יעניק לו הילה של יוצר מעמיק ולא רק אשף טכני. הקשר לבירת איטליה בטח יתגלה בהמשך.

Burning
בוער

הבמאי: לי צ'אנג דונג, אחד מן הבמאים היותר פיוטיים בקולנוע הקוריאני העכשווי, שהעיסוק שלו באלימות שונה מזה של בני ארצו. אחרי ״זריחה סודית״ ו״שירה״ שהוצגו בקאן, האחרון זכה בפרס התסריט. זה היה ב-2010, מאז הוא לא ביים.

כוכבים: סטיבן יון.

העלילה: עיבוד לסיפור קצר של הסופר היפני הרוקי מורקמי. צעיר העובר כשליח מחדש קשר עם אישה שהכיר בילדותו, אשר מבקשת ממנו לשמור על החתול שלה. כאשר היא חוזרת, היא מציגה לו אדם עשיר בעל תחביב לא שגרתי.

The Summer
הקיץ 

הבמאיקיריל סרברניקוב, במאי תיאטרון וקולנוע שלפני שנתיים הציג ב"מבט מסוים" את ״הסטודנט״, אחד מן הסרטים הבולטים של הקולנוע הרוסי בעת האחרונה. בחודשים האחרונים הוא מצוי במעצר בית שנוי במחלוקת באשמת הונאה.

כוכבים: לא בהכרח בקאסט, אבל כן בדמות בה עוסק הסרט.

העלילה: הסרט מתרחש בקיץ 1981 בסצנת הרוק המחתרתית בלנינגרד. זהו סיפור התבגרות השם את הדגש על משולש אוהבים בלב סצנת הרוק המעריצה מוזיקה מערבית. הדמות הראשית היא זו של ויקטור טסוי, מי שעתיד להיות אחד מכוכבי הרוק הגדולים ברוסיה.

סרט כלשהו של ג'אפר פנאהי

הבמאי: אם כבר הזכרנו מאסר בית. ג'אפר פנאהי הוא במאי איראני שפרץ על סרטים כמו ״המראה״, ״המעגל״, ו״אופסייד״ בטרם נאסר עליו לעשות סרטים ל-20 שנה והוא נשלח למאסר בית. זה קרה בשנת 2010, מאז הוא הבריח למערב 3 סרטים, כולל ״זה לא סרט״ ו״טקסי״ שזכו ליותר קהל מכל סרט שיצר כאשר הוא עוד יכל לעשות סרטים לכאורה. ״טקסי״ צולם כבר כאשר הוא מחוץ למאסר בית וייתכן כי כעת הוא יכול לעשות סרטים יותר בקלות. האם יש לו סרט חדש אשר נשלח לפסטיבל קאן? על מה הסרט? אני לא יודע.

The Quietude
השקט

הבמאי: פבלו טרפרו, ארגנטינאי שזכה בפרס הבמאי בפסטיבל ונציה עם ״שבט״. למרות שבדרך כלל הוא נוטה להציג את סרטיו בקאן, לרוב במבט מסוים, כמו שהיה עם ״פיל לבן״ ופעם אחת בתחרות עם ״האריה של דן״. 

כוכבים: ברניס ביז'ו, מרטינה גוסמן, אגדר רמירז.

העלילה: שתי אחיות נפגשות מחדש אחר זמן רב ומנסות להתגבר על טראומה קשה מעברן המשותף. הסרט יתחיל כדרמה ויהפוך בהגדרה למותחן מטריד, כיאה לבמאי שאף פעם לא חשש מחומרים קשים. הסרט הוא ההפקה הראשונה של אולפני סוני בארגנטינה, מה שמרמז כי הם תולים בו ציפיות גדולות.

The Image Book
ספר הדימויים 

הבמאי: ז'אן לוק גודאר, אגדת הגל החדש והנבל הקולנועי הגדול של 2017. יחסית לכך שיצר כמה מן הסרטים הצרפתיים הכי גדולים בשנות הששים, מוזר לחשוב שהוא היה בתחרות בקאן רק 6 פעמים (ועוד שותפות בסרט אנתולוגיה) החל מ-1980 ופרס חבר השופטים שקיבל ב-2014 על סרט התלת מימד ״שלום לשפה״ הוא היחיד שלו.

כוכבים: האגו של הבמאי, הקיום האנושי, מגבלות השפה ויכולת התפיסה של המחשבה.

העלילה: אל תצפו מגודאר לספק בשלב זה נתונים כלשהם, כמו פרטי עלילה או האם הוא בכלל סיים לעבוד על הסרט שהיו שציפו לו כבר לפני שנה. ייתכן והוא יעסוק בעולם הערבי או בטרור, אבל בינתיים יש לנו רק את התקציר הזה: ״כלום פרט לשקט, כלום פרט לשיר מהפכני, סיפור בחמישה פרקים, כמו חמש אצבעות כף היד״.

The Man Who Killed Don Quixote
האיש שהרג את דון קיחוטה 

הבמאיטרי גיליאם. אוף. האשף הקולנועי שהיה האנימטור של מונטי פייתון וביים את ״ברזיל״, ״פישר קינג״, ״12 קופים״ ו״פחד ותיעוב בלאס וגאס״ (שהיה בתחרות בקאן), השלים סוף כל סוף את הסרט עליו עבד כמעט 2 עשורים, תוך לא מעט הפקות שבוטלו וסרט תיעודי פולחני שתיאר את הכישלון הראשון. ואז, אחרי שהוא התגבר על כך האתגרים, הוכח פעם נוספת כי גאון ואידיוט אינם מונחים סותרים. בראיון נוראי, גיליאם התגלה כאשמי זקן בעל תפיסת עולם מעוות, כאשר אומנם טען כי הארווי ויינשטין הוא מפלצת, אבל גם כי הנשים שהיו קורבנות שלו ידעו היטב למה הן נכנסות וכי הבחירה הייתה שלהן.

כוכבים: ג'ונתן פרייס בתפקיד דון קיחוטה, שיועד בשלבים שונים לז'אן רושפור, מייקל פיילין וג'ון הרט (שלושתם לא בסרט, שניים כבר מתים), אדם דרייבר, אולגה קורילנקו, סטאלן סקארסגרד.

העלילה: פרסומאי קופץ בזמנים בין לונדון של ימינו וספרד של המאה ה-17, שם דון קיחוטה טועה לחשוב שהוא סנשו פנצ'ו.

Birds of Passage
ציפורים בנדידה

הבמאי: סירו גאורה הקולומביאני, שלפני שלוש שנים יצר את ״חיבוק הנחש״ ויצא עם פרס ממסגרות המשנה בפסטיבל קאן ומועמדות מפתיעה לאוסקר. די מפתיע עבור סרט מסע בשחור לבן העובר בין תקופות שונות. הוא כאמור כבר הציג בקאן בעבר, אך לא בתחרות, אבל מסלול ההכרה לעבודתו הוא בדיוק זה אשר יוביל אותו לתחרות עכשיו. את הסרט הנוכחי הוא מביים בצוותא עם כריסטינה גאלגו, מי שהפיקה את סרטיו הקודמים וטרם ביימה.

כוכבים: עבור.

העלילה: אפוס על משפחה אשר מתעשרת מגידול מריחואנה בשנות השבעים בקולומביה, אך העושר מוביל גם לתקריות אלימות ונפילה. מתואר על ידי ההפקה כשילוב של פילם נואר, מערבון וטרגדיה יוונית.

Suspiria
סוספיריה

הבמאילוקה גואדנינו, שיצא שנה שעברה עם ״קרא לי בשמך״ בפסטיבל ברלין ומשם להערכה ביקורתית ופרסים רבים. גם ״אני אהבה״ שלו הוצג בברלין ו״גלים גבוהים״ הוקרן בונציה. בקאן הוא עוד לא היה.

כוכבים: דקוטה ג'ונסון, טילדה סווינטון, קלואי גרייס מורץ, מיה גוט.

העלילה: זה אחד מן הפרויקטים הכי מוזרים על הנייר, טבעי כאשר חושבים על זה ומסקרן בכל מקרה – שיצאו השנה. גואדנינו יוצא לעשות רימייק לסוג של קלסיקה של במאי איטלקי מסוגנן אחר, אשף האימה דריו ארג׳נטו, בסרט אשר מאפשר לו לשוב לתחביב שלו לעבוד עם שחקניות דוברות אנגלית באירופה (בראשות סווינטון, שהיא ליהוק די מושלם לסרט הזה). העלילה עוקבת אחר רקדנית אשר מגיעה לבית ספר נודע לריקוד בגרמניה ודברים ממש מוזרים מתרחשים בו מן הרגע הראשון, כולל מקרי רצח וכישוף.

Beautiful Boy
ילד יפהפה

הבמאי: פליקס ואן חרונינגן הבלגי, שפרץ לתודעה עם ״המעגל השבור״ המועמד לאוסקר בשפה זרה, מה שסידר לו מעבר לקולנוע דובר אנגלית שכולל גם את אחד מן הכוכבים הצעירים שהפסטיבל הכי ישמח לראות צועד על השטיח האדום.

כוכבים: סטיב קארל, טימותי שאלאמה, איימי ריאן.

העלילה: אב מנסה לעזור לבנו המתבגר בהתמודדות עם התמכרות לסמים. מבוסס על ספר אוטוביוגרפי של האב, דיויוד שיף, יחד עם  ספרו האוטוביוגרפי של בנו ניק על אותה תקופה. במילים אחרות: מן הבמאי שהביא לכם הורים הנאבקים עם ילדה חולה בסרטן, מגיע סיפור על אב הנאבק עם בן מכור לסמים (גם האם הביולוגית ואשתו השנייה של האב נמצאות).

Cold War
מלחמה קרה

הבמאי: פאבל פאבליקובסקי, פולני אשר פעל רוב הקריירה בבריטניה, אבל חזר למולדתו עם ״אידה״ שהעניק לו תהילה בינלאומית והרבה ביקורת בפולין, באופן שאולי זירז חוק שיצר תקרית דיפלומטית עם ישראל. עדיין לא הציג סרט בתחרות בקאן, אבל מעמדו הבינלאומי מעולם לא היה גבוה כמו אחרי הסרט הקודם.

כוכבים: ג'ואנה קולינג, אגתה קולזה, שתי שחקניות שעבדו עם הבמאי בעבר.

העלילה: משולש אוהבים שמתחיל בלהקת בידור שייסד משרד התרבות הקומוניסטי בסוף שנות הארבעים. הסיפור מתגלגל לאורך כמה עשורים וכמה מדינות, כאשר המלחמה הקרה ומסך הברזל ישמשו בטח כרגע לסיפור האישי.

Weldi
וולדי 

הבמאי: מוחמד בן עטייה התוניסאי, זוכה פרס סרט הביכורים בברלין על סרטו הקודם ״הדי״. 

כוכבים: שימו לב לא לקאסט, אלא למפיקים: האחים ז'אן פייר ולוק דארדן, מן הבמאים המוערכים בתולדות קאן ובשנים האחרונות גם מפיקים פוריים. יכול לתת לסרט יתרון בתחום הקשה לחזוי של סרטים מן העולם הערבי ו/או אפריקה בתחרות.

העלילה: זוג בו הגבר קרוב לגיל היציאה לפנסיה מתמודד תחילה עם צרות כלכליות ובהמשך עם ההיעלמות של בנם היחיד, שמאוחר יותר הם לומדים כי סביר כי הצטרף לדאע"ש.

Un Autre Monde
עולם אחר

הבמאי: סטפן בריזה, במאי צרפתי שפועל מאז שנות התשעים, אך היה בתחרות פעם אחת בלבד עם ״ערכו של אדם״ ב-2015. מאז הוא יצר גם את ״חיי אשה״.

כוכבים: ונסן לינדון, שזכה בפרס השחקן בקאן על ״ערכו של אדם״.

העלילה: ראש ועד עובדים במפעל מוצא את עצמו בחזית מול ההנהלה, שרוצה לסגור את המפעל שנתיים אחרי שהעובדים חתמו על קיצוץ מסיבי בשכרם בתמורה להבטחת תעסוקה לחמש שנים. המאבק הופך אותו לגיבור תקשורתי.

Girls of the Sun
בנות השמש

הבמאית: אווה הוסון, צרפתייה אשר עוררה הרבה תשומת לב לפני כשנתיים עם סרט הביכורים שלה ״באנג גאנג (סיפור אהבה)״. 

כוכבים: גולשיפטה פרהאני, עמנואל ברקו.

העלילה: עיתונאית צרפתייה מראיינת לוחמת מליציה כורדית המורכבת מנשים, אשר משתתפת במערכה לשחרור העיר בה נשבתה ועברה התעללות בידי דאע"ש.

The Fugue
הפוגה

הבמאית: אניישקה שמוז'ינסקה, הפולנייה שפרצה עם סרט בתולת הים האפל ״קורקי דנסינגו״. 

כוכבים: גבריאלה מוסקאלה, לוקאס סימלאט.

העלילה: אישה חיה חיי חופש ונוחות, מכיוון שהיא איבדה את זיכרונה ולא יודעת דבר על עברה. מפגש מקרי עם משפחתה מעמת אותה עם החיים שפעם היו לה, כאם לילד.

The Beach Bum
בטלן החוף

הבמאי: הרמוני קורין, אמריקאי שנע בין הקצנה של טראש לאיכות. יצר את ״גומו״, ״ג'וליאן דונקי בוי״, ״מיסטר לונלי״ (שהציג במבט מסוים), ״טראש המפרס״. סרטו ״ספרינג ברייקרס״ עורר הרבה יותר תשומת לב מן הרגיל והיה סרט השנה של לא מעט מבקרים והסרט השנוא של השנה על האחרים. כל זה הופך אותו כעת למועמד סביר לקאן.

כוכבים: מתיו מקונוהי, איילה פישר, ג'ונה היל, זאק אפרון, מרטין לורנס, סנופ דוג. נשמע כמו שטיח אדום שמח.

העלילה: תיאור חייו של סטלן בשם מונדוג אשר חי…על יד החוף, לא עושה יותר מדי ופוגש אנשים שונים. משווק כקומדיית סטלנים שהיא למעשה סאטירה חברתית נוקבת.

Capernaum
כפר נחום 

הבמאית: נדין לאבקי הלבנונית, שחקנית-במאית שהציגה בקאן את ״קרמל״ ואת המיני-להיט ״לאן הולכים עכשיו?״. 

כוכבים: אולי הבמאית עצמה, אבל בעיקר שחקנים לא-מקצועיים.

העלילה: ילד החי בכפר קטן בלבנון מוחה נגד המצב הפוליטי לתוכו נולד ומגיש תביעת נזקים, מה שמזכיר את שביתת המחאה של הנשים מסרטה הקודם של הבמאית.

Psyché
הנפש

הבמאי: גספר נואה, ארגנטינאי הפועל בצרפת ואוהב קולנוע פרובוקטיבי. היה בקאן מספר פעמים, אבל בתחרות רק עם ״בלתי הפיך״ ו״אל תוך הריק״ ואלו שני הסרטים היחידים שלו שאני בוחר לציין.

כוכבים: 

העלילה: קבוצה של רקדנים צעירים מתכנסים לסוף שבוע של חזרה בבית ספר סגור בלב יער. במהלך מסיבה שלפני החזרה, הם מסוממים באופן ההופך את חייהם לגיהינום והשאלה היא מי סימם אותם ומודע.

The Nightingale
הזמיר

הבמאית: ג'ניפר קנט, במאית שמאחוריה רק סרט אחד בלבד בז'אנר שבדרך כלל לא הולך יד ביד עם קאן. אבל לא כל הסרט הוא ״הבאבאדוק״.

כוכבים: אישלינג פרנסיוסי, סאם קלאפין, אוול לסלי, הארי גרינווד.

העלילה: במושבת העונשין בטסמניה בשנת 1825, אסירה צופה בבעלה ובתינוק שלה נהרגים בידי חייל. כאשר היא לא מוצאת צדק במערכת החוק, היא נעזרת בגבר אבוריג'יני והעניינים יוצאים משליטה.

Destroyer
משמיד

הבמאית: קארין קוסאמה האמריקאית, יוצרת ״אגרוף של אישה״ שהציג במסגרת הצד של פסטיבל קאן, וגם ״הגוף של ג'ניפר״ ו״ההזמנה״.

כוכבים: ניקול קידמן, מלכת פסטיבל קאן 2017.

העלילה: בלשית משטרה נאלצת לשוב למקרה מעברה הרחוק, בו עבדה כשוטרת חשאית והפעולות שלה הובילו לתוצאות טרגיות. בגלל שמנהיג הכנופיה שניסתה להפליל צץ מחדש, היא שבה לפגוש את האנשים שהכירה בניסיון להתמודד עם השדים של עברה, ובו בזמן לנסות למנוע פשעים ואסונות נוספים.

The Man from the Sea
האיש מן הים

הבמאי: קוג'י פוקאדה היפני, ש״הרמוניום״ שלו זכה בפרס חבר השופטים במסגרת מבט מסוים לפני שנתיים.

כוכבים: דין פוג'יוקה.

העלילה: עיירה אינדונזית הסמוכה לים מנסה להתאושש מנזקי מלחמה וצונאמי. אם ובנה מוצאים גבר זר, אשר בקושי דובר את השפה, ליד הים. עם הזמן, מספר מקרים לא טבעיים מתרחשים באזור ודומה כי הם קשורים לזר המסתורי.

An Impossible Love
אהבה בלתי אפשרית 

הבמאית: קתרין קורסיני הצרפתייה שהציגה לא מעט פעמים בקאן, אבל בתחרות רק פעם אחת עם ״החזרה״ בשנת 2001. סרטה הקודם, ״העונה היפה״, זכה בפרס בפסטיבל לוקרנו.

כוכבים: אולי הבמאית עצמה, אבל בעיקר שחקנים לא מקצועיים.

העלילה: הסרט הינו עיבוד לרומן מאת כריסטין אגנו והוא עוקב אחר מערכת יחסים בין אם לבתה במשך כ-50 שנה, החל מסוף שנות החמישים, כאשר מערכת היחסים בניהם מבוססת גם על הקשר עם האב אשר בחר לעזוב את שתיהן.

Henrico’s Farm
החוה של הנריקו

הבמאי: לאב דיאז, הפיליפיני שחובב סרטים ארוכים במיוחד. ב-2016 הוא זכה בפרס בפסטיבל ברלין על סרטו בן ה-8 שעות ״שיר ערש למיסתורין הנוגה״ ואז זכה באריה הזהב בפסטיבל ונציה עבור ״האישה שעזבה״ שהיה באורך של פחות מ-4 שעות. השנה, סרטו שכבר הציג בברלין היה באורך 4 שעות, מה שאולי מרמז שהוא כבר הספיק לערוך את הסרט הבא, שכבר צולם בשנה שעברה. סרטו המוכר ביותר, ״נורטה – סוף ההיסטוריה״ הציג במסגרת "מבט מסוים", אך הבמאי טרם היה בתחרות.

כוכבים: עבור.

העלילה: אישה פיליפינית שעבדה במשך כ-35 שנה בגרמניה חוזרת לראשונה לארצה, בעקבות המוות של בנה. היא עוצרת עצירת ביניים ומבלה זמן מה בסינגפור, שם מתרחשת עיקר עלילת הסרט.

High Life
חיים על הגובה

הבמאית: קלייר דני, מן הקולנועניות הכי מוערכות שיצאו מצרפת בעשורים האחרונים. אלא מאז סרט הביכורים שלה, ״שוקולד״, בשנת 1988 היא לא הציגה אף סרט בתחרות הרשמית בקאן. סרטיה כן הוצגו במסגרות המשנה או פסטיבילם אחרים. בשנה שעברה, ״תנו לשמש להיכנס״ זיכה אותה בציון לשבח במסגרת שבוע המבקרים.

כוכבים: רוברט פיטנסון, ג'ולייט בינוש.

העלילה: במה שנשמע כמו אחד מן הסרטים הכי מוזרים השנה, דני מביימת סרט מדע בדיוני באנגלית. הגיבור הוא עבריין אשר נשלח לרחבי היקום לצורך מציאת אנרגיה, כעונש. בנוסף, השתמשו בו על מנת לייצר חיים חדשים ונולדה לו בת בניגוד לרצונו. בעוד המשימה מסתבכת, היחסים בין האב לבת מתקרבים, ב"עתיד שנראה כמו הווה", במרחק רב מכדור הארץ.

Plaire, aimer et courir vite
עונג, אהבה וריצה מהירה

הבמאי: כריסטוף הונורה, במאי צרפתי פורה שעל סרטיו אור כתב בהרחבה. בתחרות בקאן הוא היה רק פעם אחת, עם ״שיר אהבה״. זה היה כבר מזמן, בשנת 2007.

כוכבים: ונסן לסקוט, פייר דלדונשמף.

העלילה: סיפור אהבה תקופתי. בין סופר פריזאי לסטודנט צעיר. התקופה היא שנות ה-90, לפחות בהתחלה ואהבה לקולנוע לאמנויות בכלל נמצאת ברקע.

Vitalina Varela
ויטאלינה וארלה

הבמאי: הקולנוע הפורטוגזי זוכה להערכה ביקורתית אך לרוב לא זוכה לייצג בתחרות, מה שנכון גם לגבי פדרו קוסטה, מן הבמאים הבולטים במדינה שהציג בתחרות רק את ״נעורים במרוצה״. קוסטה הוא במאי אשר עובד לרוב עם שחקנים לא מקצועיים ומתמקד בפינות הנסתרות של החברה הפורטוגזית בסרטים כמו ״עצמות״, ״בחדרה של ונדה״, ו״סוס כסף״. 

כוכבים: מהווים ניגוד לגישה של הבמאי. אבל הסרט קרוי על שם השחקנית הלא-מקצועית עמה הוא עבד גם ב״סוס כסף״.

העלילה: אישה נוסעת מכף ורדה לפורטוגל, כשלושה ימים אחרי הלווית בעלה. היא תאלץ לחכות 25 שנה עבור כרטיס טיסה חזרה.

Keep Going
ממשיך 

הבמאי: יואכים לאפוס, בלגי שיצר סרטים כמו ״אחרי אהבה״ ו״הילדים שלנו״. עוד במאי שהיה בעבר בקאן, אך לא בתחרות.

כוכבים: ורג'יני איפירה.

העלילה: אישה גרושה מתוסכלת מחייה ומן ההתדרדרות של בנה המתבגר לתקריות אלימות שונות. היא מחליטה להוציא אותו ואת עצמה מן השגרה דרך מסע סוסים ארוך ברחבי קירגיסטן.

First Man
האיש הראשון 

הבמאי: דמיאן שאזל, היוצר של ״וויפלאש״ וחתן פרס האוסקר לבימוי על ״לה לה לנד״. לראשונה מביים סרט אשר לא נוגע במוזיקה באופן ישיר.

כוכבים: ריאן גוסלינג.

העלילה: ביוגרפיה של ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שהלך על הירח. עכשיו, זה נראה ונשמע כמו סרט שמכוון לאוסקר והדבר האחרון שסרט אוסקרים רוצה לעשות הוא להציג בפסטיבל קאן. אולם, וראייטי טענו כי שאזל מנסה לסיים את העריכה בזמן עבור פסטיבל קאן, אז מי יודע.

If Beale Street Could Talk
לו רחוב בייל היה יכול לדבר 

הבמאי: בארי ג'נקינס, שלקח לסרט של שאזל את האוסקר לפרס הסרט עם ״אור ירח״. 

כוכבים: רג'ינה קינג, דייב פרנקו, דייגו לונה.

העלילה: עיבוד לספר של ג'יימס בולדווין. אישה בהארלם מנסה להוכיח כי ארוסה לא ביצע את האונס שהוא מואשם בו, בעודה לומדת כי היא עתידה ללדת לו תינוק. עוד מקרה של סרט שנראה לי הגיוני שיעדיף להמתין על מנת להיות מועמד לאוסקר, אבל אולי ג'נקינס ירצה לחוות פעם את קאן.

Gueule d'ange
פני מלאך

הבמאית: ונסה פילהו, צרפתייה לה זה יהיה סרט ביכורים, אחרי דרמה באורך שעה בשנת 2002 וסרט קצר חמש שנים מאוחר יותר.

כוכבים: מריון קוטיאר, הסיבה היחידה שהסרט הזה נכנס לפוסט ויכול בהחלט להיכנס למסגרת הרשמית, אם כי לא סביר שלתחרות.

העלילה: אם חד הורית חיה עם בתה בת -8 באתר נופש בדרום צרפת ולא תמיד מדגישה לבתה את תשומת הלב הראויה. בשיא, היא נוטשת את הבת לטובת גבר שפגשה במועדון לילה.

The Fever
החום

הבמאית: מאיה דא-רין, ברזילאית שעשתה עד כה את הסרט התיעודי "ארצות" אשר מתרחש באזור נידח באמזונס על הגבול בין ברזיל, קולמוביה ופרו.

כוכבים: –

העלילה: אלמן בן 45 עובד כמאבטח בעיר מאנוס, המצויה בג'ונגל הברזילאי. במהלך מחלה הוא מתחיל לחלום על יצור פראי המשוטט ביער ובחדשות מדווחים על חיה דומה באזור. הוא מתחיל להאמין כי עוקבים אחריו, אך לא בטוח אם האויב הוא אנושי או חיה.

Yomeddine
יום הדין

הבמאי: אבו בקר שאווקי (או א.בי. שאווקי) יוצר מצרי שעד כה לא השלים סרט עלילתי ארוך.

כוכבים: –

העלילה: גבר מבוגר עוזב את מושבת המצורעים בה התגורר כל חייו ויוצא רכוב על חמור למסע ארוך ברחבי מצרים, על מנת לפגוש את המשפחה אשר מעולם לא הכיר.

Fahrenheit 451
פרנהייט 451

הבמאי: ראמין בהארני, במאי אינדי אמריקאי מוערך, בעיקר על סרטים מתחילת הדרך כמו ״איש דוחף עגלה״ ו״שופ שופ״. קצת פחות על ״99 בתים״ ו״בכל מחיר״.

כוכבים: מייקל בי. ג'ורדן, סופיה בוטלה, מייקל שאנון.

העלילה: עיבוד מחדש לספר המד"ב הידוע של ריי ברדבורי, שכבר עובד פעם אחת לקולנוע בידי פרנסואה טריפו (סרטו היחיד באנגלית). הסרט מתרחש בעתיד בו ספרים יצאו מחוץ לחוק. הגיבור מוצב ביחידה אשר תפקידה לשרוף ספרים, אבל מפגש עם אישה מן המחתרת גורמת לו להטיל ספק בתפקידו. זה יכול להיות היה מדורג גבוה יותר בפוסט, אבל זהו סרט טלוויזיה של HBO ואלא אם הרשת תחליט להוציא אותו לקולנוע בצרפת, התחרות סגורה בפניו (אך לא המסגרות האחרות).

Hold the Dark
בחשכת הליל

הבמאי: ג'רמי סולנייה, הבמאי של ״נקמה כחולה״ (זוכה פרס פיפרסקי במסגרת השבועיים של הבמאים) ו״חדר מנוחה״, כמו גם אחד מ-10 אנשי השנה של סריטה, כפי שהוא בוודאי מציג בראש קורות החיים שלו.

כוכבים: ריילי קיו, אלכסנדר סקרסגארד, ג'פרי רייט.

העלילה: אחרי ששלושה ילדים נהרגו, ככל הנראה בידי זאבים, משפחה שוכרת עיתונאי שינסה לאתר את בנה בן ה-6 שנעדר. מהסרט הזה ועד סיום הפוסט אנחנו בטריטוריה של סרטי נטפליקס, משמע התחרות הראשית מחוץ לתחום. אולם, המסגרת של "סרטי חצות" יכולה בהחלט להתאים.

Outlaw King
מלך פורע חוק 

הבמאי: דייויד מקנזי הבריטי הפורה והמגוון (בתחומי עיסוק וברמה), שלפני שנתיים הציג ב"מבט מסוים" את ״באש ובמים״ חביב המבקרים.

כוכבים: כריס פיין, אהרון טיילר ג'ונסון.

העלילה: סרט היסטורי על רוברט דה ברוס (רוברט הראשון), מלך סקוטלנד שעבר חיים סוערים כמלך וכנמלט, אשר גבר על האנגלים פעמים רבות מעמדת נחיתות, עבור העם הסוקטי והאירי. עוד סרט נטפליקס, אבל האיסור על סרטי נטפליקס לא כולל על פניו את מסגרת "מבט מסוים".

The Other Side of the Wind
הצד האחר של הרוח

הבמאי: אורסון וולס, האגדה שפעם הייתה מהלכת. שינה את פני הקולנוע עם ״האזרח קיין״ ויצר מאז עוד שורה ארוכה של סרטים פורצי דרך ולא מוערכים מספיק. זכה בפרס הגדול בפסטיבל קאן על ״אותלו״, בעידן שלפני דקל הזהב, כך שהפרס הגדול אכן היה הפרס הגדול. לאחר מכן זכה על ״פעמוני חצות״ בפרס על הישגים טכניים ופרס מיוחד בשנתו ה-20 של פסטיבל קאן. הפעם הסרט לא קשור לשיקספיר. כמו כן, וולס נפטר בשנת 1985.

כוכבים: ג'ון יוסטון, פיטר בוגדנוביץ', מרסדרס מק'קמברידג.

העלילה: אתה שומע גיליאם? על הסרט הזה עבדו משנת 1972 והוא הושלם רק עכשיו, אחרי מאבק משפטי ארוך על הזכיות, לפני ואחרי מותו של הבמאי, שביקש מבוגדנוביץ' להשלים את הסרט אחרי לכתו. הסרט עצמו עוסק בבמאי מוערך שיוצא לגלות ארוכת שנים מהוליווד וחוזר לעיר בניסיון להשלים סרט בשם "הצד האחר של הרוח". יש גם לא מעט ביקורת על מבקרים, תרבות ותיקה וצעירה כאחד, וגם לא מעט סקס. זהו סרט מיתולוגי וללא ספק הסרט שאני הכי מצפה לו השנה. סביר שגם בקאן יוותרו לנטפליקס ולו בגלל הזכות להציג את היצירה האבודה הידועה הזו. אנא אלוהי נטפליקס, הביאו את הסרט גם למספר מצומצם של הקרנות על מסך גדול בארץ – זו יצירה עבור סינפלים שלא תאמר הרבה לקהל הרחב.

תגובות

  1. תום הגיב:

    רומא (Roma) של קוארון קרוב לוודאי מכוון לשכונת רומא במקסיקו סיטי ולא לבירה האיטלקית

  2. עמוס הגיב:

    חשוה למיין ש'האחים סיסטרס' הוא עיבוד לספר רב מכר של פטריק דה וויט

    1. נכון. לא הדגשתי מספיק כי התקצירים הם חלקיים ולא מדוייקים (כמו גם השמות) כי זה פוסט שנכתב בשילוב של תחקיר רב ומעט זמן לעבוד עליו, מה גם כי דברים עוד כפופים לשינויים.

  3. רון הגיב:

    ספרתי 12 סרטים בתחרות הראשית שציינת .תותח על!

    1. ציינתי 16 מ-18, עדיין די פספסתי, בעיקר לגבי סרטים שחשבתי שיהיו ואינם בינתיים

  4. דודי מיכ הגיב:

    פורסמו 18 המובחרים הרצים לפרס הראשון (בהמשך אביא שמות\לינק) בקאן הקרוב (כחודש מעכשיו),
    שבהחלט הפך לטוב בעולם, מעל לאוסקר, שאינני שונא, ויש גם מעולים, סיגולי מסקר אותם מעולה, לפני "צורת המים" המעצבן, היה רצף יפה של זכיות אוסקר גם ! וגם הזוכה האחרון של קאן "ריבוע"- היה מאוד שייקי אבל לצד כמה סרטי איכות מעולים, מועמדים, כ"גוד טיים" שלא זכו בראשון בקאן אבל הגיעו לתהודה בזכות קאן, גם – סיפורי מיירוביץ', אוקג'ה ושניים (ועוד ועוד..) שלא ראיתי אבל מבטיחים מאוד.. "לאבלס" ו"אין דה פייד".

    נראה במבט ראשון, שהבמאים הכי מבטיחים ואיכותיים שמועמדים גם לפרס הראשון בקאן הבא וקרוב:
    Everybody Knows של פרהאדי,
    Dogman (dir: Matteo Garrone)
    BlacKkKlansman (dir: Spike Lee)
    Under the Silver Lake (dir: David Robert Mitchell)
    לכל השמות ..
    https://rateyourmusic.com/film_collection/DavidIs/recent,ss.d.e

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.