• סרטים חדשים: ״שתיקה״ של מרטין סקורסזה
  • ״שתיקה״, סקירה
  • ״גיבורות״: ערב סרטי הגמר של בוגרות ובוגרי ״מעלה״
  • אימת החודש - ינואר 2017
  • היא
  • מחשבות וחישובים לקראת הימורי המועמדים לאוסקר
  • ״יצורים ליליים״, סקירה
  • ״תיקון״, סקירה
  • ״האפיפיור הצעיר״ וטרילוגיית היופי של פאולו סורנטינו
  • Always Shine & Divines
  • לקראת מבט נוסף - פרוייקט קולנוע אירופאי משוחזר
  • חזרה אל ״בלוז לחופש הגדול״ בהוצאה מחודשת
  • ״לא פה, לא שם״, סקירה
  • ״הנוסעים״, סקירה
  • ״אנשים שהם לא אני״, סקירה
  • סיכום הסיכומים מהדורת 2016
  • ההופעות הכי טובות שלא יהיו מועמדות לאוסקר הקרוב

לקראת השידור ב-yes: ריאיון עם הבמאית של "הבאבאדוק", ג'ניפר קנט

16 בפברואר 2015 מאת אור סיגולי

על סרט הביכורים של ג'ניפר קנט, "הבאבאדוק" (The Babadook), שמעתם אצלנו לראשונה במהדורת "אימת החודש" של יוני, שהוקדשה לפסטיבל ירושלים, שם הוקרן. לאחר מכן הוא הוזכר בסיכום המחצית שלי, ואז בסיכום האימה השנתי.
בין לבין, סרט האימה האוסטרלי הקטן והחכם הזה, שפרץ בפסטיבל סאנדנס הקודם, הפך להיות חביב הביקורת בעולם, וניכס לעצמו חלק מפרסי סוף השנה, כמו למשל את פרס בימוי הבכורה באיגוד במבקרים של ניו יורק, פרסי השחקנית הראשית באיגוד המבקרים של סן פרנסיסקו ובאיגוד מבקרי האון-ליין של ארה"ב, ועוד. במולדתו הוא סיים את השנה עם שלושה מפרסי הקולנוע המקומיים לסרט, לבימוי ולשחקנית. לא משהו שסרטי אימה עושים כל יום.

הסרט מספר על אמיליה (אסי דיויס), אמא צעירה המגדלת את ילדה הקטן לבדה, לאחר שבעלה נהרג בתאונת דרכים בדרך לחדר הלידה. כאילו שהזמנים לא קשים מספיק בשבילה, היא מגלה בביתה ספר ילדים מסתורי למדי בשם "הבאבאדוק", ולפני שהיא מבינה מה קורה, משהו אכזרי למדי מאיים על שפיותה ועל חיי הילד שלה.
עד כאן, מדובר בסרט רוחות רגיל, אבל זה רק על פני השטח. "הבאבאדוק" הוא אחד מסרטי האימה החכמים והמרגשים שראינו לאחרונה. הוא דיון יוצא דופן על אימהות, התמודדות עם אבל, זיכרונות ועל ניצחון או תבוסה מול השדים הפנימיים של כל אחד מאתנו. והוא בעיקר מסוג הסרטים שמשתמשים בפחד כדי לספר סיפור ולא להפך.

הסיבה שאנחנו חוזרים אל הסרט הזה היא מכיוון שמחר (שלישי) בשעה 22:00, "הבאבאדוק" יעשה את שידור הבכורה הבלעדי שלו ב-yes3 במסגרת "פסטיבל הקולנוע של yes". ב-VOD הוא כבר בחינם. ולקראת זה, הצלחנו להשיג ריאיון יחיד בעברית עם קנט, מה שהצריך ממני להתקשר בשעת בוקר מוקדמת לאוסטרליה. היה שווה את זה.

קנט הייתה מקסימה לאורך כל הריאיון, ציחקקה המון ושמחה לענות בהרחבה על כל אחת מהשאלות, כאילו היא לא מדברת עם כתבים כבר ארבעה-עשר חודשים רצוף. השיחה בנינו התחילה, איך לא, עם הקשר הישראלי לסרט.
כאמור, המפגש הראשון של "הבאבאדוק" עם אדמת הקודש היה, בפסטיבל ירושלים. אותו פסטיבל שבו נערכה הקרנת הבכורה של "פרינסס" שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הישראלית (בתיקו עם "גט"). זה הדבר הטבעי בעולם, מסתבר, כי יש קשר הדוק בין שני הסרטים.

המשותף ל"הבאבאדוק" ו"פרינסס" של טלי שלום-עזר (מעבר לעובדה ששניהם סרטים מצוינים ושניהם מתעסקים, מאספקטים שונים, באימה שבתוך הבית) הוא הצלם הפולני ראדק לאדצ'וק, שזכה באותו פסטיבל ירושלים על עבודתו בסרט הישראלי. אבל מסתבר שזה לא צירוף מקרים בכלל.

"טלי היא זו שהמליצה לי על ראדק לצילום הסרט," מסבירה קנט. "טלי ואני מכירות כבר כמה שנים, ואת התסריטים לסרטים שלנו פיתחנו במקביל." כך גיליתי ששיתוף הפעולה המרשים הזה בין הבמאית לצלם, הוא בעצם שידוך ישראלי. ראדק עבד עם שלום-עזר עוד על סרטה הקודם "סרוגייט", ולאחרונה גם צילם את נציג אוסטרליה לאוסקר הקודם, "לורה". "הבאבאדוק" הוא הסרט הראשון שצילם בשפה האנגלית.

אז למה בחרת בראדק בסופו של דבר, ולא, לצורך העניין, בצלם אוסטרלי?

"באוסטרליה יש הרבה צלמים אבל לא מצאנו את האחד הנכון, והייתי צריכה מישהו שיוכל להעביר מראה מאוד מסוים, ומוכן לעבוד מעל ומעבר בגלל שהתקציב לא היה גבוה. טלי המליצה עליו, וכשדיברתי אתו בסקייפ הוא הביע דאגה מכך שיש לו "רק" ארבעה חודשים להתכונן לצילומים. הבנתי באותו הרגע שהוא האחד. בנוסף, אהבתי את עבודותיו הקודמות כמו גם את היכולת שלו לקבל הוראות ולדחוף את עצמו קדימה."

התפיסה הויזואלית של הסרט הייתה כבר קיימת אצלך עוד לפני העבודה אתו?

"אני חושבת באופן מאוד ויזואלי וכבר בזמן הכתיבה ראיתי את השוטים, הסרט היה לי בתוך הראש. עם זאת, התרומה של ראדק הייתה ענקית והוא הפך את הכל ליותר מתוחכם ואלגנטי. העבודה הייתה קשה כי אתגרנו אחד את השני. הוא היה צריך לא מעט שכנועים והוא היה רגיל לעבוד באופן מודרני מאוד. למשל, הוא לא הבין למה הסרט צריך להיות סטטי אבל ככל שהתקדמנו הוא נכנס לזה יותר. למעשה, בתום הקרנת הבכורה בסאנדנס הוא ניגש אלי ואמר "סוף סוף הבנתי מה ניסית לעשות!""

אז אחרי שסגרנו את הפינה הזו, יכולתי לחזור קצת אחורה לשורשי העבודה על הסרט. והדבר הראשון שבעצם רציתי לשאול – ואני מניח שזו השאלה שלא מעט שאלו אותה לפני – למה סרט אימה? אז מסתבר שקנט בכלל לא רצה להגדיר את "הבאבאדוק" כסרט ז'אנר. נקודת המוצא של הייתה הדמות. הסרט והטון התעצבו מסביב.

"אני לא חושבת בז'אנרים. כל הסיפור של "הבאבאדוק" היה בשבילי הגיבורה והיכולת שלה להתמודד עם מה שקורה לה, התהליך והסיפור שלה. היא עוברת דברים מאוד מפחידים כבר מההתחלה, ורציתי שהקהל ירגיש את הפחד והאימה בחייה, לפעמים אפילו בלי לגמרי לדעת למה. אני יכולה לתת תשובה אינטלקטואלית יותר לשאלה הזו," היא אומרת באפולוגטיות, "אבל האמת היא שאני פועלת מתוך רגש, וזה גם מה שהוביל אותי בעשיית הסרט."

קנט ישר נותנת דוגמא מתוך אחד הסרטים האהובים עליה, "כביש אבוד" של דיויד לינץ'. "זה לא סרט ז'אנר, אבל הוא מפחיד בזכות הנושא והעולם שהוא יוצר".

babadook

הקונצנזוס המרכזי של הסרט הוא הופעתה של אסי דיויס בתפקיד הראשי, בטח בהתחשב במקומות הקשים אליה מגיעה דמותה, אבל הופעתו של נואה וויסמן, שהיה בן 6 במהלך צילומי סרט האימה, גם היא זכתה ללא מעט שבחים. באופן אישי, בזמן שגם אני התרגשתי מאוד מהופעתה של דיויס, אני מצאתי את ווייסמן אינטנסיבי מדי, והוא אחד הדברים שמעט הדפו אותי מהסרט. אני במיעוט.

האם הרקע שלך כשחקנית עזר לך לעבוד עם השחקנים?

"ללא ספק. בעיקר עם נואה. אני הייתי שחקנית מאז הגיל שלו ולכן ידעתי שאנחנו צריכים לצלם באופן כרונולוגי או כמה שיותר קרוב. אם היינו מפרקים את הסרט לטובת נוחות הצילומים, ונואה לא היה מבין מה קורה, היינו מפסידים אותו פסיכולוגית.
כמובן שסיפרתי לו את הסיפור של הבאבאדוק והוא ידע על מה הסרט. כל דבר שעשינו הסברתי לו והוא הרגיש חלק מזה.
עם דיויס זה היה קצת אחרת, אבל גם כאן ניסיוני כשחקנית עזר מאוד. ידעתי כמה זה עומד להיות קשה בשבילה. העבודה שלי הייתה לתמוך בה רגשית ולהיות בטוחה שהיא מוגנת ושיש לה זמן ומרחב ללכת למקומות שהסרט מצריך. היינו ביחד בבית ספר למשחק והכרנו זו את זו שנים רבות, כך שהיא ידעה שאני לא אגחיך אותה.
אני חושבת שכל במאי חייב לשחק. במאים לעיתים מתוסכלים משחקנים אבל הם לא מבינים כמה זה קשה."

האם חשבת לשחק גם בתפקיד הראשי?

"אפילו לא לרגע. לא אוהב את הלחץ של משחק ולא מתגעגעת לזה. עדיין מציעים לי ואני מוותרת כי אני לא נהנית מזה יותר. אני ביישנית מדי. מאחורי המצלמה הרבה יותר נוח לי."

קנט הסגירה בעבר מהם סרטי האימה שהשפיעו עליה ועל "הבאבאדוק". בהם היא ציינה, כמובן, את "הניצוץ" (גם הוא על ההתדרדרות הנפשית שעובר הורה מול בנו הקטן), אך גם את "הדבר", "האלווין", "עיניים ללא פנים" ו"המנסרים מטקסס". שאלתי אותה אם יש כמה סרטי אימה מהזמן האחרון שהיא זוכרת לטובה. האמת הראשונה שלה הפתיעה אותי בהתחלה, אבל אחר כך כשחשבתי על זה, זה דווקא הסתדר: "הבית הדומם" האמריקאי, הייתה תשובתה הראשונה.

מדובר ברימייק האמריקאי בכיכובה של אליזבת' אולסן לסרט אימה אורוגוואי שעליו כתבתי בעבר. כמו "הבאבאדוק" גם הוא מתרחש כמעט כולו בתוך בית אחד, ובמרכזו אישה צעירה שחושבת שמשהו מנסה לפגוע בה. יש טוויסט בסוף.
את הרימייק לא ראיתי, אבל הוא נכתש באופן מוחלט כמעט על ידי כל מי שצפה בו. "הרגשתי שלא העריכו אותו כראוי", הוסיפה. בנוסף היא ציינה את "הכניסו את האדם הנכון", גם הוא סרט שגדולתו היא בכך שהוא משתמש באימה כדי לספר סיפור מאוד מרגש, ואת "התמימים" של ג'ק קלייטון, בכיכובה של דבורה קר, גם הוא על אישה אחראית על ילדים קטנים החוששת ששפיותה אובדת. הסרט, משנת 1961, יוקרן השבוע בסינמטק כחלק מרטרוספקטיבה לבמאי.

אחד ההישגים המשמעותיים של הסרט הוא היכולת להיות סרט אימה שמחובק על ידי הביקורת וזוכה בפרסים. זה לא הדבר השכיח ביותר. האם ציפית לזה או שהופתעת?

"הייתי בעיקר שמחה מזה. אמנם אנחנו לא עושים סרטים בשביל המבקרים, אבל זה היה מאוד מספק בעיקר כי המבקרים הגברים מאוד הגיבו לזה. הזהירו אותנו שזה יהיה סרט לנשים והופתעתי מהביקורות המורכבות של המבקרים."

מה את חושבת גרם לביקורת להיפתח אל הסרט?

"התגובות החמות היו אולי גם מכיוון ששאפתי להיכנס עמוק יותר אל תוך הסיפור. בעיני, כאמור, הסרט מעולם לא היה הז'אנר אלא הגיבורה שלו. אנחנו נמצאים בפרספקטיבה שלה, כך ההפחדות שם כדי לתמוך בזה. המבקרים והקהל הבינו את זה. אני מניחה שלכל סרט אימה יש סיכוי להיות מעמיק יותר אבל לא תמיד הקולנוענים יודעים איך ומה לעשות עם הז'אנר…"

לשאלתי אם יש מצב שנראה אותה עושה איזה סרט פאונד-פוטג' בקרוב, היא התחילה לצחוק. "אם יש סיפור טוב, אז אולי. למה לא. כבר סירבתי להרבה הצעות מארה"ב, אז אני לא בטוחה בכלום."

מה התגובה הכי מרגשת או מפתיעה שקיבלת על הסרט?

"אנשים שאיבדו הורים או חיו עם הורים סכיזופרנים כתבו לי והודו לי על הסרט, וזה היה מאוד מרגש. אנשים שהיו להם בעיות משפחתיות חשבו שזה סרט כן. זה נחמד לקבל ביקורות טובות אבל שום דבר לא טוב יותר מתגובות כאלה מהקהל. אני רוצה להגיע לאנשים וזה היה הדבר הכי נפלא. המשפט שהכי זכור לי הוא מאישה שניגשה אלי בתום אחת ההקרנות ואמרה לי "ציפיתי לסרט אימה, אבל לא הפסקתי לבכות".

כזכור, "הבאבאדוק" מחכה לכם כבר עכשיו ב-yesVOD וביום שלישי יוקרן בשעה 22:00 ב-yes3.

the-babadook.jpg

תגובות

  1. מאת hamlet:

    אכן סרט חזק ומאתגר.
    דווקא הילד עיצבן,אבל אולי זו
    היתה הכוונה.

  2. בכל הדיבורים על הבאבאדוק חסר לי שוב ושוב קישור לסרטה המקורי של ג'ניפר קנט, שהוצג בגלגולו הקודם-קודם של פסטיבל אוטופיה, בתכנית סרטי אימה קצרים בשנת 2006, בסוכות בסינמטק ת"א.
    Monster – הרבה יותר טוב מהבאבאדוק
    כאן:

Leave a Reply