• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

אוסקר 2017/18: מה לעשות עד הטקס

4 במרץ 2018 מאת אורון שמיר

חיכינו וציפינו והיום הזה הגיע – אחת מעונות האוסקר הפתוחות והאיכותיות של השנים האחרונות תגיע הלילה לסיומה בטקס האוסקר ה-90, בו תחלק האקדמיה האמריקאית לקולנוע פרסים למצטייני 2017 מבחינתה. כדי לטרוף את הקלפים עוד קצת, הלילה התבשרנו ש״תברח״ גרף את פרס הסרט הטוב ביותר בפרסי הקולנוע העצמאי וכן את פרס הבימוי שהלך אל ג׳ורדן פיל, כך שמי שהימרו עליו לזכייה גם באוסקר יכולים ויכולות לזכות בניצחון מפתיע מאין כמוהו. בישראל אפשר יהיה לראות את השידור החי באופן בלעדי בערוץ yes1 ושימו לב לשעה השונה מבדרך כלל – הטקס עצמו יחל ב-3:00 בלילה שעון ישראל, אחרי שכבר התרגלנו לחצי שעה מאוחר יותר בשנים קודמות. זה גם אומר שגם השידור מהשטיח האדום, הבהייה המועדפת על מי שמתקשים או מתקשות להירדם/להחזיק עירנות, יחל ב-23:30 ולא בחצות כנהוג. אם אין לכם ולכן מנוי לשידורי yes, או אם תרצו חברה וירטואלית, אור יהיה כאן לאורך הלילה בלייב בלוגינג של הטקס – אז חכו לפוסט הייעודי ורפרשו אותו בכל כמה דקות לעדכונים. זה לא שאנחנו מצפים להמוני קוראים וקוראות בין 3 בלילה ל-7 בבוקר, אבל מסתבר שעדכון חי ושיפוץ קל בבוקר זה פשוט יותר נוח מאשר לשבת איזה שעה אחרי לילה לבן ולכתוב את כל מה שקרה או דומיין בשעות האחרונות. אז כולם מרוויחים.

אבל עד הטקס עצמו יש עוד יום שלם – מה אפשר לעשות בינתיים?

אם יש לכם או לכן מינוי של yes, חברת הלווין מציעה קטגוריית VOD ייעודית לאוסקר הנוכחי, ואפשר בטח לדגום לפחות סרט אחד אם לא שניים מאלה שרציתם או רציתן להשלים. בתי הקולנוע כמובן עדיין מלאים בסרטי העונה, ואפרט על כך בהמשך כולל הדעות שלנו לגביהם, אבל עדיין בגדר צפייה ביתית – רוב הסרטים הקצרים המועמדים זמינים לצפייה אונליין, כפי שאפשר לראות בפוסט שלי המיועד להם. חוץ מצפייה יש לנו כמובן גם המון חומר קריאה שמיד אפרט, ואפשר וכדאי להצטרף אלינו בהימורים על הקטגוריות השונות – לשם השעשוע והוספת מתח בלבד.

סיכום עונת אוסקר 2017/18 בסריטה בסדר כרונולוגי, מן המוקדם למאוחר:

המתמודדים לפרס הסרט הטוב ביותר בשפה זרה – הדוקטורט השנתי של אור, שפותח את העונה באוקטובר.
סקירת חלק מן המתמודדים בשפה זרה – עופר מצטרף ודוגם שלושה סרטים, שלבסוף נותרו בחוץ.
המועמדים לפרסי הספיריטס לקולנוע עצמאי – בדיקת כיוון הרוח של אור עם פרס רציני ראשון.
המועמדים לפרסי איגוד השחקנים – אור מצמצם את המועמדים האפשריים לאוסקר בהסתמך על הסא״ג.
תשיעיית הפיינליסטים בשפה זרה – האקדמיה חותכת את הקטגוריה החביבה על ישראל מ-90 סרטים ל-9.
לקראת הימורים על המועמדים – מצב המירוץ באמצע ינואר על פי אור, לפני הימורים על המועמדים.
הימורי מועמדים מצד אור ועופר – שכרגיל סיכנו את כבודם המקצועי והשנה זה די השתלם להם.

הכרזת המועמדים – סיקור שלי את רגע היוודע לנו על הרשימה האמיתית וניסיון לתובנות בזק.
פרשנות מועמדים – אור מגיע ביום למחרת כדי לעשות סדר ברשימה ולמצוא בה רמזים לעתיד.
קטגוריות המשחק הגבריות – כי גם אותנו מעניין מי יהיו השחקן הראשי ושחקן המשנה של השנה.
קטגוריות המשחק הנשיות – כמובן שזה נכון גם לגבי השחקניות. על שני הפוסטים חתום אור כמובן.
קטגוריות הקצרים – אני מנצל את ניו-יורק כדי לצפות ב-15 הדוקומנטריים, המונפשים והעלילתיים הקצרים.
הימורי זוכים – ארבעת חברי סריטה במשחק ניחושים בלתי מזיק שעומד להפוך לתחרות מרה בטקס עצמו.

״שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי״ – האם הוא עדיין ההימור הנכון לזכייה בפרס הסרט הטוב ביותר?

סקירות שלנו על המועמדים בכל הקטגוריות, וכוכבית ליד אלה שעוד מוקרנים בבתי הקולנוע:

צורת המים* – הדיווח של עופר מימי פסטיבל ונציה על הפייבוריט מאת גיירמו דל טורו.
דנקרק – עופר חתום גם על הסקירה לאפוס המלחמה של כריסטופר נולאן.
שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי* – סקירתו של אור לסרטו של מרטין מקדונה, עופר כתב עליו בוונציה.
חוטים נסתרים* – הסקירה להפתעת הטקס של פול תומאס אנדרסון היא שלי, עופר הוסיף והרחיב.
שעה אפלה – מאמר שלי לקראת פסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים, ובתוכו הרחבה על סרטו של ג׳ו רייט.
בלייד ראנר 2049 – אפשר בבקשה לתת לרוג׳ר דיקינס אוסקר? בתודה, אור על הסקירה ואני על החפירה.
ליידי בירד – יצירת הביכורים של גרטה גרוויג עדיין לא הוקרנה בישראל, אז מזל שתפסתי אותה בניו-יורק.
תברח – סרט השנה של לירון וגם שלי, שעשוי בהחלט לזכות את ג׳ורדן פיל בפסלון (או שניים?).
פרחים בבוץ – סרט הפריצה של נטפליקס לקטגוריות המרכזיות, מאת די ריס. גם עליו יש דיווח ניו-יורקי.
קרא לי בשמך* – גם לסרטו של לוקה גואדנינו סיכוי ממשי לפרס ניחומים, שלצערי לא נכבשתי בקסמו.

מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי* – 4 מועמדויות יש לסרט, אולי מהסקירה של עופר אפשר להבין למה.
אני, טוניה* – אחד הטקסטים שהכי נהנתי לכתוב עליהם השנה, וגם לצפות בו היה תענוג לא קטן.
בייבי דרייבר – סרטו המושמץ (שלא בצדק לדעתי, כפי שאפשר לקרוא) של אהוב סריטה אדגר רייט.
העיתון* – סטיבן ספילברג הזדרז לסיים את הסרט הזה בזמן לאוסקר, אז האקדמיה פירגנה קלות.
היפה והחיה – החידוש של אולפני וולט דיסני לקלאסיקה של עצמם נפל על הצד האוהד של אור.
להעיר את המלכה – דרמת התלבושות של סטיבן פרירס, לעומת זאת, חטפה ממנו בפסטיבל חיפה.
כל הכסף שבעולם – כריסטופר פלאמר מחליף את קווין ספייסי ומועמד לאוסקר, זה כל מה שנזכור.
לוגאן – וולברין – התברגות מפתיעה, ומבחינת לירון גם משמחת, לסרט הקומיקס של ג׳יימס מנגולד.
חי בסרט* – בדיוק אותו דבר כמו בסעיף הקודם, עם אותה כותבת ושמחה רק קצת פחותה הפעם.
המשחק הגדול* – אהרון סורקין עם המועמדות הקבועה שלו, שאני אישית ממש לא הבנתי.
חולי אהבה – מתמודד ודאי על תואר הסרט וחמוד של השנה, עליו כתב אור בפסטיבל ירושלים.
פלא* – מה שנראה במבט ראשון כמסחטת דמעות התגלה בעיני עופר כמקרה מורכב יותר.
פרויקט פלורידה – לכאורה סרט קטן וחמוד נוסף, גם לטענת עופר. אלא שגם אור וגם אני סבלנו.
רומן ג׳יי. יזראל, ע״וד – המועמדות האוטומטית ושוב הלא-מוצדקת (בעיניי) של דנזל וושינגטון.
שומרי הגלקסיה חלק 2 – סרט ההמשך של ג׳יימס גאן ללהיט של עצמו, עליו כתב אור.
קונג: אי הגולגולת – הרימייק לסרט שאסור להמר נגדו בקטגוריית האפקטים, בסקירתו של עופר.
כוכב הקופים: המלחמה – הפרק הנועל בטרילוגיה המחודשת של המותג המוכר, בטקסט של לירון.

הריבוע* – נציג שבדיה מאת רובן אוסטלונד, שהגיע לאוסקרים ושימח אותי (ואף זכה) בפסטיבל קאן.
אישה פנטסטית* – נציג צ׳ילה שהתנחל בליבו של אור מאז פסטיבל חיפה ועד הגיעו לאקרנים השבוע.
אהבה חסרה* – נציג רוסיה וזוכה פרסים בקאן, מאת אנדריי זביאגינצב הגדול, שאור ועופר ראו בחיפה.
העלבון – נציג לבנון שהפתיע ונכנס לפני ״פוקסטרוט״, בין היתר, אבל לא ממש הרשים את עופר בוונציה.
על גוף ונפש -נציג הונגריה שזכה בברלין והפך לסרט השנה של עופר. דעתו של אור הייתה מתונה יותר.
קוקו – היצירה השנתית שלפיקסאר זוללי האוסקרים ששימחה והדמיעה את עופר (ואת מי לא בעצם).
פרדיננד* – עיבוד לספרי הפר טוב הלב שהפתיע את אור לטובה, וגרם להרבה ילדים להתנזר מבשר.
לאהוב את וינסנט* – פרויקט שאפתני שהקים לחיים באנימציה את ציוריו של ואן גוך, שלא הפיל את אור.
המפרנסת – הפקת אנימציה חובקת עולם על סיפורה של נערה אפגנית, שמצאתי תירוץ לכתוב עליו.
אנשים ומקומות – סרטם התיעודי של אנייס ורדה ו-JR שעופר התמוגג ממנו (וגם אני) כי איך אפשר שלא.
איקרוס – מתמודד רציני נוסף בקטגוריה הדוקומנטרית, מעצם היותו הפקה של נטפליקס.

כי שאפשר לשים לב, חסרים ברשימה הבלתי נגמרת הזו שלושה דוקומנטריים באורך מלא שטרם סקרנו – ״אבקוס: קטנים מספיק כדי להיכלא״, ״הגברים האחרונים בחאלב״, ו״סטרונג איילנד״. מי שעדיין מרוכזים יצביעו גם על היעדרו של את המועמד המפתיע של קטגוריית האנימציה – ״בייבי בוס״. מצטערים ומתביישים בעצמנו שלא כתבנו עליהם אז נעצור כאן את מצעד הלינקים. גם כי נגמרו הסרטים.

״צורת המים״ – כמה מתוך 13 המועמדויות שלו יהפכו לזכיות? והאם גיירמו דל טורו יזכה בבימוי אבל לא בסרט?

הצטרפו אלינו לדיווח החי ומתעדכן מטקס האוסקר, שהלוואי והולך להפתיע אותנו לכל אורכו כמו שהיה רק בקטגוריה האחרונה בשנה שעברה.

תגובות

  1. newprince הגיב:

    הפוסט שמקשר לסרטים הקצרים מקשר לסקירה של שנה שעברה. 🙂

    1. אור סיגולי הגיב:

      אצלי זה עובד לפוסט החדש (http://srita.net/2018/02/24/90th_oscars_short_categories/)

      תוכל לבדוק שוב בבקשה?

      1. newprince הגיב:

        בקישור השני זה אכן הולך לאחד שאמרת עליו, אבל באחד בפסקה למעלה ("רוב הסרטים הקצרים המועמדים זמינים לצפייה אונליין, כפי שאפשר לראות בפוסט שלי המיועד להם") זה מקשר לזה משנה שעברה.

        1. אור סיגולי הגיב:

          אחלה. תודה רבה!

  2. דורון (אחר) הגיב:

    תגידו, רק אצלי אין אפשרות להשאיר תגובה בסקירה של שלושה שלטים מחוץ לאבינג?
    דווקא יש לי תגובה מאוד מפרגנת לכתוב לאור…

    1. אורון שמיר הגיב:

      לבקשת הכותב, אי אפשר להשאיר תגובות לפוסטים של אור – גם מפרגנות וגם לא 🙂
      אתה מוזמן להתנסח במדור סרטים חדשים שרלוונטי לסרט, לשלוח למייל של סריטה, או אפילו להגיב כאן מבחינתי.

      1. דורון (אחר) הגיב:

        חלק מהכיף בבלוג זה להגיב ולפתח דיונים בזמן ובמקום הרלוונטים… מכבד את הבחירה של אור, אבל היא די מבאסת

        1. אורון שמיר הגיב:

          ברמת העיקרון אני לא רק מסכים איתך, אלא גם ניסיתי לחרוט על דגלו של סריטה את עניין תרבות הדיון שהייתה חסרה לי בשיח העברי על קולנוע (במיוחד בעידן הואקום בו סריטה נולד, כש״עין הדג״ היה בחופש). אבל אחרי שמונה שנים כמעט, אני מרגיש שהרעיון כשל כמעט לחלוטין.
          ״כיף״ זו לא מילה שהייתי מקשר לרוב המוחלט של איזור התגובות. העבודה היומיומית עליו כוללת התמודדות עם כמויות באמת לא נעימות של רפש והיחשפויות מכוערות של הנפש האנושות ברמות שקשה להכיל. אנחנו לא יכולים להיות המחנכים של כל מגיב/ה שלישי/ת ולא צריכים לבלות שעות בקריאת תגובות כדי לבדוק האם מישהו מקלל או יורד לפסים אישיים בזמן שהוא פורש את משתנו הקולנועית. ושלא לדבר על אוף-טופיק, איומים ברצח (גם כאלה היו), ספוילרים מטורפים שהורסים לאחרים ועוד המון רעות חלות שמביאים איתם טוקבקיסטים. האם לתת כדוגמה את הדיון היפה שצומח בסקירה שלי על ״הכחדה״ או את השרשור המבהיל באורכו ובחוסר הרלוונטיות שלו שקורה כרגע בפוסט על הפסטיבל הצרפתי? כי כל אחד כזה יש מהאחר.

          ואחרי כל זה, שים לב שאור פתח לתגובות את הפוסט האחרון שלו (על קולנוע קווירי). אז אולי יש תקווה 🙂

          1. אם אפשר להעיר הערה.
            עין הדג אף פעם לא היה מגיע כל כך רחוק מבחינת קהילה,תרבות דיון,ואיכות דיון,אם דורון פישלר לא היה מנסח כללים מאוד מאוד ברורים לגבי מה מותר ומה אסור לכתוב.אם זה לא חצוף מצידי,אני מאוד ממליץ לכם לעשות אותו דבר,או משהו אחר בסגנון.חייב לומר שבהחלט חבל לי שאין כאן קהילה ודיונים ערים כמו בעין הדג,כי אני אוהב מאוד לגלוש כאן וכשהתוכן פה כה מרתק היו יכולים להיות כאן בהחלט דיונים מחכימים ומרתקים.וכמובן,הסגנון כאן שונה מאוד מעין הדג כך שאינני חושב שכללים לתגובות כמו שם היו הופכים את הבלוג הזה לעין הדג 2,כך שלא צריך להיות חשש שהבלוג לא ישמור על ייחודו.(אם בכלל קיים חשש כזה.)

להגיב על אור סיגולילבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.