• פסטיבל הסרטים חיפה 2018: המלצות ואזהרות
  • אימת החודש - ספטמבר 2018
  • אוסקר 2018/17: המתמודדים לפרס הסרט בשפה זרה
  • בקשה מסתורית
  • !יום הולדת 8 לסריטה
  • סרטים חדשים: שובו של ג׳וני אינגליש
  • מבט מחודש בסרטי האחים כהן - פרק 9
  • כל המתמודדים לאוסקר הסרט בשפה זרה - חלק ב
  • נקמה חריפה
  • מחכים לתרגום - Eight Grade
  • סיכום שנת תשע״ח בקולנוע הישראלי
  • פסטיבל ונציה 2018: דיווח תשיעי ואחרון של עופר
  • ״שרוכים״ ו״הנשף״, סקירה ישראלית כפולה
  • אוסקר 2018/19: המתמודדים לאוסקר הסרט בשפה זרה - חלק א
  • טקס פרסי אופיר 2018: ״האופה מברלין״ הוא הזוכה
  • המלצות סינמטקים - מהדורת ספטמבר 2018
  • יונתן אגסי הציל את חיי
  • אימת החודש - אוגוסט 2018
  • ״עשיר בהפתעה״, סקירה

אוסקר 2017/18: לאן לוקחים אותנו המועמדים לפרסי איגוד השחקנים

14 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי

אם היינו אתר של קליקבייטים או כזה שרודף אחרי כותרות מפוצצות, כנראה שלמעלה הייתי כותב "המירוץ לסרט הטוב באוסקר הצטמצם היום לשלושה סרטים בלבד", והאמת היא שעל פי כל מה שאנחנו יודעים על האוסקר, זה אכן קרה עם דבר הכרזת המועמדים לפרס איגוד השחקנים אתמול אחרי הצהריים.
אז איך דבר כזה יכול לקרות? איך רשימה של כעשרה סרטים, לרובם קייס די קשוח להיות הזוכה הגדול, פתאום נחתכה ביותר מחצי שלושה חודשים לפני הטקס? בשביל לענות על זה אחזיר אותנו רגע לשנה שעברה.

ב-13 בינואר, יותר מחודש לפני טקס האוסקר המפתיע ביותר שזכור לנו, פרסמתי פוסט שמסכם את פרסי האיגודים שהוכרזו עד אותו הרגע ושם כתבתי "'לה לה לנד' איבד את המומנטום לזכייה בפרס הסרט". כמובן שמיהרתי להסתייג, כי גם אני הימרתי על המיוזיקל שיסחף את הטקס מה שכזכור לא קרה, אבל בדיעבד לא ידענו בעצם כמה צדקתי.
הסיבה שחשד עלה בי לגבי סיכויי הזכייה של "לה לה לנד", הייתה בעקבות היעדרותו מקטגורית הצוות הטוב ביותר באיגוד השחקנים. מדובר בסטטיסטיקה פשוטה: הפרס הזה בו שחקני האיגוד בוחרים את מצטייני השנה, הוגש לראשונה בשנת 1994. שנה לאחר מכן, 1995, הופיעה בו קטגוריה חדשה "פרס צוות השחקנים הטוב ביותר" והזוכה היה "אפולו 13". באוסקר של אותה שנה זכה "לב אמיץ". זאת הייתה הפעם הראשונה, האחרונה והיחידה שסרט ניצח את האוסקר בלי מועמדות לקטגוריה הספציפית הזו. במילים אחרות, מאז 1996 ועד היום, כל סרט שלקח את הפרס הגדול באוסקר היה מועמד לפרס איגוד השחקנים בקטגורית הצוות הטוב ביותר, ותמיכת הענף הספציפי הזה התגלתה כקריטית. סטטיסטיקה שמוכיחה את עצמה 21 שנה.

בשנים האחרונות ראינו איך המרוץ לאוסקר משתנה, ורוב הסטטיסטיקות נשברות. ההפסדים של "הר ברוקבק", "הרשת החברתית" ו"לה לה לנד", צפויים או מפתיעים, הלכו כנגד כל מה שאנחנו יודעים על האוסקר. לכן גם זו של איגוד השחקנים תשבר מתישהו, אבל אם להמשיך עם הקו הזה, בעצם זהות הזוכה של 2017/18 היא אחת מתוך חמשת המועמדים לפרס הצוות.
אז אחרי הפתיחה הזו, אפשר לעבור על כל חמשת קטגוריות המשחק הקולנועי של פרסי איגוד השחקנים, ונראה מה אנחנו יכולים לדעת על קו הסיום שיגיע עם טקס האוסקר ב-4 למרץ.

צורת המים

המועמדים בקטגורית צוות השחקנים הטוב ביותר:
"חולי אהבה"
"ליידי בירד"
"פרחים בבוץ"
"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי"
"תברח"

אז לפי החוקים היבשים, זוכה האוסקר של השנה הולך להיות אחד מחמשת הסרטים האלו, אבל האמת היא שעל פי אלימינציה פשוטה נשארים רק שלושה.
השניים שאפשר לפסוח עליהם הם "פרחים בבוץ" מכיוון שכנראה יעברו עוד כמה שנים עד שהאקדמיה האמריקאית תעז להעניק את הכבוד הגדול ביותר שלה לסרט של נטפליקס; ו"חולי אהבה" שהוא דרמה קומית רומנטית קטנטנה מבית היוצר של אמאזון.
אם כך, שלושת הטוענים לכתר הם "ליידי בירד" שבהחלט יכול להיות זוכה האוסקר השני שביימה אישה (השחקנית גרטה גרוויג), "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" שחטף קצת חבטות מהפרסים שהגיעו עד כה והנה הוא שוב בפסגה, ו"תברח" שהוא בכל זאת קומדיית אימה כלומר משהו שהאקדמיה לא באמת יכולה לעכל.
מה שמשותף לכל הסרטים האלו הוא שהם פוגעים בדיוק במרכז הזייטגייסט. "ליידי בירד" הוא סיפור התבגרות של נערה שבוים ונכתב על ידי אישה, "שלושה שלטים" הוא סרט שעוסק בזעם נשי ובתחום ההטרדות המיניות, ו"תברח" פוגע בול בנושא הגזענות והאשליה הליברלית של פוסט-אובמה.

מה שכמובן מעניין יותר מאלו שזכו למועמדות, אלו הסרטים שנותרו בחוץ. ובמקרה הזה יש פה אחד ספציפי שהיעדרותו זועקת לשמיים. מדובר כמובן ב"העיתון" (The Post) של סטיבן ספילברג, שלאחרונה זכה לביקורות נלהבות והפך לאחד המתמודדים המרכזיים לאוסקר. אמנם יכול להיות שהיעדרותו קשורה לכך שההצבעה לפרסי איגוד השחקנים מתקיימת בשלב מוקדם למדי, ואולי החברים המצביעים לא הספיקו לצפות בו (כפי שקרה עם "ג'אנגו ללא מעצורים" ו"הזאב מוול סטריט") אבל אני קצת מפקפק בזה. זאת בעיקר כי הסרט הועמד ללא מעט קטגוריות בפרסי איגוד המבקרים, כך שסקרינרים כן נשלחו, ואני מניח שההפקה של הסרט מכירה בחשיבות הפרס ועל כן סביר שעשו כל שביכולתם להגיע בזמן לדד-ליין. אבל אלו השערות בלבד. כך או כך, "העיתון" הפך להיות פגיע ביותר. האם זה מחק את סיכויו לחלוטין? ודאי שלא. אבל אנחנו מסתמכים על מה שאנחנו יודעים.

היעדרות משמעותית אחרת קשורה ל"דנקרק". אז נכון שנדמה שצוות השחקנים הוא הדבר האחרון שעניין את כריסטופר נולאן כשהרים את הסרט שלו (אחד מנבחרי השנה שלי די בקלות), אבל שני דברים בכל זאת היו אמורים לעזור לו להיכנס לכאן. הראשון הוא שהסרט משופע בהמון שחקנים משובחים בתפקידי מפתח וזוהי אחת המהויות של הקטגוריה, וגם שמדובר באחד הסרטים החזקים של המרוץ, על פניו, וקטגורית הצוות הטוב ביותר לא פעם משולה לפרס "הסרט הטוב ביותר שהשחקנים הכי אהבו". כמו למשל, "התיאוריה של הכל", "ברבור שחור" ו"אל קצה העולם".
היעדרויות בולטות נוספות הן "שעה אפלה", "צורת המים", "קרא לי בשמך", "פרויקט פלורידה", "דטרויט" ו"חי בסרט".

קרא לי בשמך

המועמדים בקטגורית השחקן הראשי הטוב ביותר:
גארי אולדמן – "שעה אפלה"
דנזל וושינגטון – "רומן ג'יי. יזראל, עו"ד"
ג'יימס פרנקו – "חי בסרט"
דניאל קאלויה – "תברח"
טימותי צ'אלמה – "קרא לי בשמך"

אז אם להתחיל מההיעדרויות המפתיעות, אפשר למנות את דניאל דיי-לואיס ("חוטים נסתרים". איזה שם מעאפן) שאיגוד השחקנים אוהב במיוחד וזאת אפשר לראות בכך שהשחקן הענק הזה מעולם לא הפסיד את הפרס ("כנופיות ניו יורק", "זה ייגמר בדם", "לינקולן"); ואתו טום הנקס ("העיתון"); כריסטיאן בייל ("Hostiles"), וג'ייק ג'ילנהאל ("חזק יותר").

מה שבולט מאוד בקטגוריה הזו, היא שגם דניאל קאלויה וגם טימותי צ'אלמה הם מתחת לגיל 30, משהו מאוד לא מובן מאליו בקטגוריה הזו. אני חושב שממוצע הגילאים של המועמדים השנה הוא הנמוך ביותר אי פעם. אגב, הזוכה הצעיר ביותר בתולדות איגוד השחקנים היה ניקולס קייג' על "לעזוב את לאס וגאס". הוא היה אז בן 32. נדהמתי כשגיליתי את זה.
המועמד המבוגר ביותר השנה הוא דנזל וושינגטון, שכזכור זכה פה בשנה שעברה עם "גדרות" לפני שהפסיד את האוסקר לקייסי אפלק, במה שהרגיש יותר כמו רצון של איגוד השחקנים להכניס את הכוכב הגדול לפנתיאון הזוכים שלו. הניצחון של וושינגטון אשתקד סימן את הפעם הראשונה מאז 2003, והחמישית באופן כללי, בתולדות הפרס בה זוכה האוסקר היה שונה מזוכה האיגוד.
הממוצע של הקטגוריה הזו והאוסקר ניצבת על ארבעה (היו מקרים בודדים של שלושה) ועל פניו נדמה לי שוושינגטון הוא הפגיע מכולם. עם זאת, הנקס ודיי-לואיס שניהם מועמדים רציניים מאוד, ונדמה שגם קאלויה יפנה את מקומו. אז על אף שאיגוד השחקנים הצליח להכניס לא פחות משני שחקנים שחורים השנה, באוסקר אולי נראה משהו אחר.
למעשה, גארי אולדמן, שנחשב כמתמודד מוביל בערך מהרגע שחתם על החוזה לגלם את ווינסטון צ'רצ'יל, הוא אולי היחיד מבין המועמדים שאפשר להגיד עליו שהוא מועמד בטוח.

המועמדות לפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר:
ג'ודי דנץ' – "להעיר את המלכה"
סאלי הוקינס – "צורת המים"
פרנסס מקדורמנד – "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי"
מרגו רובי – "אני, טוניה"
סירשה רונן – "ליידי בירד"

אבל איפה גל גדות? סתם, האמת היא שכל האנשים שאיכשהו החליטו מסיבות כלשהן שגדות הקסומה היא מתמודדת רלוונטית לאוסקר על הופעתה ב"דדפ… אה, סליחה, "וונדר וומן", תמיד סיקרנו אותי. קטגורית השחקנית השנה היא אחת הצפופות אי פעם, ורשימת הנדחקות לחמשת המקומות היא מעייפת ומתסכלת.
בין הנעדרות אפשר לציין כמובן את מריל סטריפ ("העיתון") אבל להמר נגדה לאוסקר הוא אף פעם לא משהו חכם, ג'סיקה צ'סטיין ("המשחק של מולי"), אמה סטון ("קרב המינים"), קייט ווינסלט ("גלגל ענק"), ויקי קריפס ("חוטים נסתרים") ועוד.
בשנה שעברה היה זה איגוד השחקנים שהתריע על כך שאנט בנינג לא תהיה מועמדת על "נשות המאה ה-20", אבל האמת היא שבשונה מפרס השחקן הראשי, ההפרש בין הקטגוריה הזו ומקבילתה באוסקר יותר גדול, כך שעדיין סביר למדי שזוהי תחנתה האחרונה של דנץ' השנה, ממש כמו שהיה בעבר עם אמילי בלאנט ("הנערה על הרכבת"), הלן מירן ("האישה בזהב" ו"היצ'קוק"), ג'ניפר אניסטון ("עוגה"), טילדה סווינטון ("חייבים לדבר על קווין") והרשימה עוד ארוכה.

שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי

המועמדים לפרס שחקן המשנה הטוב ביותר:
ריצ'רד ג'נקינס – "צורת המים"
ווילם דפו – "פרויקט פלורידה"
וודי הארלסון – "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי"
סם רוקוול – "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי"
סטיב קארל – "קרב המינים"

אחד הדברים שאני הכי נדהם מהם בעונה הזו, הוא החיבה הענקית לה זוכה דפו. גם בתור מישהו שלגמרי חושב שמדובר באחד השחקנים החיים הגדולים ביותר כיום, כזה שהעובדה שעדיין אין לו אוסקר ביד היא בושה, אפילו אני לא מצליח להבין למה דווקא "פרויקט פלורידה", בו אין לו יותר מדי מה לעשות, מצליח איפה ש"אוטו-פוקוס", "פגיעה" ו"הפצוע האנגלי" נכשלו. אולי הסרט הזה, ואני מנסה להפריד בין דעתי על הסרט לבין הופעתו של דפו, פשוט הזכיר לציבור כמה הם אוהבים את דפו והם רוצים להעניק לו קצת תהילה. בעיני ספציפית השנה יש כל כך הרבה ראויים ממנו.

וזה מוביל אותי להיעדרות הגדולה ביותר של האקדמיה – ארמי האמר ב"קרא לי בשמך". אמנם אראה את הסרט רק בשבת, אבל בהתחשב בחיבה הגדולה שהוא זוכה לה, אני ממש מופתע שהוא הושמט לטובת וודי הארלסון וסטיב קארל. אני לא מתכוון שלא מגיע להם, פשוט היה לי נדמה שהוא חזק מהם בעיני השחקנים. זוהי בהחלט הפתעה.
היעדרויות אחרות כוללות את מארק ראיילנס ("דנקרק"), מיטשל והדלאנד של "פרחים בבוץ", בריאן קרנסטון ("הדגל האחרון") פטריק סטיוארט ("לוגאן – וולברין") ודסטין הופמן ("סיפורי מאירוביץ'").

בשונה מהקטגוריות האחרות, ההבדל בין האוסקר והאיגוד בקטגוריה הזו לרוב גדול למדי, כך שממש אין צורך להספיד את האמר. או כך אני אומר לעצמי שוב ושוב. בכל מקרה, סאם רוקוול עדיין נחשב למוביל.

המועמדות לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר:
מארי ג'יי. בלייג' – "פרחים בבוץ"
אליסון ג'ני – "אני, טוניה"
הולי האנטר – "חולי אהבה"
לורי מטקולף – "ליידי בירד"
הונג צ'או – "לחיות בקטן"

המועמדות של האנטר פה היא אולי המשמחת ביותר מבחינתי מכל מועמדי האיגוד השנה. אני לא בטוח האם זה יתורגם לאוסקר, אבל איזה כיף לראות שמעריכים את הופעתה המצוינת בסרט החמוד הזה. מעבר אליה, האמת שאין פה הרבה הפתעות. אני מניח שלרובכם השם הונג צ'או איננו מוכר, אבל האמת היא שמהרגע שסרטו החדש של אלכסנדר פיין הוקרן בפסטיבל ונציה, שמה עלה כמועמדת אופציונלית. בינתיים הסרט התרסק, אבל היא נותרה איתנה למדי.
שם שצץ ועולה לאחרונה יותר ויותר, ולא הופיע פה, הוא של טיפאני האדיש בקומדיה הפרוע "גירלס טריפ". האדיש זכתה בפרסי מבקרי ניו יורק ועדיין ישנם כמה שחושבים שהיא יכולה לעשות מה שמליסה מקארתי עשתה ב"מסיבת רווקות". זה בהחלט יתכן.
שחקניות משנה שעדיין יכולות להגיע לאוסקר הן אוקטביה ספנסר ("צורת המים") שתקבע את היותה השחקנית השחורה שהייתה מועמדת הכי הרבה פעמים (היא מחזיקה בשיא הזה בזכות "העזרה" עליו זכתה ו"מאחורי המספרים" משנה שעברה), לזלי מנוויל "(חוטים נסתרים"), וקריסטין סקוט תומאס ("שעה אפלה") בין היתר.

מבין הונג ושלושת השחקניות המגלמות אימהות (מטקולף, ג'ני, האנטר, בלייג'), זוהי נציגת "ליידי בירד" שמובילה בהימורים.

ובשביל הכיף, נסיים עם המועמדים לפרס צוות הפעלולנים הטוב ביותר:
"בייבי דרייבר"
"דנקרק"
"וונדר וומן"
"כוכב הקופים: המלחמה"
"לוגאן – וולברין"

אה, הנה "וונדר וומן"! כנראה שבכל זאת יש סיכוי אחרי הכל.