אז מה יהיה לנו קאן: תחזית לקראת פרסום הבחירה הרשמית של פסטיבל קאן 2019

הפוסט הזה הוא סוג של מסורת תמימה/מטופשת/דורשת יותר מדי עבודה שאני עושה מדי שנה: ניסיון לכתוב מראש על הסרטים שירכיבו את הבחירה הרשמית של פסטיבל קאן מספר ימים לפני ההכרזה של הפסטיבל עצמו. אל התחרות הרשמית תמיד מתקבלים מספר סרטים שלא חזיתי, בעוד סרטים אחרים שאני מזכיר נושרים למסגרות משנה של קאן, לפסטיבלים של הסתיו (ונציה ו/או טורונטו) או נדחים לשנה הבאה. אבל הפוסט מאפשר לי בעצם להביט קדימה על מה שצפוי לנו בהמשך השנה מבחינת הקולנוע האמנותי. רוב הסרטים שיוזכרו בפוסט הזה יגיעו מתישהו להקרנות בארץ – רובם לא להקרנות מסחריות, אלא רק לפסטיבלי קולנוע או סינמטקים. אבל טוב לדעת שיש למה לצפות.

בשנים האחרונות חלה ירידה במעמד של פסטיבל קאן כאירוע הקולנועי החשוב של השנה, בעיקר בכל הנוגע לסרטים דוברי אנגלית. הדבר נובע גם מן הסכסוך המתוקשר עם נטפליקס שהוציאה את הסרטים שלה מן הפסטיבל בשנה שעברה, לאחר שלא יכלו להיות חלק מן התחרות. זהו סכסוך סבוך בין בעלי בתי הקולנוע בצרפת, החוק הצרפתי ונטפליקס. פסטיבל קאן מנסה כבר שנתיים בערך לגשר ולמצוא פתרון שמוסכם על כולם, אבל זה לא יקרה השנה – גם בגלל שהסרטים המדוברים בהפקת נטפליקס – ״האירי״ של סקורסזי, אבל גם סרט של האחים ספדי עם אדם סנדלר, סרט אימה של צ'ארלי קאופמן ועוד – לא יהיו מוכנים בזמן לפסטיבל וחבל להתאמץ. סיבה נוספת לכך שהרבה סרטים דוברי אנגלית מעדיפים לדלג על קאן הקיצי ולהמתין לפסטיבלים של הסתיו, או המרחק מטקס האוסקר והפחד לחשוף את הסרט מוקדם יותר. למרות זאת, עדיין מדובר בכבוד גדול להיות חלק מן הבחירה הרשמית של הפסטיבל גם לסרטים אמריקאים. לסרטים בשפה זרה זה ללא ספק עדיין הפסטיבל הבכיר ביותר.

ביום חמישי ה-18 באפריל תתקיים מסיבת עיתונאים בה יכריז מנהל הפסטיבל תיירי פרמו על הבחירה הרשמית, הכוללת שלוש מסגרות עיקריות. התחרות הרשמית היא המסגרת היוקרתית ביותר ובה כ-20 סרטים שזוכים לסיקור הנרחב ביותר. לרוב מדובר בסרטים של במאים שכבר הציגו סרט בתחרות או לפחות במסגרות אחרות של הפסטיבל. אחרי מגיע ״מבט מסוים״ – תחרות לסרטים מעט פחות מסחריים/של במאים יותר צעירים או סתם סרטים שהפסטיבל אוהב אבל חושב שיעוררו פחות עניין מסרטי התחרות. זו עדיין מסגרת מכובדת מאוד גם אם בשנים האחרונות דומה כי היא לוקחת פחות סיכונים מבעבר. בנוסף, יש סרטים שמוקרנים מחוץ לתחרות – שילוב של סרטים תיעודיים על קולנוע, סרטים מסחריים מאוד, סרטי ז'אנר שמיועדים להקרנת חצות, וגם סרטים של במאים שהפסטיבל מאמין בהם, אבל לא חושב כי הסרט הנוכחי שלהם מתאים לאחת משתי התחרויות. ההכרזה ב-18 בחודש היא לרוב סרטי הבחירה הרשמית, אבל לא כולם: מספר מצומצם של סרטים מוכרז בהמשך הדרך, בעיקר סרטים שצריכים עוד עבודה בעריכה. יש לפסטיבל עוד שתי מסגרות שמוקרנות במקביל והסרטים להם נבחרים בידי צוות לקטורה אחר: ״השבועיים של הבמאים״ ו״שבוע המבקרים״. בשתי מסגרות אלו יש נטייה לחפש יותר תעוזה אמנותית וסרטים של במאים מתחילים יחסית.

בתחזית שלי אני לא כולל סרטים ישראליים, או סרטים של יוצרים ישראלים. השנה כן אכלול סרט פלסטיני שאני די בטוח שיהיה בתחרות. אני מנסה לסדר את הסרטים לפי סדר הסבירות להיכללותם בתחרות הרשמית של הפסטיבל, ולאחר מכן סרטים שעשויים להגיע למסגרות האחרות/להפתיע. בכל מקרה, אפתח עם  שני הסרטים  היחידים שנכון לשעת כתיבת שורות אלו בטוח יוקרן בקאן, שכן ישנה כבר הודעה רשמית לגביהם אודותיו – סרט הפתיחה ועוד סרט שיוקרן כנראה מחוץ לתחרות. הפעם הוא מבטיח הרבה וזה דבר לא מובן מאליו לסרט פתיחה של קאן. לאחר מכן אני מתבסס על סרטים שאמורים לצאת השנה אבל לא בכל המקרים אני יודע אם הסרט אכן יהיה מוכן בזמן. מלבד הבמאי ותקציר העלילה אני מתייחס גם לכוכבים כי גם להם יש חשיבות לגבי קבלת הסרט לפסטיבל, עם או בלי צדק. לצורך כתיבת הפוסט אני נעזר בכמה תחזיות דומות של אתרים מחו"ל אשר מצויים יותר קרוב לסוד העניינים, אך גם הם לא פעם טועים ובמגוון דרכים. בשנה שעברה אנשים סיפרו על סרטים שהם יודעים בוודאות שהתקבלו לקאן, רק על מנת שאגלה מאוחר יותר כי הם נותרו בחוץ. אז קחו רשימה זו בערבון מוגבל לגבי הנוכחות בקאן ויותר כתצפית על הצפוי לנו על המסכים בעתיד הלא מאוד רחוק.

סרט הפתיחה: ״המתים אינם מתים״ של ג׳ים ג׳רמוש

The Dead Don't Die
המתים לא מתים

במאי: ג'ים ג'ארמוש, אחד מן הבמאים היותר אהודים בנוף בקולנוע האמריקאי העצמאי. יוצר שלא מתפשר על סגנונו המיוחד והמינימליסטי לרוב, אבל גם במאי עם חוש הומור מוזר ומשובח לרוב, שדומה כי יתפוס הרבה מקום בסרט הנוכחי. ג'ארמוש הוא גם אורח קבוע מאוד בפסטיבל קאן, הציג בעבר 8 סרטים בתחרות (ועוד כמה סרטים במסגרות אחרות). הוא זכה בפרס מצלמת הזהב על סרט הביכורים שלו, ״זרים״, בפרס הגדול של חבר השופטים על ״פרחים שבורים״, וסרטו הקודם, ״פטרסון״, קופח לדעת רבים כשיצא מן התחרות ללא פרס לפני שלוש שנים. הסרט הנוכחי שלו כבר הוכרז כסרט הפתיחה וכחלק מן התחרות הרשמית, אצלנו בסריטה מצפים לו עד מאוד.

כוכבים: הרבה מאוד, כמעט כולם עבדו בעבר עם הבמאי והתפקיד שלהם בסרט החדש מתכתבים עם ההופעות הקודמות. בין היתר נמצאים כאן אדם דרייבר, ביל מארי, טילדה סווינטון, סטיב בושמי, רוזי פרז, דולנד גלובר, קלואי סווויני, טום וייטס, איגי פופ, קרול קיין וגם סלינה גומז.

עלילה: קומדיית זומבים נשמע כמשהו שרחוק מן התדמית של ג'ארמוש לרבים, אבל לי נראה כמו המשך ישיר המשלב כמה מסרטיו הקודמים, גם לפי הטריילר המצחיק. הסרט מתרחש בעיירה קטנה ושלווה הנמצאת תחת מתקפת זומביים והמאמצים של המשטרה או אזרחים פרטיים להתמודד עם המצב.

Rocketman
רוקטמן

במאי: דקסטר פלטשר, שחקן ובמאי בריטי שאין לו הרבה קרידטים בולטים בתור במאי. למעשה, דומה כי הוא מוכר בעיקר בתור מי שהחליף בריאן סינגר והשלים את "רפסודיה בהומית" בלי לקבל קרדיט. הוא גם ביים את "אדי הנשר" שהוא סוג פתטי של אייקון בריטי.

כוכבים: טארון אגרטון, ג'יימי בל, ברייס דאלאס הווארד, טייט דונובן ובעיקר המוזיקה של סר אלטון ג'ון.

עלילה: מפיקים מבינים שסרטים ביוגרפיים על מוזיקאי פופ מרווחים הרבה כסף, וממהרים להפיק אחד על אלטון ג'ון. איך לא עשו את זה עד היום? הסרט עוקב אחר ג'ון מן הלימודים כפסנתרן קלסי ודרך הפריצה ככוכב רוק בעל מראה לא שגרתי וביגוד מאוד לא שגרתי בתחילת שנות השבעים. סביר להניח שהסרט ישוב ויבדוק כמה ניתן לרמוז על הומוסקסואליות בסרט שצריך להרוויח כסף גם מבני נוער ואולי להוות צפייה משפחתית.

Pain & Glory / Dolor y Gloria
כאב ותהילה

במאי: הסרטים בקאן צריכים להיות מוצגים בבכורה עולמית. אם כי טכנית, הפסטיבל דורש רק בכורה בינלאומית וסרט יכול להיות מוצג לפני הפסטיבל במולדתו. בפועל, החריגה הזו תקפה רק לגבי במאי אחד – פדרו אלמודובר הספרדי. הבמאי זוכה האוסקר הציג חמישה מסרטיו בתחרות בקאן (ועוד כמה פעמים במסגרות אחרות), זכה בפרס הבימוי על ״הכל אודות אמא״ ובפרס התסריט על ״לחזור״. האמת שעשור חלף מאז והסרטים שלו פחות טובים מן הסרטים הגדולים שיצר בעבר, כגון ״דבר אליה״. הסרט הנוכחי כבר יצא בספרד וזוכה שם לביקורות נלהבות, מהטובות להן זכה הבמאי בשנים האחרונות.

כוכבים: שני כוכבי ענק ספרדים שחייבים את הקריירה שלהם לאלמודובר – פנלופה קרוז ואנטוניו בנדרס.

העלילה: גרסת אלמודבר ל-״8 וחצי״, או סרט של במאי על במאי קולנוע במשבר יצירתי. במאי מהולל נזכר ביחסים הקרובים עם אמו בספרד של התקופה הפשיסטית, וגם בתחילת דרכו כיוצר קולנוע. הוא נפגש עם שחקן עמו שיתף פעולה בסרטו הראשון אך מאז נוצר בניהם נתק. הבמאי מאשר לשחקן לעבד פרויקט שנזנח בשנות ה-80, בדרך להרהור על הכאב והתהילה שהיצירה האמנותית מביאה עמה.

Le Jeune Ahmed
אחמד הצעיר

במאים: ז'אן פייר ולוק דארדן צמד האחים הבלגי שהם יקירי עולם הפסטיבלים, המקפידים על מצלמת כתף שעוקבת אחר הדמויות, עיסוק הומני בסוגיות חברתיות ואופציה לגאולה. הצמד לא רק מציג כמעט את כל הסרטים שלהם בפסטיבל קאן, הם גם מן היוצרים המעוטרים בתולדות התחרות עם שתי זכיות בדקל הזהב, על ״רוזטה״ ו״הבן״. הם גם זכו בפרס הגדול של חבר השופטים (הפרס השני בחשיבתו) על ״הילד עם האופניים״ ובפרס התסריט על ״השתיקה של לורנה״. כשהם לא זוכים בפרסים, השחקנים שלהם זוכים. או מסתפקים בפרס מטעם הארגונים הדתיים. בסך הכל הם הציגו שבעה סרטים בתחרות, כמעט כל הסרטים העלילתיים שלהם.

כוכבים: עושה רושם שאין וגם השחקנים הקבועים של הבמאים לא נוכחים כאן. דבר די נדיר כי הבמאים לא נרתעים משחקנים מקצועיים.

עלילה: קודם כל, תרגמתי את השם הצרפתי של הסרט, באנגלית הסרט קרוי ״אחמד״ בלבד. הגיבור הוא נער בן 13 החי בבלגיה ומנסה לעבד את הפער שבין השקפת העולם הדתית שהוא שומע במסגד לבין החינוך האירופאי בבית הספר. הוא סבור כי עליו להרוג את המורה שלו בשם הדת. האחים דארדן התעסקו בהגירה ב״השבועה״, לפני שהנושא (או הסרטים שלהם) היה באופנה. אבל עיסוק באיסלאם רידיקלי הוא דבר חדש ביצירה שלהם, שכוללת לא פעם מוטיבים נוצריים.

The Truth
האמת

במאי: הירוקוזו קורה-אדה, הבמאי היפני הכי מוכר כיום בעולם. בשנה שעברה זכה לראשונה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן על ״המשפחה שלי״. זו הייתה הפעם החמישית שלו בתחרות והוא זכה בפרס חבר השופטים על ״סיפור משפחתי״. אגב, הכותרות נטולות הדמיון לסרטיו הם משהו שקורה רק בארץ. עוד מסרטיו הבולטים: ״איש אינו יודע״, ״אחותנו הקטנה״, ״החיים שאחרי״, ״המשאלה״ ועוד.

כוכבים: קורה-אדה ניצל את הזכייה בדקל הזהב על מנת לעבוד בפעם הראשונה מחוץ למולדתו. הוא גייס את קאסט החלומות שלו, שכולל את קתרין דנב, ג'ולייט בינוש ואיתן הוק.

עלילה: תאמינו או לא, מדובר בדרמה משפחתית. מפגש טעון בין שחקנית צרפתייה מבוגרת שמפרסמת ספר זיכרונות ומשחקת בסרט מד"ב, ובין הבת שלה שחוזרת לפאריז לאחר תקופה ארוכה, יחד עם בעל אמריקאי וילד. השמועות מדברות על תפקיד שצפוי להעניק לדנב מספר פרסים.

Once Upon a Time in Hollywood
היו זמנים בהוליווד

במאי: קוונטין טרנטינו. אני קצת בספק לגבי הצורך להמשיך לכתוב על הסרט הזה, שאני מניח כי רוב הקוראים כבר שמעו עליו הרבה מאוד. אציין רק כי לטרנטינו יש  קשר עם פסטיבל קאן – סרטו השני, ״ספרות זולה״, סחף את התחרות עם זכייה בפרס דקל הזהב ומאז הבמאי הוא שם נרדף לקולנוע אמריקאי עצמאי שפונה לקהל צעיר אך גם המבקרים אוהבים. מאז הוא היה בתחרות עוד פעמים, עם ״חסין מוות״ ו״ממזרים חסרי כבוד״. הסרט הנוכחי מאוד מצופה ורבים יופתעו אם לא יוצג בקאן, גם אם ייתכן וזה יהיה מחוץ לתחרות או אולי כסרט נעילה. הבעיה היחידה היא שלא בטוח שהסרט יהיה מוכן בזמן.

כוכבים: גם את זה אתם כבר יודעים, אבל ננסה להחליט באיזה סדר ארשום אותם – לאונרדו דיקפריו, בראד פיט, מרגו רובי, אמיל הירש, אל פאצ'ינו, דקוטה פנינג, קורט ראסל, ברוס דרן, טים רות', לינה דאנהם ועוד רבים, לא בטוח שכולם בתפקידים גדולים. גם התפקיד האחרון של לוק פרי ז"ל הוא בסרט הזה.

עלילה: זה לא על הרציחות של צ'ארלס מנסון, זה על שנת 1969 בכלל. כלומר 1969 בהוליווד. וזה כן יעסוק גם בשרון טייט שנרצחה בידי הכת של צ'ארלס מנסון. וכוכב סרטים וחברו הטוב שהוא הפעלולן שלו. ועוד כמה קווי עלילה.

It Must Be Heaven
זה חייב להיות גן עדן 

במאי: אליה סולימאן, הבמאי הפלסטיני (יליד נצרת) הכי מוכר בעולם, יוצר של סרטים המשלבים בין אבסורדיות קומית נוסח באסטר קיטון פינת ז'אק טאטי, לבין ביקורת ישירה על המצב הפוליטי בארץ. כבר עבר יותר מעשור מאז סרטו הקודם, ״הזמן שנותר: כרוניקה של נוכח נפקד״ שהציג בתחרות בקאן, כמו שעשה לפניו ״התערבות אלוהית״.

כוכבים: הבמאי עצמו הוא שחקן קומי משובח.

עלילה: במאי בשם אליה סולימאן עוזב את מולדתו בחיפוש אחר מולדת חדשה, בה ישכח מן הצרות הפוליטיות שלו. אלא שגם פריז, קנדה או ניו יורק, כל דבר מזכיר לו את הזהות הפלסטינית שלו והוא לא מסוגל לברוח מן הזיכרונות ומן הארץ. נשמע כמו יצירה שמצד אחד מקבילה ל״מילים נרדפות״ ומאידך מבטיחה להיות משהו שונה לחלוטין.

Sorry We Missed You
סליחה שפספסנו אותך

במאי: שונא ישראל גדול לא פחות הוא קן לואץ׳, שצפוי לחזור לפסטיבל שלוש שנים אחרי שזכה בדקל הזהב על ״אני, דניאל בלייק״. זו הייתה זכייה שנייה שלו בפרס אחרי ״כשהרוח נושבת״. בסך הכל הבמאי הותיק היה בתחרות בקאן 14 פעמים ולפעמים הציג במסגרות אחרות. באופן אישי אני סבור כי הסרטים שלו ירדו ברמה מאז החל לשתף פעולה באמצע שנות התשעים עם התסריטאי פול לאוורטי. לפני זה הוא יצר דברים נפלאים כמו ״קס״ ו״ריף-ראף״ בין היתר.

כוכבים: לואץ אוהב לעבוד עם שחקנים מקצועיים לצד לא-מקצועיים. לפעמים יש שמות ידועים בסרטים שלו, הפעם אין.

עלילה: משפחה שעדיין נאבקת בחובות עקב המשבר הכלכלי משנת 2008 מקבלת תקווה חדשה בזכות רכב שאב המשפחה מקבל לצורכי עבודה כנהג שליח. לואץ' לא צריך לפרט יותר עלילה מזה על מנת להתקבל לפסטיבל, כנראה לתחרות.

״סליחה שפספסנו אותך״ של קן לואץ׳

Parasite
טפיל

במאי: בונג ג'ון הו, שבסרט הזה חוזר לעבוד במולדתו דרום-קוריאה וחשוב מכך – לא עם נטפליקס, כך שהוא יכול לשוב אל הפסטיבל בו הציג את ״אוקג'ה״ רגע לפני שנטפליקס הוחרמו. זו הייתה הפעם היחידה שלו בתחרות, אבל הוא ביים גם סרטים נהדרים לא פחות כמו ״זכרונות מרצח״, ״אמא״ ו״המארח״.

כוכבים: סונג קונג-הו הוא המוכר ביותר, גם למי שמכיר את סרטיו הקודמים של הבמאי.

עלילה: מוגדר כדרמה משפחתית, אך זה במאי שמערבב ז'אנרים מתוך עיקרון. משפחה ענייה מנסה להתקרב למשפחה עשירה יותר ומשהו משתבש, בכוונה או שלא. הפשע שבוצע מטיל צל על המשפחה, בסרט שעוד שומר את הסודות שלו, למרות שכבר יצא טריילר שנראה מעורר סקרנות, כפי שמצופה מסרט של בונג.

Portrait of a Lady on Fire
דיוקן של נערה עולה באש

במאית: פסטיבל קאן תמיד שומר כמה מקומות לסרטים צרפתיים והוא רוצה להראות נוכחות של במאיות בתחרות. בלי קשר, סלין סיאמה כותבת ומביימת סרטים נהדרים וזה שהיא עוד לא הייתה בתחרות בקאן זה לא בסדר. היא ביימה את ״חבורת נערות״, ״טומבוי״ ו״חבצלות מים״, כולם סיפורי התבגרות אמינים עד כאב.

כוכבים: אדל האנל ונעמי מרלן בתפקידים הראשיים, וגם ולריה גולינו כאן.

עלילה: בצרפת של המאה ה-18, ציירת נשכרת על מנת לצייר דיוקן של צעירה שסיימה את חינוכה במנזר, מבלי שהצעירה תבחין בכך, שכן היא לא רוצה להתחתן. שתי הנשים מתקרבות, אבל אחת מהן עובדת בסתר על ציור שיחסל את החופש של האחרת. המעבר לסרט תקופתי נראה שאפתני יותר מן היצירות הקודמת של סיאמה, אבל הנושא של משיכה ובגידה בין נשים צעירות הוא המשך ישיר לעבודות הקודמות שלה.

A Hidden Life
חיים נסתרים 

במאי: טרנס מאליק האגדי, זוכה דקל הזהב על ״עץ החיים״ ומי שמאז הקולנוע שלו הפך למפצל יותר יותר. אני עדיין שידרתי על הגל הפואטי/פשטני שלו גם ב״אל הפלא״ ו״אביר הגביעים״. הפעם הוא אומר שהוא חוזר לעשייה קולנועית מסורתית יותר מבחינת הנרטיב, אם אפשר לכנות משהו מסרטיו (״שביל הזעם״, ״ימים ברקיע״, ״הקו האדום הדק״) כמסורתי. עד כאן מה שכתבתי לפני שנה, כבר אז היו דיווחים על כך שמאליק מנסה להשלים את העריכה בזמן לפסטיבל קאן. חלפה שנה וכרגע הדיווחים הם…שמאליק מנסה להשלים את העריכה בזמן לפסטיבל קאן. אבל הוא די קרוב כך שהפעם הוא יספיק בזמן, או מקסימום לוונציה. ויש לסרט גם כותרת אנגלית.

כוכבים: לראשונה בקריירה, מאליק יוצר סרט דובר גרמנית (בעבר חלק מסרטיו שילבו בין אנגלית לשפות אחרות). זה אומר שהכוכבים יהיו אוגוסט דייאל ומתיאס שונארטס. לצידם ברונו גנץ, הענק שהלך לעולמו לאחרונה. למחפשי קשר לטרנטינו שהוזכר קודם: מרטין ווטקה, שגילם את היטלר ב״ממזרים חסרי כבוד״ גם משתתף, כך שיש שני שחקנים שגילמו את הצורר בקאסט.

עלילה: סיפורו של סרבן מצפון במלחמת העולם השנייה, אבל מל גיבסון לא מביים כך שאני מניח שהעיקר בסרט הוא לא סצנות קרב גרפיות. סיפורו האמתי של האוסטרי פרנץ יגרשטטר, שסירב להילם עבור הנאצים, יובא על ידי מאליק בהתבסס על חלופות מכתבים בינו לבין אשתו. צפו לצילום פיוטי של הנוף האוסטרי, בטח בעיקר בשעת הזהב, למרות שעמנואל לובצקי היה עסוק ולא השתתף. את כל התקציר הזה כתבתי בשנה שעברה.

About Endlessness
אודות האינסוף

במאי: רוי אנדרסון השבדי. הוא התחיל לביים בשנות השבעים, במשך 25 ביים רק פרסומות ושב בשנות האלפיים עם ״שירים מן הקומה השנייה״ שזכה בפרס חבר השופטים בקאן והציג קולנוע מסוג אחר: סצנות קצרות בסט בנוי היטב ושחקנים שלא ממש מביעים רגשות, במצבים עצובים ואבסורדים. סרט זה היה הראשון בטרילוגיה שכללה גם את ״אתם, החיים״ (שהוצג במבט מסוים בקאן) ואת ״יונה מתיישבת על ענף ומהרהרת בקיום״ (זוכה אריה הזהב בונציה). עכשיו הוא חוזר בסרט שימשיך את הטרילוגיה אבל גם יתפוס כיוון שונה.

כוכבים: העיצוב.

עלילה: סרטים של אנדרסון לא מכילים ממש עלילה לינארית אלא הלך רוח פילוסופי. קול עדין של אישה ידריך אותנו למבט החדש של אנדרסון על העולם, שניתן להמר שהיה קודר. וגם מבדר.

״אודות האינסוף״ של רוי אנדרסון

Nighthawk / Bacurau
תחמס

במאים: קלבר מנדוסה פילו במאי ברזילאי שזכה בתהילה עם סרטו הראשון ״צלילי השכונה״ ועורר מחלוקת פוליטית בארצו עם ״אקווריוס״. שני אלו הספיקו על מנת להביא אותו למעמד של הבמאי הברזילאי הכי מוערך שפועל כיום. בסרט זה הוא חולק את קרדיט הבימוי עם ג'וליאנו דורנלס, המעצב האמנותי של סרטיו הקודמים וגם במאי של סרטים פחות ידועים.

כוכבים: אודו קייר הגרמני בתפקיד הראשי, וגם כוכבת הסרט הקודם של פילו, סוניה ברגה.

עלילה: במאי אירופאי מגיע לכפר במעמקי ברזיל על מנת לצלם סרט תיעודי. אחרי שהאישה המבוגרת בכפר מתה בגיל 144, הוא מתחיל לשים לב לדברים מאוד מוזרים שמתרחשים במקום ולסודות של אנשים הקהילה. מוגדר כסרט עם אלמנטים של מד"ב, אבל סביר יותר שזה ריאליזם-מאגי. סביר גם שהתרגום המילולי שלי לכותרת לא ישרוד.

Il traditore
הבוגד

במאי: מרקו בלוקיו, במאי איטלקי בעל קריירה ארוכה ומפוארת שמתחילה בשנות הששים עם ״אגרופים בכיסים״ וממשיכה לעסוק בדרכים שונות בצדדים האפלים של הפוליטיקה האיטלקית, בצביעות של המעמד השולט, או באלימות הסמויה והגלויה בחברה. כיאה לקריירה של 50 שנה, בתחרות בקאן הוא התמודד עד כה שש פעמים בלי אף זכייה בפרס רשמי, בוונציה שבמולדתו הרקורד ארוך יותר.

כוכבים: פיירפרנסיסקו פאבינו בתפקיד הראשי.

עלילה: סיפור חייו של תומאסו בוסקטה הידוע לשמצה, מראשי המאפייה בסיציליה בשנות ה-80 שחצה את הקווים והפך למודיע של הרשויות בארה"ב לגבי הברחות סמים.

Une fille facile
נערה קלילה

במאית: רבקה זלוטובסקי, יוצרת צרפתית צעירה שסרטה הבולט עד כהו הוא ״פלנטריום״.

כוכבים: סרטה הקודם של הבמאית היה עמוס בהם, הפעם אין ממש.

עלילה: הנערה בת 16 רוצה לחיות חיים פרועים במהלך חופשת הקיץ. ביקור של בת דודתה המבוגרת מעט יותר מאפשר לה לבצע זאת, חרף רוחה של חברתה הטובה והזהירה יותר. סיפור ההתבגרות הזה צפוי לכלול רגעים עדינים לצד רגעים קשים ואכזריים.

Roubaix, a Light / Roubaix, une lumière
רוביי, אור

במאי: ארנו דפלשן, במאי צרפתי שפתח את קאן לפני שנתיים עם ״הרוחות של ישמעאל״, מוכר לקהל הרחב בארץ בעיקר בגלל ״סיפור חג״ אבל גם לסרטיו האחרים יש הרבה מעריצים בקאן (חמש פעמים בתחרות) וגם כאן.

כוכבים: ליה סיידו ושרה פורסטייה הכי מוכרות, רושדי זם בתפקיד הראשי.

עלילה: מפקד תחנת משטרה חוקר רצח של אישה מבוגרת בליל חג המולד וחושד בשתי שכנות צעירות, כנראה זוג לסבי שמסתיר מספר סודות מן הראשיות, לא דווקא עם קשר לרצח.

Matthias & Maxime
מתייס ומקסים

במאי: קסבייה דולאן, הבמאי הקוויבקי הותיק כבר בן 30 ומציג פיצ'ר שמיני. בעבר התעצבן בפומבי על כך שלא התקבל לתחרות בקאן, זכה בפרס הגדול על ״מאמי״ ובפרס חבר השופטים על ״זה רק סוף העולם״ סרט שהדעות עליו בבלוג עדיין חלוקות מאוד.

כוכבים: דולאן כידוע הוא גם שחקן והוא בתפקיד הראשי.

עלילה: לאחר שהתעכב בבימוי סרט בשפה האנגלית, דולאן שב לשפת אמו (צרפתית) וכנראה גם לנושאים הקרובים ללבו עם עיסוק במינות של גברים קנדיים צעירים. אני כותב את זה כך משום שהפקת הסרט לא חשפה פרטים ממשיים לגבי העלילה.

״מתיאס ומקסים״ של קזבייה דולן

Malmkrog
מלמקורג

במאי: כריסטי פויו, יוצר רומני חובב סרטים ארוכים ונהדרים כמו ״סיירהנאבדה״ ו״מותו של מר לזרסקו״. כל סרטיו הקודמים הוצגו בקאן, האחרון שבהם בתחרות.

כוכבים: לא שידוע לי. לסרט אין עדיין עמוד ב-IMDB אבל הוא כנראה כבר מוכן.

עלילה: מספר שיחות על בסיס הכתיבה של הפילוסוף הרוסי בן המאה ה-19 ולדימיר סולוביוב. הסרט מתרחש בשנת 1900 (בה נפטר הפילוסוף), רובו דובר צרפתית ומבוסס על דיאלוגים ישירים מן המקור הספרותי/פילוסופי. יכול להיות שזה יהיה מתאים יותר למבט מסוים מאשר לתחרות. אורך על פי השמועות: 199 דקות. היי, זה פחות מ-200.

Ad Astra
אד אסטרה

במאי: ג'ימס גריי, אמריקאי שסרטו הקודם ״העיר האבודה Z״ לא הציג בפסטיבל קאן, אחרי שארבעה סרטים קודמים שלו הוצגו בתחרות. בהם ״הלילה שייך לנו״ ו״שתי אהבות״, שניהם עם מוני מושונוב וחואקין פיניקס, שכיכב גם ב״המהגרת״. מסוג הבמאים שלא רבים מכירים את הסרטים שלהם, אך רבים נשבעים בשמו וקאן כאמור בין המעריצים. הסרט אמור לצאת בארה"ב במקביל לפסטיבל ואין ספק כי הבמאי בנה על נוכחות בעיר החוף בצרפת. אולם, יש שמועות על עיכובים בעבודה על האפקטים בסרט או על כך שאולפני דיסני, שרכשו את אולפני פוקס שהיו שותפים להפקת הסרט, עשויים למשוך את הסרט מהפסטיבל.

כוכבים: בראד פיט שגם שותף להפקה וגם דונלד סאתרלנד, טומי לי ג'ונס ורות נגה.

עלילה: גריי ממשיך להיות שאפתני יותר מסרט לסרט. אסטרונאוט יוצא לקצה מערכת השמש בחיפוש מידע אחר גורלו של אביו שנעלם במשימה לאיתור מפגש עם צורות חיים אחרות לפני שנים רבות. הוא מגלה מדוע אותה משימה נכשלה ויחד עם זאת דברים מטרידים ומאיימים.

Saturday Fiction
ספרות יום שבת

במאי: לו יי, במאי סיני שהציג כבר שלושה סרטים בתחרות בקאן ונוטה להתעמת עם השלטונות בארצו, בין היתר בגלל עיסוק בהומוסקסואליות בחלק מסרטיו.

כוכבים: גונג לי, שזה די הכי גדול שאפשר מבחינת כוכבת קולנוע סינית.

עלילה: דצמבר 1941. שחקנית סינית שעובדת כמרגלת תחת הכיבוש היפני מקבלת מראש מידע על התקיפה הצפויה בפרל הארבר ומתלבטת האם להעביר את המידע.

First Cow
פרה ראשונה

במאית: קלי רייכארדט, במאית אמריקאית שאני מאוד אוהב. היא מעולם לא השתתפה בתחרות בקאן, אבל הציגה את ״וונדי ולוסי״ במבט מסוים. היא חוזרת לשתף פעולה עם הסופר ג'ונתן ריימונד בפעם החמישית, אחרי הפסקה ב״נשים מסוימות״, שהיה סרט השנה שלי ב-2016.

כוכבים: אין ממש, בניגוד לסרטיה הקודמים של הבמאית. ויסלחו לי דילן סמית, ג'ון מאגרו ושאר המשתתפים.

עלילה: הסרטים שריימונד כותב לרייכארדט מתחרשים תמיד במדינת אורגון, וסרט זה הוא הסרט התקופתי השני שבהם. הפעם הם חוזרים לשנות העשרים של המאה ה-19, כלומר לתקופה בה המערב היה יותר פרוע מן המערב הפרוע. טבח לקבוצת ציידי פרוות פוגש אסייתי שבורח מרוסים שרודפים אחריו. השניים יוצאים למסע באמריקה המתעצבת וגם מעבר לאוקיינוס.

Frankie
פרנקי

במאי: איירה זקס, יוצר קולנוע אמריקאי עצמאי בעל לא מעט מעריצים. בארץ מוכר בעיקר בזכות ״אהבה היא מוזרה״, שיש אנשים שטוענים כי הוא אחד מסרטי העשור. אני משום מה טרם התחברתי לגמרי לקולנוע העדין שלו.

כוכבים: איזבל הופר לבדה אמורה להבטיח לסרט מקום בתחרות, אבל גם מריסה טומיי, ברנדון גליסון ג'רמי רנייה וגרג קניר בקאסט.

עלילה: יום אחד בחיי משפחה בחופשה בסינטרה שבפורטוגל. במהלך החופשה בעיר מרובת הארמונות, מתרחש אירוע משנה חיים שגורם לשלושה דורות של בני משפחה להרהר על העבר, ההווה והעתיד.

Fire Next Time
בפעם הבאה אש

במאית: קשה לנסות לנבא איזה סרטי ביכורים יתקבלו לפסטיבל או אפילו יצוצו בתחרות, אבל הסיכויים של מאטי דיופ, שחקנית צרפתייה ממוצא סנגלי עם כמה אנשי קולנוע במשפחה – נראים גבוהים יותר.

כוכבים: זה סרט על התבגרות בסנגל.

עלילה: אדה היא נערה החיה בפרבר של דקר בירת סנגל. היא ממתינה לשובו של החבר שלה, שנעלם זמן קצר לפני שגופה של אחד מידידיו נמצאה. בינתיים, המשפחה של אדה משדכת אותה בניגוד לרצונה לגבר מבוגר בהרבה. שריפה ומגפה מסתורית משנים את החיים באזור וייתכן והחבר של אדה בכל זאת חזר להיות נוכח.

Sybil
סיביל

במאית: ז'סטין טרייה, יוצרת צרפתית שיצרה עד כה פיצ'ר אחד בשם ״ויקטוריה״ וזכתה בפרסים גם על סרטים קצרים.

כוכבים: אדל אקסרקופולוס, ורז'יני אפירה (כוכבת סרטה הקודם של הבמאית) וג'ספר אולייל.

עלילה: פיזיותרפיסטית מקבלת השראה לשוב לתשוקה שלה לכתיבה ספרותית בעקבות מטופלת חדשה וצעירה. החיבה לאותה מטופלת הופכת לאובססיה והמטפלת נשאבת לתוך חייה הסוערים של האישה.

Against All Enemies
נגד כל האיובים

במאי: בנדיקט אנדרוז, במאי אוסטרלי שעובד בעיקר בתאטרון והסרט היחיד שלו עד כה הוא ״אונה״ המאכזב. הדלפות רבות על כך שהמנהלים בקאן מאוד אהבו את הסרט ומה שיהיה כתוב בסעיפים הבאים מעלה את האפשרות שאולי הסרט הזה יפתיע ויכנס לתחרות הרשמית.

כוכבים: קריסטין סטיוארט, כוכבת סרטי "דמדומים" שהפכה לסוג של מלכת הארט-האוס בצרפת. דומה כי פסטיבל קאן לא יכול להתקיים בלעדיה. וגם ויינס וואן, אנתוני מקיי, ג'ק אוקונול ועוד.

עלילה: סוכני FBI מתחילים לעקוב אחר כוכבת הקולנוע ג'ין סיברג, שהקשר שלה עם מנהיגי תנועת המחאה הפנתרים השחורים מדאיג את הממסד. החקירה הזו חצתה בסופו של דבר את הקו מריגול לניסיון אקטיבי להרוס את הקריירה של השחקנית המוכשרת. הזמנות נוספת להזכיר את הפדוקאסט You Must Remember This בו קורינה לונגוורת הקדישה עונה לסיפור של סיברג מול הסיפור של ג'יין פונדה.

Gloria Mundi
תהילת עולם

במאי: רובר גדיגיאן, במאי צרפתיי שמדגיש ברוב סרטיו את העיר מארסיי. בשנים האחרונות זכה להצלחה גם בישראל עם ״שלגי הקילימנג'רו״ ו״בית ליד הים״. למרות היותו צרפתי שפועל לאורך תקופה ארוכה ופרויה, בתחרות בקאן הוא היה פעם אחת בלבד.

כוכבים: שחקנים שהופכים להיות קאסט קבוע ומשובח של הבמאי, כמו אשתו אריאן אסקריד, ז'אן-פייר דארוסי, ג'ראר מיילן ואנייס דמוסטייה.

עלילה: משפחה בורגנית במארסיי חוגגת לידה של תינוקת חדשה, אבל בעיקר מתמודדת עם חששות עקב משבר כלכלי שנותן את אותותיו ועלול לגרור שינוי באורח החיים. יוזמה עסקית חדשה יכולה להושיע אך גם לסבך את המצב עוד יותר. לנסח בצורה מגוונת יותר תקצירים על משפחה ומשבר כלכלי נהיה עסק מסובך עבורי.

״תהילת עולם״, מאת רובר גידיגיאן

The Beanpole
מוט השעועית

במאי: קנטמיר בלגוב הרוסי. סרט הביכורים שלו, ״קרבה״, הוקרן במסגרת "מבט מסוים" לפני שנתיים, עורר מחולקת עקב דימויים אלימים וזכה בפרס הביקורת.

כוכבים: לא שידוע לי.

עלילה: בתום מלחמת העולם השנייה, שתי חיילות משוחררות שבות ללנינגרד ומנסות לבנות מחדש את חייהן בעיר ההרוסה.

The Whistlers
הוויסטלרים

במאי: אוטר נוסף מן הקולנוע הרומני העכשווי, קורנל פורומבויו. עד כה היה אורח בקאן במסגרת מבט מסוים, אבל עם סרטים כמו ״12:08 מזרחה לבוקרשט״, ״שם תואר משטרה״ ו״כשערב יורד על בוקרשט״ הוא לחלוטין כבר ראוי לתחרות. למרות שהוא נע בין דרמות איכות לסרטי תעודה עם קשר לכדורגל, הפעם הוא עושה קומדיה.

כוכבים: ולאד איבנוב, מן השחקנים הרומניים שראיתם כבר בעשרות סרטים (לאו דווקא רומניים) אם אתם אני.

עלילה: שוטר רומני מוצא את עצמו באיים הקנריים בעקבות אישה בה הוא מאוהב באובססיביות. היא גוררת אותו לעולמם של הילידים במטרה ללמוד את שפתם על מנת שיכול לתקשר עם פושע מקומי שכלוא ברומניה ויודע את מקומם של מילוני יורו שנגנבו מגנגסטר מקסיקני. נראה שהסרט הזה יילך לכיוון פחות פיוטי ופילוסופי, אם כי אין לדעת. כמו כן, במקומות אחרים מתייחסים לסרט הזה בשם "הנוסע".

Wicked Games
משחקים מרושעים

במאי: אורליך זיידל, הבמאי שגרם לנו להבין שמיכאל האנקה הוא קולנוען עדין ורגוע לעומת אוסטריים אחרים. מוכר בזכות טרילוגיית גן עדן, יצר פרובוקציה בגן עם ״ייבוא/ייצוא״. כתב את הסרט עם זוגתו ורוניקה פרנץ, במאית שותפה ל״לילה טוב, אימא״.

כוכבים: ההפקה הזו התעכבה הרבה זמן, כולל צילומים ארוכים מאוד. השחקן הנס מיכאל-רייברג מופיע בסרט והוא נפטר בנובמבר 2017.

העלילה: שני אחים חוזרים לאוסטריה ללווית אמם, אחד מרומניה והשני מרימיני. אחרי המפגש המחודש, הם חוזרים לחייהם הרחוקים, אך העבר רודף אחריהם.

Ema
אמה

במאי: פבלו לאריין, במאי צ'ליאני פורה ששב למולדתו אחרי ״ג'קי״ שיצר בארה"ב. בקאן הוא היה כבר עם מספר סרטים, אבל טרם היה בתחרות, באופן מפתיע. יכול להיות שכל הכתיבה שלי על הסרט היא לא רלוונטית כי נטפליקס במשא ומתן של רכישה לגביו. מה שגם אומר כי יכול להיות שהוא יהיה "רומא" של השנה.

כוכבים: גאל גרסיה בארנל, ששיתף פעולה עם הבמאי גם ב״לא״ ו״נרודה״.

עלילה: כוריאגרף מחליט לנסות לעבד באמצעות עבודת המחול שלו את התסכול שהוא ואשתו המורה חווים בניסיון לאמץ ילד.

Nomadland
שטחהפקר

במאית: קלואי ז'או, הבמאית הסינית-אמריקאית שיצרה סרטים בלב שמורת הילידים בארצות הברית, ופרצה עם ״הרוכב״ הנהדר שסידר לה את המעבר לסרט המתוקצב-יותר הזה, בדרכה לביים סרט ביקום הקולנועי של מארוול.

כוכבים: בהחלט יש, עבור במאית שעד כה עבדה עם שחקנים לא מקצועיים – פרנסיס מקדורמנד ודייויד סטארטיירן. אך לצידם גם שחקנים לא מקצועיים.

עלילה: אישה מאבדת כמעט את כל רכושה במיתון הכלכלי. היא יוצאת בואן לנדודים ברחבי ארה"ב בעודה מאמצת אורח חיים חדש.

Wendy 
וונדי

במאי: בן זייטלין, זוכרים? לפני 7 שנים כבש את פסטיבל סאנדאנס ולאחר מכן את קאן עם ״חיות הדרום הפראי״ ומאז לקח את הזמן שלו עד לסרט הנוכחי.

כוכבים: אין.

עלילה: הסרט מתרחש באי בו הזמן כנראה קפא ואין יותר הזדקנות. שני ילדים מרקעים שונים נפגשים ונאבקים לשמור על ההנאה והחופש מול מה שנראה כמו אסון שמאיים עליהם.

Guest of Honour
אורח הכובד

במאי: אטום אגויאן, קנדי ממוצא ארמני שיצר סרטים עצמאיים ופרובוקטיביים בשנות ה-80, סרטים נהדרים בשנות ה-90, ובמאה הנוכחית לא ממש משחזר את הישגי העבר. שש פעמים היה בתחרות בקאן, כולל פרס חבר השופטים על ״המתיקות שאחרי״, סרטו הידוע ביותר.

כוכבים: דיויד ת'יוליס, לוק וילסון.

עלילה: הסרט עוסק בגבר שבתו המורה נכנסה לכלא בעקבות קשר מיני עם תלמיד. שניהם יודעים שהיא זכאית, אך היא מעדיפה להישאר במעצר מסיבות שבטח יתבהרו במהלך הסרט. לפחות ברמת התקציר, אגויאן מתעסק בנושאים טעונים בהם נגע גם בעבר.

Mientras dure la guerra
במהלך מלחמה

במאי: אלחנדרו אמנבר, היוצר הספרדי של סרטים כמו ״פקח את עיניך״, ״האחרים״ ו״הים שבפנים״. מעולם לא הציג סרט בתחרות בקאן.

כוכבים: לאחר כמה סרטים בעלי פרופיל בינלאומי גבוהה, אמנבר מייצר סרט בספרדית עם שחקנים ותיקים שלא עונים להגדרה של כוכבים.

עלילה: הסרט עוסק בסופר מיגל דה אונאמונו, שחייו הפוליטיים היו תמיד סוערים והובילו אותו מספר פעמים לגלות. הסרט מתרחש בשנת חייו האחרונה של הסופר, במהלך מלחמת האזרחים בספרד. בתחילה הוא תומך בפרנקו ומאוחר יותר מצטרף לרשימה ארוכה של אויבי הגנרל.

״בזמן מלחמה״ של אלחנדרו אמנבר

Cook, Fuck, Kill
לבשל, לזיין, להרוג

במאית: מי שבקיא בקולנוע סלובקי טוען שמירה פורניי היא הבטחה גדולה. אני טרם צפיתי בסרטיה הקודמים, ״שועלים קטנים״ ו״רוצח הכלב שלי״, אבל השני זיכה אותה בפרס בפסטיבל רוטרדאם.

כוכבים: אינני יודע מי משחק בסרט.

עלילה: יממה בחיי עובד בית חולים חובב בישול ומין אלים. הוא מתעלל באשתו לאורך זמן, אבל ביום בו מתרחש הסרט חוצה את הגבול ונדמה לי שכותרת הסרט רומזת על הדרך בה זה מתרחש.

C'est extra
זה בתוספת

במאי: גיום ניקלו, יוצר צרפתי שחלק מסרטיו, כמו ״החטיפה של מישל וולבק״ ו״עמק האהבה״, משלבים בין הבדיה למציאות הצרפתית. הסרט השני שציינתי גם הוקרן בתחרות בקאן ב-2015.

כוכבים: הסופר מישל וולבק והשחקן ג'ראר דפרדייה מגלמים גרסה בדיונית של עצמם, כפי שכבר עשו בעבר אצל הבמאי.

עלילה: סופר מפורסם ושחקן מפורסם לא פחות, שניהם אחראים על לא מעט שערוריות בעבר, נפגשים בבית הבראה סמוך לים ומנסים יחד להילחם באורח החיים הבריא הנכפה עליהם במקום. העניינים מסתבכים.

Jeanne
ז'אן

במאי: ברונו דומון, אחד מגדולי הבמאים בצרפת בשנים האחרונות, או לפחות אחד מן הבמאים שלוקחים יותר סיכונים מאחרים. זכה פעמים בפרס הגדול בפסטיבל קאן, על ״האנושיות״ ו״פלנדריה״, אבל לרוב סרטיו קיצוניים מדי עבור התחרות. בפעם האחרונה שהוא הציג בה סרט זו הייתה קומדיית הקניבלים ״מפרץ ההיעלמות״.

כוכבים: אין. יש שירים וריקודים.

עלילה: לפני שנתיים דומון הציג במסגרת שבועיים של הבמאים בפסטיבל קאן את ״ז'נט – ילדותה של ז'אן דארק״, מיוזיקל מוזר שעוקב אחר חייה המוקדמים של גיבורת העם הצרפתייה, בדגש על שמיעת הקולות האלוהיים אשר גורמים לה לצאת לעבר הקרבות מול הבריטים. אני לא ממש התחברתי למה שדומון ניסה לעשות, אבל אחרים כן וכעת מגיע ההמשך, אשר אמור להתמקד בקריירה הצבאית של ז'אן דארק, כך שהיו קרבות עם שירים וריקודים עם העמדה מינימליסטית. הימור מושכל: אחד מסרטי השנה של כתב העת "מחברות הקולנוע".

Les plus belles années d’une vie
השנים הכי יפות של החיים

במאי: קלוד ללוש, במאי צרפתי נודע שב-1966 זכה בדקל הזהב על סרטו הרומנטי/דביק ״גבר ואישה״. מאז שב לתחרות רק פעם אחת בעודו מסמל עבור רבים את כל מה שטוב, או את כל מה שרע, בקולנוע הצרפתי.

כוכבים: ז'אן לואי טרינטיניאן ואנוק איימה, כוכבי ״גבר ואישה״.

עלילה: ללוש כבר יצר המשך לסרטו המפורסם בשנת 1986 עם ״גבר ואישה: 20 שנה אחרי״, וכעת הוא שב ומאחד את כוכבי הסרט לחלק השלישי בטרילוגיה אשר יעסוק בגיבורים בעת זקנה, אבל עדיין עם רומנטיקה. טרינטיניאן הגדול כבר הכריז על פרישה ממשחק אחרי הסרט הזה, שיכול להוות סוג של סיכום סימבולי לקריירה של כל המעורבים.

The True History of the Kelly Gang
הסיפור האמתי של כנופיית קלי 

במאי: ג'סטין קורזל, אוסטרלי שהציג בקאן את העיבוד שלו ל״מקבת׳״ ואז יצר עם אותו הצוות את ״אמונת המתנקש״ והקריירה הקולנועית שלו שרדה את ההתנקשות הזו.

כוכבים: ראסל קרואו, צ'אלי האנום, ניקולס הולט.

עלילה: סיפור חייו של השודד האוסטרלי הנודע נד קלי ואנשי הכנופייה שלו, בעודם חומקים מן החוק באוסטרליה בשנות ה-70 של המאה ה-19. קלי כבר שימש השראה לסרטים רבים, אבל כעת דומה כי אנחנו עומדים לצפות בסיפור האמתי.

Proxima
הדבר הבא

במאית: אליס וינוקור, צרפתייה שזכתה בקאן בפרס על סרטה הקצר ״מטבח״ ומאז שבה למסגרות המשנה של הפסטיבל עם סרטיה ״אוגוסטין״ ו״מרילנד״. היא גם שותפה לתסריט לעוד מספר סרטים, המוכר שבהם הוא ״ילדות פרא״.

כוכבים: אווה גרין, מאט דילון.

עלילה: הסרט עוקב אחר הכנות של אסטרונאוטית לקראת שהות צפויה של שנה בתחנת החלל הבינלאומית.

La Cordillère des songes
הרכס של החלומות

במאי: פטריסיו גוזמן, דוקומנטריסט צ'ילאני אשר משלב בסרטיו בין מבט פואטי על הטבע ומסר פוליטי. בארץ, סרטיו כמו ״נוסטלגיה לאור״ ו״כפתור הפנינה״ מוצגים לרוב בפסטיבל ירושלים.

כוכבים: הטבע עצמו.

עלילה: אני לא יודע דבר על הסרט פרט לכך שהוא קיים ויש סיכוי טוב שיוקרן מחוץ לתחרות אבל כן במסגרת הבחירה הרשמית, כי פעם בכמה שנים היא כוללת גם סרט תיעודי.

Notre dame
נוטרדאם

במאית: ולרי דונזלי, שחקנית במקור שפרצה כבמאית עם ״המלחמה לחיים״ ולאחר מכן נכנסה לתחרות בפסטיבל קאן (וקיבלה ביקורת רעות) עם ״מרגריט וג'וליאן״.

כוכבים: הבמאית עצמה ופייר דלאדונשאמפ.

עלילה: העלילה עצמה נשמרת בסוד, אבל יהיה מדובר בקומדיה על נישואין מחדש ועל כישלונות בחיים.

The Orphanage
בית היתומים

במאית: שהרבאנו סאדאת, במאית אפגנית שחיה באירופה וזכתה בפרס בשבוע הבמאים בקאן עם סרטה ״זאב וכבש״.

כוכבים: עבור.

עלילה: חלק שני מטרילוגיה על החיים בצל ההיסטוריה האלימה באפגניסטן. הסרט מתרחש במהלך המלחמה בית ברית המועצת לאפגניסטן בשנות ה-80 ויתמקד ביתומים שצריכים להגדיר מחדש את הזהות האתנית שלהם על מנת לשרוד.

The Wild Goose Lake
אגם אווזי הפרא

במאי: דיאו ינאן, במאי סיני שזכה בפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין על ״פחם שחור, קרח דק״.

כוכבים: ליאו פאן, שזכה בפרס השחקן בפסטיבל ברלין על סרטו הקודם של הבמאי, והוא לא השחקן היחיד שמופיע בשני הסרטים.

עלילה: מנהיג כנופיית אופנוענים מוצא את עצמו במנוסה אחרי עימות עם כנופיה יריבה. הוא פוגש בזונה אשר מוכנה לעשות הכל על מנת להשתחרר מחיים של שפחת מין, וביחד הם מנסים מהלך נואש אחרון שיאפשר להם חיים וחופש.

״אגם אווזי הפרא״ של דיאו ינאן

4X4
ארבע על ארבע

במאי: מארינו כהן, ארגנטינאי שהיה במאי שותף בסרט ״אזרח מכובד״ עתיר השבחים. זה הסרט העלילתי הראשון שלו כבמאי יחיד, אחרי מעורבות בהרבה מאוד פרויקטים.

כוכבים: לואיס ברנדוני, דדי בריבה.

עלילה: גנב פורץ לרכב 4X4 במטרה לגנוב את מכשיר הרדיו, אבל מערכת האבטחה של הרכב מופעלת ולוכדת אותו בפנים, מבלי שיש לו אפשרות להזעיק עזרה. הסרט כבר הוקרן בארגנטינה, אך אולי יזכה לבכורה בינלאומית באחת ממסגרות המשנה של קאן.

The Personal History of David Copperfield
ההיסטוריה האישית של דיויד קופרפילד

במאי: ארמנדו יאונצ'י סאטיריקן בריטי שהחל את דרכו בתכניות מערכונים ברדיו בטלוויזיה ולא מכבר ביים את ״סטלין מת!״ – סרט שהיה בו זמנית מצחיק, מדיוק היסטורית בדרכו ושובר מוסכמות לגבי איך צריכים להיראות סרטים היסטוריים.

כוכבים: טילדה סווינטון, דב פאטל, טילדה סווינטון, בן ווישאו, טילדה סווינטון, יו לורי וטילדה סווינטון (היא משחקת הפעם רק דמות אחת, אך רציתי להדגיש אותה).

עלילה: לא סיפור חייו של הקוסם בעל אותו השם, אלא עוד עיבוד לספר הכי ידוע של צ׳רלס דיקנס על ילד שנולד אחרי מות אביו ונאלץ להתמודד עם עוד לא מעט צרות בילדותו וכאיש צעיר. דב פאטל, שחקן ממוצא הודי, יגלם את הגיבור. סביר להניח שיוקרן מחוץ לתחרות.

Labor
עבודה

במאי: המפיק המקסיקני דיויד זונאנה עובר לראשונה לכס הבמאי בסרט באורך מלא.

כוכבים: לא בתחום המשחק, אבל הבמאי העסוק והמוכשר מישל פרנקו שותף להפקה.

עלילה: פעולי בניין לא מקבלים שכר על הבית שהם בנו והם מחליטים להתיישב בו בטענה כי יש להם זכות חוקית עליו עד שיפוצו על עבודתם.

The Lighthouse
המגדלור

במאי: רוברט אגרס שסרט הביכורים שלו ״המכשפה״ הוא מסרטי האימה הבולטים של השנים האחרונות. אור בחר אותו לסרט האימה הטוב של שנת 2015 והוא עשה זאת קצת לפני ששאר העולם הצטרף לחגיגה.

כוכבים: רוברט פטינסון, ווילם דפו.

עלילה: ראשית המאה ה-20 סמוך לחופים הצפוניים של ארה"ב. שומר במגדלור בשם "זקן". הסרט צולם בפילם שחור-לבן, הוא יכלול אלמנטים של פנטזיה ואימה והיתר נשמר בינתיים בסוד.

Mektoub, My Love: Intermezzo
מכתוב, אהובתי: הפסקה

במאי: עבדלעטיף קשיש, הבמאי הטוניסאי-צרפתי שנודע בזכות ״הגרגר והדג״ קפץ מדרגה עם זכייה בדקל הזהב עם ״כחול הוא הצבע החם ביותר״, רגע לפני שהואשם בניצול מצד כוכבת הסרט ההוא, ליה סיידו. החפצה של נשים היא די מוטיב חוזר בסרטים שלו, כולל ב״מכתוב, אהובתי: פרק ראשון״ שהוצג בוונציה לפני שנתיים והיה מרשים, אך גם ארוך ובעייתי במבט הגברי שלו בעידן הנוכחי.

כוכבים: כנראה רוב השחקנים מן החלק הראשון.

עלילה: חלק אמצעי בטרילוגיה על התבגרות של צעיר ממוצא טוניסאי. בחלק הראשון ראינו אותו מבלה את חופשת הקיץ ומנסה להתקרב למאהבת הסודית של בן דודו שעומד להתחתן, ובפועל מבלה גם עם נשים אחרות. הסרט הזה מוגדר כהפסקה, אז אולי או יעסוק בלימודים בפריז אליהם הגיבור נרשם ולא בחופשת קיץ.

Song Without a Name
שירים בלי שם

במאית: מלינה ליאון, עוד ניסיון שלי להמר על במאית שתיכנס לקאן עם סרט הביכורים שלה. עקרונית זה חסר סיכוי, אבל שנה שעברה זה הצליח לי עם סרט מצרי, אז אולי הפעם עם סרט פרואני.

כוכבים: מה פתאום.

עלילה: תינוק נחטף בפרו מתוך מה שמתברר כמרפאה מזויפת. האם הצעירה מנסה לאתר את התינוק ועיתונאי נרתם לעזרתה. השניים נתקלים במציאות הקשה של החיים בפרו בסוף המאה הקודמת.

To the Ends of the Earth
עד סוף הארץ

במאי: קיושי קורוסאווה, במאי יפני שמתמחה לרוב בסרטי ז'אנר. לכן בקאן הוא לרוב מציג במסגרות המשנה, אך הוא גם היה פעם אחת בתחרות.

כוכבים: אטסוקו מאידה.

עלילה: כוכבת תכנית פנאי וטיולים ביפן יוצאת לצלם פרק באוזבקיסטן ומגלה קשיים שלא הייתה יכולה לחזות במגע עם העולם השונה של מרכז אסיה.

Memoria
זיכרון

במאי: אפיצ'טפונג וירסטקול, אבל אתם יכולים לקרוא לו ג'ו. היוצר התאילנדי הייחודי והרוחני הדהים כשזכה בדקל הזהב על סרטו ״גלגוליו הקודמים של הדוד בונמה״ ומאז סרטיו לא הוצגו בתחרות מחשש שיזכו שוב. אף כי סרטו הקודם, ״בית קברות מפואר״, היה לא פחות מבריק. הוא גם זכה בפרס חבר השופטים בקאן על סרט מופתי מוקדם יותר, ״מלודיה טרופית״.

כוכבים: טילדה סווינטון והג'ונגלים של תאילנד. סליחה, הג'ונגלים של קולומביה.

עלילה: הבמאי התאילנדי יוצא ממולדתו לסרט על תיירת בריטית בדרום אמריקה שמתחילה לשמוע קולות מאוד רועשים. הסיבה שהסרט הזה לא מופיע הרבה יותר גבוה בפוסט שהוא שקיים ספק רב עם יושלם בזמן לפסטיבל.

Midsommar
אמצע הקיץ

במאי: ארי אסטר, היוצר של להיט האימה ״תורשתי״ שממשיך לסרט נוסף. דומה כי הוא יבקר בטריטוריות דומות מבחינת ז'אנר, מה שהופך אותו לסרט חצות פוטנציאלי. גם בסריטה מצפים לו.

כוכבים: פלורנס פיו, וויל פולטר.

עלילה: זוג אמריקאי צעיר נופש בשבדיה בקיץ ומגיע לכפר קטן, המתכונן לחגיגות המסורתית של חג ליל אמצע הקיץ. הבחורה, אשר סובלת מטראומה מעברה הלא רחוק, מתחילה לחשוש שמשהו במסורות הללו אינו כשורה.

אצל ארי אסטר אנחנו כבר ב״אמצע הקיץ״

Pelican Blood
דם שקנאי

במאית: קתרין גיבה, גרמנייה שסרטה הראשון ״שום דבר רע לא יכול לקרות״ עורר תגובות מעורבות כשהוקרן במסגרת מבט מסוים ב-2013.

כוכבים: נינה הוס, מן השחקניות הגרמניות הבולטת של התקופה.

עלילה: אישה גרמנייה עמידה מאמצת ילדה בולגריה ומגלה כי הילדה סובלת מהפרעה פסיכולוגית שמונעת ממנה לפתח קשרים רגשיים.

Little Joe
ג'ו הקטן

במאית: ג'סיקה האוזנר, אוסטרית שהציגה בעבר שלושה סרטים במסגרת מבט מסוים, האחרון שבהם ״אהבה מטורפת״, בשנת 2014. סרטה המוכר ביותר עד כמה שידוע לי הוא ״לורדס״ זוכה פרס פיפרסקי בפסטיבל ונציה 2009.

כוכבים: בן ווישאו, אמילי ביצ'ם.

עלילה: מדענית העוסקת בהנדסה גנטית של צמחים קוראת לצמח קטן על שם בנה. היא מתחילה לשים לב כי כל האנשים הסובבים אותה במעבדה מתנהגים מוזר ומתחילה לחשוד כי הצמח משנה את האנשים הבאים עמו במגע.

Luz
לוז

במאית: פלורה לאו, במאית הונג-קונגית שסרטה הראשון, ״בנדס״, הציג במסגרת מבט מסוים בקאן ב-2013.

כוכבים: איזבל הופר, אשר כאמור מגדילה את הסיכוי של סרט להיכנס לפסטיבל אולי יותר מכל שחקנית אחרת.

עלילה: עושה רושם שלסרט יש עלילה כלשהי. אולי עם אלמנטים של מד"ב, כי הופר בין היתר תשחק מול אווטאר של עצמה. הקאסט מכיל עוד שחקניות סיניות וצרפתיות.

Waves
גלים 

במאי: טריי אדוארד שולץ, כוכב טרי יחסית של הקולנוע האמריקאי העצמאי פינת האימה, שיצר את ״זה בא בלילה״ ו״קרישה״.

כוכבים: לוקאס הדג'ס, קלווין הריסון ג'יונור, טיילור ראסל, אלכסה דימי, סטרלינג ק. בראון.

עלילה: דרמה מוזיקלית על שתי זוגות צעירים שנפגשים, מתאהבים ומתמודדים עם אתגרים.

Cuties
חמודות

במאית: מאימאונה דוקאר, במאית צרפתייה ממוצא אפריקאי שגרפה שבחים על סרטים קצרים. זה סרט הביכורים שלה, והתסריט זכה במענק פיתוח מפסטיבל סאנדאנס.

כוכבים: למה אני מכריח את עצמי לרשום משהו בסעיף הזה כשאין.

עלילה: ילדה בת 11 מצטרפת ללהקת ריקוד בבית ספר יסודי. על מנת לבלוט, היא מתחילה לרקוד ריקודים בעלי אופי מיני, דבר שמטריד עם האם השמרנית שלה.

Bergman Island
האי של ברגמן

במאית: מיה הנסן-לאב, יוצרת צרפתייה שיצרה סרטים מגוונים כמו ״עדן״, ״העתיד לבוא״ ו״הכל נסלח״. סרטה ״אבי הילדים שלי״ הוקרן במסגרת מבט מסוים ב-2009.

כוכבים: עוד מיה מפורסמת – וסיקובוסקה. וגם ויקי קריפס והכוכב הנורווגי אנדרס דניאלסן לי.

עלילה: זוג במאים אמריקאים מגיע לאי בו חי אינגמר ברגמן, שיום משמש כאתר בו יוצרי קולנוע יכולים לנפוש ולעבוד את התסריטים שלהם. במהלך השהות במקום, הפער בין המציאות לתסריטאים הבדיוניים מתערפל. סביר להניח כי הנסן-לאב לא תספיק לסיים את העריכה בזמן לפסטיבל, אבל בכל מקרה אני רוצה כבר מעכשיו לדרוש הקרנה של הסרט הזה בארץ.

A Girl Missing
נערה נעדרת

במאי: קוג'י פוקאדה, יפני שיצר את ״הרמוניום״ שזיכה אותו בפרס במסגרת מבט מסוים.

כוכבים: שחקנים יפנים שכנראה ראיתי כבר בהרבה סרטים.

עלילה: אחות פרטית מטפלת בקשישה ומפתחת ידידות עם נכדתה הבכורה. חייה משתנים כאשר הנכדה הצעירה יותר במשפחה נחטפת והחשוד במעשה הוא אחיין של המטפלת. מקווה שלא בלבלתי יותר מדי את הסבך של המשפחות בעלילה הזו.

הערה לסיום: במאי שלא מופיע בתחזית זו אבל יכול בהחלט להציג סרט חדש בפסטיבל קאן הוא ברלינטה מנדוזה הפיליפיני. חלק מן האתרים מדווחים על זה שיש לו סרט חדש (אף כי היה לו סרט לפני שנה), אבל לא מצאתי שום מידע מעבר לכך. כמו כן, לא מן הנמנע שהונג-סאנג סו יביים סרט חדש עד יום חמישי.