• אוסקר 2022/23: רשימת המועמדים המלאה
  • ״הצגת הקולנוע האחרונה״, סקירה לסרט של פאן נאלין
  • ״הקשרים שלנו״ + ״מאסטרו״, סקירה כפולה
  • סרטים חדשים: ״הלוויתן״ של דארן ארונופסקי בקולנוע
  • הסרטים הקודמים של רג׳אמולי: סאגת ״באהובאלי״
  • אוסקר 2022/23: הימורי מועמדים בכל הקטגוריות
  • בבילון
  • אוסקר 2022/23: על הסרטים התיעודיים הקצרים
  • ״נסיגה״, סקירת דיסני פלוס
  • אימת החודש - ינואר 2023: פותחים שנה עשירית
  • עיניה התכולות
  • ״מבצע פורצ׳ן: תרגיל מלחמה״ ו״המסע שלי עם האריס״
  • ״מצור אווירי״, סקירה
  • לא רק ז׳אן דילמן: עוד שלושה סרטים של שנטל אקרמן
  • ״איגה״, סרט קודם של הבמאי ההודי ס״ס רג׳אמולי
  • ״כאילו אין מחר״, סקירה לסרט של ניצן גלעדי
  • אחרי השמש

אוסקר 2022/23: המועמדים לאיגודי המפיקים, הבמאים, השחקנים והצלמים

14 בינואר 2023 מאת אור סיגולי

ההצבעה לפרסי האוסקר של סרטי 2022 נפתחה השבוע, ובעוד עשרה ימים, ב-24 לינואר, נגלה מי מרכיבים את מחזור מספר 95 של נבחרי האקדמיה האמריקאית לקולנוע, אומנויות ומדעים. יש עוד זמן, והרבה דברים ישתנו, אבל בשלב זה נראה שרוב האינדיקציות להלך הרוח של הבוחרים כבר נגלו, בין עם רשימות מקוצרות לכמה מהקטגוריות של האוסקר, או רוב המועמדים בגילדות השונות – האיגודים המקצועיים שהרבה מחבריהם נמצאים גם באקדמיה.
את העונה, כמו תמיד, התחלנו עם פרסי הביקורת שאולי לא בהכרח מבשרים על הבאות אבל כן מצמצמים את המרוץ, או לפחות מבליטים כמה שמות שעוד ניתקל בהם. מבלי לעשות חישובים, סתם על בסיס ההתרשמות, נדמה לי שנבחרי המבקרים והמבקרות היו "טאר המנצחת", "אחרי השמש" ו"הכול בכל מקום בבת אחת".

כמו בנקודת הזמן הזו בשנה שעברה אי אפשר לפסוק שום דבר בוודאות, ובכל זאת יש כמה שנדמה שחתומים יותר מאחרים.
עוד לפני שהוכרזו המועמדים של האוסקר ה-94 היו לנו שלוש קטגוריות שיכלנו להמר עליהן בלי הרבה מחשבה: ג'יין קמפיון בפרס הבימוי, וויל סמית' בפרס השחקן הראשי, ואריאנה דבוז בפרס שחקנית המשנה. זאת בזמן שההתחזקות של "קודה" עוד הייתה בחיתוליה, וסימן שאלה גדול נתלה גם על פרס הסרט.
זה, בגדול, גם המצב כרגע. מי ייקח את פרס הסרט זו תהייה ללא תשובה מוחלטת, אבל יש, בעיני שלוש קטגוריות סגורות (עד כמה שניתן להתחייב בשלב זה): פרס הבימוי לסטיבן ספילברג, פרס שחקן המשנה של קי הוי קוואן, והתסריט המקורי למרטין מקדונה.
אה, ואפקטים חזותיים ל"אווטאר: דרכם של המים".

המועמדים לפרסי האיגודים הם חלק חשוב בדרך לזהב, וגם יכולים לאפשר לנו להסתכל על כל קטגוריה בנפרד. אני אתמקד בארבעה מהם הפעם – המפיקים, הבמאים, השחקנים והצלמים. הייתי שמח לזרוק גם את העורכים למיקס, אבל הם טרם הכריזו על מועמדיהם למיטב ידיעתי.

איגוד המפיקים

פרס איגוד המפיקים תמיד נחשב לאחד האינדיקטיביים ביותר בהקשר של האוסקר, בעיקר בזכות שיטת ההצבעה שלו, שמאוד זהה לזו של האקדמיה. החל משנה שעברה, כשהאקדמיה החליטה על עשרה מועמדים (במקום מספר שנע בין חמש לעשר, תלוי ההצבעות), זה אפילו התקרב יותר.
ב-2022 שמונה מתוך עשרת המועמדים של המפיקים הגיעו לסרט הטוב ביותר באוסקר. אלו שנבחרו על ידי האקדמיה בלי התמיכה של איגוד המפיקים היו "הנהגת של מר יוסוקה" (סרטים לא-אמריקאים לא נבחרים באיגוד המפיקים), ומי שהיה אולי ההפתעה הגדולה (יחסית) של האוסקר הקודם – "סמטת הסיוטים".
שני אלו נכנסו במקום "הזוג ריקרדו" ו"טיק, טיק… בום!".

המועמדים הם:
"אהבה בשחקים: מאווריק"
"אווטאר: דרכם של המים"
"אלביס"
"הכול בכל מקום בבת אחת"
"הלוויתן"
"הפייבלמנים"
"הפנתר השחור: וואקנדה לנצח"
"טאר המנצחת"
"רוחות אינישרין"
"רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית"

שני דברים מאוד בולטים ברשימה של המפיקים. הראשון הוא הכמות המאוד גדולה של סרטי המשך. לא פחות מארבעה כאלו, כולם הצלחות קופתיות (או סטרימינג). איגוד המפיקים תמיד אהב לעשות כבוד למכניסי הכסף הגדולים של השנה, אז זה לא הכי מפתיע, אבל המספר הגבוה הזה של סרטי נקודותיים מאפשר לקחת את זה לשני מקומות, אופטימי או פסימי.
האופטימי הוא שהתעשייה מתחילה להתיישר שוב עם דעת הקהל, ובעיני זה תוצאה ישירה מהיעדרותו של הארווי ווינשטין מהמרוץ. מאז שנות התשעים, ווינשטין ומגע הקסם האכזרי והאפל שלו, הצליח להכניס בעזרת קמפיינים מתוחכמים ואגרסיביים המון סרטים שאיש לא שמע עליהם, דוחק החוצה את נבחרי הקהל. עכשיו כשהוא לא בתמונה, האקדמיה עוד יכולה לחזור למה שקרה בשנות השמונים, כאשר טבלת שוברי הקופות והמועמדים לאוסקר היו די מסונכרנים.
הפסימי, הוא שהוליווד רשמית מפנה את גבה ליצירות האיזוטריות והמאתגרות, אלו שפונות לקהל בוגר יותר.

הדבר הבולט השני הוא הדחת כל – אבל באמת כל – סרטי הבמאיות שנראו קרובים בשלב כזה או אחר. "הסיפור של טיל", "לוחמת", "מילה שלה", "נשים מדברות" ו"אחרי השמש" כופכפו על ידי האיגודים (נדבר על זה גם עם הבמאים והשחקנים). זה כמובן יכול להשתנות בקו הסיום, אבל על זכייה שלישית ברציפות של סרט מאת במאית (אחרי "ארץ נוודים" ו"קודה") אפשר כבר לשכוח בשלב זה.

ההפתעה הגדולה, וגדולה היא בהחלט (סליחה, לא התכוונתי כמו שאתם חושבים), של פרסי האיגודים היא הכללת "הלוויתן", סרט שעד כה נראה שנסחב אל תוך עונת הפרסים רק על ידי כוחו של ברנדן פרייז'ר. היו כמה קולות במהלך העונה שטענו שזה סרט שהתעשייה תעריך הרבה יותר מהמבקרים, וייתכן שלשם אנחנו מתקדמים. ובכל זאת, "הלוויתן" נראה הכי פגיע ביחס לתוצאות האוסקר המסתמנות, ואתו בעיני גם "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" ו"רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית". השאר, נראה לי, די בטוחים.
השאלה מי עוד יכול להיכנס במקומם לאוסקר. להוציא את סרטי הבמאיות, אלו שאולי עוד יצליחו להשתחל על תקן "משבצת הסרט הזר" הם נציגי המדינות השונות לפרס הסרט הבינלאומי: "החלטה לעזוב", "במערב אין כל חדש", כמו גם "המרד הגדול" ו"משולש העצבות".
עוד אופציה סבירה בשלב זה הוא "בבילון" (שאמנם היה כישלון מסחרי, אבל זה די מה שקרה בשנה שעברה עם "סמטת הסיוטים").

איגוד הבמאים

בשנים האחרונות קטגורית הבימוי הטוב ביותר באוסקר הייתה תמיד מקור להפתעה אחת לפחות, מהסוג שמוציא קריאת תדהמה קולקטיבית מכל צופי משדר ההכרזה. נדמה שכמעט כל שנה אנחנו מגיעים עם מחשבה מאוד מוחלטת על חמשת המועמדים, ואחד מהם נופל בדרך, משאיר אותנו המומים למדי.
זה קרה בשנה שעברה כאשר דני וילנוב לא הצליח להיות מועמד על "חולית", כשתומס וינטרברג הגיח משום מקום עם "עוד סיבוב", כשפאבל פאבליקובסקי שבזכות "אהבה בימים קרים" דחק את "כוכב נולד" ו"הספר הירוק" (שאף זכה בפרס הסרט), או כשפול תומס אנדרסון ו"חוטים נסתרים" הדיח מקטגורית הבימוי את ספילברג ("העיתון") ומרטין מקדונה ("שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי").

המועמדים לפרס הבימוי:
ג'וזף קוזינסקי – "אהבה בשחקים: מאווריק"
דניאל קוואן ודניאל שיינרט – "הכול בכל מקום בבת אחת"
סטיבן ספילברג – "הפייבלמנים"
טוד פילד – "טאר המנצחת"
מרטין מקדונה – "רוחות אינישרין"

הסטטיסטיקה של איגוד הבמאים והאוסקר עומדת על יחס של 4:5. כלומר, אחד מהמועמדים הנ"ל לא יגיע לאוסקר הבימוי הטוב ביותר. הראשון שקופץ כמסומן הוא קוזינסקי, היחיד מבין החמישייה שאיננו נושא תואר של אוטר, של במאי עם חזון משלו. הוא גם היחיד ברשימה שאיננו חתום על התסריט של סרטו. עם זאת, כאמור, אנחנו צריכים להתכונן להפתעות, אז ייתכן והוא יצליח למשוך עד הסוף.
אם מחפשים מי עלול לעקוף, כנראה שנצטרך ללכת אל הזרים או סרטי הבמאיות – כל אחת ואחד שהזכרתי בחלק המוקדש לסרטי המפיקים. באופן שכנראה מעיד על איזושהי חלוקה פנימית שעושים מצביעי איגוד הבמאים, במאיות וסרטים זרים מרכיבים את רוב רובה של הקטגוריה הנוספת באיגוד:

המועמדים לפרס בימוי הבכורה:
שרלוט וולס – "אחרי השמש"
ג'ון פאטון פורד – "אמילי הפושעת"
אודרי דיוואן – "האירוע"
אנטונטה אלמט קוסז'נוביץ – "מורינה"
אליס דיופ – "סיינט עומר"

פורד בולט פה מאוד לא רק כבמאי היחיד, אלא גם ההפקה האמריקאית-בלבד היחידה. חמישית סרטי הביכורים כוללת את נציגי צרפת לאוסקר של השנה ושל שנה שעברה, את זוכה מצלמת הזהב של פסטיבל קאן, ואת "אחרי השמש", הסרט היחיד שאולי עלול לצוץ בקטגוריות אחרות של האוסקר (שחקן ראשי, תסריט מקורי), הפקה משותפת לארה"ב ואנגליה.

איגוד השחקנים

מרגע היוסדו של הפרס הזה ב-1994 הוא הפך במהרה לאחת מנקודות הציון המדוברות של העונה, זאת בעקבות אחוז השחקנים הגדול שנמצא באקדמיה, והיותו של הטקס משודר להמונים. לאט לאט עקף פרס איגוד השחקנים בחשיבותו את גלובוס הזהב, איגוד המבקרים וה-NBR בדרכו להיות האירוע הגדול השני של העונה.
זה קצת התערער בשנים האחרונות, בעיקר בגלל הרחבת המצביעים לפרס מרק כאלה הנושאים את כרטיס איגוד השחקנים, לאלו השייכים לאיגוד AFTRA, הכולל גם שדרנים, מגישים ומשפיענים, שאינם חלק מההצבעות לאוסקר. את התוצאות של השינוי הזה ראינו באופן מאוד ברור בשנה שעברה, עם יחס נמוך יחסית בין מועמדי האיגוד לאלו של האוסקר. אזכיר את זה בכל קטגוריה בנפרד.

שינוי נוסף שמתרגש על איגוד השחקנים השנה, הוא שנטפליקס רכשה את זכויות שידור הטקס, פעם ראשונה שחברת סטרימינג עושה עסקה כזו. הרעיון היה לשדר בלייב כבר את הטקס הקרוב, אבל כנראה שטכנית זה לא הסתדר, ולכן יקרה רק בשנה הבאה. את הטקס של 2023 נוכל לראות בערוץ היוטיוב של נטפליקס, שהוא כנראה דבר שקיים.
פה אוסיף כוכבית קטנה לגבי המועמדים השנה. למרות שאני לא באמת מאמין בזה, כדאי לשים לב: ההפתעות הכי גדולות של מועמדי האיגוד השנה, כולם מסרטי נטפליקס. האם יש קשר בין הדברים? כנראה שלא, אבל רציתי להזכיר זאת בהערת שוליים לפני שנכנסים לכל קטגוריה.

שש קטגוריות מרכיבות את פרסי איגוד השחקנים: צוות, שחקן ראשי, שחקנית ראשית, שחקנית משנה, שחקן משנה, וצוות פעלולנים. עד כה לא היה אף סרט שהצליח להיות מועמד לכל השישה, אבל השנה לא פחות משני סרטים הצליחו לתפוס מספר גבוה מאוד של חמש מועמדויות – וזאת בארבע קטגוריות בלבד. אלו הם "רוחות אינישרין" ו"הכול בכל מקום בבת אחת", אם היינו צריכים עוד הוכחה לחוזקתם.

המועמדים לצוות השחקנים הטוב ביותר:
"בבילון"
"הכול בכל מקום בבת אחת"
"הפייבלמנים"
"נשים מדברות"
"רוחות אינישרין"

הקאסט הנרחב של "בבילון" ו"נשים מדברות" הצליח אצל השחקנים, נותן להם קצת אוויר לנשימה אחרי שהאיגודים הגדולים התעלמו מהם כליל. עם זאת, זוהי המועמדות היחידה שלהם, בלי שהצליחו להעפיל עם אף הופעה אינדיבידואלית.
הרבה אנשים הופתעו מהיעדרות "אהבה בשחקים: מאווריק", "אווטאר: דרכם של המים" ו"הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" (הסרט הקודם זכה בקטגוריה הזו), אבל אהיה חייב להתוודות שאני לא חשבתי שזה יקרה. על אף הפופולריות, צוות השחקנים איננו בדיוק האטרקציה המרכזית שלהם. עם זאת, גם אני מסכים שהייתה הפתעה בהיעדרות "רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית". גם בגלל הצלחתו, גם בגלל שהוא כנראה הקלף הגדול של נטפליקס, ובעיקר בגלל שהוא ההגדרה של סרט אנסמבל, פחות או יותר.
היעדרויות בולטות נוספות הן "לוחמת" ו"משולש העצבות".

אני באמת במתח לגבי הסרט הזוכה. נראה שלכל אחד מהם (אולי חוץ מ"בבילון") יש קייס חזק מאוד לסיים את הטקס עם הפרס הגדול.

המועמדות לשחקנית הראשית הטובה ביותר:
קייט בלאנשט – "טאר המנצחת"
דניאל דדוויילר – "הסיפור של טיל"
אנה דה ארמס – "בלונדינית"
ויולה דייויס – "לוחמת"
מישל יו – "הכול בכל מקום בבת אחת"

ההפתעה הגדולה של הקטגוריה היא ללא ספק דה ארמס עם הסרט השנוי במחלוקת, שנראה שכולם כבר ויתרו על סיכוייו. בתור אוהד גדול של "בלונדינית", וחושב שדה ארמס מדהימה בו, לא יכולתי להיות שמח יותר. ממש מקווה שזה יגיע עד האוסקר.
זה גם כמובן מתקשר להיעדרות הקיצונית ביותר של הקטגוריה הזו – מישל וויליאמס מ"הפייבלמנים", על אף שהיא כן מועמדת כחלק מפרס הצוות. מלכתחילה היה איזשהו קונצנזוס שהבחירה של וויליאמס לרוץ כשחקנית ראשית ולא כשחקנית משנה הייתה שגויה לחלוטין, והנה זה מתגשם. כמו קירסטן סטוארט בשנה שעברה, הגיוני שוויליאמס כן תגיע לאוסקר, אבל המרוץ ממשיך להיות בין שתיים אחרות: יו ובלאנשט, עם נטייה קלה לזו השנייה. בלאנשט, אגב, היא המועמדת היחידה השנה באיגוד השחקנים שעושה זאת שנתיים ברציפות, אחרי שהוזכרה בשנה שעברה עם "סמטת הסיוטים" (מה שלא התממש באוסקר).
היעדרויות בולטות נוספות הן של ג'ניפר לורנס ומרגו רובי. ובנוסף, אף פעם לא כדאי לבטל את אוליביה קולמן. אמנם הסרט שלה השנה, "אימפריית האור", נראה שנמחק לחלוטין, אבל אם מישהי יכולה להגיח משום מקום זו היא.

בשנה שעברה, שהייתה אכזרית למדי בתחום השחקנית הראשית, רק שלוש ממועמדות האיגוד הגיעו לאוסקר: צ'סטיין (שזכתה בשניהם), קולמן וקידמן. ליידי גאגא וג'ניפר האדסון הסתפקו רק במועמדות לאיגוד. מתוך המועמדות השנה, דדוויילר ודה ארמס נראות הפגיעות ביותר.

המועמדים לשחקן הראשי הטוב ביותר:
אוסטין באטלר – "אלביס"
ביל נייהי – "לחיות"
אדם סנדלר – "השיחוק"
קולין פארל – "רוחות אינישרין"
ברנדן פרייז'ר – "הלוויתן"

גם פה ההפתעה הגדולה היא בחסות נטפליקס, והיא מטעם "השיחוק" ואדם סנדלר, שטרם קיבל נוכחות במהלך העונה. זאת המועמדות הראשונה שלו באיגוד, אחרי שלא הצליח להיכנס אפילו עם "יהלום לא מלוטש" שהביא לו את פרס הקולנוע העצמאי. בעיני זו מועמדות נהדרת.
להוציא את פול מסקל (בסרט שלא היה לו סיכוי במתכונת החדשה של האיגוד), אין פה הרבה היעדרויות בולטות. כלומר, אלא אם כן אתם מאלו שחושבים שטום קרוז עוד יכול לעשות את זה. כמובן שאסור לפסול אף אופציה, אבל לי זה נראה קצת מופרך. נדע בעוד עשרה ימים.

על פניו יש לנו ארבעה מועמדים בטוחים: נייהי, באטלר, פארל ופרייז'ר, כאשר המרוץ הוא בין השלושה האחרונים. אילולא המועמדות לאיגוד המפיקים של "הלוויתן" הייתי אומר שפרייז'ר מאבד מומנטום, אבל בכל זאת התגלתה חיבה לסרטו (אינדיקציה נוספת תגיע עוד שנייה). זה חד משמעית יכול להיות כל אחד מהם, בטח אחרי נאומי גלובוס הזהב הפופולריים של באטלר ופארל.
בשנה שעברה, אגב, האיגוד והאוסקר היו מסונכרנים לחלוטין.

המועמדות לפרס שחקנית המשנה:
אנג'לה באסט – "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח"
הונג צ'או – "הלוויתן"
קארי קונדון – "רוחות אינישרין"
ג'יימי לי קרטיס – "הכול בכל מקום בבת אחת"
סטפני שו – "הכול בכל מקום בבת אחת"

הייתה תקופה, אי שם בחלוף העשור האחרון, שדאבל בקטגורית שחקנית המשנה היה כמעט עניין של שגרה, גם באיגודים וגם באוסקר. "ספק", "תלוי באוויר", "פייטר", "העזרה" – וכמה שנים לאחר מכן "המועדפת" – כולן הכניסו שתי שחקניות לקטגוריה. ככזה, "הבמב"א" לחלוטין יכול לעשות את זה. מצד שני, זה גם מה שאמרנו על "בלפסט" בשנה שעברה, ואיכשהו רק ג'ודי דנץ' הצליחה להגיע לאוסקר, משאירה מאחור את קטריונה באלף.
בתור מעריץ של "הבמב"א" אני די קרוע. מצד אחד אני מאוד רוצה לחיות בעולם שבו לג'יימי לי קרטיס יש סוף סוף מועמדות לאוסקר, אך מצד שני אין בלבי ספק שלשו מגיע יותר. אולי אפילו לזכות. אני ממש מקווה ששתיהן ייכנסו בסופו של דבר.

ההפתעה של הקטגוריה, באופן יחסי, היא צ'או, אחרי שכבר עשתה מהפך כזה בעבר עם "Downsizing", אבל זה לא הגיע עד לאוסקר. היא בכל זאת עוברת כפגיעה ביותר מבין החמש, כאשר בעורפה נושפות נשות "נשים מדברות" (בעיקר ג'סי באקלי וקלייר פוי), דולי דה לאון של "משולש העצבות", ג'אנל מוניי מ"תעלומה יוונית" ואולי אפילו נינה הוס ("טאר המנצחת").
בשנה שעברה רק שתיים מתוך החמש של האיגוד הצליחו להגיע לאוסקר (דאנסט ודבוז, שזכתה) אז אנחנו יכולים להכין את עצמנו לבלתי צפוי.

המועמדים לשחקן המשנה הטוב ביותר:
ברנדן גליסן – " רוחות אינישרין"
פול דאנו – "הפייבלמנים"
קי הוי קוואן – "הכול בכל מקום בבת אחת"
בארי קוגן – "רוחות אינישרין"
אדי רדמיין – "האחות הטובה"

הדבר הראשון שצריך לשים לב אליו הוא שלא פחות משלושה שחקני "באטמן" הצליחו להיות מועמדים לאיגוד השחקנים: פארל (הפינגווין), דאנו (רידלר) וקוגן (לא הג'וקר, מה פתאום).
אבל ברצינות רגע, המועמדות פה של דאנו היא לא מובנת מאליה, במיוחד כשהקונצנזוס חשב שג'אד הירש יהיה המועמד של "הפייבלמנים". כמישהו שלא התרשם מאף אחד משניהם אני עדיין אדיש לכל העניין, אם כי מועמדות לדאנו זה דבר משמח למדי בהתחשב בכך שיכל להיות מועמד כבר על "זה ייגמר בדם" או "אסירים". אתם יודעים מה? אפילו על "באטמן" הייתי נותן לו לפני "הפייבלמנים", אבל כנראה זה רק אני.

עם זאת, דאנו הוא אפילו לא ההפתעה הגדולה של הקטגוריה, אלא אדי רדמיין (זוכה האוסקר על "התיאוריה של הכל") שנכנס בזכות הופעתו הקריפית, והיחסית רגועה, בלהיט המטופש של נטפליקס. קשה לי להאמין שזה יגיע עד האוסקר (לאיגוד השחקנים יש חיבה לשלוף שם אקראי לקטגוריה הזו, כמו בן אפלק בשנה שעברה), אבל לכו תדעו. רדמיין הצליח לדחוק החוצה את הירש, בריאן טיירי הנרי, בן ווישו, אנתוני הופקינס ובראד פיט.
עוד שאלה שתלויה באוויר היא הדאבל של "אינישרין". בזמן שכאמור אצל שחקנית המשנה זה דבר די שכיח, בגזרת הגברים זה אחרת. "שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי" (אגב מרטין מקדונה) היה האחרון שעשה את זה, וכדי למצוא את הקודם צריך ללכת עד "בגאסי" ב-1990.
*טוב, לגמרי חוויתי אמניז'יה כלשהי. דאבל בשחקני משנה קרה לא מעט לאחרונה, עם "יהודה איש קריות והמשיח השחור" ו"האירי". מתנצל על הטעות המוגזמת הזו.

ובכל זאת, הכל דיבורים מיותרים. קוואן הולך לזכות באוסקר השנה, שילוב נדיר של הופעה אדירה, סרט מופלא וסיפור מדהים של קאמבק מהאגדות. אני רק מדמיין מה היה קורה אם כשצפיתי לראשונה בסצנת הפאוץ' מישהו היה רוכן לעברי ואומר "הוא הולך לקחת את האוסקר". בשביל דברים כאלו אנחנו עושים את זה.

המועמדים לצוות הפעלולנים הטוב ביותר:
"אהבה בשחקים: מאווריק"
"אווטאר: דרכם של המים"
"באטמן"
"הפנתר השחור: וואקנדה לנצח"
"לוחמת"

איגוד הצלמים

עם יחס סטטיסטי של בערך 4:5, איגוד הצלמים הוא אינדיקציה טובה לאוסקר, כאשר דווקא האקדמיה היא זו שמוצאת מועמדויות מאתגרות ומגניבות יותר, כמו נגיד "המגדלור" ו"יהודה איש קריות והמשיח השחור". הפעם נראה שזה הולך להיות ההפך.

המועמדים הם:
קלאודיו מירנדה – "אהבה בשחקים: מאווריק"
רוג'ר דיקינס – "אימפריית האור"
מנדי ווקר – "אלביס"
דריוס קונדי – "בארדו, תיעוד שקרי של קומץ אמיתות"
גרג פרייז'ר – "באטמן"

על אף שבאמת קשה לבוא בטענות לאף אחת המועמדויות – כולן עבודות נהדרות – נראה שהכיוון השנה היה שמות גדולים של הצלמים, לפני הסרט עצמו. זו באמת אחת הרשימות הכי יוצאות דופן מהאיגודים, עם פזילה לכיוון שני סרטים שנמצאים מחוץ למרוץ: "אימפריית האור" ו"בארדו". שזה טוב, כמובן, כי נראה שהצלמים לא הלכו דווקא אל השחקנים המשמעותיים באוסקר, אלא יצרו רשימה משלהם, מנותקת מהבאזז הקיים.

פרייז'ר זכה פה (ובאוסקר) בשנה שעברה על "חולית", דיקינס האגדה הוא שיאן האיגוד (חמש מועמדויות), ולמרות שהסרט עליו עבד עם סם מנדס (אחרי האוסקר על "1917") לא נוכח בשום מקום אחר, הצלמים עומדים מאחוריו. כמו שצריך. אגדה כבר אמרתי?
אבל גם לאחרים לא חסר – קונדי הוא הצלם של "יהלום לא מלוטש", "אוקג'ה", "אהבה" של האנקה, "אוויטה" (מועמדותו היחידה לאוסקר. הוא גם צילם לא מעט קליפים של מדונה) וכמובן "שבעה חטאים"; ומירנדה הוא זוכה האוסקר על "חיי פיי" וגם האיש מאחורי השוטינג של "בנג'מין באטן".
מנדי ווקר היא הצלמת היחידה בחבורה. זו שנה שנייה ברציפות של צלמת באיגוד, אחרי ארי ווגנר של "כוחו של הכלב".

האמת היא שבהתחשב במקוריות היחסית של הרשימה, חבל שסרטים אחרים שהלכו לאיבוד במרוץ לא קיבלו מקום כאן. נגיד "מלך הצפון", למשל, או "בלונדינית", "Bones and All", "אין מצב", "פרל" או אפילו "הפלא".

דיקינס כבר הצליח לסחוב לאוסקר סרטים שאיש לא התייחס אליהם מלבד עבודתו שלו ("בלתי שביר", "האיש שלא היה שם", "אסירים"), אז נראה לי שכדאי לסמן אותו. מעבר אליו, אני באמת יכול לראות איך כל אחד או אחת מהמועמדים איכשהו מוחלף, בין על ידי "אווטאר: דרכם של המים" (היעדרות מפתיעה מאוד), "הפייבלמנים", "במערב אין כל חדש", "בבילון", "הכול בכל מקום בבת אחת", "טאר המנצחת", "החלטה לעזוב", "אי-אה", "רוחות אינישרין" או "המרד הגדול".

כמה ימים לפני הכרזת המועמדים נפרסם את ההימורים שלנו, כלומר שלי ושל מי מחברי סריטה שירצו להצטרף. ייתכן וגם נתייחס למרוץ עוד לפני, אבל זה כבר תלוי בהרבה גורמים אחרים. אנחנו עם אין פקוחה בכל מקרה.