• פסטיבל סולידריות 2022: המלצות
  • Confess, Fletch :מחכים לתרגום
  • סרטים שיותר מתמיד צריכים להיכנס לתוכנית הלימודים
  • על סקר 100 הסרטים הגדולים של ״סייט אנד סאונד״
  • פארחה
  • בידיים ריקות
  • סרטים חדשים: סנטה קלאוס וגייז הם האופציה ההגיונית היחידה בסופ
  • ספיישל נטפליקריסמס 2022
  • מסע אל הקולנוע הנורדי 2022: מדריך והמלצות
  • ״הפייבלמנים״, סקירה לסרטו של סטיבן ספילברג
  • רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית
  • הפלא
  • ״פיפ״א: חשיפה״, סקירת נטפליקס
  • ״מילה שלה״, סקירה
  • התפריט
  • ״הדרקון של אבא״, סקירת נטפליקס
  • המירוץ לאוסקר הסרט הבינלאומי: חלק 6 וכנראה אחרון

״Causeway״, סקירת אפל TV+

11 בנובמבר 2022 מאת עופר ליברגל

ברוכים הבאים לממלכת אפל TV+ שירות הסטרימינג שמתרגם את סרטיו לעברית, אבל לא נותן להם כותרת, או לפחות לא משלב אותה בגוף הסרט. כך שאין לי מושג איזה שם עברי ניתן לסרט ״Causeway״, סרט שנקרא על שם מילה שאני לא בטוח שיש לה תרגום עברי. נגיד "שביל מעבר", "מעבר מוגבה" או כפי שהמילון מורפיקס באינטרט כותב "הגבהה לשם מעבר על פני מים, ביצה, חול וכדומה", נניח. בכל מקרה, זה שם שהוא בעיקר סימבולי למצב הדמויות אליו עוד נגיע. בכל דומה כי השם העברי הרשמי שלו הוא "הסרט באפל עם ג'ניפר לורנס ובריאן טיירי הנרי", אולי בלי השחקן השני. שניהם בהחלט בסרט והם מזכירים לא מעט מן הסיבות שהפכו אותם לשחקנים אהובים.

למרות השמות המוכרים בתפקידים הראשיים, מדובר בסרט שהוא פיצ'ר ראשון עבור היוצרים המרכזים שלו: הבמאית לילה נויגבוואר, ושלושת התסריטאים, בהם הסופרת אוטסה מושפג, שכמה מספריה תורגמו לעברית. לצידה כתבתו את התסריט אליזבת' סנדרס ולוק גויבל – האחרון גם כתב את התסריט לסרט "איליין", עיבוד לספר של מושפג המופק בימים אלו. אם כי עד כמה שהבנתי, הסרט הנוכחי לא מבוסס על סיפור קודם.

לא שיש בסרט יותר מדי סיפור: זוהי דרמה הנשענת על התפתחות איטית והדרגתית של היחסים בין הדמויות, רוב הזמן נמנעת ממורכבות יתר במה שמוצג על המסך, וזאת לטובת מורכבות פסיכולוגית של הדמויות ושל מערכות היחסים המרכזיות. אני כותב מערכות יחסים כי על אף שהסרט מציג על המסך רוב הזמן קשר טרי אחד, הוא רדוף על ידי הנוכחות של כמה מערכות יחסים פגומות. אנו חוזים רק בזנבות שלהן, ואפילו אם הן מתוארות במלואן מבלי שרואים את הדמויות שהן לא הראשיות, הכתיבה ורמת הביצוע של השחקנים גורמת לכך שהם עשירות ואמינות בדרכן.

דקות הפתיחה של ״Causeway״ הם סוג של סרט קצר בפני העומד בפני עצמו. ג'ניפר לורנס מגלמת את ליינסי, חיילת אמריקאית שספגה פגיעה מוחית קשה בלחימה באפגניסטן. בדקות הפתיחה של הסרט היא פחות או יותר משותקת, אבל דרך טיפול ופיזיותרפיה, היא תוכל לחזור לתפקד. הסרט מתמקד בדינמיקה בינה לבין האחות המטפלת בה, שרון (ג'יין האודישל), והוא עובד היטב כסרט על טיפול בה דווקא האישה המבוגרת סועדת את הצעירה בצורה אינטימית. גם אם ליינסי לא ששה לנדב פרטים על חייה ועל האופי שלה כדמות לומדים בעיקר לקראת סוף השיקום, כאשר היא כבר מסוגלת לנוע ומבקשת לא לשוב לביתה, אלא לשירות הצבאי. זו לא אופציה.

ליינסי חוזרת לניו אורלינס ממנה דומה כי היא ניסתה לברוח רוב חייה הבוגרים. היא חולקת בית עם אם שהיא אמנם אוהבת אבל היא לא לגמרי מתפקדת (לינדה האמונד) וזה בית מעט מוזנח באזור די עני. יש בבית גם טראומה נוספת שגרמה לרצון של ליינסי לא לחזור, אבל דומה כי היא מבקשת לברוח מן החברה של האם שמצידה לא ממש טורחת להבחין בדברים כמו מתי הבת שלה חזרה מהשירות/בית החולים, ומתי היא השיגה עבודה חדשה. אז כן, ליינסי משיגה עבודה כמנקה של בריכות פרטיות עבור עשירים. אלא שבדרך לשם, הג'יפ המשפחתי הישן מתקלקל.

הג'יפ מוביל אותה למוסך ולתחילת מערכת היחסים העיקרית של הסרט: חברות הנרקמת בין ליינסי ובין ג'יימס, מנהל המוסך (בריאן טיירי הנרי). סביב הטיפול ונושאים אחרים, השניים מתחילים לשוחח ולבלות ביחד. הוא לא לוחץ להעביר את הקשר לתחום הרומנטי, אבל דומה כי הוא בעניין של מעבר לרמה הזו, יותר ממנה. יחד עם זאת, יש משהו כן בחברות שלהם, בעיקר כאשר לומדים כי שניהם מתחמקים ברמה כלשהי מזיכרונות הקשורים למשפחה. ניתן לראות בסרט דיון בחברות אפלטונית בין אישה לגבר ובשאלה האם היא יכולה להתקיים, אבל לא מדובר בסרט בנאלי עד כדי כך. זה סרט על בני אדם במשבר שצריכים שביל מעבר על מנת להתגבר עליו. גם אם ייתכן שהמעבר שהם צריכים כולל דווקא טבילה במים.

רוב הזמן, הכוח של הסרט הוא עידון ודיוק. צוות השחקנים כולו מצוין, בראשות שני השחקנים הראשיים. ציון לשבח צריך ללכת גם לסטיבן מקינלי הנדרסון (הכומר חובב התיאטרון ב"ליידי בירד") בתור רופא – איזה שחקן נהדר שמשדרג תמיד סרטים עם תפקידים שאמורים להיות זניחים. אלא שהסרט לא נשאר תמיד בתחום העידון. המערכה האחרונה כוללת מעט יותר דרמה על המסך והסרט מנסה להגיע לשיא בו נחשף לכאורה עוד פרט שיכול להיות סיבוך/מורכבות נוספת לדמויות. זה מרגיש מעט מואלץ, גם אם דומה כי הסיבה העיקרית למהלך הזה הייתה להראות כי הנושא הוא לא באמת עניין גדול, לא כאשר הדמות אשר לכאורה סובלת ממנו פשוט סובלת ממשהו חמור בהרבה עבורה. ייתכן וזה נשמע מסתורי, אבל אין ממש מסתורין בסרט, גם לא כאשר ברור כי הדמויות מסתירות סודות.

למרות העידון, זה לא סרט שלא קורה בו כלום ובכל סצנה יש תפנית דרמטית, על פי הספר. זו פשוט דרמה שפוקדת אנשים שלא ממש יכולים לזוז כל כך מהר בשלב זה של חייהם, פיזית או נפשית. יש  בכך משהו שמייצר כוח. חסרים בסרט גורמים שיהפכו אותו לסרט מדובר באמת או לזוכה פרסים, אבל הוא אל בהכרח מכוון לשם. זה לא סרט מושלם, אבל כן חכם ואפקטיבי. ייתכן והוא גם פותח שלב חדש בקריירה של לורנס: הפיכתה לכוכבת גרמה לכך שהיא הרבתה לשחק דמויות מוקצנות או אקסצנטריות, לצד התפקידים שלה כסוג של גיבורת פעולה. בסרט הזה יש משהו חשוף ובוגר בהופעה שלה, שמזכירה כי הכישרון הענק שלה פרץ לראשונה בקולנוע העצמאי.

תגובות

  1. נחמה הגיב:

    Causeway הוא שמו של הגשר החוצה את אגם פונצ'רטריין שבלואיזיאנה, בין ניו אולינס למנדוויל שמצדו השני של האגם. זהו שם, במקרה הזה, לכן קשה לתרגמו, אף שאני מניחה שיש לו משמעות גם בהקשר לתוכן הסרט (לא ראיתי את הסרט), ודאי כאשר הסרט מתרחש בניו אורלינס.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.