8 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
בלט, בדומה לכל אמנות, הוא נושא מפתה לעיסוק קולנועי. האמנות עצמה מהווה מוקד משיכה גם למי שבקיא בתחום ובעיקר למי שרוצה לטעום מעט מן האווירה והיצירה, אך מעדיף את הדרמה הנגישה יותר של הקולנוע המסחרי מאשר צפייה במופע מחול שלם. כמובן, סרטי בלט יכולים לתפוס כיוונים שונים ולהשתלב עם כל ז'אנר, מקומדיה ועד אימה (שם נמצאים רוב סרטי הבלט העלילתיים… להמשך קריאה
2 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
כבר חלף די זמן מאז סיום פסטיבל דוקאביב 2023, מספיק על מנת שאוכל לעמוד מאחורי הקביעה כי התחרות הישראלית בפסטיבל היא הטובה ביותר שזכורה. זאת בשל השילוב בין איכות הסרטים (פחות או יותר ללא יוצא מן הכלל), המגוון הגדול של סגנונות, והשימוש יצירתי בשפה קולנועית. מצב בו יש שלושה סרטים שאני הייתי שוקל להעניק להם את פרס הסרט הטוב ביותר… להמשך קריאה
20 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
הכרטיס החם ביותר בפסטיבל דוקאביב הוא לסרט "ענבל פרלמוטר - אם זה נגמר" של שרון לוזון ואביגיל שפרבר (תמונה מתוך הסרט בראש הפוסט). שני ניסיונות שלי להיכנס להקרנה שלו עם תג נחלו כישלון ולא אוכל לפקוד את ההקרנות הנוספות של הסרט הזה בפסטיבל. את המשפט הזה אני כותב על מנת להסביר למה אני עדיין לא כותב על הזוכה הגדול של… להמשך קריאה
18 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב מתקרב לסיומו במוצאי שבת, אם כי אנחנו ננסה לתפוס סרטים נוספים פחות או יותר עד לרגע האחרון. בתקווה שגם נכתוב עליהם עם תום הפסטיבל או עם הפיכת הסרטים לזמינים במשך הדרך. בפוסט זה תמצאו מבט על עוד ארבעה סרטים ישראליים שונים למדי. כמו כן, אמש גם חולקו הפרסים בפסטיבל ואת הרשימה המלאה, כמו גם דעות על חלק מהזוכים… להמשך קריאה
15 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
בפוסט הדיווח הקודם שלי מפסטיבל דוקאביב, נגעתי בכמה נושאים המשותפים למספר סרטים. בין היתר קשיים נפשיים, יחסים בתוך המשפחה, תיעוד אישי ואינטימיות עם מושא התיעוד. והנה בערב שאחרי פרסום הפוסט, צפיתי בסרט ישראלי נוסף העוסק בנושאים הללו. אולי אפילו מזקק אותם בדרכו למשהו ספק ברוטלי יותר, ספק טהור ואוהב יותר. אפתח עם הסרט הזה שמתחבר לפוסט הקודם, ואז אגע בכמה… להמשך קריאה
14 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
אין ספק כי הימים הראשונים של פסטיבל דוקאביב 2023 סיפקו חוויה מעט סוראליסטית, עם הסבר על כך שבהישמע אזעקה יש להישאר בתוך האולמות. אולי האופציה של להישאר באולמות טובה בכל מקרה, גם אם אין אזעקה או אפילו אם יש הפסקת אש. זאת למרות שרוב סרטי דוקאביב לא בדיוק עונים על ההגדרה של מפלט מן המציאות או הסחת דעת, אלא יותר… להמשך קריאה
11 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
הקריירה של האחים דארדן היא אחד מהדברים הכי יציבים בסצנת הקולנוע האמנותי. לאורך כל שנות הפעילות שלהם, הסרטים יוצאים בדיוק אחת לשלוש שנים, למעט "הנערה האלמונית" שיצא רק שנתיים אחרי "יומיים ולילה" שקדם לו. ייתכן ונפתחה ועדת חקירה בגלל השינוי בעיתוי. הסרטים של הדארדנים מציגים בתחרות בפסטיבל קאן, ולרוב יוצאים ממנה עם פרס כלשהו, כולל פעמיים זכייה בדקל הזהב. גם… להמשך קריאה
7 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
את הסקירה הזו חייבים לפתוח בהתנצלות: לא כתבנו על "אמילי" (Emily), סרטה של פרנסס או'קונור, כאשר הוא יצא להקרנות מסחריות בישראל באוקטובר שנה שעברה. יש לכך סיבות שאת חלקן אמנה, אבל הדבר כואב מכיוון שצפייה בסרט, שזמין כעת ב-VOD (יס, הוט, סלקום), חושפת כי הוא אכן אחד מן הסרטים הכי טובים של 2022 בעיניי. ברמה של כניסה ודאית לעשרת סרטי… להמשך קריאה
30 באפריל 2023 מאת עופר ליברגל
בפסטיבל חיפה האחרון הוצג הסרט עטור מפרסים מבוליביה בשם "הבית שלנו" (Utama) - סרט על זוג מבוגר שמנסה לשמור על אורח חיים לו הורגל, בסביבה משתנה שרוב תשוביה נטשו. חלפו כמה חודשים והנה עולה למסכים סרט סיני שזוכה לאותה כותרת עברית, וניתן לומר כי תיאור העלילה הקצר שנתתי מתאים גם לו. אולם, מדובר בסרטים שיש גם הרבה הבדלים בנרטיב שלהם… להמשך קריאה
26 באפריל 2023 מאת עופר ליברגל
סרטה העלילתי השני של הבמאית מהא חאג', "קדחת ים תיכונית" (Mediterranean Fever), יוצא כעת להקרנות מסחריות בסינמטקים. הסרט החל את דרכו בפסטיבל קאן לפני כמעט שנה, שם הוא זיכה את חאג' בפרס התסריט במסגרת "מבט מסוים" ולאחר הזכייה המשיך לפסטיבלים נוספים והיה הבחירה הרשמית של פלסטין לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי. סרטה הקודם של חאג', "עניינים אישיים" הוקרן גם הוא במסגרת… להמשך קריאה
בלט, בדומה לכל אמנות, הוא נושא מפתה לעיסוק קולנועי. האמנות עצמה מהווה מוקד משיכה גם למי שבקיא בתחום ובעיקר למי שרוצה לטעום מעט מן האווירה והיצירה, אך מעדיף את הדרמה הנגישה יותר של הקולנוע המסחרי מאשר צפייה במופע מחול שלם. כמובן, סרטי בלט יכולים לתפוס כיוונים שונים ולהשתלב עם כל ז'אנר, מקומדיה ועד אימה (שם נמצאים רוב סרטי הבלט העלילתיים… להמשך קריאה
כבר חלף די זמן מאז סיום פסטיבל דוקאביב 2023, מספיק על מנת שאוכל לעמוד מאחורי הקביעה כי התחרות הישראלית בפסטיבל היא הטובה ביותר שזכורה. זאת בשל השילוב בין איכות הסרטים (פחות או יותר ללא יוצא מן הכלל), המגוון הגדול של סגנונות, והשימוש יצירתי בשפה קולנועית. מצב בו יש שלושה סרטים שאני הייתי שוקל להעניק להם את פרס הסרט הטוב ביותר… להמשך קריאה
הכרטיס החם ביותר בפסטיבל דוקאביב הוא לסרט "ענבל פרלמוטר - אם זה נגמר" של שרון לוזון ואביגיל שפרבר (תמונה מתוך הסרט בראש הפוסט). שני ניסיונות שלי להיכנס להקרנה שלו עם תג נחלו כישלון ולא אוכל לפקוד את ההקרנות הנוספות של הסרט הזה בפסטיבל. את המשפט הזה אני כותב על מנת להסביר למה אני עדיין לא כותב על הזוכה הגדול של… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב מתקרב לסיומו במוצאי שבת, אם כי אנחנו ננסה לתפוס סרטים נוספים פחות או יותר עד לרגע האחרון. בתקווה שגם נכתוב עליהם עם תום הפסטיבל או עם הפיכת הסרטים לזמינים במשך הדרך. בפוסט זה תמצאו מבט על עוד ארבעה סרטים ישראליים שונים למדי. כמו כן, אמש גם חולקו הפרסים בפסטיבל ואת הרשימה המלאה, כמו גם דעות על חלק מהזוכים… להמשך קריאה
בפוסט הדיווח הקודם שלי מפסטיבל דוקאביב, נגעתי בכמה נושאים המשותפים למספר סרטים. בין היתר קשיים נפשיים, יחסים בתוך המשפחה, תיעוד אישי ואינטימיות עם מושא התיעוד. והנה בערב שאחרי פרסום הפוסט, צפיתי בסרט ישראלי נוסף העוסק בנושאים הללו. אולי אפילו מזקק אותם בדרכו למשהו ספק ברוטלי יותר, ספק טהור ואוהב יותר. אפתח עם הסרט הזה שמתחבר לפוסט הקודם, ואז אגע בכמה… להמשך קריאה
אין ספק כי הימים הראשונים של פסטיבל דוקאביב 2023 סיפקו חוויה מעט סוראליסטית, עם הסבר על כך שבהישמע אזעקה יש להישאר בתוך האולמות. אולי האופציה של להישאר באולמות טובה בכל מקרה, גם אם אין אזעקה או אפילו אם יש הפסקת אש. זאת למרות שרוב סרטי דוקאביב לא בדיוק עונים על ההגדרה של מפלט מן המציאות או הסחת דעת, אלא יותר… להמשך קריאה
הקריירה של האחים דארדן היא אחד מהדברים הכי יציבים בסצנת הקולנוע האמנותי. לאורך כל שנות הפעילות שלהם, הסרטים יוצאים בדיוק אחת לשלוש שנים, למעט "הנערה האלמונית" שיצא רק שנתיים אחרי "יומיים ולילה" שקדם לו. ייתכן ונפתחה ועדת חקירה בגלל השינוי בעיתוי. הסרטים של הדארדנים מציגים בתחרות בפסטיבל קאן, ולרוב יוצאים ממנה עם פרס כלשהו, כולל פעמיים זכייה בדקל הזהב. גם… להמשך קריאה
את הסקירה הזו חייבים לפתוח בהתנצלות: לא כתבנו על "אמילי" (Emily), סרטה של פרנסס או'קונור, כאשר הוא יצא להקרנות מסחריות בישראל באוקטובר שנה שעברה. יש לכך סיבות שאת חלקן אמנה, אבל הדבר כואב מכיוון שצפייה בסרט, שזמין כעת ב-VOD (יס, הוט, סלקום), חושפת כי הוא אכן אחד מן הסרטים הכי טובים של 2022 בעיניי. ברמה של כניסה ודאית לעשרת סרטי… להמשך קריאה
בפסטיבל חיפה האחרון הוצג הסרט עטור מפרסים מבוליביה בשם "הבית שלנו" (Utama) - סרט על זוג מבוגר שמנסה לשמור על אורח חיים לו הורגל, בסביבה משתנה שרוב תשוביה נטשו. חלפו כמה חודשים והנה עולה למסכים סרט סיני שזוכה לאותה כותרת עברית, וניתן לומר כי תיאור העלילה הקצר שנתתי מתאים גם לו. אולם, מדובר בסרטים שיש גם הרבה הבדלים בנרטיב שלהם… להמשך קריאה
סרטה העלילתי השני של הבמאית מהא חאג', "קדחת ים תיכונית" (Mediterranean Fever), יוצא כעת להקרנות מסחריות בסינמטקים. הסרט החל את דרכו בפסטיבל קאן לפני כמעט שנה, שם הוא זיכה את חאג' בפרס התסריט במסגרת "מבט מסוים" ולאחר הזכייה המשיך לפסטיבלים נוספים והיה הבחירה הרשמית של פלסטין לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי. סרטה הקודם של חאג', "עניינים אישיים" הוקרן גם הוא במסגרת… להמשך קריאה
תגובות אחרונות