11 ביולי 2025 מאת עופר ליברגל
סופרמן, כדמות, קיים החל משנות ה-30. הוא לא רק אחת מן הדמויות הכי מזוהות בעולם, פיקטיביות או לא, הוא גם דמות שהסיפור שלה סופר ואז סופר מחדש לא מעט פעמים: בקומיקס, בטלוויזיה, בקולנוע ועל הבמה. זה לא שכל דור מספר מחדש את הסיפור של סופרמן, אלא שדומה מדור לדור, כמות האזכורים והאתחולים לייצוג שלו רק עולה. אם מצמצמים את אותו… להמשך קריאה
7 ביולי 2025 מאת עופר ליברגל
מתישהו, ראשי אמזון פריים הגיעו למסקנה כי מה שקהל ירצה לצפות בשנת 2025 הם סרטי פעולה לא ממש הגיונים, בהם נשיא ארה"ב מוצא את עצמו נרדף בידי פעילי טרור, על רקע של ועידת פסגה עולמית. אחרת, קשה להסביר מודע בטווח של שלושה חודשים הם מוציאים שני סרטים עם הנחת המוצא הזו - ״G20״, בו ויולה דיוויס היא נשיאת ארה"ב בעלת… להמשך קריאה
29 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
בגלל אירועים הרבה יותר חשובים מכתיבה על סרטים, הסרט החדש של אולפני פיקסאר, "אליאו" (Elio), עלה בבתי הקולנוע בארץ אחרי שהקרנה המוקדמות שלו בוטלה, מה ששינה במעט את הידע המוקדם שלי טרם הצפיה בו. בזמן הצפייה כבר ידעתי שהוא הסרט של האולפנים שהכניס הכי מעט בסוף השבוע הראשון שלו בקופות בארה"ב. לא שהאולפנים הצליחו במיוחד בקופות לאחרונה עם הסרטים שלהם… להמשך קריאה
22 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הצפי לסיום המלחמה נראה רחוק ודומה כי הסטרימינג הוא הדרך העיקרית לצורך סרטים כהסחת דעת. משמע, אותו מצב שאורון כתב עליו בשבוע שעבר בפוסט על השירות "לב בבית" של קולנוע לב. הפעם, אני אכתוב בקצרה על אתר נוסף בו אפשר לבלות שעות/עד קץ הימים בצפייה בסרטים, עם סדר גודל של כותרים שדומה שהוא לא פחות… להמשך קריאה
9 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
כותרת הסרט "כשהאור נשבר" (When the Light Breaks) היא, באופן בולט, בעלת יותר ממשמעות אחת. אפשר לנחש זאת גם לפני הצפייה בסרט; הציפייה היא גם לדימוי של שבירת אור וגם לרגע מפנה בחיים הכולל אובדן של נקודת אור. ואכן, הבמאי האיסלנדי רונאר רונארסון (״דרורים״) מתחיל את הסרט עם שוט של שקיעה, סוג של דימוי של אור נשבר ותוך דקות ספורות… להמשך קריאה
5 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
ההפצה של "כשקיץ הופך לסתיו" (When Fall Is Coming) בישראל היא נדירה עבור הבמאי פרנסואה אוזון. לא בעצם זה שהיא מתרחשת, אוזון הוא אחד מן הבמאים הצרפתים הבודדים שכמעט כל סרט שלו מופץ מסחרית בארץ; פשוט, אני מתקשה לזכור מתי בפעם האחרונה סרט שלו הופץ בארץ מבלי שהיה לו סרט נוסף, חדש יותר, שכבר הציג בפסטיבלים. זה גם בגלל שהפעם… להמשך קריאה
1 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב אמנם ננעל במוצאי שבת, אולם חלק מן הסרטים בו מוספים להדהד בי. מספר סרטים ישראליים שהוקרנו בו יוסיפו להיות חלק מהשיח והאופציות עבור צופי הקולנוע בזמן הקרוב, כולל סרט שאכתוב עליו כעת ויהיו זמין לצפייה ביתית כבר השבוע. לכן, כסוג של סיכום, אני כותב על עוד מספר סרטים שאהבתי, כאשר ייתכן שעל סרטים אחרים שצפיתי וטרם כתבתי אכתוב… להמשך קריאה
31 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב נכנס לסוף השבוע האחרון שלו ואני מקווה להפסיק לצפות בעוד כמה סרטים וגם לכתוב על סרטים נוספים, אבל זה יהיה כבר אחרי הסיום שלו. בין היתר, טרם צפיתי בזוכה בתחרות הישראלית וגם בעוד כמה סרטים, שכן כמות האולמות המלאים בפסטיבל גדולה למדי, כולל בהקרנות צהריים באמצע השבוע. בכל מקרה, בדיווח זה סרט ישראלי מדובר שגם זכה באחד הפרסים,… להמשך קריאה
27 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
הדיווח השני מפסטיבל דוקאביב מתמקד בסרטים ישראלים, גם אם לא כולם מן התחרות הישראלית והאחרון מבניהם יכול להיחשב ישראלי-פלסטיני, או סרט ערבי-ישראלי. כולם נותנים מבט לכיוון צדדים שלא בהכרח זוכים לתשומת לב בימים אלו ובכלל, גם אם הם לא בהכרח תגליות. רק מבט מעמיק יותר אל אזורים עליהם אנחנו מסתכלים פחות. התמונה בראש הפוסט היא למטרת המחשת האווירה ומתוך חשבון… להמשך קריאה
26 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב נפתח ביום חמישי כאשר המציאות מסביב, בישראל ובעולם, נראית בשפל חסר תקדים. במבט ראשון, הפסטיבל שממלא את האולמות וכל החללים באזור הסינמטק (לפעמים קשה לפלס דרך), פרימיירות ובירה איכותית - כל זה נראה כמו ניגוד אירוני למדינה מקוטבת, מוכת טראומה ושנאה. למעשה, בתוך האולמות, האווירה המחויכת משתנה למבט במראה מדויקת ופרטנית על המציאות. מראה שחושפת פרטים מוסתרים העוזרים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות