18 באוקטובר 2018 מאת עופר ליברגל
הבמאי הדרום-קוריאני לי צ'אנג-דונג לוקח את הזמן שלו, לא רק משום שחלפו 8 שנים בין הסרט הקודם שלו לנוכחי. בעוד רוב הסרטים הקוריאנים שזוכים להצפה/עניין בארץ מתנהלים בקצב מהיר וכוללים גם הפתעות של שינויי ז'אנר, הסרטים שלו איטיים ומהורהרים. חובבי קולנוע קוריאני שמראה הרבה אלימות על המסך ימצאו בסרטי צ'אנג-דונג יותר הרהור על אלימות מפעולה של ממש, דבר שהיה בולט… להמשך קריאה
14 באוקטובר 2018 מאת עופר ליברגל
מבין השפע הרב של הסרטים שנמצאים בנטפילקס מסתרר מזה כחודש גם סרטה השישי של ניקול הולופסנר, שנקרא ״ארץ ההרגלים היציבים״ (The Land of Steady Habits). הולופסנר אינה שם מוכר בארץ, אף על כי חלק מסרטיה הקודמים (״ממש מושלמת״, ״חברות עם כסף״, ״דיברנו מספיק״) הוצגו בפסטיבלים מקומיים ו/או בבתי הקולנוע לתקופה קצרה. עבור לא מעט מבקרים בארה"ב היא מהווה אחד מן השמות… להמשך קריאה
9 באוקטובר 2018 מאת עופר ליברגל
זהו הסרט העשירי בבחינה מחדש של כל סרטי האחים כהן, אבל יש בסקירה הזו משהו שונה מן הסקירות לסרטים הקודמים. כל אחד מתשעת הסרטים הקודמים שסקרתי, מהווה את השיא של האחים כהן עבור מישהו. כלומר, לגבי כל אחד מהסרטים הקודמים שמעתי לפני הכתיבה טענות כי זהו הסרט הטוב ביותר שלהם ולא פעם גם קבלתי תגובות על הניתוח אשר פרסמתי. אולם,… להמשך קריאה
2 באוקטובר 2018 מאת עופר ליברגל
חודש אוקטובר מתחיל עם סיום פסטיבל חיפה, אבל פסטיבלי הקיץ ממשכים להיות נוכחים לאורך השנה בסינמטקים דרך הקרנות חוזרת של סרטים, בין עם ישירות כהמשך לפסטיבל ובין אם במסגרות אחרות. שימו לב בין היתר ל״חינוך פריזאי״ שאהבתי בירושלים ויוקרן החודש. יש גם הרבה דברים נוספים, אך כרגיל איני כותב בפוסט זה על סרטים עליהם כבר כתבתי המלצות דומות בעבר, או… להמשך קריאה
1 באוקטובר 2018 מאת עופר ליברגל
פסטיבל חיפה מגיע לסיומו ובמהלך הדיווחים שלי כתבתי על חלק יחסית קטן מן הסרטים שראיתי. סרטים בולטים אחרים סוקרו בבלוג לפני הפסטיבל או על ידי אור במהלכו. פוסט זה יהיה הדיווח האחרון שלי מן הפסטיבל אבל הוא לא ממש פוסט סיכום ואני מקווה לכתוב על חלק מן הסרטים שראיתי בפסטיבל, דוגמת הסרטים הישראליים או ״בערה״ של לי צ'אנג דונג שייתכן… להמשך קריאה
28 בספטמבר 2018 מאת עופר ליברגל
את הדיווח הנוכחי מפסטיבל חיפה ברצוני לפתוח בדיון מעט יותר ארוך בסרט שכבר נידון בבלוג בעבר אך הוא נגע בי בצורה מיוחדת. מדובר בסרט ״נשים מתות מהלכות״ של הגר בן-אשר, שאורון כבר כתב עליו בפסטיבל טרבייקה. אבל כעת, לאחר שקהל ישראלי יחסית רחב נחשף אליו בשתי הקרנות באולם הענק של האודיטוריום החיפאי, הגיע השעה לדון בו מעט יותר באריכות. לאחר מכן,… להמשך קריאה
26 בספטמבר 2018 מאת עופר ליברגל
סרטו של הבמאי הסיני הו בו (Hu Bo) הוקרן בפסטיבל חיפה רק בהקרנה בודדת, ביום הפתיחה באולם הקטן ביותר. זה כנראה בגלל נתוני הפתיחה הלא נוחים שלו: מדובר בסרט באורך של כמעט 4 שעות, שמתפתח בקצב איטי ופחות או יותר כל דמות שנראית בו עושה לפחות משהו מזוויע אחד. בנוסף ולמרות אורכו של הסרט, בפסטיבל בחרו להקרין אותו בסמוך לסרט… להמשך קריאה
24 בספטמבר 2018 מאת עופר ליברגל
הבמאי הרומני הפורה ראדו ג'ודה, שסרטיו מציגים כמעט באופן קבוע בפסטיבל הסרטים חיפה, עוסק בשנים האחרונות בצדדים אפלים בעבר של מולדתו. אחרי העיסוק בצוענים בסרטו הידוע ביותר, ״בראבו!״ (״אפרים!״ בכל מקום חוץ מישראל), הוא עבר לעסוק בגורל של יהודי רומניה בשלושה סרטים מאוד שונים זה מזה: ב״לבבות מצולקים״ הוא לכאורה עסק בסיפור של משורר חולה אחד אבל דרכו הציג תרבות… להמשך קריאה
18 בספטמבר 2018 מאת עופר ליברגל
הפרויקט של סיקור סרטי האחים כהן מגיע אל סרטם התשיעי, שהוא סרט שאני לא בטוח מה הוא בדיוק המוניטין שלו. יש לי תחושה כי ״האיש שלא היה שם״(The Man Who Wasn't There) הוא אחד משניים או שלושה סרטים של היוצרים שלא זוכים להערכה מספקת ולעתים רחוקות מדי מדורגים קרוב לפסגת היצירה שלהם באתרי קולנוע בחו"ל, בעיקר בארה"ב. זאת למרות שאני… להמשך קריאה
9 בספטמבר 2018 מאת עופר ליברגל
אמש ננעל הפסטיבל ונציה ה-75 עם טקס פרסים שעל הזוכים בו תוכלו לקרוא ממש בעוד שתי פסקאות. עבורי היה מדובר בשבוע וחצי במהלכם כמעט בכל יום התעוררתי בשש בוקר (או קודם) והלכתי לישון באחת בלילה (או אחר כך). בין לבין ראיתי 4-6 סרטים בכל יום, תוך מחאה קשה של הגוף שלי שסבל משיעול עצבני לאורך כל הפסטיבל. מה שעזר לי… להמשך קריאה
הבמאי הדרום-קוריאני לי צ'אנג-דונג לוקח את הזמן שלו, לא רק משום שחלפו 8 שנים בין הסרט הקודם שלו לנוכחי. בעוד רוב הסרטים הקוריאנים שזוכים להצפה/עניין בארץ מתנהלים בקצב מהיר וכוללים גם הפתעות של שינויי ז'אנר, הסרטים שלו איטיים ומהורהרים. חובבי קולנוע קוריאני שמראה הרבה אלימות על המסך ימצאו בסרטי צ'אנג-דונג יותר הרהור על אלימות מפעולה של ממש, דבר שהיה בולט… להמשך קריאה
מבין השפע הרב של הסרטים שנמצאים בנטפילקס מסתרר מזה כחודש גם סרטה השישי של ניקול הולופסנר, שנקרא ״ארץ ההרגלים היציבים״ (The Land of Steady Habits). הולופסנר אינה שם מוכר בארץ, אף על כי חלק מסרטיה הקודמים (״ממש מושלמת״, ״חברות עם כסף״, ״דיברנו מספיק״) הוצגו בפסטיבלים מקומיים ו/או בבתי הקולנוע לתקופה קצרה. עבור לא מעט מבקרים בארה"ב היא מהווה אחד מן השמות… להמשך קריאה
זהו הסרט העשירי בבחינה מחדש של כל סרטי האחים כהן, אבל יש בסקירה הזו משהו שונה מן הסקירות לסרטים הקודמים. כל אחד מתשעת הסרטים הקודמים שסקרתי, מהווה את השיא של האחים כהן עבור מישהו. כלומר, לגבי כל אחד מהסרטים הקודמים שמעתי לפני הכתיבה טענות כי זהו הסרט הטוב ביותר שלהם ולא פעם גם קבלתי תגובות על הניתוח אשר פרסמתי. אולם,… להמשך קריאה
חודש אוקטובר מתחיל עם סיום פסטיבל חיפה, אבל פסטיבלי הקיץ ממשכים להיות נוכחים לאורך השנה בסינמטקים דרך הקרנות חוזרת של סרטים, בין עם ישירות כהמשך לפסטיבל ובין אם במסגרות אחרות. שימו לב בין היתר ל״חינוך פריזאי״ שאהבתי בירושלים ויוקרן החודש. יש גם הרבה דברים נוספים, אך כרגיל איני כותב בפוסט זה על סרטים עליהם כבר כתבתי המלצות דומות בעבר, או… להמשך קריאה
פסטיבל חיפה מגיע לסיומו ובמהלך הדיווחים שלי כתבתי על חלק יחסית קטן מן הסרטים שראיתי. סרטים בולטים אחרים סוקרו בבלוג לפני הפסטיבל או על ידי אור במהלכו. פוסט זה יהיה הדיווח האחרון שלי מן הפסטיבל אבל הוא לא ממש פוסט סיכום ואני מקווה לכתוב על חלק מן הסרטים שראיתי בפסטיבל, דוגמת הסרטים הישראליים או ״בערה״ של לי צ'אנג דונג שייתכן… להמשך קריאה
את הדיווח הנוכחי מפסטיבל חיפה ברצוני לפתוח בדיון מעט יותר ארוך בסרט שכבר נידון בבלוג בעבר אך הוא נגע בי בצורה מיוחדת. מדובר בסרט ״נשים מתות מהלכות״ של הגר בן-אשר, שאורון כבר כתב עליו בפסטיבל טרבייקה. אבל כעת, לאחר שקהל ישראלי יחסית רחב נחשף אליו בשתי הקרנות באולם הענק של האודיטוריום החיפאי, הגיע השעה לדון בו מעט יותר באריכות. לאחר מכן,… להמשך קריאה
סרטו של הבמאי הסיני הו בו (Hu Bo) הוקרן בפסטיבל חיפה רק בהקרנה בודדת, ביום הפתיחה באולם הקטן ביותר. זה כנראה בגלל נתוני הפתיחה הלא נוחים שלו: מדובר בסרט באורך של כמעט 4 שעות, שמתפתח בקצב איטי ופחות או יותר כל דמות שנראית בו עושה לפחות משהו מזוויע אחד. בנוסף ולמרות אורכו של הסרט, בפסטיבל בחרו להקרין אותו בסמוך לסרט… להמשך קריאה
הבמאי הרומני הפורה ראדו ג'ודה, שסרטיו מציגים כמעט באופן קבוע בפסטיבל הסרטים חיפה, עוסק בשנים האחרונות בצדדים אפלים בעבר של מולדתו. אחרי העיסוק בצוענים בסרטו הידוע ביותר, ״בראבו!״ (״אפרים!״ בכל מקום חוץ מישראל), הוא עבר לעסוק בגורל של יהודי רומניה בשלושה סרטים מאוד שונים זה מזה: ב״לבבות מצולקים״ הוא לכאורה עסק בסיפור של משורר חולה אחד אבל דרכו הציג תרבות… להמשך קריאה
הפרויקט של סיקור סרטי האחים כהן מגיע אל סרטם התשיעי, שהוא סרט שאני לא בטוח מה הוא בדיוק המוניטין שלו. יש לי תחושה כי ״האיש שלא היה שם״(The Man Who Wasn't There) הוא אחד משניים או שלושה סרטים של היוצרים שלא זוכים להערכה מספקת ולעתים רחוקות מדי מדורגים קרוב לפסגת היצירה שלהם באתרי קולנוע בחו"ל, בעיקר בארה"ב. זאת למרות שאני… להמשך קריאה
אמש ננעל הפסטיבל ונציה ה-75 עם טקס פרסים שעל הזוכים בו תוכלו לקרוא ממש בעוד שתי פסקאות. עבורי היה מדובר בשבוע וחצי במהלכם כמעט בכל יום התעוררתי בשש בוקר (או קודם) והלכתי לישון באחת בלילה (או אחר כך). בין לבין ראיתי 4-6 סרטים בכל יום, תוך מחאה קשה של הגוף שלי שסבל משיעול עצבני לאורך כל הפסטיבל. מה שעזר לי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות