23 באפריל 2019 מאת עופר ליברגל
"מתחשק לי להיעלם בתוך חור...לא אראה כלום ואצטרך להבדיל בין מה שטוב ומה שרע. בעולם הזה יש דבר נורא - לכל אחד יש את הסיבות שלו" לפני כמה חודשים פרסמתי פוסט על הקולנוע ההוליוודי בשנה שנחשבת לשנה הגדולה בתולדות הוליווד הקלסית - 1939. את הפוסט ההוא סיימתי בפסקה שטענה כי הסרט הכי מוערך באותה כיום כלל לא נוצר בהוליווד וכי… להמשך קריאה
15 באפריל 2019 מאת עופר ליברגל
הפוסט הזה הוא סוג של מסורת תמימה/מטופשת/דורשת יותר מדי עבודה שאני עושה מדי שנה: ניסיון לכתוב מראש על הסרטים שירכיבו את הבחירה הרשמית של פסטיבל קאן מספר ימים לפני ההכרזה של הפסטיבל עצמו. אל התחרות הרשמית תמיד מתקבלים מספר סרטים שלא חזיתי, בעוד סרטים אחרים שאני מזכיר נושרים למסגרות משנה של קאן, לפסטיבלים של הסתיו (ונציה ו/או טורונטו) או נדחים… להמשך קריאה
11 באפריל 2019 מאת עופר ליברגל
אני חושש כי אולפני האנימציה לייקה (LAIKA) עדיין אינם מוכרים מספיק לקהל הרחב. למרות הערכה ביקורתית, לא רבים מתייחסים אליהם כאל אחד משני אולפני האנימציה הכי מוצלחים של המאה ה-21 (לצד פיקסאר) והסרטים שלהם לא משווקים יותר מדי לילדים ומבוגרים כאחד. לכן הם גם לא הופכים ללהיטים של ממש בקופות (נכון לכתיבת שורות אלו, אף סרט של החברה לא הרוויח… להמשך קריאה
4 באפריל 2019 מאת עופר ליברגל
דרך ארוכה ויוצאת דופן עברה על סרטו של מתן יאיר, ״בגרות״ בדרך ליציאה לסבב הקרנות בסינמטקים החודש. בשנת 2012 החל יאיר לצלם את הסרט בלי תמיכה מקרנות הקולנוע, כאשר הוא מגלם את התפקיד הראשי בקאסט המורכב ברובו המכריע משחקנים לא-מקצועיים, המגלמים דמויות הקרובות לחייהן. לאחר כמה גרסאות ראשוניות, קרן הקולנוע הישראלי העניקה לסרט מענק השלמה וב-2015 נערכה גרסה של היצירה,… להמשך קריאה
1 באפריל 2019 מאת עופר ליברגל
בראשית הפוסט החודשי המספר על הנעשה בסינמטקים (לא כולל הקרנות מסחריות/טרום בכורות/הקרנות לסרטים שמסיימים הקרנות מסחריות) גילוי נאות חדש ומרגש: אור סיגולי, הכותב בבלוג זה, הוא כעת המנהל האמנותי של סינמטק חולון. אנסה שהדבר לא יגרום ליחס שונה לנעשה בסינמטק הזה לעומת היתר, בכל הנוגע לתכנים מיוחדים. כרגיל, הפוסט יתחיל עם מסגרות המשותפות לכל הסינמטקים בארץ וימשיך לכלול כמה הקרנות… להמשך קריאה
25 במרץ 2019 מאת עופר ליברגל
תמיד כאשר אני נשאל באיזה סוג קולנוע אני הכי פחות בקיא, אני אומר שחסר לי הרבה מאוד ידע לגבי קולנוע אפריקאי. אמירה בעייתית בפני עצמה שכן אפריקה היא יבשת גדולה מאוד והקולנוע שנוצר בחלק הצפוני שלה (ממנו ראיתי יחסית הרבה סרטים) שונה מזה של מרכז היבשת. האזור המזרחי של אתיופיה וקניה שונה מן הסתם מניגריה, שלא לדבר על דרום אפריקה.… להמשך קריאה
23 במרץ 2019 מאת עופר ליברגל
עם יציאת הסרט ״מילים נרדפות״ לאקרנים, ציינתי בסקירה שלי כי סרטיו הקודמים של הבמאי נדב לפיד זכו בסריטה ליותר פוסט אחד ושסביר להניח כי זה יהיה המצב גם לגבי הסרט הזה, בעיקר מכיוון שחשתי כי הוא דורש צפייה נוספת. מאז צפיתי בסרט עוד 3 פעמים ועקבתי אחר הדעות השונות לגבי הסרט בישראל - של צופים שהתפעמו מן היצירה, נותרו אדישים או משועממים.… להמשך קריאה
16 במרץ 2019 מאת עופר ליברגל
קהל בא לצפות בקולנוע מסיבות סותרות ומשלימות: הוא בא לצפות בסיפורים יוצאי דופן המגלים לו עולמות ודרכי חיים הזרים לו; הוא בא למצוא משהו מעצמו וללמוד משהו על חייו דרך הסיפורים שהוא רואה את המסך; מה שנראה יוצא דופן ומיוחד צובר יותר כוח כאשר הוא מכיל גם רכיבים אוניברסליים. הדבר הזה נכון גם לגבי סרט הביכורים המרשים של הבמאי הבלגי… להמשך קריאה
7 במרץ 2019 מאת עופר ליברגל
ברוכים הבאים לפרק ה-21 ביקום הקולנועי של מארוול. יש תחושה כי כבר החלטתם אם לראות אותו או לא, על סמך ההיכרות שלהם עם הסרטים הקודמים. סביר גם להניח כי חלק מכוח המשיכה של הסרט הוא היותו מכיל עוד מעט מידע שיעזור בהבנת עלילת הסרט הבא. השאלה היא האם הסרט הזה מסוגל גם לעמוד בפני עצמו בתור סרט בודד והאם יש… להמשך קריאה
5 במרץ 2019 מאת עופר ליברגל
מדף הספרים אודות קולנוע ישראלי אינו עמוס, אך דומה כי הוא דל במיוחד בכל הנוגע לספרים העוסקים ביוצר ספציפי. אני מצליח להיזכר רק בספרה של אירמה קליין ״עמוס גיתאי - קולנוע, פוליטיקה אסתטיקה״ שראה אור לפני למעלה מעשור. זוהי אחת מן הסיבות שהיציאה לאור של הספר החדש ״מבוא לאהבה - הסרטים של משה מזרחי״ הינה אירוע מסקרן. את הספר כתב… להמשך קריאה
"מתחשק לי להיעלם בתוך חור...לא אראה כלום ואצטרך להבדיל בין מה שטוב ומה שרע. בעולם הזה יש דבר נורא - לכל אחד יש את הסיבות שלו" לפני כמה חודשים פרסמתי פוסט על הקולנוע ההוליוודי בשנה שנחשבת לשנה הגדולה בתולדות הוליווד הקלסית - 1939. את הפוסט ההוא סיימתי בפסקה שטענה כי הסרט הכי מוערך באותה כיום כלל לא נוצר בהוליווד וכי… להמשך קריאה
הפוסט הזה הוא סוג של מסורת תמימה/מטופשת/דורשת יותר מדי עבודה שאני עושה מדי שנה: ניסיון לכתוב מראש על הסרטים שירכיבו את הבחירה הרשמית של פסטיבל קאן מספר ימים לפני ההכרזה של הפסטיבל עצמו. אל התחרות הרשמית תמיד מתקבלים מספר סרטים שלא חזיתי, בעוד סרטים אחרים שאני מזכיר נושרים למסגרות משנה של קאן, לפסטיבלים של הסתיו (ונציה ו/או טורונטו) או נדחים… להמשך קריאה
אני חושש כי אולפני האנימציה לייקה (LAIKA) עדיין אינם מוכרים מספיק לקהל הרחב. למרות הערכה ביקורתית, לא רבים מתייחסים אליהם כאל אחד משני אולפני האנימציה הכי מוצלחים של המאה ה-21 (לצד פיקסאר) והסרטים שלהם לא משווקים יותר מדי לילדים ומבוגרים כאחד. לכן הם גם לא הופכים ללהיטים של ממש בקופות (נכון לכתיבת שורות אלו, אף סרט של החברה לא הרוויח… להמשך קריאה
דרך ארוכה ויוצאת דופן עברה על סרטו של מתן יאיר, ״בגרות״ בדרך ליציאה לסבב הקרנות בסינמטקים החודש. בשנת 2012 החל יאיר לצלם את הסרט בלי תמיכה מקרנות הקולנוע, כאשר הוא מגלם את התפקיד הראשי בקאסט המורכב ברובו המכריע משחקנים לא-מקצועיים, המגלמים דמויות הקרובות לחייהן. לאחר כמה גרסאות ראשוניות, קרן הקולנוע הישראלי העניקה לסרט מענק השלמה וב-2015 נערכה גרסה של היצירה,… להמשך קריאה
בראשית הפוסט החודשי המספר על הנעשה בסינמטקים (לא כולל הקרנות מסחריות/טרום בכורות/הקרנות לסרטים שמסיימים הקרנות מסחריות) גילוי נאות חדש ומרגש: אור סיגולי, הכותב בבלוג זה, הוא כעת המנהל האמנותי של סינמטק חולון. אנסה שהדבר לא יגרום ליחס שונה לנעשה בסינמטק הזה לעומת היתר, בכל הנוגע לתכנים מיוחדים. כרגיל, הפוסט יתחיל עם מסגרות המשותפות לכל הסינמטקים בארץ וימשיך לכלול כמה הקרנות… להמשך קריאה
תמיד כאשר אני נשאל באיזה סוג קולנוע אני הכי פחות בקיא, אני אומר שחסר לי הרבה מאוד ידע לגבי קולנוע אפריקאי. אמירה בעייתית בפני עצמה שכן אפריקה היא יבשת גדולה מאוד והקולנוע שנוצר בחלק הצפוני שלה (ממנו ראיתי יחסית הרבה סרטים) שונה מזה של מרכז היבשת. האזור המזרחי של אתיופיה וקניה שונה מן הסתם מניגריה, שלא לדבר על דרום אפריקה.… להמשך קריאה
עם יציאת הסרט ״מילים נרדפות״ לאקרנים, ציינתי בסקירה שלי כי סרטיו הקודמים של הבמאי נדב לפיד זכו בסריטה ליותר פוסט אחד ושסביר להניח כי זה יהיה המצב גם לגבי הסרט הזה, בעיקר מכיוון שחשתי כי הוא דורש צפייה נוספת. מאז צפיתי בסרט עוד 3 פעמים ועקבתי אחר הדעות השונות לגבי הסרט בישראל - של צופים שהתפעמו מן היצירה, נותרו אדישים או משועממים.… להמשך קריאה
קהל בא לצפות בקולנוע מסיבות סותרות ומשלימות: הוא בא לצפות בסיפורים יוצאי דופן המגלים לו עולמות ודרכי חיים הזרים לו; הוא בא למצוא משהו מעצמו וללמוד משהו על חייו דרך הסיפורים שהוא רואה את המסך; מה שנראה יוצא דופן ומיוחד צובר יותר כוח כאשר הוא מכיל גם רכיבים אוניברסליים. הדבר הזה נכון גם לגבי סרט הביכורים המרשים של הבמאי הבלגי… להמשך קריאה
ברוכים הבאים לפרק ה-21 ביקום הקולנועי של מארוול. יש תחושה כי כבר החלטתם אם לראות אותו או לא, על סמך ההיכרות שלהם עם הסרטים הקודמים. סביר גם להניח כי חלק מכוח המשיכה של הסרט הוא היותו מכיל עוד מעט מידע שיעזור בהבנת עלילת הסרט הבא. השאלה היא האם הסרט הזה מסוגל גם לעמוד בפני עצמו בתור סרט בודד והאם יש… להמשך קריאה
מדף הספרים אודות קולנוע ישראלי אינו עמוס, אך דומה כי הוא דל במיוחד בכל הנוגע לספרים העוסקים ביוצר ספציפי. אני מצליח להיזכר רק בספרה של אירמה קליין ״עמוס גיתאי - קולנוע, פוליטיקה אסתטיקה״ שראה אור לפני למעלה מעשור. זוהי אחת מן הסיבות שהיציאה לאור של הספר החדש ״מבוא לאהבה - הסרטים של משה מזרחי״ הינה אירוע מסקרן. את הספר כתב… להמשך קריאה
תגובות אחרונות