22 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע הסקנדינבי, או מבט על קולנוע נורדי כפי שהוא נקרא בסינמטק הרצליה, ייערך השנה באופן מקוון. בשל כך הם קוראים לו ״מהדורה 2.5״ אחרי שנתיים ראשונות מוצלחות (על הראשונה כתבנו בפירוט). הפסטיבל השנה עומד בסימן שיתוף פעולה עם שגרירות פינלנד, וכל סרטי החצי-מהדורה הנוכחית מגיעים מהמדינה הצפונית. ממהדורות קודמות אפשר יהיה לצפות שוב בסרטים ״תהום״, דרמה קומית זוכת פרסי… להמשך קריאה
19 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
פוסט ההמלצות שלנו על פסטיבל הקולנוע הגאה 2020 כלל מספר סרטים, אבל נגע מטבעו רק בחלק קטן מן התכניה של הפסטיבל שמציג כ-180 סרטים. מכיוון שהם זמינים באתר הפסטיבל עד יום שבת ה-21 בנובמבר, ומכיוון שמאז תחילת האירוע המקוון הזדמן לי לצפות בעוד מספר סרטים מתוכו, אני מוסיף כמה המלצות, השתיים הראשונות חמות למדי. האם אנחנו אבודים לנצח ?Are We… להמשך קריאה
14 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
כאשר צופים בסרטים מרחבי העולם, לפעמים יש סרטים שונים שקווי הדמיון ביניהם נראים לפתע רבים. כך זה גם במקרה של שני הסרטים בהם עוסק הפוסט הזה, שניהם: נוצרו בידי במאיות סקנדינביות, דרמות משפחתיות המתמקדות בדמות של אם, מתרחשים לאורך תקופה של פחות משבועיים, כוללים אירועים מאוד דרמטיים אבל המוקד בהם הוא המפגשים בין הדמויות, מרגישים צנועים וקטנים אבל ניכר כי… להמשך קריאה
13 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
״אסיה״, סרטה של רותי פרי-בר בהפקת יואב רועה ואורית זמיר, הוא הזוכה המרכזי של פרסי אופיר שהתקיים בפעם ה-30 בתולדותיו אך ללא טקס השנה. תשעה פרסים גרף הסרט, כולל פרסי המשחק הנשיים בהם התכבדו אלונה איב ושירה האס, וגם פרס צילום היסטורי לצלמת דניאלה נוביץ, האישה הראשונה לזכות בקטגוריה זו. ״הנה אנחנו״ של ניר ברגמן לא יצא מקופח, עם פרסי… להמשך קריאה
8 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
סרט הפתיחה של המהדורת הווירטואלית של פסטיבל "סרטים בערבה", שיקיים השנה גם מהדורת דרייב-אין (כפי שכבר סקרנו), הוא "חברים יקרים" (Dear Comrads) של הבמאי הרוסי הוותיק והמשובח אנדריי קונצ'לובסקי. כמצופה מן הלקטורה של הפסטיבל המדברי, לא מדובר בסרט פתיחה המכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר, אלא באחד מן הסרטים הטובים של השנה. צר לי כי צפיתי בו על המסך הביתי ולא… להמשך קריאה
6 בנובמבר 2020 מאת עופר ליברגל
פרויקט הכתיבה על מונטי פייתון בסריטה ממשיך ומגיע לנקודה מוזרה - משהו במעבר אל "מונטי פייתון והגביע הקדוש" (Monty Python and the Holy Grail) מרגיש לפתע הגיוני מדי. יש כאן גם התקדמות עם הכרונולוגיה וגם כתיבה על סרט קולנוע בבלוג שמוקדש לסרטים. אבל ייתכן והדרך לכתוב על הגדוּלה של מונטי פייתון היא להתרחק מן הפיתוי לכתיבה ברוח האנרכיה של הסרט… להמשך קריאה
31 באוקטובר 2020 מאת עופר ליברגל
בשנת 2017 יצרה הבמאית גארט ברדלי את הסרט התיעודי הקצר זוכה הפרסים "לבד" (Alone), אודות אישה צעירה העומדת להתחתן עם אסיר לפני משפט שכנראה יכניס אותו לכלא לתקופה ארוכה. מאוד אהבתי את הסרט הקצר הזה שלא התפשר על תפיסה אסתטית ושימוש מורכב בפסקול על מנת להעביר סיפור פשוט ומצב רגשי. מצב הן של אישה פרטית והן של הקהילה האפריקאית-אמריקאית בדרום… להמשך קריאה
28 באוקטובר 2020 מאת עופר ליברגל
אני ממשיך בכתיבה אודות מונטי פייתון בסריטה, אחרי הפוסט הראשון שהתמקד בסדרת הטלוויזיה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון", הפרויקט הראשון של קבוצת הקומיקאים וגם שיא היצירה שלהם בעיניי. הפעם אסקור את התכנים הרבים הקשורים באופן ישיר לחבורת מונטי פייתון וזמינים בנטפליקס ישראל. הכוונה היא רק לתכנים שונים הקשורים לקבוצה כולה, ולא ליצירות שונות בהשתתפות אחד מן השחקנים/יוצרים בקבוצה. נראה לי… להמשך קריאה
22 באוקטובר 2020 מאת עופר ליברגל
יכול להיות שאני תמים, אבל אני עדיין מאמין שכאשר כותבים ובמאים עובדים על פרויקט כלשהו, הם עושים זאת מסיבה מסוימת. גם כשמדובר ברימייק למקור ספרותי מוכר. אם הבמאי הבריטי המוכשר והמוצלח לרוב בן וויטלי לקח על עצמו את הגרסה החדשה לרומן הגותי "רבקה" (Rebecca) של דפני דה מוריאה, משהו בסיפור בטח נגע בו אישית. הוא ודאי הרגיש כי הוא יכול… להמשך קריאה
18 באוקטובר 2020 מאת עופר ליברגל
בניגוד לרוב המוחלט של הטקסטים בסריטה, פוסט זה יתמקד בסדרת טלוויזיה ולא בסרט קולנוע. מדובר בחלק ראשון מתוך סדרת פוסטים מתוכננת אודות הקבוצה הקומית הקרויה "מונטי פייתון", שאף כתיבה עליה לא יכולה להיות שלמה עם שמירה על הרגלים או שימוש במוסכמות. כפי שאנסה לטעון בעיקר בפוסט הזה, מה שייחד את הפעילות המשותפת של הקבוצה הוא לא רק ההומור, אלא גם… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע הסקנדינבי, או מבט על קולנוע נורדי כפי שהוא נקרא בסינמטק הרצליה, ייערך השנה באופן מקוון. בשל כך הם קוראים לו ״מהדורה 2.5״ אחרי שנתיים ראשונות מוצלחות (על הראשונה כתבנו בפירוט). הפסטיבל השנה עומד בסימן שיתוף פעולה עם שגרירות פינלנד, וכל סרטי החצי-מהדורה הנוכחית מגיעים מהמדינה הצפונית. ממהדורות קודמות אפשר יהיה לצפות שוב בסרטים ״תהום״, דרמה קומית זוכת פרסי… להמשך קריאה
פוסט ההמלצות שלנו על פסטיבל הקולנוע הגאה 2020 כלל מספר סרטים, אבל נגע מטבעו רק בחלק קטן מן התכניה של הפסטיבל שמציג כ-180 סרטים. מכיוון שהם זמינים באתר הפסטיבל עד יום שבת ה-21 בנובמבר, ומכיוון שמאז תחילת האירוע המקוון הזדמן לי לצפות בעוד מספר סרטים מתוכו, אני מוסיף כמה המלצות, השתיים הראשונות חמות למדי. האם אנחנו אבודים לנצח ?Are We… להמשך קריאה
כאשר צופים בסרטים מרחבי העולם, לפעמים יש סרטים שונים שקווי הדמיון ביניהם נראים לפתע רבים. כך זה גם במקרה של שני הסרטים בהם עוסק הפוסט הזה, שניהם: נוצרו בידי במאיות סקנדינביות, דרמות משפחתיות המתמקדות בדמות של אם, מתרחשים לאורך תקופה של פחות משבועיים, כוללים אירועים מאוד דרמטיים אבל המוקד בהם הוא המפגשים בין הדמויות, מרגישים צנועים וקטנים אבל ניכר כי… להמשך קריאה
״אסיה״, סרטה של רותי פרי-בר בהפקת יואב רועה ואורית זמיר, הוא הזוכה המרכזי של פרסי אופיר שהתקיים בפעם ה-30 בתולדותיו אך ללא טקס השנה. תשעה פרסים גרף הסרט, כולל פרסי המשחק הנשיים בהם התכבדו אלונה איב ושירה האס, וגם פרס צילום היסטורי לצלמת דניאלה נוביץ, האישה הראשונה לזכות בקטגוריה זו. ״הנה אנחנו״ של ניר ברגמן לא יצא מקופח, עם פרסי… להמשך קריאה
סרט הפתיחה של המהדורת הווירטואלית של פסטיבל "סרטים בערבה", שיקיים השנה גם מהדורת דרייב-אין (כפי שכבר סקרנו), הוא "חברים יקרים" (Dear Comrads) של הבמאי הרוסי הוותיק והמשובח אנדריי קונצ'לובסקי. כמצופה מן הלקטורה של הפסטיבל המדברי, לא מדובר בסרט פתיחה המכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר, אלא באחד מן הסרטים הטובים של השנה. צר לי כי צפיתי בו על המסך הביתי ולא… להמשך קריאה
פרויקט הכתיבה על מונטי פייתון בסריטה ממשיך ומגיע לנקודה מוזרה - משהו במעבר אל "מונטי פייתון והגביע הקדוש" (Monty Python and the Holy Grail) מרגיש לפתע הגיוני מדי. יש כאן גם התקדמות עם הכרונולוגיה וגם כתיבה על סרט קולנוע בבלוג שמוקדש לסרטים. אבל ייתכן והדרך לכתוב על הגדוּלה של מונטי פייתון היא להתרחק מן הפיתוי לכתיבה ברוח האנרכיה של הסרט… להמשך קריאה
בשנת 2017 יצרה הבמאית גארט ברדלי את הסרט התיעודי הקצר זוכה הפרסים "לבד" (Alone), אודות אישה צעירה העומדת להתחתן עם אסיר לפני משפט שכנראה יכניס אותו לכלא לתקופה ארוכה. מאוד אהבתי את הסרט הקצר הזה שלא התפשר על תפיסה אסתטית ושימוש מורכב בפסקול על מנת להעביר סיפור פשוט ומצב רגשי. מצב הן של אישה פרטית והן של הקהילה האפריקאית-אמריקאית בדרום… להמשך קריאה
אני ממשיך בכתיבה אודות מונטי פייתון בסריטה, אחרי הפוסט הראשון שהתמקד בסדרת הטלוויזיה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון", הפרויקט הראשון של קבוצת הקומיקאים וגם שיא היצירה שלהם בעיניי. הפעם אסקור את התכנים הרבים הקשורים באופן ישיר לחבורת מונטי פייתון וזמינים בנטפליקס ישראל. הכוונה היא רק לתכנים שונים הקשורים לקבוצה כולה, ולא ליצירות שונות בהשתתפות אחד מן השחקנים/יוצרים בקבוצה. נראה לי… להמשך קריאה
יכול להיות שאני תמים, אבל אני עדיין מאמין שכאשר כותבים ובמאים עובדים על פרויקט כלשהו, הם עושים זאת מסיבה מסוימת. גם כשמדובר ברימייק למקור ספרותי מוכר. אם הבמאי הבריטי המוכשר והמוצלח לרוב בן וויטלי לקח על עצמו את הגרסה החדשה לרומן הגותי "רבקה" (Rebecca) של דפני דה מוריאה, משהו בסיפור בטח נגע בו אישית. הוא ודאי הרגיש כי הוא יכול… להמשך קריאה
בניגוד לרוב המוחלט של הטקסטים בסריטה, פוסט זה יתמקד בסדרת טלוויזיה ולא בסרט קולנוע. מדובר בחלק ראשון מתוך סדרת פוסטים מתוכננת אודות הקבוצה הקומית הקרויה "מונטי פייתון", שאף כתיבה עליה לא יכולה להיות שלמה עם שמירה על הרגלים או שימוש במוסכמות. כפי שאנסה לטעון בעיקר בפוסט הזה, מה שייחד את הפעילות המשותפת של הקבוצה הוא לא רק ההומור, אלא גם… להמשך קריאה
תגובות אחרונות