• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

סיכום 2015: סיכום הסיכומים ופודקאסט בונוס – הסרטים הגרועים של השנה

31 בדצמבר 2015 מאת מערכת סריטה

רגע לפני ש-2016 מגיעה כדי לנסות ולהתעלות על קודמתה, אנחנו עוצרים להביט בפעם האחרונה על העליות והמורדות של מי שעוד רגע תהיה אשתקד. הפוסט המערכתי המכונה ״סיכום הסיכומים״ נוצר בשנתו השנייה של הבלוג, ומלווה אותנו מאז (הנה סיכומי 201120122013, 2014). מטרתו הייתה לאגד בלינק אחד את כל המילים שהרעפנו על השנה החולפת בסיכומים האישיים או הקבוצתיים, אבל מהר מאוד הוא גם למקום שבו אנחנו מנסים גם לשבור מעט את השטאנץ הקבוע שלנו, וכמובן גם לפרגן לסיכומי שנה של אחרים. על ההפתעה השנתית שהכנו לכם ולכן תוכלו לקרוא בהמשך, אבל לפני כן רק נזכיר שהיום גם הגיע הדדליין להגשת הביקורות לתחרות שלנו ושל המכון הפולני, שמזכה בטיסה לחו״ל. וכעת, קצת סדר בכל הכאוס המילולי שעוררנו כאן במהלך השבוע ואז חוות הלינקים של עמיתינו מרחבי הרשת ומעבר לה.

סיכום מחצית – הסיכום החצי-שנתי המסורתי של אור שתמיד מוכיח את עצמו כאחד הנקראים בבלוג.
סיכום תשע״ה – סיכום השנה העברית בקולנוע הישראלי של אורון, הפעם עם נספח על מסורת.
סיכום אימה – פינת ״אימת החודש״ של אור תופחת למפלצת המכילה בתוכה את הטוב והרע של קולנוע האימה.
רגעי השנה – פורמט הסיכום השנתי הקבוע של אור, בו הוא שב אל הרגעים הקולנועיים הגדולים והזכורים.
הניצחונות וההפסדים – גרסת אורון המחודשת לסיכום השנה, עם חלוקת פרסים-ללא-פרסים למצטיינים ולמבאסים.
מגמות ומשמעותן – חתך רוחבי של השנה בקולנוע דרך עיניו של עופר, שהכתיר את 2015 כשנת הנוסטלגיה.
סרטי השנה – העשיריות של אור, עופר ואורון, המורכבות מהסרטים הכי הכי שהופצו בקולנוע וגם מאלה שלא.
אנשי ונשות השנה – עשר הפרסונות הקולנועיות שעשו לנו את השנה והפכו אותה למה שהיא, כולל נספחים.

אז אחרי כל זה, מה בעצם סרט השנה של סריטה?

לא בטוח שהיינו מצליחים לבחור בעזרת דיון רק סרט אחד, אבל אלוהי המתמטיקה כאן כדי לעזור. ברשימות סרטי השנה שלנו הקפדנו על הפרדה בין סרטים שהופצו מסחרית בבתי הקולנוע וכאלה שתפסנו בכל דרך אחרת, וכדי לכבד זה את זה גם נתנו לכל אחד את המקום שלו. אבל בסיכום הסיכומים אפשר גם לנסות ולייצר עשיריה משוקללת, כזו שתהיה משותפת לשלושתנו ולא תבדיל בין סרטים מופצים לאחרים. השנה יש בדיוק 11 כאלה, אז חבל לא לכלול את כולם, מה גם שכופפנו קצת את החוקים כבר בשנה שעברה. החמישיה הראשונה מורכבת מסרטים שנמצאו אצל כל אחד ואחד מחברי הבלוג, ובהמשך סרטים שהיו משותפים לשניים. הדירוג בוצע על פי המיקום הממוצע של כל סרט ברשימות בהן הוא מופיע, לפי הכלל שכמה שהמספר נמוך יותר, כך המיקום הסופי יהיה גבוה יותר. וזה מה שיצא:

11. ״אנטוניה.״ (10) – ההפתעה מפסטיבל חיפה שנועלת את הרשימות של אור ועופר, עושה זאת גם כאן.
10. ״אנומליסה״ (7.5) – הרפתקאת האנימציה של צ׳ארלי קאופמן שגרמה לנו להתאהב ושברה את הלב.
9. ״היורד למעלה״ (7) – מופע הקוסמות של אלעד קידן, והישראלי הראשון (ולא האחרון) ברשימה.
8. ״נעורים״ (4.5) – אין סיכום שנה בלי פאולו סורנטינו, והוא ודאי יהיה כאן עם אותו הסרט גם בשנה הבאה.
7. ״לוויתן״ (3) – הבטחנו שסרטו המוזהב של אנדריי זביאגינצב ישוב אלינו, ואכן כך.
6. ״חדר מנוחה״ (2) – ג׳רמי סולנייה, מאנשי השנה שלנו, מתפוצץ על המסך חזק יותר מאי פעם.
5. ״מידות רעות״ (6.3) – מכאן ואילך תמצאו סרטים שנכנסו לכל העשיריות, ואין כמו פ.ת. אנדרסון כספתח.
4. ״הלובסטר״ (5.3) – הסרט הכי טוב השנה שלא הופץ בבתי הקולנוע, אבל כיכב בפסטיבלים.
3. ״הגננת״ – (4.3) – הסרט הישראלי של השנה, איך שלא נסתכל על זה.
2. ״הקול בראש״ (3) – יצירת המופת המונפשת של פיקסאר מסתפקת בסגנות, אבל תישאר בליבנו לעד.
1. ״כוח עליון״ (2) – שלוש פעמים מקום שני שווים אצלנו למקום הראשון בשקלול הכללי, והשמחה רבה.

לפחות לגבי המקום הראשון, אל תמהרו להשלים אותו או להקדיש לו צפייה שנייה באמצעים הביתיים החביבים עליכם ועליכן. ייתכן שיהיו לנו בשורות על דרך חגיגית יותר לצפות בו כבר בשבוע הבא, אבל כעת עדיין לא הזמן לבשורות.

המנצח ״כוח עליון״ מציץ מעבר לכתף כדי לוודא שהוא באמת ראשון ולא שני שוב

המנצח ״כוח עליון״ מציץ מעבר לכתף כדי לוודא שהוא באמת ראשון ולא שני שוב

סיכומים של אחרים:

אורי קליין – מבקר הקולנוע של ״הארץ״, עם העשיריה הפרטית שלו שחציה משותפת איתנו ואת חלקה לא ראינו בא.
עכבר העיר – אתר התרבות שמעסיק את אור ואורון, בוחר ב״את לי לילה״ כסרט השנה, בעוד הגולשים מעניקים את התואר ל״הקול בראש״ בקטגוריה הבינלאומית ואת ״באבא ג׳ון״ כישראלי המצטיין.
סינמסקופ
– בלוג הקולנוע של יאיר רוה, בוחר את סרטי השנה שלו, ועל הדרך מציין גם מי בלט בקופות הכרטיסים ועוד.
עיניים גדולות – טור הקולנוע של אבנר שביט ב״וואלה!״, מפרק את השנה הקולנועית לחמשת הרגשות של ״הקול בראש״. רעיון מקסים וביצוע מקורי.
עין הדג – מקדש הקולנוע של דורון פישלר, לא סיים עדיין לבחור יחד עם גולשיו את סרטי השנה, אבל מזמין לחגוג הערב באירוע מיוחד.
האוזן השלישית – הבית השני שלנו, עם נבחרי השנה שלהם, שמצליחה להיות הפעם צפויה ומתבקשת אבל גם מפתיעה למדי.
אתר סרט – משקלל הצבעות של מבקרים מרחבי ישראל (כולל אותנו) ומציג את 20 סרטי השנה.
אום כולתורה – בלוג התרבות של נטליה ירמין עם סיכום קולנועי בשני חלקים.
בנימין טוביאס – מבקר הקולנוע של ״ידיעות אחרונות״ בסיכום פייסבוקי עם פחות רגעי ״דווקא״ מהצפוי.
אידיבי – ומבקרו הקבוע יונתן דורון, עם סיכום השנה שלו שמוצא את הטוב גם בסרטים הפחות טובים לטעמו.
נעמה רק – מהבלוג ״אני בסרטים״ עם סיכום שנה שיכול להתחרות בנו מבחינת אורך, ובחירות משמחות.
שני קיניסו – איש סריטה הצעיר, בוחר את העשיריה שלו בבלוג ״הרפתקה״ של איתי עמוס.
עיניים פקוחות – של מבקר הקולנוע הארגנטינאי רוג׳ר קוזה, מאגד כמדי שנה עשרות אנשי קולנוע מכל התחומים והארצות (כולל אורון). מדובר בסיכום השנה המפורט והאובססיבי שתמצאו ברשת, ששווה תרגום מספרדית ודקה או שעה מהזמן שלכם ושלכן. למקום הראשון שם הגיע ״בית קברות מפואר״ של אפיצ׳טפונג ווירסתקול, ואת המקום השני תפס ״המתנקשת״ של הו שיאו-שיאן.

אם שכחנו מישהו או משהו, זה לגמרי לא בכוונה ונשמח לראות עוד לינקים לעוד סיכומים חיצוניים באיזור התגובות. אגב, גם הבלוג עצמו מסכם שנה בעורו החדש, שעל-פי הסטטיסטיקות שבידינו הייתה המרשימה בתולדותיו מבחינת תעבורה, אבל האמת היא שהרגשנו את זה בעוד מקומות. בעיקר שמחנו לראות באתרים אחרים כל מיני פינות אימה חודשיות, דיונים על קולנוע ישראלי, סקירות על סרטי עבר, או אפילו את המונח ״סקירה״. זה מאוד מחמיא וזוהי תרומתינו הצנועה לשיח הקולנוע בשפה העברית.
cemeteryofsplendour

"בית קברות מפואר״ משכיב את השנה הזו לישון

פודקאסט בונוס – הסרטים הגרועים של השנה

בשנה שעברה איגדנו יחדיו את 30 הסרטים הגרועים ביותר על-פי סריטה, אבל ויתרנו על שיחת הסיכום הפודקאסטית. השנה החלטנו לאחד, וישבנו לבחור את העשיריות הפרטיות של כל אחד מאיתנו מתחתית הרשימה השנתית, ולספר אותם אחד לשני (לשלישי) בערב משעשע של הוצאת קיטור. מעין ״תשליך״ שנועד להיפרד מכל מה שעשה לנו רע בבתי הקולנוע בשנה החולפת, כדי שנוכל להגיע טהורים וזכים לבאה אחריה. פשוט כי בדרך כלל אנחנו חיוביים, אז הרווחנו את הזכות. שימו לב שככל שאנחנו מטפסים במעלה הרשימה כך השיחה מתלהטת, אבל חשוב להדגיש שהכל נאמר בהומור. טוב, הרוב. כרגיל, הפודקאסט זמין באתר אייקאסט, ואפשר לשמוע אותו שם, אפשר לשמוע את הקובץ בחלון נפרד (קליק ימני ושמירה למחשב להאזנה במועד מאוחר יותר), או ללחוץ פליי בנגן כאן למטה.

היי שלום 2015, אנחנו הולכים לרקוד ולנוח לסירוגין, לא בהכרח בסדר הזה. מוזמנים ומוזמנות להצטרף, ותודה שאתם קוראים ואתן קוראות.

exmachina

תגובות

  1. יוסריאן אחד הגיב:

    אתם צוחקים, נכון?
    הקול בראש? 😀

  2. It הגיב:

    תודה רבה על הסיכומים המרתקים לקריאה. אשמח לשמוע את הפודקאסט אך הקובץ לא עובד בפלאפון 🙁

  3. אורי הגיב:

    הערה קטנטנה: "סרט עם קתרין דנב" [מפודקאסט הגרועים]כן יצא להפצה מסחרית רגילה, דרך "סרטי אורלנדו"

  4. אורון שמיר הגיב:

    תגובה כללית ואז מרוכזת:

    כללית – תודה רבה וכנה לכל מי שהגיב או הגיבה לנו לאורך סיכומי השנה, השקענו בהם לא מעט זמן ומרץ והכל היה שווה בזכות הקריאה והתגובות.

    יוסריאן 1 – אנחנו צוחקים, בוכים, וחווים קשת רגשות שלמה מ״הקול בראש״, סרט שתוכל למצוא בכמעט כל רשימת סיכום שנה בארץ או בחו״ל.

    איט – העלתי את הקובץ מחדש לאייקאסט, וגם הטמעתי שוב את הנגן. אצלי באייפון הוא עובד, ואצלך?

    אורי – תודה, אז לא לחינם השמצנו 🙂

    1. It הגיב:

      עובד כעת. תודות רבות!

    2. גדעון לב הגיב:

      אתם יודעים שלא צריך לקחת את קינגסמן ברצינות נכון?

  5. royan הגיב:

    זהו, עשיו סופית קראתי הכל והיה מרתק, תודה לכם על העבודה המבורכת!
    אני עוד מנסה להבין את סרטי השנה שלי, אבל שישה שבטוח יהיו שם:
    – הגגנת. יצירת מפוארת שקשה שלא להרגיש גאווה על כך שנוצרה כאן אצלנו.
    – הלובסטר. סרט ענק ופספוס ענק עוד יותר של המפיצים. מקווה לכתוב עליו באריכות בקרוב.
    – סוף הסיור. מילה במילה מה שכתבתי על הלובסטר. וג'ייסון סיגל מוכיח למה הוא שחקן ענק.
    – כוח עליון. וואו איזה סרט עצום. קשה לראות, קשה להסיר את העיניים.
    בירדמן. אני יודע שאתם לא אהבתם במיוחד, אני עפתי לגמרי. איניריטו ולובצקי עם קרקס של קולנוע.
    – אנומליסה. צ'ארלי קאופמן חוזר! זה הכל.

  6. מיכאל גינזבורג הגיב:

    הלובסטר די מאכזב. מתחכם ומרושע שלא לצורך. פון טרייר היה עושה מזה מטעמים. זה סרט עם רעיון מבריק אבל התסריט חלול ונעדר אמירה פורצת דרך, נשען על ייצוגים ידועים של אבסורד המונוגמיה. וואחאד פספוס.

להגיב על אורון שמירלבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.