אז מה יהיה לנו קאן: תחזית לקראת פרסום הבחירה הרשמית של פסטיבל קאן 2017

בשנים האחרונות סקרתי בבלוג זה את סרטי התחרות בפסטיבל קאן, פסטיבל הקולנוע החשוב בעולם, זמן קצר לאחר שפורסמו. השנה, אני מנסה להקדים את הפרסום ולסקור את הסרטים שיהיו בולטים בתחרות לפני שתתפרסם הבחירה באופן רשמי. יש בכך מימד של הימור, שכן תמיד יש כמות מסוימת של הפתעות בבחירה של הפסטיבל, גם אם היא צפויה ברובה. כמו כן, אין לי יכולת לדעת איזה סרטים בכלל הוגשו לפסטיבל וייתכן שחלק מן הסרטים שאזכיר בפוסט לא הושלמו בזמן, או שחברת ההפקה שלהם בחרה שלא לשלוח אותם לפסטיבל מסיבה זו או אחרת. מפיקים אמריקאים מעדיפים לרוב לוותר על הפסטיבל ולשחרר את הסרטים סמוך יותר לעונת הפרסים. בנוסף, במהלך הכנת פוסט זה למדתי כי גם סרטו החדש של עבדלעטיף קשיש שזכה לא מכבר בפרס דקל הזהב, כנראה לא הוגש בגלל שיקולים של המממנים. מצד שני, ייתכן ובסופו של דבר הוא בכל זאת ימצא את עצמו בפנים.

בגדול, אנשי פסטיבל קאן מעדיפים בעיקר סרטים של יוצרים שכבר השתתפו בעבר בתחרות, או לפחות הציגו סרט באחת ממסגרות המשנה. זכייה בפרס בכיר בפסטיבל ונציה או ברלין עשויה להוות תחליף לכל זה. דבר נוסף אשר משפר את סיכויי ההשתתפות בפסטיבל הוא ליהוק של כוכבי קולנוע מוכרים. לעומת זאת, בשנים האחרונות בקאן זוכים לביקורת על כך שהם לא מכניסים לתחרות מספיק קולות חדשים בכלל ומספיק במאיות בפרט, כך שגם זה יוכל להיות שיקול לגבי סרטי התחרות. הפסטיבל גם תמיד מציג מספר סרטים צרפתיים בתחרות הראשית וכך כנראה יהיה גם השנה, שכן חלק ניכר מן הבמאים הצרפתיים המוכרים כיום השלימו סרטים חדשים.

הבחירה הרשמית של הפסטיבל תפורסם ביום חמישי, ה-13 לאפריל. היא תכלול מלבד התחרות הרשמית, שאליה מכוונים רוב הסרטים, גם את מסגרת מבט מסוים, אשר בה לרוב יש סרטים של במאים צעירים יותר או לחילופין יצירות הרחוקות מעט יותר מן המיינסטרים. כמו כן יפורסמו מספר סרטים שיוקרנו מחוץ לתחרות – סרטים הוליוודים שלא רוצים להתחרות, סרטים של במאים שהפסטיבל מעריך אבל מרגיש כי הסרט החדש שלהם לא בדיוק מתאים לתחרות, סרטים על קולנוע וסרטי חצות פרועים יותר. סרטים שלא יוכרזו בבחירה הרשמית עדיין יכולים להיות חלק מן הפסטיבל וזאת במסגרות המשנה "השבועיים של הבמאים" ו"שבוע המבקרים", אשר מתפרסמות כמה שבועות לאחר הבחירה הרשמית. סרטים אחרים עליהם תקראו בפוסט זה שבכל זאת לא יוצגו בפסטיבל בשום מסגרת, כנראה ימצאו את דרכם לפסטיבל אחר בהמשך השנה, דוגמת ונציה, או שיופצו בלי פסטיבל גדול מאחוריהם.

המטרה של פוסט זה, מעבר להימור הספורטיבי, הוא גם לספק הצצה אל מה שצפוי לנו בחודשים הקרובים בעולם הקולנוע האמנותי. אני מניח שיהיו שניים-שלושה סרטים בתחרות של קאן שלא כתבתי כאן, ואפשר לקוות כי אחד מהם יהיה ישראלי, אף על פי שבחרתי לא לכלול תוצרת מקומית בפוסט זה. סדר הסרטים הוא לפי כמות הסיכויים שלהם להיות חלק מן התחרות, להערכתי כמובן. אם הסרט הראשון, למשל, לא יהיה חלק מן התחרות אחשוב שמדובר במתיחה. שמות הסרטים אינם בהכרח סופיים, ושמות הסרטים בעברית הם תרגום שלי ולכן בהכרח לא סופיים. אני סוקר כאן בקצרה ארבעים סרטים, כאשר בערך חצי מהם אכן יכולים להיות בסופו של דבר בתחרות ואני מניח כי לפחות 15 מתוכם אכן יהיו בה. אולי זו אופטימיות גדולה מדי בכישורי החיזוי שלי לגבי סרטים שכמעט אף אחד לא ראה. לגבי חלק מהם קיים ספק אם הם אכן גמורים, ובלא מעט מקרים ייתכן והשמטתי סרט רק מכיוון שחשבתי שהוא לא יהיה מוכן בזמן. בכל מקרה, זו רק תחזית.

לואי גארל בתור ז׳אן-לוק גודאר, בסרטו החדש של מישל הזנוויציוס. יהיה או לא יהיה בקאן?

Happy End
סוף טוב

הבמאי: מיכאל האנקה, הבמאי האוסטרי שהפך ממי שמשוייך לקולנוע אלים לבמאי האירופאי הפעיל הידוע והמעוטר ביותר. שני סרטיו הקודמים, "אהבה" ו"סרט לבן", זכו בדקל הזהב, הפרס הכי גדול בפסטיבל קאן, כמו גם בהערכה ביקורתית כמעט גורפת. בעברו גם זכייה בפרס הבמאי בפסטיבל על "מחבואים" ופרס חבר השופטים על "המורה לפסנתר". בסך הכל הוא התחרה שש פעמים בתחרות הרשמית. זכייה שלישית בדקל הזהב תהווה תקדים, אבל האמת שקשה להמר נגד זה.
כוכבים: יקירת הפסטיבל איזבל הופר, אגדת הקולנוע ז'אן-לואי טרנטיניאן וגם מתייה קסוביץ', בעצמו זוכה עבר בפרס הבימוי בקאן.
על מה הסרט: זהו סרט אנסמבל כאשר במוקד שלו יהיה סוג של מבט על משפחה צרפתית, החיה בקרבת מחנה פליטים שגם מן הסתם יהיה חלק מרכזי בעלילה. האנקה עסק באופן שבו ההגירה משנה את פני החברה האירופאית וחושפת בה פגמים מוסריים הרבה לפני שזה היה נושא בוער בחדשות. לא הרבה ידוע על העלילה עצמה מעבר לנקודת המוצא (אני מהמר שיהיו דמויות בשם ז'ורז' ואן), אבל גם כך זה נראה כמו סרט שנוצר על ידי מחולל סרטים שזוכים בפסטיבלים.

Wonderstruck
השתאות

הבמאי: טוד היינס, יקיר האינדי האמריקאי, שהיה בקאן לפני שנתיים עם ״קרול״ ובעבר עם ״ולווט גולדמיין״. הוא ביים גם את ״הרחק מגן עדן״ ו״אני לא שם״, בין היתר. כאמור, רוב הסרטים שמכוונים לאוסקר מדלגים על קאן, אבל הקולנוע של היינס מתאים לרוב יותר לפסטיבל הצרפתי מאשר לטעם האמריקאי.
כוכבים: ג'וליאן מור בתפקיד כפול, מישל וויליאמס, טום נונאן.
על מה הסרט: עיבוד לספר של בריאן סלזניק, שכתב גם את ״הוגו״. במינסוטה, בשנות השבעים, נער החי עם דודיו לאחר מותה של אמו מנסה לגלות  מי היה אביו. הסיפור שלו מסופר במקביל לסיפור של נערה חירשת בניו ג'רזי חמישים שנה קודם, הבורחת מביתה על מנת לפגוש שחקנית קולנוע אילם שהיא מעריצה, אשר מופיעה בניו יורק. מתגלה כי הקשר ביניהן הוא יותר מקשר של מעריצה וכוכבת, ושלא במקרה, המפגש מתרחש בשנת 1927, השנה שבה הסרטים המדברים החלו להצליח. שני הסיפורים גם משתלבים ונפגשים.

The Killing of a Sacred Deer
הריגה של אייל קודש

הבמאי: יורגוס לנטימוס, השם המוכר יותר מן הקולנוע היווני הפרוע החדש בזכות סרטים כמו ״שן-כלב״ ו״אלפים״. עבר לקולנוע דובר האנגלית ולתחרות בפסטיבל קאן עם ״הלובסטר״ לפני שנתיים, מה שהקנה לו את פרס חבר השופטים.
כוכבים: קולין פארל שב לשתף פעולה עם הבמאי, יחד עם ניקול קידמן ואלישיה סילברסטון.
על מה הסרט: זוג משמש כמשפחה אומנת לילד מתבגר, מה שמתגלה כמשימה אשר מפרקת את חיי המשפחה ודורשת הקרבה קשה ומזעזעת במיוחד מן הבעל, בבגלל שמדובר בנער בעייתי באופן חריג. גם האם הביולוגית של הנער נמצאת בתמונה. הסרט מבוסס כנראה באופן חופשי על מקרה אמיתי וצפוי להמשיך את הנטייה של הבמאי לסנסציוניות על מנת לחשוף את הפגמים במבנה החברתי האנושי.

Loveless
נטולי אהבה

הבמאי: אנדריי זבייגינצב, הבמאי הרוסי הכי מעוטר מן הדור האחרון. זכה בקאן בפרס התסריט על סרטו הקודם ״לוויתן״, ביים גם את ״ילנה״ (ציון לשבח במסגרת מבט מסוים), ״השיבה״, ו״הגירוש״ (שהתחרה בקאן).
כוכבים: –
על מה הסרט: התפרקות של משפחה נטולת אהבה. זוג נשוי עסוק בריבים קשים אך חוזר לשתף פעולה כאשר בנם בורח מן הבית בעקבות הריבים. נושא של משפחה לא ממש מתפקדת עובר בכל סרטי הבמאי ויש לשער כי גם אם תיאור העלילה נשמע צנוע, זה הולך להיות קולנוע מפואר (התמונה מראש הפוסט לקוחה מתוך הסרט).

Gentle Creature
יצור עדין 

הבמאי: סרגיי לוזניצה האוקראיני, במאי תיעודי-ניסיוני לרוב, עלילתי מדי פעם, בעל סגנון ייחודי ומאתגר תמיד. עד כה, בכל פעם שביים פיצ'ר עלילתי הוא היה בתחרות, כלומר עם ״אושר שלי״ ו״בערפל״.
כוכבים: –
על מה הסרט: כנראה עיבוד לסיפור של דוסטויבסקי באותו שם. אישה החיה בכפר קטן ברוסיה של ימינו מקבלת בחזרה מכתב ששלחה לבעלה המצוי בכלא ויוצאת לכלא על מנת לברר מה עלה בגורל בעלה. מי שמכיר את הסיפור יודע שזו לא העלילה שלו. הבמאי טוען כי בסרט יהיה שילוב של הטרגי והקומי.

Thelma
תלמה

הבמאי: יואכים טרייר, הבמאי הנורווגי שפרץ עם ״רפריז״ ו״אוסלו, 31 באוגוסט״. בתחרות בקאן השתתף עם סרטו דובר האנגלית ״Louder Than Bombs״ שנקרא בעברית ״השקט שבפנים״ מה שמעורר חשש שמא גם הפעם לא ידעו לתרגם את שם סרטו החדש בארץ, אפילו אם הוא קרוי על שם דמות.
כוכבים: –
על מה הסרט: הפעם טרייר מביים מותחן על צעירה שעוברת לאוסלו לצרכי לימודים באוניברסיטה, מתאהבת ואז מגלה כי יש לה כוחות על-טבעיים. נשמע כמו צעד מעניין בקריירה של טרייר וגם כנושא שיכול להרחיק אותו מן התחרות.

The Square
הכיכר

הבמאי: רובן אוסטלונד, הילד הרע או המוזר של הקולנוע השבדי העכשווי, שהקולנוע שלו דווקא מחושב, נוגה ופורץ מוסכמות. מוכר בארץ בזכות סרטו האחרון, ״כוח עליון״, שזכה בציון לשבח במסגרת מבט מסוים, וביים גם את ״משחק״ הנהדר. אורח קבוע במסגרות המשנה של קאן ונראה כי הוא הרוויח את הזכות לקפוץ לתחרות.
כוכבים: אוסטלונד עובר לשפה האנגלית ומלהק את דומיניק ווסט ואליזבת מוס.
על מה הסרט: מנהל מוזיאון יוצר מיצג אמנותי המכיל כיכר בו אנשים יכולים לפרוק מתחים. היוזמה יוצאת משליטה והופכת לניסוי חברתי אכזרי, או משהו כזה. ייתכן ועדיף לא לדעת יותר מדי ורק לקוות כי תהיה הזדמנות לצפות בסרט בארץ בקרוב.

״The Square״ של רובן אוסטלונד

Ishmael’s Ghosts
רוחו של ישמעאל 

הבמאי: ארנו דפלשן, במאי צרפתי שהוא אורח קבוע בקאן. בתחרות הרשמית הוא היה חמש פעמים עם סרטים כמו ״סיפור חג״ ו״ג'ימי פ.״. סרטו הקודם, ״זכרונות נעורים״ זכה במסגרת הצד של הפסטיבל, השבועיים של הבמאים.
כוכבים: או לה לה – לואי גארל, שרלוט גינסבורג, מריון קוטיאר, אלבה רורוואכר, ומתייה אמלריק.
על מה הסרט: אמלריק מגלם במאי שעומד לצאת לצלם סרט חדש, אך האקסית שלו מנסה לחזור לחייו ומשבשת הרבה מאוד דברים, בסרט שבטח משלב יופי חזותי עם דיאלוגים עמוסים. יש לציין כי האקסית שבה לחייו מעולם המתים.

The Beguiled
הנקמניות

הבמאית: סופיה קופולה, "הבת של" שמצליחה גם בתור עצמה. בתחרות בקאן היא הייתה עם ״מארי אנטואנט״ ובמבט מסוים עם ״בלינג רינג״. היא גם זכתה באריה הזהב בפסטיבל ונציה על ״אי שם״ ובאוסקר על התסריט של ״אבודים בטוקיו״. אני הכי אוהב את סרט הביכורים שלה, ״חמש ילודת יפות״. 
כוכבים: קולין פארל וניקול קידמן, שכנראה הולכים השנה ביחד, בנוסף לקירסטן דאנסט ואל פנאינג שחוזרת לשתף פעולה עם הבמאית.
על מה הסרט: במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, חייל פצוע תופס מחסה בבית ספר פרטי לבנות בשטח האויב, שם נרקמים מספר קשרים בינו לבין הנערות והנשים הצעירות במקום. דון סיגל כבר עשה סרט על פי הרומן עליו מבוסס הספר, ובינתיים נצמדתי לכותרת העברית אשר הודבקה לסרטו. יש להניח שסרטה של קופולה יהיה יותר מרהיב חזותית, אבל אולי גם יותר ריקני. בכל מקרה, יש לציין כי עד כה קופולה הייתה בקאן דווקא עם סרטיה הפחות הטובים.

Okja
אוקג׳ה

הבמאי: בונג ג'ון-הו, הבמאי הקוריאני הכי פופולרי במערב, בזכות סרטים כמו ״זיכרונות מרצח״, ״המארח״ ולאחרונה גם ״רכבת הקרח״ דובר האנגלית. בקאן הוא היה במבט מסוים עם ״אמא״ ועדיין לא היה בתחרות הרשמית. בהחלט הגיע הזמן.
כוכבים: שליטת היקום טילדה סווינטון, ג'ייק ג'ילנהול, פול דאנו, לילי קולינס ושירלי הנדרסון בקאסט דובר האנגלית. יש גם לא מעט קוריאנים.
על מה הסרט: ילדה קטנה מנסה למנוע מתאגיד גדול לקחת ממנה את חיית המחמד הייחודית שלה, יצור גדול וידידותי ששמו כשם הסרט. זוהי הפקה של נטפליקס ולא ברור כיצד פסטיבל קאן, שיכול להיות שמרני, יתייחס לפרויקט הזה, שנשמע מרתק.

Dark Glasses
משקפיים קהים

הבמאית: קלייר דני, מן השמות הגדולים של הקולנוע הצרפתי מאז שלהי שנות השמונים, אז התחרתה בקאן עם סרטה הראשון, ״שוקולד״. מאז, באופן כמעט בלתי-נתפס, היא לא שבה לתחרות, אף על פי שביימה סרטים מוערכים כמו ״עבודה טובה״, ״חומר לבן״ ו״הפולש״.
כוכבים: ז'ראר דפרדייה, ולריה ברוני-טדסקי, ג'ולייט בינוש – שמות שקאן אוהבים במיוחד והזדמנות עבורם לתת מקום בתחרות לבמאית מקומית.
על מה הסרט: עיבוד לספר ״A Lover's Discourse: Fragments״ של הפילוסוף רולאן בארת', ספר שמורכב מפרגמטים, חלקם נרטיבים וחלקם מופשטים, בהם הנאהבים מנסים לפרק ולהגדיר מחדש את המבנה של האהבה. זה ללא ספק יהיה מיוחד ויוצא דופן, אולי יותר מדי יוצא דופן עבור התחרות.

The Third Murder
הרצח השלישי

הבמאי: הירוקאזו קורה-אדה, הבמאי היפני הפורה שסרטו הקודם, ״אחרי הסערה״ בדיוק יוצא בשבוע הקרוב להקרנות בארץ אחרי שהשתתף במסגרת מבט מסוים בקאן. בתחרות הרשמית קורה-אדה השתתף ארבע פעמים, כולל זכייה בפרס חבר השופטים על סרטו ״סיפור משפחתי״, סרט שכותרו יכולה לתאר בערך כל סרט של הבמאי.
כוכבים: –
על מה הסרט: עורך דין ממונה לסנגור במשפט רצח. הנאשם כבר הורשע ברצח קודם לפני כ-30 שנה והודה ברצח בו הוא מואשם, אך לפרקליט יש ספקות לגבי המקרה, כאשר הוא מנסה למנוע מן הלקוח שלו להיות מוצא להורג. נשמע כמו שינוי כיוון מסוים ביצירה של הבמאי. לא בטוח האם הסרט יושלם בזמן לפסטיבל.

You Were Never Really Here
לא היית כאן 

הבמאית: היוצרת הסקוטית המבריקה לין רמזי, שכל סרטיה הוצגו בקאן, האחרון שבהם ״חייבים לדבר על קווין״ בתחרות.
כוכבים: חואקין פיניקס. צריך יותר מזה?
על מה הסרט: חייל משחורר שחזר ממלחמה מנסה להציל נערה שנופלת לרשת של סחר בנשים – ניסיון אשר מסבך אותו מעבר למה שציפה. תסמכו על הבמאית שהסרט יהיה לא יהיה רק נוקב מבחינת נושאי העיסוק, אלא גם בעל חזון אסתטי מוקפד ומדויק. לא בטוח שהמפיקים של הסרט הזה שמתרחש בארה"ב ירצו שהבכורה תהיה בקאן, אבל בכל מקרה זה אחד מן הסרטים המצופים של השנה.

Claire’s Camera
המצלמה של קלייר 

הבמאי: הונג סאנג-סו, במאי קוראיני בעל סגנון אישי הדן באקט של לספר סיפור וברגעים מפוספסים בחיים. הוא גם במאי שעובד מאוד מהר – השנה הוא כבר הציג סרט בפסטיבל ברלין וכרגע הוא מצלם את סרטו הבא. הוא זכה במבט מסוים על סרטו המקסים ״האהאהאהא״ והתחרה בתחרות הרשמית עם שלושה סרטים אחרים.
כוכבים: איזבל הופר, ששיתפה פעולה עם הבמאי בסרט ״במדינה אחרת״, וכאמור יכולה להיות מוכתרת למלכת הפסטיבל במידה והיא חפצה בכך. לא בטוח אם היא השחקנית הראשית בסרט.
על מה הסרט: כמו במקרים רבים ביצירה של הבמאי, הגיבורה היא סופרת וגם מורה בבית ספר. מן הסתם הסרט יעסוק גם באקט של הכתיבה ושל הצילום. אבל הדבר המעניין הוא המקום בו הסרט צולם: קאן, במהלך הפסטיבל של שנה שעברה.

Jeannette
ג'נט

הבמאי: ברונו דומון, מחשובי הבמאים הצרפתיים בימינו. בקאן הוא זכה בפרס מצלמת הזהב על ״חיי ישו״ ובפרס חבר השופטים על ״האנושיות״ ו״פלנדריה״. בשנה שעברה הציג בתחרות את הקומדיה המטורפת ״מפרץ ההיעלמות״.
כוכבים: לפי מה שהבנתי, טרם פורסם. אף כי הסרט כבר מוכן.
על מה הסרט: העיבוד הקולנועי מספר 1,676 לסיפורה של ז'אן דארק. אבל למי שנמאס לו מן הסיפור המוכר, הפעם זה מיוזיקל ואני מקווה כי הסרט ישלב בין הרוחניות של חלק מסרטי הבמאים עם ההומור הפרוע של סרטיו האחרונים.

ז׳אן דארק צעירה ומוזיקלית על פי ברונו דומון

Dark River
נהר אפל

הבמאית: קלאו ברנרד, במאית בריטית מוכשרת שסרטה העלילתי הקודם, ״הענק וגנו״, הוצג במסגרת השבועיים של הבמאים בקאן.
כוכבים: רות ווילסון, שון בין, מארק סטנלי.
על מה הסרט: בעקבות מות אביה, אישה חוזרת לכפר בו גדלה לאחר שלא ביקרה בו שנים. היא מנסה לזכות בחזקה על החווה המשפחתית, שהיא סבורה כי ירשה. על פניו, זה נשמע כמו סיפור של חזרה הביתה ובחינה מחדש של החיים והמורשת לאחר ניתוק מן השורשים. אבל ברנרד הוכיחה בעבר כי היא לוקחת חומרים מוכרים למקומות לא שגרתיים.

Downsizing
צמצום

הבמאי: אלכסנדר פיין, עוד במאי אמריקאי שבטח ישמח להציג בקאן. מצד שני ייתכן כי המפיקים שלו יחששו לחשוף את הסרט מוקדם מדי לפני עונת האוסקר. בתחרות בקאן הוא היה בעבר עם ״אודות שמידט״ ו״נברסקה״, אבל סרטו החדש לא עוסק בקשיש במסע ברחבי ארה"ב.
כוכבים: מאט דיימון, קריסטן וויג, דונלד טראמפ (סליחה, אלק בולדווין), כריסטוף וולץ, ניל פטריק האריס, ולורה דרן, שאביה ברוס זכה בפרס השחקן בקאן על סרטו הקודם של פיין.
על מה הסרט: סאטירה עם יסוד של פנטזיה. הכותרת רומזת על מהלך התייעלות כלכלית של תאגיד, אבל גיבור הסרט מחליט לצמצם, כלומר להקטין, דווקא את עצמו, מה שהוא סבור שיהפוך את חייו להרבה יותר פשוטים. הוא חשב כי גם אשתו תבצע את אותו מהלך, אך זו מתחרטת. כן, התקציר הזה הוא של סרט אשר מצפה להיות מועמד לאוסקר בשנה הבאה.

Les gardiennes
השומרות

הבמאי: קזבייה בובוואה, שזכה בפרס הגדול בקאן על סרטו ״על אלוהים ואנשים״. עוד אחד מן הבמאים הצרפתים שמבקרים נוטים לאהוב.
כוכבים: נטלי ביי ובתה, לורה סמט.
על מה הסרט: בצרפת של ימי מלחמת העולם הראשונה הגברים יצאו לחזית והנשים מתחילות לעבוד בעצמן, כמו גיבורת הסרט שנשארת לנהל את החווה המשפחתית עם בתה המתבגרת וההרה. היא שוכרת עובדת ציבורית לעזור במלאכת החקלאות ושם העלילה ממשיכה לעוד כמה תפניות והגדרה מחדש של מקום הנשים בחברה בשעת משבר ובכלל.

The Summit
הפסגה

הבמאי: סנטיאגו מיטרה הארגנטינאי, שזכה בפרס שבוע הביקורת בקאן על סרטו הקודם, ״פאולינה״.
כוכבים: כריסטיאן סלייטר כנציג דוברי האנגלית וקאסט עתיר בכוכבים דוברי ספרדית, בהם ריקרדו דארין, הלנה אנייה, פאולינה גרסיה, אלפרדו קסטרו ועוד.
על מה הסרט: על רקע ועדת פסגה בהרי האנדים, נשיא ארגנטינה ניצב בדילמה אשר מאלצת אותו לבחור בין טובתה של מדינתו או אפילו שמירה על תפקידו לבין העקרונות שלו, כאשר גם מצבו המשפחתי נמצא בסכנה. הסרט מקווה להיות להיט קופתי באמריקה הלטינית וגם לקבל יוקרה של סרט אמנותי. חברת ההפקות שלו הפיקה גם את ״סיפורים פרועים״, שנכנס במפתיע לתחרות הראשית בטרם הפך לסיפור הצלחה מועמד לאוסקר.

ריקרדו דארין ב״The Summit״ של סנטיאגו מיטרה

Superfluous Man
אדם מיותר

הבמאי: קורנל מונדרוצו, הבמאי ההונגרי המגוון שזכה במסגרת מבט מסיום על סרטו ״האל הלבן״ עתיר הכלבים ולפני כן היה בתחרות הרשמית עם ״דלתא״ ו״בן יחיד – פרוייקט פרנקנשטיין״.
כוכבים: –
על מה הסרט: פליט מנסה להיכנס להונגריה ונורה בסמוך לגבול. כתוצאה מן הירי, הוא מקבל את היכולת לרחף. רופא שמבחין בכשרון מנסה לנצל את המצב לטובתו. סוג הסיפור המשלב פנטזיה ונושא חברתי טעון מתאים לתחומי העיסוק של הבמאי.

A Season In France
עונה בצרפת

הבמאי: מהמט סאלח-הארון, במאי יליד צ'אד ואחד מן הבמאים האפריקאים הכי מוערכים בעולם. סרטו ״איש צועק״ זכה בפרס חבר השופטים בקאן בשנת 2010, מאז הוא שב לתחרות עוד פעם נוספת.
כוכבים: סדרין בונייר, אריק אבואניי.
על מה הסרט: פליט ממלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז אפריקאית עובד בשוק בסמוך לפריז שעה שהוא מחכה לאשרת שהייה בצרפת. סיפור אהבה מתפתח בינו לבין אישה מקומית אשר מציעה לו מקום מגורים. הנושא והצורך בייצוג לבמאים הבאים מן היבשת השחורה מעלים את הסיכויים של הסרט להתברג לתחרות.

April’s Daughter
בת אפריל 

הבמאי: מישל פרנקו, מקסיקני-יהודי שזכה בפרס התסריט בקאן על סרטו הקודם, ״כרוני״, ומוכר בעיקר בגלל סרטו המטריד ״אחרי לוסיה״ שזכה בפרס במבט מסוים. יש סיכוי טוב שהוא עבד על התסריט הזה במהלך השהות הארוכה שלו בישראל לפני שנתיים.
כוכבים: אמה סוארס, שהייתה לאחרונה ״חולייטה״ של אלמודובר.
על מה הסרט: אישה חוזרת למקסיקו לאחר היעדרות על מנת לחדש את הקשר עם בתה המתבגרת, רק על מנת לגלות כי זו מצויה בהריון. הניסיונות להתקרב ולעזור רק יוצרים בעיות נוספות ומתחים אחרים. גם זה אחד מן הסרטים אשר לא בטוח אם הבמאי הספיק להשלים בזמן לקאן.

Barbara
ברברה

הבמאי: מתייה אמלריק, בעיקר שחקן עתיר הישגים בגילום טיפוסים נאלחים, אבל גם במאי פורה, שזכה בפרס הבימוי בקאן על ״סיבוב הופעות״.
כוכבים: ז'אן באליבר, אשתו לשעבר של הבמאי שגם מככב בעצמו.
על מה הסרט: ביוגרפיה של זמרת שנודעה רק בשם ברברה, שהייתה כוכבת גדולה בצרפת בשנות הששים. או שזה הסיפור על הבמאי שמנסה לעשות עליה סרט. לא נשמע מבטיח בהרבה, פרט לכך שחומר הגלם קרוב מעט ברוחו ל״סיבוב הופעות״ שאמנם עסק בסוג אחר של בידור, אבל היה סרטו הטוב ביותר של אמלריק כבמאי.

The Workshop
הסדנה

הבמאי: לורן קאנטה, שהפתיע כשזכה בפרס דקל הזהב על סרטו הריאלסטי והנפלא ״בין הקירות״ (הכיתה). מאז הוא עשה עוד סרטים, אבל לא שב לקאן.
כוכבים: מרינה פוה.
על מה הסרט: צעיר המשתתף בסדנת כתיבה בדרום צרפת, במהלכה עליו לשתף פעולה בכתיבת רומן בהדרכת סופרת מתח מצליחה. רוב משתתפי הסדנה נמשכים לכתוב באופן נוסטלגי על העבר של המקום, בעוד גיבור הסרט רוצה לכתוב על כשלי העולם המודרני, מה שמוביל לעימות אלים בינו לבין היתר. בתרחיש האופטימי, זו תהיה גרסת המעמד הקצת-יותר-עשיר ל״בין הקירות״, רק שכיאה לסדנאות כתיבה יוצרת, חלק ניכר מן הכתיבה יתרחש בחוץ.

Based on a True Story
מבוסס על סיפור אמיתי

הבמאי: רומן פולנסקי, שאני לא חושב שיש צורך להציג לקוראי פוסט זה. רק שלוש פעמים בתחרות בקאן, כול דקל הזהב על ״הפנסתרן״.
כוכבים: עמנואל סנייה, אווה גרין, ואנסן פרז.
על מה הסרט: לאחר כמה סרטים בקו מינימליסטי, פולנסקי חוזר לביים מותחן שנכתב כסיפור על אולבייה אסייס. סופרת במשבר כתיבה פוגשת מעריצה אובססיבית ובין השתיים מתפתח קשר שאני רוצה לחכות לסרט על מנת לדעת עליו יותר. אם הסרט הזה מוכן הוא כנראה יהיה בקאן. אם.

שרלוט גינסבורג ומריון קוטיאר ב״Ishmael's Ghost״ של ארנו דפלשן

When the Waves are Gone
כאשר הגלים נעלמים

הבמאי: לב דיאז הפיליפיני, שהייתה שנה די מוצלחת ב-2016 – בפסטיבל ברלין הוא זכה בפרס מיוחד על סרטו בן 8 השעות ״שיר ערש למיסתורין הנוגה״ ומאוחר יותר בוונציה זכה בפרס אריה הזהב על סרטו ״האישה שעזבה״, שבאורך של שלוש שעות ו-45 דקות הוא הפיצ'ר הכי קצר שלו. בתחרות בקאן הוא עוד לא היה, אך סרטו הידוע ביותר, ״נורטה – סוף ההיסטוריה״ הציג במסגרת מבט מסוים. נדמה שאם הסרט אכן מוכן בזמן, מארגני הפסטיבל יאתגרו את שופטי התחרות הראשית עם יצירה של הבמאי שחובב סרטים שלוקח יום שלם לצפות בהם.
כוכבים: –
על מה הסרט: בסרט שהוא יצירה משלימה ל״האישה שעזבה״, גבר משוחרר מן הכלא לאחר עשורים רבים ומנסה להחזיר לעצמו את מה שלקח ממנו מי שהיה חברו הטוב ביותר – כולל בית, אישה וממון רב. הוא הולך לעשות זאת בדרך הישנה של נקמה אלימה ואטית. אורך הסרט צפוי להיות קצר יחסית, כלומר שוב משהו בסביבות הארבעה שעות (להבדיל משבע-שמונה).

Our Roaring Twenties
שנות העשרים הסוערות שלנו

הבמאי: אנדרה טשינה, במאי צרפתי אלגנטי ופורה שזכה בפרס הבימוי בקאן על סרטו ״רנדה-וו״. זה היה בשנת 1985, ובסך הכל לאורך השנים הוא היה בתחרות הרשמית בקאן 6 פעמים, בפעם האחרונה על ״סוטה״ בשנת 2003. אבל הוא עדיין בכושר כפי שניתן היה להתרשם בשנה שעברה בסרטו ״להיות בן 17״.
כוכבים: סלין סאלטה, פייר דלאדונשאן.
על מה הסרט: פול עורק מן הצבא במהלך מלחמת העולם הראשונה וצפוי לעמוד בפני עונש מוות על בגידה. על מנת להציל את חייו, אשתו לואיז מחפשת אותו לאישה בשם סוזאן. השתיים עוברות/עוברים לפריז וסוזאן זוכה לפופוליריות ואולי גם לא בדיוק רוצה לחזור לזהות הגברית.

Redoubtable
מטיל אימה

הבמאי: מישל הזנוויציוס, שהפך לשיחת היום בקאן עם ״הארטיסט״, שהמשיך לזכייה באוסקר, ולאחר מכן זכה לבוז מן הביקורת על ״החיפוש״. 
כוכבים: לואי גארל וסטייסי מרטין בתפקידים הראשיים, אשתו של הבמאי, ברניס בז׳ו, כחיזוק.
על מה הסרט: גארל מגלם את הבמאי האגדי ז'אן לוק גודאר, אשר מתאהב על סט סרטו בשחקנית אן ויאז'מסקי. השאלה האם בקאן יזכרו לבמאי את ההצלחה של סרטיו המוקדמים והלהיט ״הארטיסט״, או ישפטו על פי כישלון הסרט הקודם. העיסוק בגודאר גם הוא משפר את הסיכוי של הסרט להיכנס לתחרות.

Kings
קינגים

הבמאי: דניז גמזה ארגובן, הבמאית הצרפתית-טורקיה שסרט הבכורה שלה, ״ילדות פרא״, הוצג בקאן במסגרת "השבועיים של הבמאים" בטרם הפך ללהיט בינלאומי.
כוכבים: דניאל קרייג, האלי ברי. אנחנו כבר בטורקיה הכפרית, אלא בלב לוס אנג'לס.
על מה הסרט: כותרת הסרט רומזת לשם המשפחה קינג, כאשר הסרט, אותו פיתחה הבמאית במשך שנים, מתרחש בלוס אנג'לס סביב אירוע האלימות המשטרתית כלפי רודני קינג, אלימות שהציתה מהומת גזע בהיקף חסר תקדים. הסרט יתמקד בדמוית אשר נקלעות לעימותים האלימים הן בקרב תושבי השכונות האלימות והן בקרב המשטרה.

The Leisure Seeker
מחפש הפנאי

הבמאי: פאולו וירזי, הבמאי האיטלקי שהפך לאחרונה למצליח גם בארץ בזכות סרטיו ״הון אנושי״ ו״חיים משוגעים״. גם בעולם הוא יותר מצליח ולכן הוא עובר לאנגלית. הוא הציג בעבר בסרטים בקאן, אך לא בתחרות.
כוכבים: הלן מירן ודונלד סאתרלנד. מכובד למדי עבור מעבר לאנגלית.
על מה הסרט: זוג מבוגר מחליט לברוח מחובותיו ומילדיו הבוגרים ויוצא למסע ארוך בכבישי ארצות הברית. סוג של היפוך לסרטי נערים במנוסה, הפעם עם בני גיל הזהב.

Zama
זמה

הבמאית: לוקרסיה מרטל, היוצרת הארגנטינאית המבריקה שכבר הייתה בתחרות עם ״הנערה הקדושה״ ו״אישה ללא ראש״.
כוכבים: –
על מה הסרט: במאה ה-17, שוטר מוצב באוסנסיון אשר בפרגאווי וממתין לפקודה אשר תציב אותו מחדש בבואנס איירס. הסגנון המרתק ויוצא הדופן של מרטל כנראה יוביל לכך כי הסרט הזה אמנם יוצג בקאן, אך מחוץ לתחרות. שם הוא ודאי יזכה לכמה ביקורת מהללות שיטענו כי הוא היה צריך להתחרות ואפילו לזכות.

Mary Shelley
מרי שלי 

הבמאית: הייפא אל מנסור, הסעודית שהפכה לסנסציה בינלאומית עם סרט הביכורים שלה, ״וואג'דה״. היא הלכה על סרט שני הכי פחות צפוי.
כוכבים: אל פאנינג, שיכולה להיות השנה בקאן עם לפחות שלושה סרטים (לא את כולם סקרתי כאן). וגם דאגלס בות', מייזי וויליאמס ובל פולי.
על מה הסרט: סיפור חייה של מרי שלי, שבגיל מאוד צעיר התאהבה במשורר הרומנטי הפרוע פרסי שלי, ובסופו של דבר נשארה בתודעה אף יותר ממנו, הודות לסיפור ״פרנקנשטיין״ אותו כתבה ובעזרתו שינתה את פני הספרות הגותית ואולי אפילו המציאה את המד"ב.

אל פאנינג כ"Mary Shelley" של הייפא אל מנסור

Abracadabra
אברהקדרבה

הבמאי: פבלו ברגר, הבמאי הספרדי שפרץ לתודעה עם סרטו הביכורים האילם שלו, ״שלגייה״.
כוכבים: –
על מה הסרט: עקרת בית חושדת כי בבעלה נכנס דיבוק של רוח רעה, במה שמוגדר כקומדיה על טבעית מטורפת ומסוגננת. אמנם הבמאי נטול ותק בקאן, אבל יש לו סגנון ייחודי וייתכן שבשנה בה פדרו אלמודובר הוא ראש צוות השופטים ירצו גם סרטים ספרדים בתחרות.

Madame Hyde
מאדאם הייד 

הבמאי: סרז' בוזון, שחקן-במאי צרפתי שסרטו ״טיפ-טופ״ זכה בציון לשבח במסגרת השבועיים של הבמאים בקאן.
כוכבים: איזבל הופר, רומן דוריס.
על מה הסרט: ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, רק עם היפוך מגדרי. הסיבה העיקרית שסרט זה נכנס לפוסט בשנה עמוסה בסרטים צרפתיים מסקרנים היא שקשה להמר שסרט עם איזבל הופר יהיה מחוץ לתחרות. אבל אולי אני טועה.

Rodin
רודן

הבמאי: ז'אק דאיוון, במאי אשר מביים סרטים בצרפת מאז אמצע שנות השבעים. אבל לרוב סרטיו מוצגים מחוץ לקאן, כאשר בתחרות הרשמית הוא היה רק פעמיים, פחות מן הנוכחות שלו בברלין או ונציה. מסרטיו: ״ורתר הצעיר״, ״ראג'ה״, ״הגנגנסטר הקטן״ ועוד.
כוכבים: ונסן לינדון, שזכה בפרס השחקן בקאן לפני שנתיים על ״ערכו של אדם״. 
על מה הסרט: ביוגרפיה של אוגוסט רודן, הפסל הצרפתי היודע ביותר אי פעם, בדגש על מערכת היחסים שלו עם קמיל קלודל, שהייתה האסיסטנטית/מאהבת/פסלת פורצת דרך בזכות עצמה. ביוגרפיות על אמנים תמיד מעוררת עניין ויש סיכוי סביר שהסרט הזה ישתתף בקאן, רק שלא בטוח באיזה מסגרת.

Black River
נהר שחור

הבמאי: אריק זונקה, צרפתי שהיה בתחרות עם סרטו הראשון ״חיי החלומות של מלאכים״ ולא עשה אף סרט באורך מלא מאז ״ג'וליה״, אשר התחרה בפסטיבל ברלין לפני תשעה שנים.
כוכבים: עוד קאסט צרפתי משובח – ונסן קאסל, רומן דוריס, סנדרין קיבלרלן.
על מה הסרט: שוטר חוקר היעלמות של נער מתבגר כאשר לפתע מופיע בחייו מחדש בנו, שהפך למבריח סמים. הבן זקוק לעזרת אביו השוטר על מנת להציל עוד אחד מחבריו.

Radiance
זוהר

הבמאית: נעמי קוואסה, יפנית שהיא אורחת קבועה בקאן, גם אם לא תמיד בתחרות, בה השתתפה שלוש פעמים, בפעם האחרונה על ״מים דוממים״. היא זכתה בפרס הגדול על סרטה ״יער האבל״ ובפרס מצלמת הזהב על ״סוזקו״. סרטה הקודם, ״אן״, זכה להצלחה כלכלית גדולה.
כוכבים: –
על מה הסרט: גיבורת הסרט היא מחברת קטעי תיאור קוליים לסרטים, עבור קהל העיוורים אשר רוצה לחות את הקולנוע. היא פוגשת אדם אשר נמצא בתהליכי איבוד ראייה ודרך הקשר עמו נזכרת בפרטים שנשכחים מעברה ומצליחה לראות שוב את הזוהר של העולם. או משהו כזה. סרט שהוא הזדמנות עבור הפסטיבל לשלב גם סרט אסייתי וגם סרט של אישה, שני תחומים אשר לפעמים לא מיוצגים בו במספיק.

Submergence
צלילות

הבמאי: וים ונדרס, אגדה גרמנית מהלכת, נשיא האקדמיה האירופאית לקולנוע, השתתף שבע פעמים בפסטיבל קאן כולל בדקל הזהב על ״פריז, טקסס״ ופרס הבימוי על ״מלאכים בשמי ברלין״.
כוכבים: אליסיה ויקנדר, ג'יימס מקאבוי, שרלוט רמפלינג.
על מה הסרט: גבר בריטי מוחזק בשבי בידי טרוריסטים איסלמיים במערב אפריקה. אישה מתכוננת למסע בצוללת לעבר קרקעית האוקיינוס. שניהם נזכרים בסיפור אהבה שחלקו שנה קודם. למה אני לא שם את הסרט הזה בראש הפוסט? כי ייתכן והוא לא גמור וגם כי הסרטים העלילתיים של ונדרס כבר לא זוכים לכבוד לו זכו בעבר.

Lear on the Shore
ליר על החוף

הבמאי: מאסהירו קובאיאשי, במאי יפני שהיה עד כה בתחרות בקאן פעם אחת עם הסרט ״התנגשות״, בשנת 2005.
כוכבים: טאטסויה נאקדי.
על מה הסרט: שחקן יפני ותיק אשר זכה להצלחה בינלאומית שוהה בבית מרפא ליד הים. בתו חושדת כי הוא מתחיל ללקות בדינמציה. הקשר למלך ליר יכל לשקף גם את מערכת היחסים בין האב לבת וגם את העבר של הגיבור המזדקן.

Racer and the Jailbird
המתחרה והציפור

הבמאי: מייקל ר. רוסקם, הבמאי הבלגי שאחרי בין היתר על ״ראש שור״. 
כוכבים: הכישרון העולה אדל אקסרקופולוס (״כחול הוא הצבע החם ביותר״), ומטיאס שונארטס, הקבוע של הבמאי.
על מה הסרט: סיפור אהבה בין נהגת מירוצים בעלת רקע אריסטוקרטי וגנגסטר שמגיע מן השכונות הקשות בבריסל. הסגנון של הבמאי הוא לא בדיוק כוס התה של קאן, אבל הליהוק של הכוכבת יכול לעזור לסיכויים שלו לעשות את קפיצת המדרגה לתחרות ולהפוך מכשרון מבטיח לבמאי חשוב.

אליסיה ויקנדר וג׳יימס מקאבוי ב״Submergence״ של וים ונדרס