• פרסי אופיר 2017 - רשימת המתמודדים
  • פסטיבל סרטי הסטודנטים 2017: הזוכים והזוכות
  • אימת החודש - יוני 2017
  • הצלף
  • פרינט סקרין 2017: לקראת הקרנת הסרט ״בחדר שלי״
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 27
  • סרטים חדשים: ״קולוסאל״ של נאצ׳ו ויגאלונדו
  • נחשף סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים 2017
  • פסטיבל קולנוע דרום 2017 - הזוכים, הזוכות וסיכום
  • המומיה
  • לילה קשוח

לקראת פסטיבל קאן 2016 – מבט על הבחירה הרשמית

14 באפריל 2016 מאת עופר ליברגל

באחת מן המסורות הכי קשה לתפעול מבחינת הבלוג, כמדי שנה אני סוקר את הסרטים אשר ישתתפו בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, פסטיבל הקולנוע הידוע ביותר בעולם שמסמן את תחילת העונה של סרטי איכות. בשנים האחרונות, מסתבר כי הבכורה של כמה מן הסרטים שהכי אהבתי במהלך כל שנה נתונה הייתה בפסטיבל זה, לבטח יותר מכל פסטיבל אחר. בפוסט של השנה שעברה די ניחשתי את החיבה שלי ל"קרול", את החשש מ"אמא שלי", ואת העובדה כי "הלובסטר" יפצל את הקהל. בנקודה זו ראוי לציין כי כל מי שמחפש חשדנות או מקוריות בדרך כלל לא ימצא אותה בקטגוריה הראשית, אלא באחת ממסגרות הלווין של הפסטיבל. סרטי התחרות הרשמית הם ברובם סרטים של במאים אשר השתתפו בה בעבר, עם עדיפות לזוכים. אבל מדי פעם משתחל פנימה איזה במאי צעיר עם הסרט הכי מדובר של השנה, כפי שקרה שנה שעברה עם לסלו נמש ו"הבן של שאול". "מבט מסוים" היא המסגרת הניסיונית יותר של הבחירה הרשמית (בשנה שעברה הוקרנו בה "בית קברות מפואר" ו"איילים" בין היתר). "השבועיים של הבמאים" ו"שבוע המבקרים" הם מסגרות שמלקטות את המיטב בין מה שהיה פרוע מדי עבור הבחירה הרשמית, והסרטים שירכיבו אותן יתפרסמו בימים הקרובים.

בקאן יש גם מסגרות נוספות לסרטים קצרים, ואל המסגרת התחרותית של הסינפונדסיון נבחר ״אנה״, סרטה של הבמאית הישראלית אור סיני, למרות שהוא הקורן כבר בפסטיבל חיפה ובקאן מעדיפים לרוב סרטים בבכורה עולמית (אבל מוכנים להתספק לפעמים בבכורה מחוץ למולדת הסרט, במקרה שהם ממש נלהבים מן היצירה). חוץ מסרט זה, נוכחות ישראלית תהיה השנה גם במסגרת "מבט מסוים" עליה תוכלו לקרוא למטה. מניסיון העבר, ייתכן מאוד כי סרטים ישראלים נוספים יוקרנו במסגרות המשנה של הפסטיבל ועל כך נלמד בשבועות הקרובים. זאת מלבד הנקודה החשובה ביותר, שהיא כמובן הביתן הישראלי, בנוכחות השרה מירי רגב, שצפוי להעמיד בצד כל סרט שיוקרן בפסטיבל, או כל סרט שהוקרן אי פעם בעבר או יוקרן בעתיד במסגרת כלשהי.

מבחינת הפרסים, זה יכול להיות מעט מבלבל למי שלא בקיא בהגיון של עולם הפסטיבלים: הפרס הכי חשוב נקרא פרס דקל הזהב. הפרס השני הכי חשוב נקרא "הפרס הגדול" ואחריו יתר הפרסים, כולל פרס חבר השופטים, פרס הבימוי/תסריט/שחקן/שחקנית. יש גם פרסים למסגרות האחרות, פרס לסרט ביכורים (מכל מסגרת שהיא) ועוד כל מני גופים אחרי שמעניקים פרסים. בפוסט זה ההתייחסות היא לפרסים שמחלק צוות השיפוט הראשי, השנה בראשות ג'ורג' מילר שחוזר לפסטיבל רגוע יותר אחרי ההצלחה של "מקס הזועם – כביש הזעם", שפתח את קאן הקודם.

בנוסף, ניסיון העבר מלמד כי לתחרות נוספים סרטים באיחור בשבועות שאחרי ההכרזה הרשמית הראשונה, אז צפו לעדכון בפוסט זה בהמשך הדרך. בלי קשר, בגלל שפוסט זה עולה זמן קצר לאחר ההכרזה, הוא גם יתעדכן בפרטים נוספים וסרטים במסגרות שאינם התחרות בזמן הקרוב.

סרט הפתיחה:

המונח "סרט הפתיחה של פסטיבל קאן" נשמע תמיד מרשים מאוד, אבל כמו ברוב פסטיבלי העולם, סרט הפתיחה נוטה להיות אחד מן הסרטים הפחות טובים במסגרת הבחירה הרשמית. בקאן לרוב סרט הפתיחה הוא שובר קופות פוטנציאלי, סרט של וודי אלן, או סרט צרפתי שאנשי הפסטיבל סבורים כי אין לו סיכוי ממשי לזכות בפרס. השנה הלכו על וודי אלן.

Café Society
אנשי בתי הקפה

cafe-society

הבמאי: וודי אלן, כאמור. במאי שבימי השיא שלו לא חשב על לבוא לפסטיבל ובעשור האחרון מבקר בו הרבה, אבל אולי חושב פחות על עשיית סרטים.

מה קורה בסרט: הוליווד בשנות השלושים. אנשים חולמים להשתלב בתעשייה הנוצצת, כולל הגיבור של הסרט, שמשתלב בעיקר בסצנת הנהנתנות של בתי הקפה של העיר, בניגוד למשבר הכלכלי שפוקד את יתר העולם. יש גם סיפור אהבה ובהתחשב בזהות הבמאי כנראה יהיה בו סוג כלשהו של משולש אהובים.

כוכבים: ג'סי אייזנברג, סטיב קארל, קריסטן סטיוארט (תזכרות לעצמי: היא שחקנית מאוד מוערכת עכשיו), בלייק לייבלי (היא עדיין לא מוערכת), פרקר פוסי, ג'ודי דיוויס ועוד.

למה זה מסקרן: דומה כי מעבר לעיסוק בתעשיית הסרטים ובשנות השלושים יכול להחזיר את הקסם לקולנוע של אלן. כאשר הוא פקד את התקופה הזו בארה"ב בעבר יצאו לו לסרטים שנעו בין המקסים לנהדר. אבל זה היה בעבר.

למה להנמיך ציפיות: הפילמוגרפיה של וודי אלן בעשור האחרון. אמנם יש בה כמה סרטים חביבים עד טובים, אבל גם הרבה מבוכה ושום דבר שקרוב לימי השיא של הבמאי.

סרטי התחרות הרשמית:

אני רושם את הסרטים לפי סדר אלפבתי של שמות המשפחה של הבמאים בלועזית, כלומר כפי שהם כתובים באתר הפסטיבל. אם יהיו תוספות מאוחרת למסגרת הן יופיעו בסוף. שמות הסרטים בעברית הם לרוב תרגום שלי, השם הסופי של הסרט יכול להיות שונה וטיפשי יותר.

Toni Erdmann
טוני ארדמן

toni-erdmann

הבמאית: מארין אדה, במאית גרמניה לא מאוד מוכרת, למרות שבחים על סרטיה הקודמים ״היער והעצים״, ו״כל האחרים״. אחרי הרבה שנים, סרט גרמני חוזר להשתתף בתחרות. מנהל הפסטיבל ציין כי וים ונדרס שמח לשמוע שהקולנוע הגרמני חזר לתחרות – אבל הסרט החדש של ונדרס לא הוכרז במסגרת הבחירה הרשמית, לפחות לא בינתיים.

מה קורה בסרט: גבר מנסה לחדש את הקשר עם בתו, לאחר שנים של נתק.

כוכבים: סנדרה הולר, פטר סימוניסצ'ק.

למה זה מסקרן: אחד מן הסרטים המפתיעים בתחרות, של במאית שיש לה קהל מעריצים קטן אך מתלהב, בזכות הגישה הלא מתפשרת לדרמה ובניית דמויות שלא מתחנפת לקהל.

למה להנמיך ציפיות: סרט שכנראה יזכה לפחות יחס מסרטים אחרים בתחרות, ולא בטוח שיצליח לערור מספיק עניין.

Julieta
חולייטה

julieta-pedro-almodovar

הבמאי: פדרו אלמודובר, שם שהוא ליגה בפני עצמה בקולנוע האירופאי של ימינו. עד לדרגה כי מארגני הפסטיבל מכניסים אותו לתחרות למרות שהסרט כבר יצא מסחרית במולדתו, ספרד. אבל בקאן זו הבכורה לשוק הבינלאומי. אם שאלתם את עצמכם באיזה פרס אלמודובר טרם זכה, הרי זהו פרס דקל הזהב. הוא זכה בקאן בפרס הבימוי והתסריט בעבר. לאחרונה שמו של אלמודובר עלה במסכמי פנמה הידועים לשמצה, דבר שפגע לא מעט במעמדו. בספרד הוא התחמק וביטל אירועים הקשורים לסרט, מעניין האם יעשה את הטיול לריביירה הצרפתית.

מה קורה בסרט: אלמודובר בחר לעבד שלושה סיפורים קצרים של הסופרת הקנדית אליס מונרו. תחילה הוא חשב לעשות זאת באנגלית ובקנדה, אבל החליט לחזור לקרקע הבטוחה של ספרד. חולייטה היא אישה שבתה בת ה-18 ברחה מן הבית. במקביל, היא נזכרת ומנסה לשחזר את עברה שכלל לא מעט טרגדיות ואירועים מסעירים.

כוכבים: הכוכב הכי גדול כאן הוא הבמאי, אבל גם אדריאנה אוגרטה ואמה סווארז, שתיהן כנראה בתפקיד דמות בשם חולייטה. וגם רוזי דה פלמה, שהופיעה בכמה מסרטיו הפרועים והטובים יותר של אלמודובר ועוד קאסט מגוון, רובו נשי.

למה זה מסקרן: כי זה אלמודובר והוא חוזר לנסות לרגש ולתעתע בקהל בעזרת הנראטיב, במקום סתם להשתעשע כמו בסרטו הקודם. כי כבר יש ביקורות והן נוטות לחיובי. כי נדמה לי שהתורים בקולנוע לב לקראת העלייה של הסרט ביוני כבר החלו. כי יש סיכוי שהיה מרהיב לעין וסוחט דמעות במקביל.

למה להנמיך ציפיות: כי אלמודובר הוא כבר לא היוצר הפרוע שהיה בצעירותו ואולי גם לא מכונת האוסקרים שהיה לאחר מכן. יש מי שיטען כי עבר כעשור מאז הסרט הגדול האחרון שלו ומאז הוא בעיקר ממחזר את עצמו – וזה אחרי שקודם לכן הוא בעיקר מיחזר סרטים של אחרים.

American Honey
דבש אמריקאי

american-honey

הבמאית: אנדראה ארנולד, יוצרת בריטית לא מתפשרת שזכתה פעמים בפרס חבר השופטים בתחרות, על ״דרך אדומה״ ו״מחוץ למים״. זהו סרטה הראשון בארה"ב.

מה קורה בסרט: נערה מתבגרת מצטרפת לקבוצה של אנשים שלא מבוגרים ממנה בהרבה, הנודדים ברחבי לב המדינה בתור צוות מכירה של מגזין – ועל הדרך חוגגים, אוהבים רבים ולא בדיוק שומרים על החוק.

כוכבים: בתפקיד הראשי סשה ליין האלמונית. לצידה שיה לה-באף. השם המסקרן מבחינתי הוא אריאל הולמס, הכוכבת של ״השד יודע מה״.

למה זה מסקרן: כי הרבה במאים אירופאים הצליחו ללכוד משהו ברוח של ארה"ב באמצעות סרטי מסע בעלי חותם אישי, ואין סיבה להאמין כי סרטה של ארנולד יהיה שונה.

למה להנמיך ציפיות: אולי בגלל שיה לה-באף. אולי החספוס של ארנולד לא חוצה טוב את האוקיינוס.

Personal Shopper
קניינית מקצועית

personal-shopper

הבמאי: אוליבייה אסייאס, אחד מן הבמאים הצרפתים הנודעים של השנים האחרונות. בתחרות בקאן הוא היה כבר 4 פעמים ללא זכייה.

מה קורה בסרט: אמריקאית צעירה מנסה להתשלב בעולם האופנה בפאריז ועובדת כקניינת מקצוענית עבור המעמד הגבוה. מנקודה זו, מתחיל סיפור שקשור לרוחות רפאים בסרט שהוא אולי יצירה משלימה לסרטו הקודם של אסייאס, ״העננים של סילס מריה״.

כוכבים: קריסטן סטיוארט. אמרתי שצריך לזכור שהיא נחשבת שחקנית איכותית עכשיו.

למה זה מסקרן: כי אסייאס תמיד מפתיע ומפגין כשרון. כי יש משהו לא שגרתי בסיפור העלילה. כי אולי הוא מצא את המוזה שלו.

למה להנמיך ציפיות: בעוד רוב העולם היה מלא שבחים להופעה של סטיוארט בשיתוף הפעולה הקודם עם הבמאי, עבורי היא הרסה את הסרט.

The Unknown Girl
הנערה האלמונית

Unknown-girl

הבמאים: האחים ז'אן פייר ולוק דארדן, צמד יוצרים אשר הם עצמם, כמו גם החייקנים שלהם, חביבים על הפסטיבל במאה ה-21. מאחורי האחים כבר שתי זכיות בדקל הזהב על "רוזטה" ו"הילד" וגם זכיות בעוד הרבה פרסים אחרים בפסטיבל ומחוצה לו.

מה קורה בסרט: רופא צעיר מנסה לאתר את זהותה של אישה צעירה שמתה לאחר שסירבה לקבל טיפול. סביר להניח שהחיפוש יתבצע בעזרת הרבה שימוש במצלמת כתף אשר מוצבת מעט מאחורי הדמויות.

כוכבים: אדל האנל, אחת מן הכוכבת העולות המקסימות ביותר של הקולנוע הצרפתי בעת האחרונה (לא להתבלבל עם אדל אקסרקופולוס). יחד עימה, שני שחקנים קבועים של האחים דארדן – ג'רמי רייניה ואולבייה גורמה.

למה זה מסקרן: האחים דארדן. סרט שהנראטיב שלו נשמע מעט שונה ממה שהם עשו בעבר, אבל בטח לא מאוד שונה. הטכניקה שלהם תעצבן הרבה מן הקהל, הסרט ייגע רגשית ברבים אחרים.

למה להנמיך ציפיות: ראה סעיף קודם.

It’s Only the End of the World
זה רק סוף העולם

its-only-the-end-of-the-world

הבמאי: קסבייה דולן, ילד הפלא הקנדי כבר בן 27 עם חמישה פיצ'רים וקליפ פופולארי של אדל מאחוריו. אחרי שזכה בפרס חבר השופטים בקאן על ״מאמי״ דולן הכריז על סרט דובר אנגלית עם כוכבים הוליוודים, אבל בדרך להוליווד הוא עצר לביים סרט נוסף בצרפתית, הפעם עם כוכבים צרפתיים במקום רוב הקרסט הקוויבקי הקבוע-פחות-או-יותר שלו. למרות הנוכחות של כוכבים, הסרט צולם בקנדה.

מה קורה בסרט: סופר חוזר לפגוש את משפחתו לאחר היעדרות של שנים ארוכות. הסיבה לשיבה היא כדי להודיע לקרוביו כי הוא חולה במחלה סופנית.

כוכבים: ליה סיידו, מריון קוטיאר, ונסן קאסל, גספר אוליאל.

למה זה מסקרן: דולן מתפתח בהדגרה מקוריוז מוכשר לבמאי שיודע לרגש את הקהל, תוך שמירה על הטון האישי שלו.

למה הנמיך ציפיות: דולן כבר בן 27, אבל עדיין לא הוכיח כי הוא סיים את גיל ההתבגרות מבחינת הכתיבה והבימוי.

Slack Bay
מפרץ סלאק

ma-loute-de-bruno-dumont

הבמאי: ברונו דומון, במאי צרפתי מאתגר מבחינה פילוסופית ומרהיב בשימוש שלו בנופים של צפון צרפת. אורח קבוע בקאן, לא תמיד בתחרות הראשית. זכה בפרס מצלמת הזהב לסרט ביכורים על סרטו ״חיי ישו״, וזוכה הפרס הגדול על ״האנושיות״. לפני שנתיים יצר את המיני-סדרה המקסימה ״קנקן הקטן״.

מה קורה בסרט: בשנת 1910 מספר תיירים נעלמים באופן מיסתורי בצפון צרפת. צוות הבילוש סבור כי הם נעלמים סביב מפרץ בו הנחל נפגש עם הים רק בשעת הגאות. הם חוקרים את הקהילה הקטנה, בסרט שכנראה ימשיך את הטון הקומי של יצירתו הקודמת של דומון, טון קומי שלא בא על חשבון הדרמה.

כוכבים: ג'ולייט בינוש, פבריס לוקיני, ולריה ברוני-טדסקי, בשילוב עם שחקנים לא מקוצעיים.

למה זה מסקרן: לו היה לזה חצי מהקסם של קנקן הקטן, דיינו. ובכל מקרה גם בסרטים החלשים ביותר של דומון יש כמה רגעים נשגבים.

למה הנמיך ציפיות: כי בסרטיו הפחות טובים דומון נוטה להתחכמות ולסנסציוני – נקווה שזה לא המקרה בסרט זה.

Aquarius
מזל דלי / אקווריוס

aquarius

הבמאי: קלבר מנדוסה פילו, הבמאי הברזיאלי שיצר את ״צלילים מהשכונה״, אחד מן הסרטים הדרום-אמריקאים הכי מוערכים של השנים האחרונות.

מה קורה בסרט: מוזיקאית יוצאת לפנסיה וסובלת מבדידות לאחר שכל ילדיה עזבו את הבית. אבל יש לה יכולת לנסוע בזמן. האם זוהי לידת העידן?

כוכבים: סוניה בראגה.

למה זה מסקרן: במאי שנשמע ככוח עולה ושילוב ז'אנרים שמבטיח הרבה.

למה הנמיך ציפיות: אולי המסע בזמן יהיה התחכמות אחת יותר מדי.

Mal de Pierres
מחלת האבנים

mal_de_pierres

הבמאית: ניקולה גרסיה, שחקנית צרפתייה ותיקה שזו הסרט השמיני שהיא מביימת. בפעם האחרונה הייתה בתחרות עם הסרט ״הסלון של צ'ארלי״ לפני עשור.

מה קורה בסרט: לאחר מלחמת העולם השנייה, אישה אשר מרגישה לא נאהבת בידי בעלה מתאהבת בגבר אחר, בסיפור שמתרחש על פני 20 שנה. הספר מתרחש בסרדנייה, הליהוק מרמז על כך שהעלילה הועברה לצרפת.

כוכבים: מריון קוטיאר, לואי גארל.

למה זה מסקרן: שניים מגדולי הכוכבים בצרפת, בסרט שהוא עיבוד לספרה של מילנה אגוס, שהיה לאחד מן הספרים הבולטים באיטליה של המאה ה-21 וראה אור גם בתרגום לעברית.

למה הנמיך ציפיות: כל סרט צרפתי שמתקבל לתחרות חשוד בהעדפה מתקנת לתוצרת מקומית. החיבה של התחרות לשחקניות/במאית צרפתיות לא תמיד הולידה הברקות.

Staying Vertical
נשאר מאונך

Rester-vertical

הבמאי: אלן גירודי הצרפתי, היוצר של ״זרים על שפת האגם״, סרט המתח עם הכי הרבה סקס הומוסקסואלי מפורש שראיתם.

מה קורה בסרט: במאי צעיר מפותה בידי רועת צאן בעודו מחפש אתרי צילום. היא יולדת לו בן. לאחר שהוא לא מקפיד לתמוך בה בעודה סובלת מדכאון אחרי לידה, היא נוטשת אותו ואת הילד. הבמאי נאבק במקביל בגידול בנו ובמציאת השראה לסרטיו הבאים.

כוכבים: לא שיודע לי, אבל תינוק תמיד גונב את ההצגה, גם אם ייתכן והוא יגדל לילד במהלך רוב הסרט.

למה זה מסקרן: כי הסרט הקודם של הבמאי חדר בהדרגה מתחת לעצמות אחרי הצפייה, באופן שמעורר סקרנות לראות מה הוא יעשה בפעם הבאה ודומה כי הפעם הוא מטפל בחומרים שונים לגמרי. יש בסיפור זה פוטנציאל למשהו מיוחד באמת.

למה הנמיך ציפיות: מאידך, ייתכן והסיפור הזה הוא פשוט שילוב של קלישאת הבמאי במשבר והאב חד-הורי שנקשר בהדרגה לבנו.

Paterson
פטרסון

paterson

הבמאי: ג'ים ג'רמוש, אגדת אינדי אמריקאית, שסרטיו הייחודים מגיעים לקאן בתדירות יותר גבוהה מן התדירות שבה הם זוכים להקרנה מסחרית רחבה.

מה קורה בסרט: נהג אוטובוס בשם פטרסון, החי בעיר הקרויה פטרסון, עובד במסלול קבוע וכותב שירה בסתר. הוא שומר על אותה השגרה בכל יום, בעוד שעבור אשתו השגרה היא אויב. היא רודפת אחר חלומות חדשים מדי יום, וגם מעודדת את בעלה לעשות משהו עם כתיבת השירה.

כוכבים: אדם דרייבר. לצידו האירנאית גולשיפטה פארחני.

למה זה מסקרן: כי אצל ג'רמוש, קטן יותר ומוזר יותר לרוב פירושו טוב יותר.

למה הנמיך ציפיות: אדם דרייבר. עוד לא החלטתי אם הוא שחקן טוב למרות שהוא מעצבן או שחקן שמשחק כל כך מוזר עד שמוסיפים ללהק אותו במחשבה שיש בו משהו גדול שקשה לשים עליו את האצבע. ובגלל שמדובר בג'רמוש לא ניתן לשלול את האפשרות שהוא לוהק לתפקיד רק בגלל שמו.

I, Daniel Blake
אני, דניאל בלייק

I-Daniel-Blake

הבמאי: קן לואץ׳, הבמאי הבריטי החברתי ששונא את ישראל אבל מאוד אוהב את פסטיבל קאן, ולפחות במקרה של הפסטיבל היחס הדדי. הוא היה בפסטיבל מספר בלתי ניתן לספירה של פעמים וזכה בהרבה פרסים, כולל דקל הזהב.

מה קורה בסרט: פועל בריטי נפצע וזקוק לתמיכת שירותי הסעד של הממלכה. במשרדים, הוא נתקל באם חד-הורית אשר הדרך היחידה שלה לקבל דיור סביר לה ולילדיה הוא לעבור לדירה מרוחקת שהמדינה מציעה. יחד הם מנסים להיאבק בבירוקרטיה של המדינה ובמצלמה הרועדת.

כוכבים: הקומיקאי דייב ג'ונס והיילי ספירוס. יש סיכוי ששמעתם עליהם, אבל הוא לא גדול. התסריטאי הוא פול לאברטי, משתף פעולה ותיק עם לואץ'.

למה זה מסקרן: כי מציאת הטון האנושי במאבק עיקש מול עוולות החברה זה הצד החזק של לואץ והבסיס לכל סרטיו הטובים ביותר. לואץ' לרוב משכיל לא לתת למסר להשתלט על בניית הדמויות.

למה להנמיך ציפיות: כי לפעמים הדמויות עובדת פחות טוב ואז ניתן לשים לב כי המסר החברתי הוא די בנאלי.

Ma'Rosa
ורד שלי

ma-rosa

הבמאי: ברילנטה מנדוזה, מן הבמאים היותר ידועים שיצאו מן הפיליפינים. פעם שלישית בתחרות בקאן, זכה בפרס הבימוי על ״קינאטיי״ ב-2009. סרטיו לרוב כוללים עיסוק ישיר במיניות.

מה קורה בסרט: אין. לי. מושג. קלוש. כלומר, בשעה שאחרי ההכרזה אני בעיקר מנסה ללקט מידע ברשת רק על הסרט הזה. אני אפילו לא בטוח אם מדובר באותו סרט כמו Asia sanmenkyô שמופיע ב-IMDB בתור הסרט שהוא עשה השנה. בטח עוד מעט יהיה יותר מידע, אבל גם המיסתורין מרתק.

כוכבים: כנראה: ג'קלין ג'וס, אנדי איגנמן, חוליו דיאז. אולי השמות האלו לא אומרים לכם כולם, אבל זה נחשב כאינפורציה על הסרט (דיאז הוא כוכב סרטיו הקודמים של הבמאי)

למה זה מסקרן: כי זה הדבר הכי אקזוטי בתחרות, אולי גם הכי מתאגר ולא יהיה מפתיע אם גם הכי טוב. אולי זה קרש קפיצה של מנדוזה בדרכו להפוך לאחד מן הבמאים הידועים בעולם.

למה להנמיך ציפיות: לו הוא כבר היה אחד מן הבמאים הידועים בעולם, הייתי מצליח למצוא מידע על הסרט הזה.

Family Photos
תצלומים משפחתיים

Bacalaureat

הבמאי: כריסיטאן מונג'ו, מן הבולטים שבבמאי הקולנוע הרומני המצוי בשנים של פריחה, כפי שהדבר כנראה יבוא השנה לידי ביטוי בכמה מסגרות בקאן. מונג'ו זכה בדקל הזהב ובשם עולמי על סרטו ״4 חודשים, 3 שבועות ויומיים״ ובפרס התסריט על ״מעבר לגבעות״ שהיה, לדעת כותב שורות אלו, לא פחות טוב.

מה קורה בסרט: רופא בעיירה קטנה בה כולם מכירים את כולם. יש איזשהו משבר משפחתי, הקשור ליחס בין הגיבור לילדו והפער בין החינוך שהוא מנסה להעניק להם ומעשיו. הסרט צולם בסודיות, לא מצאתי עוד הרבה פרטי העלילה ואני לא ממש רוצה לדעת.

כוכבים: אדריאן טיטיאני, מריה-ויקטוריה דרגוס, ולאד איבנוב. אלו השמות היותר מוכרים.

למה זה מסקרן: עד שיוכח האחרת, מדובר באחד מן הבמאים הטובים והמסקרנים בעולם. הפעם הוא מתמקד לראשונה בגיבור גברי בסרט שנטען כי הוא קרוב יותר לחיי היוצר עצמו.

למה להנמיך ציפיות: הסרטים של מונג'ו לפעמים אינם כוס התה של הקהל הרחב, שחלקו משתעמם מן הקצב המדוד והאיטי. אז תנו לי לצפות בו בשקט, בסדר?

Loving
לווינג

loving-nichols

הבמאי: ג'ף ניקולס, שם בולט בקולנוע האמריקאי העצמאי שבונה על שנה גדולה. רק עכשיו סרטו ״Midnight Special״ היה בברלין, והנה לקאן הוא מגיע עם סרט חדש. סרטו ״הסיפור של מאד״ כבר הוקרן בתחרות וסרטו ״סערת רוחות״ הסעיר לפני כן את הרוחות במסגרת מבט מסוים.

מה קורה בסרט: ריצ'ארד ומילדריד הם זוג אוהב, לווינג הוא אפילו שם המשפחה שלהם. רק שהוא לבן והיא אפרו-אמריקאית, ובווירג'יניה של שנות החמישים זו הייתה כנראה סיבה מוצדקת לשליחתם לכלא. וכמובן שלא בלי מאבק.

כוכבים: גו'אל אדג'רטון ורות ניגגה הם הזוג האוהב. מייקל שאנון, שחקן שאין סרט של ניקולס בלעדיו, מנסה לעזור.

למה זה מסקרן: בעיקר בגלל זהות הבמאי. הנושא יכול להפוך את הסרט לשחקן מרכזי בטקס פרסי האוסקר הקרוב, למרות שבשנים האחרונות קאן אינה נקודת זינוק טובה לאוסקר.

למה להנמיך ציפיות: כי ייתכן שקצב העבודה של ניקולס מהיר מדי ושזה יהיה סרט נטול נשמה עם מסר מעורר השראה שיגרום לנו לחשוב כמה טוב שאנו חיים בעידן בו גזענות מסוג זה לא מתקבלת על הדעת, למרות שבעיות גזע אחרות רחוקות מפתרון.

The Handmaiden
השפחה

the_handmaid

הבמאי: פארק צ'אן-ווק, אחד מן הבמאים הקוריאניים הכי מוכרים בעולם, בעיקר בגלל טרילוגית הנקמה שלו שכללה את הלהיט ״שבעה צעדים״. פארק חוזר לעבוד בארצו לאחר שסרטו ההוליוודי ״סטוקר״ זכה לתגובות מעורבות. הוא זכה פעמים בפרס חבר השופטים בקאן, על ״שבעה צעדים״ ו״צמא״.

מה קורה בסרט: עיבוד חופשי מאוד לרומן מאת שרה ווטרס – צמד נוכלים מנסים להפיל בפח יורשת עשירה.

כוכבים: הא ג'ונג-וו, קים מין-הי, ג'ו ג'ין-וונג.

למה זה מסקרן: אחרי שהבמאים הקוריאנים ניסו את כוחם בהוליווד, מתגלה כי עיקר כוחם הוא בסגנון ובפאר קולנועי שעובד יותר טוב בשפתם.

למה להנמיך ציפיות: למרות שיש גם לו עדת מעריצים רחבה, לפחות לי נדמה כי הקולנוע הקוריאני הצמיח כמה יוצרים יותר מוכשרים, או לפחות יותר אחידים ברמתם ומעמיקים במסרים, מאשר פארק צ'אן-ווק.

The Last Face
הפנים האחרונות

הבמאי: שון פן, כוכב הוליוודי גדול. וגם במאי נהדר, אם כי דומה כי פחות אנשים יודעים את זה. הוא כבר היה בתחרות בקאן עם ״שבועה״, מאז הוא ביים גם את סרט הפולחן ״עד קצה העולם״.

מה קורה בסרט: מנהלת ארגון סיוע הומניטרי מוצאת את עצמה בלב מלחמת אזרחים שמעלה שאלות אתיות. היא גם מתאהבת ברופא שעובד בארגון ומתמודד עם אותם שאלות. כלומר, העיסוק החברתי של פן חודר פעם ראשונה לסרטים הארוכים שהוא מביים.

כוכבים: שרליז ת׳רון, חאבייר ברדם, אדל אקסרקופולוס, ז'אן רנו.

למה זה מסקרן: כבמאי, פן עוד לא חתום על הסרט לא טוב והוא תמיד מפתיע כיוצר מעודן. יש לסרט קאסט בינלאומי מרשים למדי.

למה להנמיך ציפיות: כי תמיד יכול להיות שהצורך באמירה פוליטית יגבר על האמירה האמנותית.

Sieranevada
סיירה נבאדה

sieranevada

הבמאי: כריסי פויו, גם הוא מן הבולטים שבבמאי הקולנוע הרומני של השנים האחרונות. עבורו זוהי פעם ראשונה בתחרות בקאן, אך סרטו הידוע ״מותו של מר לזרסקו״ זכה בפרס בתחרות מבט מסוים.

מה קורה בסרט: רופא מצליח (הרבה רופאים השנה) חוזר מכנס בחו"ל ואוסף את אשתו בדרך למפגש משפחתי לציון שנה למות אביו. בעוד בני המשפחה השונים ממתינים להגעת הכומר, מתחילים להתקיים שיחות על הנעשה באולם, שמובילות את הדמויות לוויכוחים לגבי השקפת עולם. לא יודע איך זה קשור לרכס ההרים בשם זה הקיים בקליפורניה, או לרכס האחר בשם זה הקיים באנדלוסיה. הסרט צולם ברומניה, אולי גם שם להרים נתנו את השם הזה.

כוכבים: מימי ברנסקו, שחקן שהופיע ברוב הסרטים הרומנים המדוברים בעשור האחרון, אם כי לא תמיד בתפקידים ראשיים.

למה זה מסקרן: פויו הוא עוד במאי מוכשר שכל סרט שלו מעורר ציפייה וסרטו החדש כבר מעורר באזז מוקדם של תגובות נפלאות.

למה להנמיך ציפיות: כי יכול להיות שכל הבאזז הוא חלק ממערכת השיווק של הסרט ותו לא.

Elle
היא

elle-isabelle-huppert

הבמאי: פול ורהובן, האיש שהוא טשטוש גבולות תמידי בין טראש פורנוגרפי לקולנוע איכותי שכותבים עליו ספרי פילוסופיה. ורהובן ("אינסטינקט בסיסי", "זכרון גורלי" וכמובן "נערות שעשועים") אינו כוס התה של הפסטיבל, אבל הפעם הוא עובד בצרפתית.

מה קורה בסרט: אשת עסקים מצליחה אשר עומדת בראש חברה למשחקי וידאו מותקפת בביתה. היא מאתרת את התוקף ובין השניים מתפתח משחק שליטה של משיכה והפחדה, כאשר הכל עלול להשתבש ברגע בו הם יגלו כי ספייק ג'ונז כבר הוציא סרט מוכר בשם הזה ממש לא מזמן.

כוכבים: איזבל הופר, אולי השחקנית הכי אהובה בקאן בשנים האחרונות, בין היתר מפני שהיא אף פעם לא חוששת מחומרים מעוררי מחלוקת.

למה זה מסקרן: כי דומה כי ורהובן מתעסק עם חומרים הקושרים אלימות ומין, המגרש הביתי שלו, ודומה כי הפעם הוא מנסה לשוב לכיוון של מותחן, דבר אשר מוציא ממנו את המיטב.

למה להנמיך ציפיות: כי מדובר באחד מן הבמאים שרוב הסרטים שלו הרבה פחות מורכבים ממה שהוא רוצה שנחשוב, בטח הסרטים האחרונים שביים.

The Neon Demon
שד הניאון

neon_demon

הבמאי: ניקולס וינדינג רפן, אמן האלימות האופראית הדני, שלרגע הפך לחביב המיינסטרים עם ״דרייב״ ומאז חזר לפצל את הקהל עם ״רק אלוהים סולח״ שקיבל תגובות זועמות בקאן. האם סלחו לו?

מה קורה בסרט: במסגרת התבנית "מישהו מגיע ללוס אנג'לס בתקווה להשתלב בעולם הזוהר" מגיעה לעיר דוגמנית צעירה. קבוצה של נשים המקנאות ביופיה מנסות לגנוב אותו, בסרט שהופך את אורות הכרך לסרט אימה.

כוכבים: אל פנינג, כריסטינה הנדריקס, ג'ינה מאלון – כל אלו צריכות לפצות על קיאנו ריבס שגם משתתף.

למה זה מסקרן: מפני שהסרט הזה נוצר במוחו של הבמאי במהלך העבודה על ״דרייב״, ומשום שהעלילה נשמעת מוזרה, אלימה ועתירת יופי – נקודות החוזק של הבמאי חסר הפשרות.

למה להנמיך ציפיות: ייתכן והתגובות לסרטו הקודם גרמו לבמאי לעדן את סגנונו – או להקצין אותו עוד יותר, בהתרסה. שתי האופציות יכולות להועיל או להזיק.

The Salesman
הסוכן

the-Salesman

הבמאי: אסגר פרהאדי, כנראה הבמאי הכי מעניין שפועל היום בקולנוע האירני, לפחות בקרב אלו שלא גלו מן המדינה או נאסר עליהם לעשות סרטים. בישראל מוכר בזכות ״פרידה״ שזכה באוסקר על חשבון ״הערת שוליים״ ו״העבר״ שסתם היה נהדר.

מה קורה בסרט: כמו ברבים מסרטי הבמאי, הסרט עוסק בזוגיות במשבר, כנראה גם כתוצאה ממשבר כלכלי. העלילה מכילה אלמנטים מן המחזה של ארתור מילר ״מותו של סוכן״ אם כי כנראה מדובר בהשראה חלקית או חופשית מאוד – הדמויות צעירות בהרבה מן המחזה, למשל. והכותרת הסרט פחות חד משמעית לגבי גורלו של הסוכן.

כוכבים: שאחב חוסייני וטארנה אלידוסטי, שניהם כבר שיתפו בפעולה עם הבמאי בעבר. כלומר לא בסרט ״העבר״, בסרטים אחרים.

למה זה מסקרן: מדובר בבמאי רגיש ומרתק שחושף בכל סרט משהו נוגע ללב לגבי האופן בו בני אדם מתקשרים זה עם זה ומנסים לחיות יחדיו. תחילה הייתה הפתעה גדולה שהסרט לא הורכז אחד מסרטי התחרות, מתסבר כי הוא פשוט לא היה מוכן בזמן.

למה הנמיך ציפיות: קשה לי לחשוב על סיבה. זה אולי הסרט שאני מצפה לו בפסטיבל.

מסגרת מבט מסוים:

המסגרת הרשמית השנייה, אשר לרוב כוללת סרטים שהם או פרועים יותר באופי שלהם, או קטנים יותר בשאיפות שלהם, או בוימו על ידי כוכב הוליוודי שבפסטיבל ממש רוצים שיהיה נוכח. השנה הם ויתרו על החלק של הכוכבים ההוליוודים. לרוב, זו גם המסגרת לחפש בה את הסרטים היותר פרועים ומפתיעים ולכן זו גם נראית כמו המסגרת המתאימה לנציגים הישראלים היחידים עד כה עם סרטים באורך מלא, אם כי אני כאמור ממתין לידיעה על המסגרות הנוספות בתקווה למצוא שם נציגות נוספת.

בעבר לא הרחבתי על המסגרת הזו, השנה אני שולח את מבטי גם אל חלק מן סרטים הבולטים המשתתפים בה, תוך הבנה כי זהו מדגם לא מייצג, ודווקא הסרטים עליהם איני יודע דבר יתגלו כהברקות שבה. אז חפשו גם את הסרטים עליהם אני לא מרחיב.

Apprentice
מתמחה / שוליה

apprentice

הבמאי: בו ג'אנפנג, במאי סינגפורי שהיה בשבוע הביקורת בקאן עם סרט הביכורים שלו ״ארמון חול״ ב-2010.

מה קורה בסרט: סוהר צעיר מקבל העברה לכלא שמור ומרוחק. הוא מתחיל לעקוב אחר סוהר מבוגר העובד בכלא, לאחר כמה הזמן הקשר הופך להדדי והמבוגר מפתח חיבה כלפי הצעיר. בנקודה כלשהי הצעיר מגלה כי המנטור שלו הוא המוציא להורג של הכלא וכי הוא מייעד לו את התפקיד בהמשך הדרך, מה שגורר דילמה מוסרית.

כוכבים: קריספין צ'אן, ג'ארלד צ'או.

למה זה מסקרן: שילוב של דילמה מוסרתי מוכרת עם טריטוריה קולנועית אקזוטית. דומה שהפסטיבל מאמין ביוצר.

למה להנמיך ציפיות: הסרט צריך ממש לבולט על מנת שיקבל תשומת לב נוספת מעבר להשתתפות בפסטיבל.

Voir du Pays
לראות את הארץ

הבמאיות: דלפין ומוריאל קולין, אחיות אשר עובדת יחדיו. מוריאל היא גם צלמת, דלפין היא גם סופרת. ביחד הם כבר ביימו את ״17 נערות״ וגם נתנו עצות לסרט הצרפתי ״סמבה״ של אוליביה נקש ואריק טולדנו, אשר מבוסס על ספר שכתבה דלפין.

מה קורה בסרט: אחרי שסיימו שירות צבאי באפגינסטן, שתי חיילות צרפתיות נופשות עם היחידה שלהם בקפריסין. אבל גם בנופש יקורתי קשה להשתחרר מן הנוכחות במלחמה.

כוכבים: אריאן לאבד, סוקו.

למה זה מסקרן: השפעת הלחימה על הנפש האירופאית הולך להיות נושא חם בשנים הקרובות. ואריאן לאבד.

למה להנמיך ציפיות: כי למרות שניתן להאשים בכך את נקש וטולדנו, לפחות על פי הסרט ״סמבה״ לא התאפיין במקוריות כלשהי, נקווה שכאשר היא כותבת עם אחותה דלפין קולין מייצרת משהו יפה יותר.

The Red Turtle
הצב האדום

Studio-Ghibli-red-turtle

הבמאי: מיכאל דודק דה ויט, אנימטור הולנדי. אבל הסיפור הוא חברת ההפקה – אולפני ג'יבלי היפניים, שחיים די טוב אחרי ההודעה על סגירתם ואף יוצרים לראשונה סרט בינלאומי.

מה קורה בסרט: ניצול מספינה טרופה מגיע לאי בודד ולומד לחיות בעזרת החי והצומח בו, בעיקר בעזרת הצבים. סרט נטול דיאלוגים.

כוכבים: האולפנים שהפיקו את הסרט.

למה זה מסקרן: סרט אנימציה במסגרת הבחירה הרשמית של קאן ולא מחוץ לתחרות – זה מאורע נדיר שאומר כי זהו גם סרט נדיר.

למה להנמיך ציפיות: מיאזקי הוא זה אשר גילה את הבמאי, אבל בכל זאת הוא לא ביים את הסרט בעצמו.

עיניים אישיים
Personal Affairs

personal-affairs

הבמאית: מהא חאג', תושבת נצרת שזהו סרטה הארוך הראשון לאחר שצברה ניסיון כמעצבת תפאורה בכמה סרטים דוברי ערבית שצולמו בארץ. מדובר בסרט פלשתינאי-ישראלי כפי שהורכז במסיבת העיתונאים (באתר הרשמי הסרט מופיע כישראלי), כאשר הקרנות הישראליות היו שותפות למימונו.

מה קורה בסרט: כמו לא מעט מסרטי התחרות, מדובר בסרט על ניסיון לקשר בין-דורי. גבר מזדקן שחי בנצרת ולא מתקשר עם אשתו מנסה להתקרב לילדיו הגרים רחוק – בגדה המערבית או מעבר לים, כאשר לכל צאצא יש סיפור משלו.

למה זה מסקרן: בגלל הסיפור שבלב הסרט, בגלל שעצם הקבלה למסגרת היוקרתית מצביעה על סרט שעובד היטב על הקהל. יש להדגיש: מבחינת אנשי פסטיבל קאן, זה אחד משני הסרטים הישראלים הכי טובים שהם ראו ממגוון הסרטים שניסו להתקבל לפסטיבל.

למה הנמיך ציפיות: בגלל שסביר להניח שהדיון על הסרט בארץ שוב יגלוש לוויכוח פוליטי שינוהל בידי אנשים שלא צפו בסרט. כלומר אני מנמיך ציפיות לדיון שיהיה אודות הסרט, לא לסרט עצמו שאני מצפה לראותו על המסך הגדול בארץ בקרוב.

After the Storm
אחרי הסערה

After-the-Storm

הבמאי: הירוקאזו קורה-אדה, כנראה הבמאי היפני הכי מצליח בעולם כיום. מבין סרטיו, שכולם דנים במשפחה בדרך זו או אחרת: ״עדיין מהלכים״, ״המשאלה״, ״סיפור משפחתי״, ״אחותנו הקטנה״. בשנים האחרונות הוא מבקר קבוע בפסטיבל קאן, לרוב בתחרות הרשמית.

מה קורה-אדה בסרט: אף פסטיבל קולנוע לא יכול להיות שלם בלי סופר במשבר יצירה. בסרט זה, הוא מקדיש את עיקר מאמציו בניסיון לכפר על חטאיו בעבר ושקם את מערכת היחסים שלו עם אמו, עם גרושתו ועם בנו.

כוכבים: קארין קיקי, אותה אתם יכולים לראות על מסכי הארץ בימים אלו בסרט ״אן״. עוד כמה שחקנים שכבר שיתפו פעולה עם הבמאי בקאסט, דמיינו שכתובים כאן עוד שמות יפנים.

למה זה מסקרן: כי קורה-אדה תמיד מציע קולנוע שובה לב, נגיש אבל לא רדוד.

למה הנמיך ציפיות: כי קורה-אדה יוצר תמיד סרטים מהנים, אבל דומה כי הוא מוותר על ניסיון לעשות משהו שאפתני יותר. הוא לא יוצא מאזור הנוחות שלו. אולי המעבר למסגרת המשני מרמז כי הפעם הוא אכן ניסה משהו אחר. או שסתם יצא לו משהו פחות טוב.

Dogs
כלבים

Caini

הבמאי: בוגדן מיריקה, במאי רומני מבטיח בסרט ביכורים.

מה קורה בסרט: גבר צעיר מגיע לכפר באזור נידח ברומניה במטרה למכור חלקת אדמה שירש מסביו אותו בקושי הכיר. בהגיעו לכפר, שורה של אירועים מוזרים גורמים לו לגלות בהדרגה כי סביו היה סוג של ראש מאפיה במקום.

כוכבים: דרגוס בוקור, עוד אחד מן השחקנים הרומניים הבולטים בדור האחרון.

למה זה מסקרן: עם שני סרטים בתחרות ועוד אחד במבט מסוים, בקאן מסמנים את רומניה שוב כתעשייה שתופסת מקום מרכזי יותר ויותר בקולנוע העולמי.

למה להנמיך ציפיות: בכל זאת סרט ביכורים, אחד מתוך רבים בקטגוריה והסיבה שאני מרחיב דווקא עליו קשורה גם לארץ המוצא שלו.

מעבר להרים ולגבעות

beyond2

הבמאי: ערן קולירין, שאחרי ״המסע הארוך״, ״ביקור התזמורת״ ו״ההתחלפות״ הוא אחד מן הבמאים האהובים עליי, וכל יצירה חדשה שלו מרתקת אותי באופן אוטומטי. גם אם הקהל הרחב התחבר עד כה רק ל״ביקור התזמורת״.

מה קורה בסרט: קצין משתחרר משירות בקבע לאחר שנים רבות, מנסה להתרגל לחיי האזרחות בחברת משפתחו ובהזדמנות עסקית הקשורה לשיווק מוצרי דיאטה.

כוכבים: אלון פדות, מילי עשת.

למה זה מסקרן: כי מדובר באחד מן הבמאים הכי מרתקים שפועלים בארץ, כלומר בעולם.

למה הנמיך ציפיות: אני חושב שאנשים שראו את ״ההתחלפות״ פחות ממספר דו-ספרתי של פעמים יסבירו את הסעיף הזה טוב יותר.

Pericle il nero
פריקל השחור

pericle-il-nero

הבמאי: סטפנו מורדיני, איטלקי שעד כה לא זכה להצלחה גדולה מחוץ למולדתו ושהחל את דרכו בקולנוע התיעודי.

מה קורה בסרט: פריקל הוא מחסל בשירות של מאפיונר, אשר פוגע בטעות בחיסול של מאפיונר בכיר אחר. התאונה גורמת לכך ששני המאפיונירים מעדיפים שימות, לצרכי שלום. בעוד פריקל בורח, הוא פוגש באישה אשר מנסה להציל אותו ועל הדרך לגמול אותו מחיי הפשע.

כוכבים: ריקרדו סקמארצ'ו, מרינה פויס.

למה זה מסקרן: כי הסרט מבטיח ללהיות מחווה מהירה ומסוגננת לסרטי הפילם נואר של שנות הארבעים.

למה להנמיך ציפיות: אין יותר מדי שמות מוכרים שמעורבים בסרט.

Captain Fantastic
קפטן פנטסטיק

הבמאי: מאט רוס, שחקן אמריקאי שזהו סרטו השני כבמאי.

מה קורה בסרט: גבר מנהל את משפחתו בריחוק מן החברה ותוך חינוך ילדיו בדרכו הייחודית. כאשר הוא נאלץ להפגיש את משפחתו עם המערכת החברתית, האמונות שלו מתנגשות עם המציאות הסובבת אותו.

כוכבים: ויגו מורטנסן.

למה זה מסקרן: קודם כל, בניגוד לכמעט כל סרט אחר, הסרט הזה כבר הוקרן וזכה לביקורת בפסטיבל סאנדנס. בכל שנה פסטיבל קאן מקרין במסגרת "מבט מסוים" סרט או שניים בולטים מן התחרות, השנה הם בחרו כבר בסרט הזה, מה שמסמן אותו כלהיט פסטיבלים בעל פוטנציאל מסחרי.

למה להנמיך ציפיות: כי לרוב הייפ של סאנדנס+קאן פשוט הורג סרטים סבירים נוכח ציפיות יתר.

שבוע המבקרים:

זו המסגרת המצומצת ביותר בפסטיבל והיא מיועדת כולה לבמאים מתחילים, אשר מציגים בה סרט ראשון או שני באורך מלא. מטבע הדברים, במסגרת זו יש פחות שמות מוכרים ויותר יוצרים שיהפכו לשם דבר בעתיד. השנה יוצגו במסגרת סרטים ממדינות מגוונות כמו קמבודיה, לבנון, סינגפור, טורקיה וגם מדינות אירופאיות – ספרד, איטליה וצרפת. אולם, ברשותכם, נתמקד כאן בעניין העיקרי עבורנו והוא הקולנוע הישראלי, עם שני סרטים שמיותר לציין מדוע הם מסקרנים.

שבוע ויום

weekandday2

הבמאי: אסף פולונסקי, בוגר אוניברסיטת תל אביב (תואר ראשון) וה-AFI האמריקאי (תואר שני). מבין סרטיו הקצרים, נדמה לי ש"ריצ'רץ'" הוא המוכר ביותר.

מה קורה בסרט: זוג קם מן השבעה אחרי מות בנו ומנסה להתסגל לחדש לחיים, כאשר הגבר והאישה מאמצים כיוונים שונים להתמדדות עם האבל.

כוכבים: יבגניה דודינה, שי אביבי, תומר קאפון, שרון אלכסנדר ואורי גבריאל – קאסט מגוון ומשובח.

מיומנו של צלם חתונות

weddings-lapid

הבמאי: נדב לפיד, מן הבמאים הישראלים הכי מוערכים בעולם ובבלוג זה, בזכות הפיצ'רים "השוטר" ו"הגננת", שפיצלו את הקהל ועוררו דיונים מרתקים. בנוסף, לפיד גם יכהן השנה כשופט בקטגוריה (הסרט שלו יוצג מחוץ לתחרות). עוד בנוסף: בעברו היה צלם חתונות.

מה קורה בסרט: הסרט מתאר את הרהוריו, הגיגו וחלומותיו של צלם חתונות בן 40. הסרט גם בן 40 דקות.

כוכבים: אוהד קונלר, נעמה פרייס, דן שפירא, אלינה לוי, יונתן זאדה כהן. גם במקרה זה הקאסט מעורר ציפיות.

השבועיים של הבמאים:

מסגרת הצד האחרונה שמתפרסמת, הנותנת צ'אנס לסרטים שנפלטו החוצה מן הבחירה הרשמית ונבחרת על ידי צוות צעיר יותר. לרוב זוהי מסגרת מגוונת, וכך גם השנה. גם כאן יש נציגות ישראלית עם סרטה הקצר של תמר רודוי "הבת של הכלה", סרט שכתבה תמנה פרץ שגם משחקת בו. ארחיב על כמה סרטים ארוכים של יוצרים אשר יוצגו במסגרת זו.

Sweet Dreams
חלומות מתוקים

fai-bei-sogni

הבמאי: מרקו בלוקיו, במאי איטלקי ותיק ומוערך. הקריירה שלו החלה בשנות הששים עם "אגרופים בכסים" הביקורתי-סאטירי, ומאז סרטיו תמיד ביקרו את האלמנטים הכוחניים בחברה האיטלקית בעבר ובהווה ושמרו על סגנון מוקפד ומרשים. אם כי לפעמים הסגנון היה מעט איטי מדי, או יותר מדי אינטקטאולי עבור קהל המיינסטרים. ממש כפי שקרה בסרטו האחרון "קשר דם", אשר פיצל את הקהל למעריצים ולמשתעממים ולא מבינים בפסטיבל ונציה (וגם בחיפה) לפני פחות משנה.

מה קורה בסרט: גבר מבוגר מנסה להשלים באיחור עם הטראומה שחווה כאשר אמו מתה בהיותו ילד, בעזרת אישה שהוא פוגש שמשמשת כהילרית. בעודו לומד להכיר במקור הכאב שלו, נחשף סוד משפחתי ישן.

כוכבים: ברניס ביז'ו, ולריו מאסטנדרה, פבריצו גיפוני.

למה זה מסקרן: הסרט נבחר לסרט הפתיחה של "השבועיים של הבמאים", מה שמעניק לו מעמד יוקרתי. הבמאי שלו הוא אחד מן המאסטרים האיטלקים הכי גדולים שעדיין פועלים והוא נמצא בתקופה פורה במיוחד.

למה להנמיך ציפיות: מכיוון שאין סרטים איטלקים בתחרות הרשמית השנה, למרות החיבה של קאן לתוצרת מן המדינה ולבמאים שכמו בלוקיו כבר היו בתחרות בעבר. סביר להניח כי אנשים שם פשוט לא אהבו את הסרט הזה מספיק.

Like Crazy
כמו מטורפת

La-pazza-gioia

הבמאי: פאולו וירזי, במאי איטלקי סרטו הקודם "הון אנושי" הוקרן בארץ בהצלחה יחסית לא מכבר.

מה קורה בסרט: קשר בין שתי הנשים המאושפזות במוסד לבריאות נפש. אחת טוענת כי היא ברונית וכי כמה ממנהיגי העולם הם מכרים אישיים שלה, השנייה מכוסה בקעקועים ולא מדברת הרבה על עצמה. השתיים בורחות מן המוסד בו הן שוהות, ובהדרגה ההבדלים בין הטירוף לשפיות מטשטשים.

כוכבים: ולריה ברוני טדסקי, מיקלה ראמאזוטי.

למה זה מסקרן: כי וירזי הוכיח שהוא מסוגל לביים קולנוע מפואר, כי הסיפור נראה כבעל פוטנציאל דרמטי, קומי, רוחני ופילוסופי לא מבוטל.

למה להנמיך ציפיות: כי לא בטוח שיש לבמאי את הרגישות לטפל בנושא מורכב.

Neruda
נרודה

neruda

הבמאי: פבלו לארין, אולי הבמאי הצ'ילאני הכי מצליח בעולם בימים אלו. הרבה בזכות הלהיט "לא", על הקמפיין נגד המשך שילטונו של פינושה. אם כי אני מעדיף את סרטו "המועדון" שהתעסק בתכנים קשים יותר בצורה מפתיעה.

מה קורה בסרט: הסרט נקרא על שם האמן הצ'ילאני היודע ביותר, המשורר פבלו נרודה. בסוף שנות הארבעים, הקומוניזם הוצא מחוץ לחוק ונרודה, שייצג את הקומוניסטים בפרלמנט, הפך לנרדף. הסרט עוקב אחר בלש אשר מנסה לעלות על עקבותיו.

כוכבים: גאל גרסיה ברנאל.

למה זה מסקרן: במאי שהוא כוח עולה עוסק בדמותו של אחד מן המשוררים הנערצים ביותר אי פעם, בסרט אשר לא מנסה להיות ביוגרפיה שגרתית.

למה להנמיך ציפיות: גם במקרה זה, התהייה עקב היעדרות הסרט מן הבחירה הרשמית מעוררת חשד. לסרטים על משוררים יש לא פעם נטייה לאכזב.

Risk
סיכון

risk

הבמאית: לורה פויטרס, העיתונאית שחתומה על הדוקומנטרי זוכה האוסקר "אזרחמספר4" על אדוארד סנודן.

מה קורה בסרט: הבמאי נפגשת גם גיבור אחר של חופש המידע, הפעם זהו ג'וליאן אסאנג' מאתר ויקיליקס.

כוכבים: הבמאית, האיש אותו היא מראיינת.

למה זה מסקרן: סרט שימשיך את ההרהור של פויטרס על פרטיות ועיתונאות במאה ה-21, הפעם עם דמות אפילו יותר שנויה במחלוקת. סרט שיכול לעורר הרבה רעש. נדיר למצוא סרטים תיעודיים במסגרת תחרותית בקאן.

למה להנמיך ציפיות: כי אלמנט המותחן שהיה בסרט הקודם יהיה פחות בולט כאן, שכן מדובר בסרט שצולם אחרי רוב האירועים המסעירים. כי לא בטוח שזו הבמאית שתאתגר את מושא הסרט לעימות עם ההיבטים הבעייתים יותר של פעולותיו.

Endless Poetry
שירה אינסופית

Endless-Poetry

הבמאי: אלחנדרו חודורובסקי, גדול במאי הקאלט בכל הזמנים, הודות לסרטים כמו "אל טופו", ו"ההר הקדוש". לאחר שנים של שתיקה קולנועית והצלחה בתור מחבר רומנים גרפיים, הוא חזר לתודעה כאמן קולנוע בפסטיבל קאן לפני שלוש שנים עם "מחול המציאות" האוטוביוגרפי, ובעיקר עם סרט תיעודי על הניסיון שלו לעבד את הספר "חולית", סרט שנחשב בעיני רבים לסרט הכי משפיע שמעולם לא צולם.

מה קורה בסרט: בהמשך ל"מחול המציאות", גבר צעיר שהוא בן דמותו של הבמאי עוזב את בית משפחתו ומנסה להשתלב באיטליה התרבותית של צ'ילה. הסרט שמצדיע גם לתרבות הצ'ילאנית לאורך ההיסטוריה וכולל מבנה המשלב בין נראטיב, הזייה וסרט מסה.

כוכבים: בנו של הבמאי ברונטיס חודורבסקי, אשר מופיע בסרטיו של אביו מאז היותו ילד.

למה זה מסקרן: אין ולא יהיה יוצר בעל סגנון ייחודי כמו חודורובסקי, שמשלב בין בוטות ישירה לקולנוע מופשט. אצל הבמאי הזה, סוריאליזם הוא הדבר הטבעי ביותר. עבור לא מעט אנשים הסרט הזה לבדו הוא סיבה לנסוע לריביירה.

למה להנמיך ציפיות: חודורובסקי הוא במאי קאלט במלוא מובן המילה. אם אתם עדיין לא מעריצים מושבעים שלו, קיים סיכוי גבוה שלא תהנו מיצירתו החדשה.

Dog Eat Dog
כלב אוכל כלב

dog-eat-dog

הבמאי: פול שרדר, התסריטאי של "נהג מונית", ו"השור הזועם" (ועוד סרטים של מרטין סקורסזה). הבמאי של "ג'יגולו אמריקאי", "מישימה" ו"אדם בן כלב" (ועוד הרבה סרטים מצליחים או כושלים).

מה קורה בסרט: שלושה אסירים משתחררים מן הכלא אחרי תקופה ארוכה. הם נאבקים בין הרצון להישאר מחוץ לחומת המוסד, לבין בוז לממסד באשר הוא ממסד, ניתוק מחיי המשפחה, מחוייבות למאפיה ושדים פנימיים אחרים.

כוכבים: ניקולס קייג', ווילם דפו.

למה זה מסקרן: כי שרדר במיטבו בתיאור גיבורים אפלים ומיוסרים, עדיף בסביבה של עולם הפשע שמזכירה פילם נואר, ז'אנר ששרדר כתב את המאמר התיאורטי הכי קאנוני אודותיו. כי אולי הוא ייתן לדפו הזדמנות להשתולל באמת.

למה להנמיך ציפיות: הסרטים האחרונים של קייג' ושרדר לא בדיוק מעוררים ציפיות גבוהות במיוחד. הסרט נבחר להיות סרט הנעילה של המסגרת ולכן ייתכן שזהו רק אקט של כבוד לבמאי.

מחוץ לתחרות:

במסגרת הזו יש סרטים משלושה סוגים. ראשית, סרטים עתירי תקציב שרוצים לקבל בכורה בקאן אך לא להפסיד פרסים לסרטים פחות ידועים, כלומר סרטים שממש עוד מעט יגיעו לקולנוע. בנוסף יש כמה סרטים תיעודיים וגם סרטי חצות, כלומר סרטים פרועים יותר בסגנון או בתוכן. והשנה יש גם סרט תיעודי שהוא גם סרט חצות.

Money Monster
מפלצת הכסף

money-monster

הבמאית: ג'ודי פוסטר, שחקנית הוליוודית אהובה. זהו סרטה הרביעי כבמאית, סרטיה הקודמים זכו לביקורות אוהדות אך לא נלהבות.

מה קורה בסרט: מנחה ססגוני של תוכנית טלוויזיה המציעה ייעוץ פיננסי למשקיעים בבורסה על סמך גחמות, נחטף בשידור חי על ידי קורבן של התרסקות הכלכלה האמריקאית ב-2008, חמוש באקדח וחגורת נפץ. המפיקה של התוכנית מנסה לנהל את המשבר.

כוכבים: ג'ורג קלוני, ג'וליה רוברטס, ג'ק אוקונל.

למה זה מסקרן: הסרט הזה מנסה לעשות קולות של אחד מן הסרטים האמריקאים החשובים של השנה. מבחינת נושא, כוכבים ומתח. הוא יוצא לאקרנים בארץ במקביל לסיום פסטיבל קאן.

למה הנמיך ציפיות: בניית מתח ומסר פוליטי לא היה הצד החזק עד כה של פוסטר כבמאית. יכול להיות שהמעבר שלה לקולנוע גדול ימחוק את הקסם הצנוע שלה.

Gimme Danger
תן לי סכנה

gimme-danger

הבמאי: ג'ים ג'רמוש, אמור להיות מוכר לכם מן החלק העוסק בתחרות הרשמית, מוקדם יותר בפוסט זה.

מה קורה בסרט: סרט תיעודי על איגי פופ ולהקת הסטוג'ס. למי שלא יודע – מדובר באחת מן הלהקות הכי מיתולוגיות בתולדות הרוק, גם אם לא תמיד הייתה לה הצלחה מסחרית יוצאת דופן. כותרת הסרט היא אחד משיריה היותר מוכרים של הלהקה.

כוכבים: איגי פופ, האיש שהוא תופעה. אגב, הוא שיתף פעולה עם ג'רמוש בעבר בתור שחקן ב"איש מת" ובאחת מן האפיזודות הכי טובות מתוך "קפה וסיגריות".

למה זה מסקרן: אם אתם אוהבים את איגי פופ, לא תרצו להחמיץ את הסרט הזה.

למה הנמיך ציפיות: אם אתם לא אוהבים את איגי פופ, הולך לכאוב לכם הראש.

Train to Busan
רכבת לבוסאן

Train_To_Busan

הבמאי: יון סונג-הו, אחד מבמאי האנמיציה למבוגרים המובלים בקוריאה בשנים האחרונות. סרטיו הקודמים היו "מלך החזירים", "הזיוף" וגם סרט הזומבים "תחנת סיאול" שהופק במקביל לסרט זה.

מה קורה בסרט: סרטו המצולם הראשון של הבמאי הוא למעשה סרט המשך ל"תחנת סיאול", או סרט שמתרחש באותו עולם. או אם לנסח זאת בצורה ישירה: זומבים על רכבת! כלומר מגפת זומבים מתחילה ברכבת אשר נוסעת לבוסאן. יש גם אב אשר מנסה להגן על בתו.

כוכבים: גונג יו, מה דונג-סוק.

למה זה מסקרן: הסרט העלילתי היחיד במסגרת סרטי חצות, מה שהופך אותו באופן רשמי למערנן הפרוע של הפסטיבל ולסרט זומבים שאנשי קאן אוהבים – אני מנחש שהוא מרהיב חזותית כמו סרט של במאי אנימציה אשר משתמש בצילום כמו בציור.

למה הנמיך ציפיות: כי תמיד קיימת האפשרות כי אנשי קאן חושבים שזומבים זה מגניב, אבל קיים ספק אם הם באמת יודעים לשפוט את הסרטים הללו.

Exil
גלות

exil

הבמאי: ריתי פאן, במאי קמבודי שפועל בצרפת. סרטיו הטובים ביותר הם סרטים תיעודים העוסקי ברצח העם הביצע משטר החמאר-רוז' במולדתו בשנות השבעים. כמה מהם הם מן הסרטים התיעודים המסעירים והמשפיעים של זמננו, למשל "התמונה החסרה" שגם הוקרן בקאן.

מה קורה בסרט: כמו ברבים מסרטיו, הבמאי משלב בין החוויה האישית שלו לסיפור רחב יותר של קבוצה גדולה של אנשים. הפעם הנושא הוא כמובן הגלות אשר מופיע בכותרת הסרט. כלל הנראה הסרט יהיה בעל מאפיינים של סרט מסה. מפאן אפשר לצפות גם לחשיבה קולנועית יצירתית ודיון אינטקלטואלי נוקב.

כוכבים: מרג'אן סאטרפי, היאם עבאס, טוני גטליף, ראדו מיכאליאנו, והבמאי עצמו.

למה זה מסקרן: כי מדובר באחד מן האוטרים הכי גדולים של הקולנוע התיעודי.

למה הנמיך ציפיות: כי ייתכן שהעברת המוקד מקמבודיה לחווית הגלות תפגע בכוחו של הבמאי.

The BFG
העי"ג

ראו פירוט בפוסט הציפיות לקיץ לגבי שני הסרטים.

The Nice Guys
הבלשים הגרועים בעולם

כנ״ל.

תגובות

  1. עמוס הגיב:

    ישש!
    חיכיתי לפוסט הזה

  2. Chaim Ador הגיב:

    סקירה מאוד מרשימה בידע והיקף-ובמהירות בה פורסמה. מברוק. ח.

  3. מיכאל גינזבורג הגיב:

    עופר, רב תודות על הסקירה! הוספתי הרבה לרשימה הבלתי נגמרת.

השאר תגובה