12 ביוני 2025 מאת אורון שמיר
חודש גאווה שמח, אם עוד לא איחלתי כאן במדור, עד כמה שאפשר. חודש הספר העברי שמח במיוחד בסריטה, אחרי הראיון של אבנר שביט עם אור בוואלה! לרגל ספרו השני, ״אלו שעזבו״. קריאה מומלצת, כמובן וכמובן. בסינמטק תל אביב החלה השבוע עונת פרסי אופיר, ומכיוון שעופר ואני התחלנו לפקוד אותה, כחברי אקדמיה, אני יכול לספר שגם ברחבה מתקיים יריד ספרות עברית… להמשך קריאה
10 ביוני 2025 מאת רוי יודקביץ׳
מעולם לא הייתי חובב גדול של סרטי דיסני המצוירים, אפילו בתור ילד. טעמי נטה יותר לסרטי פיקסאר וסרטים מונפשים של חברות אחרות, ומהר מאוד התווספו אליהם כבר סרטי לייב-אקשן שונים. אחד מסרטי דיסני הבודדים אשר אהבתי בכל ליבי, שהייתי צופה בהם שוב ושוב בסלון ביתי, ועמד כתף אל כתף עם שאר הסרטים האהובים עליי בתור ילד, היה "לילו וסטיץ'", שיצא… להמשך קריאה
9 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
כותרת הסרט "כשהאור נשבר" (When the Light Breaks) היא, באופן בולט, בעלת יותר ממשמעות אחת. אפשר לנחש זאת גם לפני הצפייה בסרט; הציפייה היא גם לדימוי של שבירת אור וגם לרגע מפנה בחיים הכולל אובדן של נקודת אור. ואכן, הבמאי האיסלנדי רונאר רונארסון (״דרורים״) מתחיל את הסרט עם שוט של שקיעה, סוג של דימוי של אור נשבר ותוך דקות ספורות… להמשך קריאה
8 ביוני 2025 מאת לירון סיני
חבר טוב ראה רק אחד מסרטי ג'ון וויק, בקושי. "יש שם משהו עם כלב, לא? אבל זה הכל תירוץ כדי להראות אקשן, אין שם סיפור". השלכתי את כוס הקפה שלי ויצאתי עליו בשצף קצף, להגן על הסיפור של ג'ון וויק. כלומר, הנחתי את הכוס לאט ובזהירות שלא תשפריץ ואמרתי באופן מסויג שזה נכון, סצנות האקשן רוויות האלימות היצירתית ומהפכת הקרביים… להמשך קריאה
5 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
ההפצה של "כשקיץ הופך לסתיו" (When Fall Is Coming) בישראל היא נדירה עבור הבמאי פרנסואה אוזון. לא בעצם זה שהיא מתרחשת, אוזון הוא אחד מן הבמאים הצרפתים הבודדים שכמעט כל סרט שלו מופץ מסחרית בארץ; פשוט, אני מתקשה לזכור מתי בפעם האחרונה סרט שלו הופץ בארץ מבלי שהיה לו סרט נוסף, חדש יותר, שכבר הציג בפסטיבלים. זה גם בגלל שהפעם… להמשך קריאה
4 ביוני 2025 מאת אורון שמיר
יש איזו תחושת הישג אחרי שעברנו את מאי או שזה רק אצלי? חודש יוני יביא איתו פסטיבלים ואירועים ככל שהוא יתקדם, אבל עם החגים סיימנו מוקדם (אם כי חג שבועות עוד יושב לי בבטן). החג הקרוב ביותר הוא הזנקת עונת פרסי אופיר חדשה בשבוע הבא, שתימשך עד סוף השנה העברית ותוציא את חברי סריטה שהם חברי אקדמיה לראות סרטים ישראליים… להמשך קריאה
3 ביוני 2025 מאת לירון סיני
מאי נגמר ועוד רגע יהיה ממש חם וגם חודש הגאווה, אבל לפני כן - סיימנו את "חודש המודעות לזומבים", שהיה מאופיין בצעדות של אנשים שנראים כמו מתים מהלכים ברחבי העולם, פעם גם אצלנו, לפני שהחיים שלנו כאן הפכו למשהו שמייצר פחות חגיגות אל-מתים ויותר טורי דעה על איך החיים כאן הם אפוקליפסה מתמשכת. ובכל זאת, אם תרצו להסתובב באווירה של מתים… להמשך קריאה
2 ביוני 2025 מאת לירון סיני
לסטפני (קייטלין סנטה חואנה) יש סיוטים. היא בקולג', תלמידה מצטיינת, עד שהסיוטים החלו לשבש את שגרת יומה מעבר לעייפות הנגררת. זה ברמה שהם מתרחשים גם באמצע היום, גם באמצע שיעור, כשהיא מתעוררת בזעקות מחרידות ומביכות. אם היא לא תתאפס על עצמה ונניח תקבל עזרה, ומהר, היא עלולה להפסיד את המלגה שלה, וכל מסלול ההצלחה עליו התקדמה באופן נינוח עד כה… להמשך קריאה
1 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב אמנם ננעל במוצאי שבת, אולם חלק מן הסרטים בו מוספים להדהד בי. מספר סרטים ישראליים שהוקרנו בו יוסיפו להיות חלק מהשיח והאופציות עבור צופי הקולנוע בזמן הקרוב, כולל סרט שאכתוב עליו כעת ויהיו זמין לצפייה ביתית כבר השבוע. לכן, כסוג של סיכום, אני כותב על עוד מספר סרטים שאהבתי, כאשר ייתכן שעל סרטים אחרים שצפיתי וטרם כתבתי אכתוב… להמשך קריאה
31 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב נכנס לסוף השבוע האחרון שלו ואני מקווה להפסיק לצפות בעוד כמה סרטים וגם לכתוב על סרטים נוספים, אבל זה יהיה כבר אחרי הסיום שלו. בין היתר, טרם צפיתי בזוכה בתחרות הישראלית וגם בעוד כמה סרטים, שכן כמות האולמות המלאים בפסטיבל גדולה למדי, כולל בהקרנות צהריים באמצע השבוע. בכל מקרה, בדיווח זה סרט ישראלי מדובר שגם זכה באחד הפרסים,… להמשך קריאה
חודש גאווה שמח, אם עוד לא איחלתי כאן במדור, עד כמה שאפשר. חודש הספר העברי שמח במיוחד בסריטה, אחרי הראיון של אבנר שביט עם אור בוואלה! לרגל ספרו השני, ״אלו שעזבו״. קריאה מומלצת, כמובן וכמובן. בסינמטק תל אביב החלה השבוע עונת פרסי אופיר, ומכיוון שעופר ואני התחלנו לפקוד אותה, כחברי אקדמיה, אני יכול לספר שגם ברחבה מתקיים יריד ספרות עברית… להמשך קריאה
מעולם לא הייתי חובב גדול של סרטי דיסני המצוירים, אפילו בתור ילד. טעמי נטה יותר לסרטי פיקסאר וסרטים מונפשים של חברות אחרות, ומהר מאוד התווספו אליהם כבר סרטי לייב-אקשן שונים. אחד מסרטי דיסני הבודדים אשר אהבתי בכל ליבי, שהייתי צופה בהם שוב ושוב בסלון ביתי, ועמד כתף אל כתף עם שאר הסרטים האהובים עליי בתור ילד, היה "לילו וסטיץ'", שיצא… 
כותרת הסרט "כשהאור נשבר" (When the Light Breaks) היא, באופן בולט, בעלת יותר ממשמעות אחת. אפשר לנחש זאת גם לפני הצפייה בסרט; הציפייה היא גם לדימוי של שבירת אור וגם לרגע מפנה בחיים הכולל אובדן של נקודת אור. ואכן, הבמאי האיסלנדי רונאר רונארסון (״דרורים״) מתחיל את הסרט עם שוט של שקיעה, סוג של דימוי של אור נשבר ותוך דקות ספורות… 
חבר טוב ראה רק אחד מסרטי ג'ון וויק, בקושי. "יש שם משהו עם כלב, לא? אבל זה הכל תירוץ כדי להראות אקשן, אין שם סיפור". השלכתי את כוס הקפה שלי ויצאתי עליו בשצף קצף, להגן על הסיפור של ג'ון וויק. כלומר, הנחתי את הכוס לאט ובזהירות שלא תשפריץ ואמרתי באופן מסויג שזה נכון, סצנות האקשן רוויות האלימות היצירתית ומהפכת הקרביים… 
ההפצה של "כשקיץ הופך לסתיו" (When Fall Is Coming) בישראל היא נדירה עבור הבמאי פרנסואה אוזון. לא בעצם זה שהיא מתרחשת, אוזון הוא אחד מן הבמאים הצרפתים הבודדים שכמעט כל סרט שלו מופץ מסחרית בארץ; פשוט, אני מתקשה לזכור מתי בפעם האחרונה סרט שלו הופץ בארץ מבלי שהיה לו סרט נוסף, חדש יותר, שכבר הציג בפסטיבלים. זה גם בגלל שהפעם… 
יש איזו תחושת הישג אחרי שעברנו את מאי או שזה רק אצלי? חודש יוני יביא איתו פסטיבלים ואירועים ככל שהוא יתקדם, אבל עם החגים סיימנו מוקדם (אם כי חג שבועות עוד יושב לי בבטן). החג הקרוב ביותר הוא הזנקת עונת פרסי אופיר חדשה בשבוע הבא, שתימשך עד סוף השנה העברית ותוציא את חברי סריטה שהם חברי אקדמיה לראות סרטים ישראליים… 
מאי נגמר ועוד רגע יהיה ממש חם וגם חודש הגאווה, אבל לפני כן - סיימנו את "חודש המודעות לזומבים", שהיה מאופיין בצעדות של אנשים שנראים כמו מתים מהלכים ברחבי העולם, פעם גם אצלנו, לפני שהחיים שלנו כאן הפכו למשהו שמייצר פחות חגיגות אל-מתים ויותר טורי דעה על איך החיים כאן הם אפוקליפסה מתמשכת. ובכל זאת, אם תרצו להסתובב באווירה של מתים… 
לסטפני (קייטלין סנטה חואנה) יש סיוטים. היא בקולג', תלמידה מצטיינת, עד שהסיוטים החלו לשבש את שגרת יומה מעבר לעייפות הנגררת. זה ברמה שהם מתרחשים גם באמצע היום, גם באמצע שיעור, כשהיא מתעוררת בזעקות מחרידות ומביכות. אם היא לא תתאפס על עצמה ונניח תקבל עזרה, ומהר, היא עלולה להפסיד את המלגה שלה, וכל מסלול ההצלחה עליו התקדמה באופן נינוח עד כה… 
פסטיבל דוקאביב אמנם ננעל במוצאי שבת, אולם חלק מן הסרטים בו מוספים להדהד בי. מספר סרטים ישראליים שהוקרנו בו יוסיפו להיות חלק מהשיח והאופציות עבור צופי הקולנוע בזמן הקרוב, כולל סרט שאכתוב עליו כעת ויהיו זמין לצפייה ביתית כבר השבוע. לכן, כסוג של סיכום, אני כותב על עוד מספר סרטים שאהבתי, כאשר ייתכן שעל סרטים אחרים שצפיתי וטרם כתבתי אכתוב… 
פסטיבל דוקאביב נכנס לסוף השבוע האחרון שלו ואני מקווה להפסיק לצפות בעוד כמה סרטים וגם לכתוב על סרטים נוספים, אבל זה יהיה כבר אחרי הסיום שלו. בין היתר, טרם צפיתי בזוכה בתחרות הישראלית וגם בעוד כמה סרטים, שכן כמות האולמות המלאים בפסטיבל גדולה למדי, כולל בהקרנות צהריים באמצע השבוע. בכל מקרה, בדיווח זה סרט ישראלי מדובר שגם זכה באחד הפרסים,…
תגובות אחרונות