16 ביוני 2025 מאת אור סיגולי
בין 1984 ל-1987 קרה דבר יוצא דופן בממלכת האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר - כל המדינות שזכו בפרס עשו זאת בפעם הראשונה. זה הרצף הארוך ביותר של זוכות חדשות בתולדות הקטגוריה. כדי להבהיר עד כמה זה איננו דבר שכיח: נכון לכתיבת שורות אלו (2025) הוא לא נשבר מעולם. ב-1987 המדינה החדשה שהצטרפה לקבוצת הזוכות המאושרות היא דנמרק, כיום נחשבת לאחת… להמשך קריאה
12 ביוני 2025 מאת אורון שמיר
חודש גאווה שמח, אם עוד לא איחלתי כאן במדור, עד כמה שאפשר. חודש הספר העברי שמח במיוחד בסריטה, אחרי הראיון של אבנר שביט עם אור בוואלה! לרגל ספרו השני, ״אלו שעזבו״. קריאה מומלצת, כמובן וכמובן. בסינמטק תל אביב החלה השבוע עונת פרסי אופיר, ומכיוון שעופר ואני התחלנו לפקוד אותה, כחברי אקדמיה, אני יכול לספר שגם ברחבה מתקיים יריד ספרות עברית… להמשך קריאה
10 ביוני 2025 מאת רוי יודקביץ׳
מעולם לא הייתי חובב גדול של סרטי דיסני המצוירים, אפילו בתור ילד. טעמי נטה יותר לסרטי פיקסאר וסרטים מונפשים של חברות אחרות, ומהר מאוד התווספו אליהם כבר סרטי לייב-אקשן שונים. אחד מסרטי דיסני הבודדים אשר אהבתי בכל ליבי, שהייתי צופה בהם שוב ושוב בסלון ביתי, ועמד כתף אל כתף עם שאר הסרטים האהובים עליי בתור ילד, היה "לילו וסטיץ'", שיצא… להמשך קריאה
9 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
כותרת הסרט "כשהאור נשבר" (When the Light Breaks) היא, באופן בולט, בעלת יותר ממשמעות אחת. אפשר לנחש זאת גם לפני הצפייה בסרט; הציפייה היא גם לדימוי של שבירת אור וגם לרגע מפנה בחיים הכולל אובדן של נקודת אור. ואכן, הבמאי האיסלנדי רונאר רונארסון (״דרורים״) מתחיל את הסרט עם שוט של שקיעה, סוג של דימוי של אור נשבר ותוך דקות ספורות… להמשך קריאה
8 ביוני 2025 מאת לירון סיני
חבר טוב ראה רק אחד מסרטי ג'ון וויק, בקושי. "יש שם משהו עם כלב, לא? אבל זה הכל תירוץ כדי להראות אקשן, אין שם סיפור". השלכתי את כוס הקפה שלי ויצאתי עליו בשצף קצף, להגן על הסיפור של ג'ון וויק. כלומר, הנחתי את הכוס לאט ובזהירות שלא תשפריץ ואמרתי באופן מסויג שזה נכון, סצנות האקשן רוויות האלימות היצירתית ומהפכת הקרביים… להמשך קריאה
5 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
ההפצה של "כשקיץ הופך לסתיו" (When Fall Is Coming) בישראל היא נדירה עבור הבמאי פרנסואה אוזון. לא בעצם זה שהיא מתרחשת, אוזון הוא אחד מן הבמאים הצרפתים הבודדים שכמעט כל סרט שלו מופץ מסחרית בארץ; פשוט, אני מתקשה לזכור מתי בפעם האחרונה סרט שלו הופץ בארץ מבלי שהיה לו סרט נוסף, חדש יותר, שכבר הציג בפסטיבלים. זה גם בגלל שהפעם… להמשך קריאה
4 ביוני 2025 מאת אורון שמיר
יש איזו תחושת הישג אחרי שעברנו את מאי או שזה רק אצלי? חודש יוני יביא איתו פסטיבלים ואירועים ככל שהוא יתקדם, אבל עם החגים סיימנו מוקדם (אם כי חג שבועות עוד יושב לי בבטן). החג הקרוב ביותר הוא הזנקת עונת פרסי אופיר חדשה בשבוע הבא, שתימשך עד סוף השנה העברית ותוציא את חברי סריטה שהם חברי אקדמיה לראות סרטים ישראליים… להמשך קריאה
3 ביוני 2025 מאת לירון סיני
מאי נגמר ועוד רגע יהיה ממש חם וגם חודש הגאווה, אבל לפני כן - סיימנו את "חודש המודעות לזומבים", שהיה מאופיין בצעדות של אנשים שנראים כמו מתים מהלכים ברחבי העולם, פעם גם אצלנו, לפני שהחיים שלנו כאן הפכו למשהו שמייצר פחות חגיגות אל-מתים ויותר טורי דעה על איך החיים כאן הם אפוקליפסה מתמשכת. ובכל זאת, אם תרצו להסתובב באווירה של מתים… להמשך קריאה
2 ביוני 2025 מאת לירון סיני
לסטפני (קייטלין סנטה חואנה) יש סיוטים. היא בקולג', תלמידה מצטיינת, עד שהסיוטים החלו לשבש את שגרת יומה מעבר לעייפות הנגררת. זה ברמה שהם מתרחשים גם באמצע היום, גם באמצע שיעור, כשהיא מתעוררת בזעקות מחרידות ומביכות. אם היא לא תתאפס על עצמה ונניח תקבל עזרה, ומהר, היא עלולה להפסיד את המלגה שלה, וכל מסלול ההצלחה עליו התקדמה באופן נינוח עד כה… להמשך קריאה
1 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב אמנם ננעל במוצאי שבת, אולם חלק מן הסרטים בו מוספים להדהד בי. מספר סרטים ישראליים שהוקרנו בו יוסיפו להיות חלק מהשיח והאופציות עבור צופי הקולנוע בזמן הקרוב, כולל סרט שאכתוב עליו כעת ויהיו זמין לצפייה ביתית כבר השבוע. לכן, כסוג של סיכום, אני כותב על עוד מספר סרטים שאהבתי, כאשר ייתכן שעל סרטים אחרים שצפיתי וטרם כתבתי אכתוב… להמשך קריאה
חודש גאווה שמח, אם עוד לא איחלתי כאן במדור, עד כמה שאפשר. חודש הספר העברי שמח במיוחד בסריטה, אחרי הראיון של אבנר שביט עם אור בוואלה! לרגל ספרו השני, ״אלו שעזבו״. קריאה מומלצת, כמובן וכמובן. בסינמטק תל אביב החלה השבוע עונת פרסי אופיר, ומכיוון שעופר ואני התחלנו לפקוד אותה, כחברי אקדמיה, אני יכול לספר שגם ברחבה מתקיים יריד ספרות עברית… להמשך קריאה
יש איזו תחושת הישג אחרי שעברנו את מאי או שזה רק אצלי? חודש יוני יביא איתו פסטיבלים ואירועים ככל שהוא יתקדם, אבל עם החגים סיימנו מוקדם (אם כי חג שבועות עוד יושב לי בבטן). החג הקרוב ביותר הוא הזנקת עונת פרסי אופיר חדשה בשבוע הבא, שתימשך עד סוף השנה העברית ותוציא את חברי סריטה שהם חברי אקדמיה לראות סרטים ישראליים… להמשך קריאה
לסטפני (קייטלין סנטה חואנה) יש סיוטים. היא בקולג', תלמידה מצטיינת, עד שהסיוטים החלו לשבש את שגרת יומה מעבר לעייפות הנגררת. זה ברמה שהם מתרחשים גם באמצע היום, גם באמצע שיעור, כשהיא מתעוררת בזעקות מחרידות ומביכות. אם היא לא תתאפס על עצמה ונניח תקבל עזרה, ומהר, היא עלולה להפסיד את המלגה שלה, וכל מסלול ההצלחה עליו התקדמה באופן נינוח עד כה… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב אמנם ננעל במוצאי שבת, אולם חלק מן הסרטים בו מוספים להדהד בי. מספר סרטים ישראליים שהוקרנו בו יוסיפו להיות חלק מהשיח והאופציות עבור צופי הקולנוע בזמן הקרוב, כולל סרט שאכתוב עליו כעת ויהיו זמין לצפייה ביתית כבר השבוע. לכן, כסוג של סיכום, אני כותב על עוד מספר סרטים שאהבתי, כאשר ייתכן שעל סרטים אחרים שצפיתי וטרם כתבתי אכתוב… להמשך קריאה
תגובות אחרונות