• ?פסטיבל אוטופיה חוזר, מה כדאי לראות
  • ״המפרנסת״, סקירה לקראת הקרנה בסינמטק חולון
  • פרדיננד
  • תשיעיית הפיינליסטים לסרט הטוב ביותר בשפה זרה
  • ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״, סקירה
  • כל המועמדים לפרסי איגוד השחקנים
  • סרטים חדשים: ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 58
  • מצעד 20 הסרטים הגדולים של בילי ויילדר, על פי עופר
  • ״פרחים בבוץ״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 57
  • ״בהתחלה הם הרגו את אבא״, סקירה אורחת
  • ״גלגל ענק״, סקירה לסרטו החדש של וודי אלן
  • ״המוזיאון״, סקירה
  • זה בא בלילה
  • ״קוקו״, סקירה לסרט החדש של פיקסאר
  • מבט מפורט בפסטיבל הקולנוע היהודי 2017
  • אימת החודש - נובמבר 2017

יום הולדת 7 לסריטה!

27 בספטמבר 2017 מאת אורון שמיר

גם הפעם אני עומד להאשים את החגים ושאר העניינים החשובים יותר, על כך שיום ההולדת לבלוג יצויין השנה באיחור של שבוע. אבל זה גם יצא די חגיגי שהפוסט ה-2,500 בתולדות סריטה הוא זה שמציין 7 שנים מאז הפוסט הראשון אי אז ב-21 בספטמבר 2010. מתוכם 361 נכתבו בשנה החולפת, ואני כרגיל שמח שאנחנו ממשיכים לשאוף לעדכון יומי של משאבת הזמן שלנו ששווה כל רגע, או כפי שאנחנו קוראים לה בקיצור – סריטה. זה נכון שאני כבר לא יכול להיאחז בתירוץ של ״כולנו פה בהתנדבות״, לא אחרי שני מענקים של מועצת הפיס לתרבות ואמנות (בתקווה שהשני יגיע אלינו מתישהו אחרת שוב הסתבכתי עם הבנק שלי) ובטח שלא לאחר מפגן התמיכה שפוצץ לי את הלב מהתרגשות מוקדם יותר השנה, ואשוב להזכירו בהמשך. אבל ודאי תסכימו איתי שכמה מאות שקלים בחודש בממוצע הם לא בדיוק משכורת, או אפילו חצי/שליש/רבע. וזה עוד בלי לקחת בחשבון הוצאות, שלא לדבר על כמויות ההשקעה של שותפיי וגם שלי. אבל אנחנו בכל מקרה כאן מאהבת קולנוע ולא מתאוות בצע, וכולי תקווה שזה יהיה המצב גם בעתיד.

העתיד של סריטה, כרגיל, מלא בתוכניות לא ממומשות שאני מקווה שכן יקרו בקרוב. עברנו לשרת חדש (ויקר) יותר, שאמור לספק לנו יותר יציבות ובעיקר המון מקום, למשל לפודקאסטים החסרים שלנו (ברגע שאבין איך לשתול אותם בערוגה החדשה). פתחתי את הראש לאופציה של פרסום ממוקד, ולכן יש בזמן האחרון באנרים מצד ימין מתחת לשם הבלוג (רוצים או רוצות גם? דברו איתי). התרומות שלכם ושלכן, שממשיכות להפתיע אותי ולשמח בכל פעם שנלחץ הכפתור הקטן מצד ימין, מאפשרות לנו לא רק להקדיש אפילו יותר זמן ואנרגיה לכתיבה ועריכה, אלא גם לבנות מאחורי הקלעים את הגרסה האנגלית של הבלוג שאנחנו חולמים עליה שנים. אגב, את אור כבר אפשר לקרוא באנגלית באתר סינאירופה, ואת עופר באתר פיפרסצ׳י. בכל מקרה, כל קמפיין התמיכה בסריטה ממש עשה לי חשק להמשיך ולחלק מתנות – אז כך נעשה בשבועות הקרובים. מדי פעם, פה או ברשתות החברתיות, אפתיע ואציע משהו לקוראות ולקוראים. למשל עכשיו – רכשתי פס חופשי לפסטיבל אוטופיה שאני לא עומד להשתמש בו, אלא כהבעת סולידריות במאבק הקיום של הפסטיבל שעדיין זקוק לתמיכה. מי רוצה? כתבו בתגובות ואערוך הגרלה. עדכון: יש לנו זוכה! וזה גם אומר שהקמפיין של אוטופיה הצליח!

מה שמביא אותי אל איזור התגובות של סריטה, נושא מורכב. כשהוקם הבלוג, בדמיון שלי אחת המטרות הייתה להיות נקודת מוצא לדיון ושיח על סרטים וקולנוע. יכול להיות שהנוסטלגיה מעוותת לי את הזיכרון, אבל בהתחלה זה גם היה ככה. כמובן שהיו גם טרולים, אין אינטרנט בלעדיהם, אבל לתחושתי משהו חיובי חילחל גם לתגובות ונוצרו שם דעות שהן אמנם מאוד נחרצות אבל לא מבטלות את האחר. לאחרונה אני כבר לא מרגיש ככה, ומבלה זמן יקר בעקירת עשבים שוטים, או סתם מתבאס מההתנסחויות או הוייב. בזמנים בהם אתרים מרכזיים מוותרים על איזורי התגובות שלהם כי הם הפכו לביוב מלא ברוע צמיגי כמו ב״מכסחי השדים 2״ – אני מתחיל להבין את מי שמעדיפים אפס דיון על פני קצת גועל נפש. לכן, אולי הבחנתם או הבחנתן שבחרנו להתחשב בכל כותב/ת שלא רוצה תגובות לפוסט שלו. כיוון שכלו כוחותיי ולגמרי התעייפתי מלהסביר שוב ושוב את הכללים הפשוטים של נימוס וכבוד בסיסי, אני שוקל להעביר את כל הדיונים לרשתות החברתיות. או לרכז באיזה חדר צ׳אט עליו יותר קל להשתלט לפני שחרא פוגע במאוורר, סלחו לי על האמריקנית. נראה איך תתחיל השנה השמינית, הנושא בבדיקה.

זה מזכיר לי שהיום אמור להיות חגיגי אז בכך נתרכז מעכשיו ובהמשך הפוסט – סריטה בת שבע! אז קודם כל עיטרתי את הפוסט בתמונות של בת-שבעיות שאנחנו אוהבים (לא כולל בת-שבע מ״לזמן את הרוע״ כי היא עושה סיוטים). שנית, אני לא מתכוון לפסוח על שלב התודות לפני שמגיעות הסטטיסטיקות השנתיות. אז כרגיל, קודם כל תודה לקוראות ולקוראים. תודה על שאתם מגיעים ואתן מגיעות לכאן, במקרה או בכוונה, ועוד יותר תודה על ההישארות וההתייחסות לכל המילים האלה שאנחנו כותבים על סרטים. אני יודע שלפעמים זה נראה שולי במציאות של היום, אבל עבורי אין דבר חשוב יותר מלדבר על קולנוע ואני מאושר להיות חלק ממקום שעושה את זה, כפל כפליים אם זה גם חשוב ומעניין לאחרים ולאחרות.

תודה אינסופית, השנה כפול שבע, לכותבים ולכותבות של סריטה – תואר שמגמד את התרומה האמיתית. אור סיגולי ועופר ליברגל היו איתי מהתחלה, ומשום מה נשארו. אני חושב שזה כבר מעבר למסירות, זו הפרעה נפשית – שלא לומר ״סריטה״. אני לא יכול לאחל שותפים טובים יותר בשום תחום או להיות גאה יותר בכך ששני האנשים שכותבים הכי מעניין על קולנוע בשפה העברית בחרו בסריטה כבית שלהם (אחרי שבע שנים החלטתי שאפשר להשוויץ קצת). תודה ענקית גם ללירון סיני ששילשה את כמות הפוסטים שלה אחרי השנה הראשונה ומביאה זווית נוספת לסריטה, לשני קיניסו המתמיד שלוקח את הסינפיליה שלנו לקצה, לרון פוגל אמן המזרח הרחוק על הפינה האסייאתית, וגם לשלו מורן שתרם לנו מהידע שלו על האמנות השמינית (או ״משחקי מחשב״ כפי שהם נקראים על פי רוב).

לא רק סריטה בת שבע – גם סוזן הייוורד באפוס התנכ״י ״דוד ובת שבע״ (1951)

החלק השני של פוסטי יום הולדת תמיד מוקדש למיני סטטיסטיקות באדיבות וורדפרס, שמתחילות קצת לחזור על עצמן בשנים האחרונות. אולי זה אומר שהתמצבנו כבלוג שמצד אחד כותב על הסרטים שאחרים מתעלמים מהם ומקדיש זמן ומרץ לפסטיבלי קולנוע ופרסי אופיר, ומאידך עדיין נאמן לרדיפה אחרי מה שחדש בבתי הקולנוע ומארגן בסוף השנה רשימות בנוסח ״הסרטים הכי טובים״. עם כמה שאני אוהב יציבות וחושש משינוי, נדמה לי שזה יהיה הכרחי לנסות להתפתח בכיוונים נוספים בשנה השמינית של סריטה. אולי כבר אפשר היה להרגיש נסיונות לגוון במהלך הקיץ, שבאמת היה זוועה שאין כדוגמתה מבחינת ההיצע בבתי הקולנוע בעיניי, ואילץ אותנו לפנות לאפיקים אחרים. עם המגורים שלי מחוץ לישראל והשדרוגים התדירים בתחום הצפייה הביתית במדינה עצמה, אני מעריך שנפנה חלק עוד משאבים לכיוון הזה. למרות שאם היה מעניין אותנו רק טראפיק, הפוסטים הכי נקראים בבלוג השנה דווקא נוטים אל הפופולרי.

הפוסטים הנקראים ביותר בשנה השביעית של סריטה:
1. סיכום 2016: סרטי השנה – כבכל שנה, הכי מעניין הוא הסיכום של קודמתה.
2. סיכום 2015: סרטי השנה – וגם של זאת שלפניה.
3. פרסי אופיר 2017: הזוכים – הפוסט הכי חדש ברשימה עולה על הפודיום.
4. טרומן – חברים עד הסוף – הסקירה הכי נקראת השנה, וכרגיל זהותה מפתיעה אותי.
5. פרסי אופיר 2017: המתמודדים – ספרו לי עוד כמה לאופירים אין קהל.
6. פרסי אופיר 2017: המועמדים – מה שכתבתי לפני רגע, רק עם גיף אירוני.
7. פסטיבל ירושלים 2017: המלצות – היה שווה וכיף להשקיע, אין מה לומר.
8. בעקבות סקר ה-50 של סייט אנד סאונד – אולי נניח לרשימה הזו שלא אנחנו יצרנו?
9. משאל סרטי האימה של האלף החדש – זה כבר יותר טוב, וגם מוסיף קצת אימה לעשירייה.
10. פרסי אופיר 2017: החמישיות של סריטה – אז לא רק את פרסי אופיר אתם אוהבים ואתן אוהבות, אלא גם אותנו! תודה על זה.

עוד טקס אהוב מלבד האופיר היה האוסקר האמריקאי, ועוד סקירות פופולריות עסקו בסרטים ״יצורים ליליים״ של טום פורד ו״נורמן״ של יוסף סידר. מבחינת מספרים, היה משתלם השנה יותר מאי פעם לכתוב על טקסים ופרסים, על פסטיבלים ותחרויות למיניהם, ואכן טיילנו בעולם אפילו יותר מהרגיל. מלבד פסטיבלי ישראל ההולכים ומתרבים, דיווחנו גם מניו יורק, מנהיים, איסטנבול, טרייבקה, קאן, וגם ונציה. אלה המקומות והערים שבהן ביקרנו ואת סרטיהן ביקרנו, אבל אלו מדינות באו לבקר אותנו?

הכי הרבה קוראים וקוראות יש לנו כמובן בישראל, ואחריה – ארצות הברית, האיחוד האירופי, גרמניה (היי ברלינאים!), הממלכה המאוחדת (שלום לונדונים!), צרפת (הלו פריז!), קנדה (לא יודע, מונטריאול? טורונטו? איפה מרוכזים שם הישראלים?), הולנד (אהוי אמסטרדם!), רוסיה (עוד מקום די גדול שאני לא יודע מספיק על מושבות ישראליות בו), ושבדיה (איזה קטע) שסוגרת את העשירייה. בסך הכל הגיעו אלינו מ-160 מדינות, שזה יותר ממה שיש בעולם להערכתי ולכן מעלה תהיות. למשל, איפה זה גוואדלופ? האם רק לאדם אחד באיי פארו יש אינטרנט ולכן יש לנו צפייה בודדת משם? ומה לגבי סאו טומה ופרינסיפה? זה טעים כמו שזה נשמע? לפי הנתונים האלה, אז אני יכול רק לנחש שעד גיל 21 נגיע לירח.

מפת העולם ע״פ סריטה, מודל 2017 – מסתבר שיש יותר מ-160 מדינות וחייבים לצבוע גם אותן בצהוב עד השנה הבאה!

דרכי ההגעה הפופולריות אל סריטה שאינן ישירות, כלומר מי שאנחנו לא במועדפים שלהם או שלהן, היו ונותרו גם השנה גוגל, פייסבוק וטוויטר, ואחריהן אנדרואיד אפ וסטארט. אתרים שבחרו להפנות אלינו מיוזמתם ועל כך נתונה להם אהבתינו ההדדית הם אידיבי, גנזך הרשת, קפה, עין הדג, סינמסקופ, ויקיפדיה, האוזן השלישית, ודוקאביב. מלבד האחרון שהצטרף השנה, מדובר ברשימה שגם היא חוזרת על עצמה, אז מבחינתי כבר מדובר במערכות יחסים ארוכות שנים ולא באהבה חולפת. תודה לחברים ולחברות מן המקומות האלה, הקליקו על שמם ונפרגן להם חזרה.

הדברים שמוקלדים במנועי החיפוש כדי להגיע אלינו, בכוונה או לא, עדיין נעים מן הסביר למטורף לגמרי. חוץ מ״סריטה״ וכל מיני וריאציות על סרטים טובים/מומלצים, ובניקוי כמה מקומבינציות המילים הכי מטונפות בהקשרים של פורנוגרפיה (מה יהיה עם זה?), צמדי מילים היו שיא האופנה השנה ובסדר הזה: ״פאוואר רינגרס״ (הדיסלקטיות משתלמת), ״טרומן סרט״ (חוזר בכל מיני צורות), ״ריקוד מושחת״ (באמת? אנחנו?), ״סרטי שואה״ (תמיד רלוונטי) ו״פרסי אופיר״ (אלא מה). לסיום, ההבלחה השנתית של פינת חיפושי גוגל משעשעים או מטרידים שגרמו להגעה אל דף כלשהו בסריטה. אני מזכיר שכבר כמה שנים טובות מדובר בסריקה של אחוזים בודדים בלבד מבין ההיצע הוודאי מופרע עוד יותר, בשל הגדרות הפרטיות של גוגל. אחרת הייתי עושה כזה סבב פעם בשבוע.

במסגרת טעות הקלדה אחת תמימה שמעניקה משמעות חדשה: ״הסרטים הטובים של 3016״ (אני מהמר על וודי אלן החדש-חדש), ״מציצין״ (הגרסה הארמית לסרט הפולחן), והחביב עליי – ״קובו אגדה של סמט״ (סרט ההמשך ללהיט האנימציה ובו קובו מוצא כובע חסידי וקסום). גם בגזרת מצא ההבדלים בין רומנטיקה לתרבות האונס מככב יוצר ״מציצים״ עם החיפוש ״מי לא ענתה לחיזורי אורי זוהר״ (ניסוח מעניין) ולצידו ״טבעת מצב רוח לאהבה״ (לכל סרט יש היום מרצ׳נדייז?), ״סרת טרקי אהבא״ (זה בקלינגונית, כן?) והמנצח – ״סריט סקס הים״. החיפושים שמתמודדים על תואר ״בהצלחה עם הכלליות הזאת״ הם: ״הנערה בתמונות״, ״מאיה שחקנית ישראלית״, וכמובן ״הוא לא היה קלארק גייבל״ (כל אוכלוסיית העולם מלבד אדם אחד בהיסטוריה?). לעומתם, החיפושים הספציפיים ביותר הם: ״צבי הנינג'ה פרק 11״ (אחלה של פרק אם יורשה לי), ״צבי הנינג'ה פרק 23״ (פחות קאנוני בעיניי אבל איש איש וטעמו), ומשום מה גם ״הוא תמיר קמחי״ (התשובה היא: תמיר קמחי. אין בעד מה!).

היו גם לא מעט כאלה שחושבים שגוגל עובד אצלם: ״הסרת חברים עד הסוף״ (הוסר!), ״בצע את הסרטים הישראלים הטובים ביותר חינם מלא״ (בוצע!), ״סרטים חדשים קחו״ (לקחנו!), וגם ״מה שעובר לי בראש דמויות ,״ (שם מוצלח לא פחות מ״הקול בראש״ או משחק אסוציאציות עם מנוע חיפוש?). יש אפילו ביקורות קצרצרות בצורת שאילתת חיפוש: ״הסרט הנוסעים .. מה הסיפור שלו״ (תכלס), ״למה עשו את הסרט עדיין אליס״ (למה אפילו לא מתחיל לתאר את זה), ״האם עלילת הסרט זרים מושלמים התרחשה באמת״ (גם אנחנו עדיין לא מעכלים שראינו את זה) ואפילו ״ברגמן מחשיב את הסרט כאחד מסרטיו הטובים ביותר״ (ומדובר באדם שמבין עניין). מה שמביא אותנו לטקס חלוקת המדליות, הפעם דווקא לא לשטויות מוחלטות. במקום השלישי ניצב ״צ'יזבטים מפחידים לאנשים אמיצים״, שזה ניסוח באמת מקסים וגם אחלה שם לסרט קאלט. המקום השני הולך אל ״חוויה קיומית של גיי״, כי לחפש את זה ולמצוא אותנו זה מקסים בעיניי. ובמקום הראשון, מי שחיפשו ״קארה דלווין שחקנית גרועה״ והגיעו למקום הנכון! איזו גרועה היא, נכון? אני יכול לדבר על כמה שהיא גרועה לפחות עד היומולדת הבא, אז נסיים בתמונה שהיא ההיפך מגרועה.

ג׳ולי כריסטי בתור בת-שבע אברדין בגרסת 1967 ל״הרחק מההמון הסואן״ (גם קארי מאליגן גילמה את התפקיד, אבל עם כל הכבוד)

ימי הולדת קודמים:
חוגגים שנה שישית
יומולדת חמישי
ארבע שנות סריטה
שלוש שנים של סריטה
שנתיים לסריטה
השנה הראשונה

תגובות

  1. אריאל הגיב:

    ברכות! 🎉 לחיי עוד הרבה שנים של כתיבה איכותית בעברית על קולנוע!
    טוב להתעדכן בתוכניות לעתיד ולקבל הצצה אל מאחורי הקלעים 🙂 ובאמת משמח לראות את האהבה והסיפוק שלכם הכותבים מניהול הבלוג.
    כמובן, אשמח להשתתף בהגרלה על הכניסה החופשית לאירועי אוטופיה, אליו הגעגועים חזקים. שנזכה לביטול האפוקוליפסה!

  2. מגדלור הגיב:

    מזל טוב, מקווה לראות אותכם כותבים עוד שנים רבות. אחד מאתרי הקולנוע עם התכנים היותר טובים שיש ברשת כיום.

  3. יאיר הגיב:

    המון מזל טוב!
    אתם באמת נהדרים ומהווים מעין אי בודד וישראלי של קולנוע רציני ומעניין.
    וכמובן, אשמח להשתתף בהגרלה על אוטופיה.
    עד 120!

  4. אבי הגיב:

    "סריט סקס הים" זה מסר מוצפן, אנגרמה, זה אומר: "סריטה סקסים".

    אני גאה להיות אתכם ממש ממש מיומכם הראשון. אני זוכר בעיקר את הסיקור שלכם על פסטיבל חיפה (הפסטיבלים הם בכלל דבר שאתם מצטיינים בו, כל פסטיבל שאני מגיע אליו מעלה את רמתו בזכות ההמלצות והסיקורים שלכם) ועל סקוט פילגרים, סרט שהעלה בפי ריר ברמה בלתי נשלטת. האתר הפך להיות מיד תושב קבע בדפדפן, וזה די מדהים בעיני שבחלוף 7 שנים אתם עדיין פה, שומרים על אותה איכות וכמות.

    תודה על הכל! ועכשיו נתחיל את שבע השנים הטובות. 😉

  5. תמר הגיב:

    מזל טוב! אבל למה מפתיע "ריקוד מושחת"? הביקורת של אור נהדרת ומדוייקת.

    1. אורון שמיר הגיב:

      מסכים לגבי איכות הסקירה של אור, סתם היה לי מוזר שעדיין צריך אישוש או דעה על סרט כמו ״ריקוד מושחת״. או שמחפשים אותו בגוגל ומגיעים אלינו ולא, נניח, לאתר שיפנה לצפייה בו.
      אני אף פעם לא באמת מבין איך האינטרנט פועל או איך אחרים משתמשים בו 🙂

  6. Yair Peri הגיב:

    אתם נהדרים
    ואני כל כך רוצה להיות בהגרלת הפס לאוטופיה!

  7. חגי הגיב:

    מזל טוב!
    כיף לבוא כל פעם ולמצוא משהו חדש, ואור – הלוואי והיו עוד 100 שנות אוסקר ו-36 חודשים בשנה (כך שיהיו פי שלושה יותר פוסטים של אימת החודש) 🙂
    תמשיכו כך!

  8. אלון הגיב:

    מזל טוב 🙂 תודה תודה תודה על המון דברים.

  9. רונה הגיב:

    מצטרפת לאיחולים, תמשיכו בעשייה החשובה והנהדרת שלכם. המון תודה. תודה על התוכן האיכותי, ההשקעה העצומה והידע הרחב שאתם מקנים על סרטים, גם לאנשים שלא למדו את התחום (כמוני). תודה על הכתיבה הרהוטה (שגיאות הכתיב המזדמנות זניחות לחלוטין) והעשירה עשרות מונים ממקבילותיכם. אתם אולי הבלוג שאני חוזרת אליו הכי הרבה פעמים – לאו דווקא בגלל העדכון היומיומי, אלא יותר בגלל הסיקור והמעניין והעיסוק בסרטים מגוונים, כאלה שמוקרנים בבתי קולנוע, בסינמטקים ובפסטיבלים גם יחד, או כאלה שלא מוקרנים כלל, אך שווים צפייה וקריאה. כיף לשמוע שאתם גם נהנים מזה, כי אני בטוחה שאני לא היחידה שנהנת לקרוא.

  10. היי התחלתי לגלוש כאן בקביעות רק בחודשים האחרונים,אבל באמת שהידע,ההספק וההבנה שלכם בקולנוע פשוט חסרי תחליף.תודה שאתם מספקים תוכן כה מרתק.תמשיכו כך

  11. נתנאל הגיב:

    מזל טוב וישר כוח!!!
    אשמח להשתתף בהגרלה 🙂

  12. אורון שמיר הגיב:

    תודה לכולם על התגובות!
    זה מחמם, מחזק ומרגש ולכן לא רציתי לעצור את הברכות המטפטפות.

    אבל אז קמפיין אוטופיה הצליח להשיג את היעד שלו ממש בדקות האחרונות, ולכן הפרס שהבטחתי הוא לא סתם ואפשר לחלק אותו!

    אז בהגרלה אולד סקול של הוצאת פתקים מכובע, שלא אני ערכתי יש לציין, עלה בגורל השם של… אריאל! שגם הייתה התגובה הראשונה, לגמרי במקרה. שולח מייל ליתר ביטחון, אבל גם האוטופיים יצרו איתך קשר בקרוב, כנראה כשהם יסיימו לחגוג את ההצלחה.

    לכל השאר – אנסה לקמבן פרסי ניחומים מהפסטיבל.
    אם תרצו להבטיח לעצמכם תגים או כרטיסים, אפשר עדיין לעשות זאת כל עוד הקמפיין באוויר והתשורות עומדות בעינן:
    https://www.mimoona.co.il/Projects/4286

    1. אריאל הגיב:

      קשה לתאר במילים את ההתרגשות כשרואים שהקמפיין דילג בקלילות מעל היעד תוך כמה שעות (רק בצהריים חסרו לו כמה אלפים!) וכמה דקות אח"כ לגלות שעוד זכיתי בהגרלה. תודה רבה, אין עליכם.

      המייל בסוף נשלח? לא קיבלתי.

      1. אורון שמיר הגיב:

        שמחים לשמח!

        המייל נשלח ואני מפחד לשאול אם הגיע בטעות לספאם…אז שלחתי שוב 🙂

השאר תגובה