• סרטים חדשים: ״אלמנות״ בבימויו של סטיב מקווין
  • קריאות ב״הצד האחר של הרוח״
  • אלמנות
  • המועמדים לפרסי הקולנוע העצמאי לשנת 2018
  • חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד
  • מחכים לתרגום: ״בליינדספוטינג״
  • פסטיבל ״או לה לה!״ לקומדיות צרפתיות 2018
  • הנערה ברשת העכביש
  • ״החיים האלה״, סקירה לסרטו של דן פוגלמן
  • סקירה כפולה: ״אורי זהר חוזר״, ״ווייס אובר״
  • סספיריה
  • המלצות סינמטקים: מהדורת נובמבר 2018

יום הולדת 3 לסריטה!

22 בספטמבר 2013 מאת אורון שמיר

בהתחשב באיך שהשנה הזו התחילה, אני קצת מופתע מן העובדה שהפוסט הזה עומד לסכם את השנה השלישית למניין סריטה, בגרסה הנוכחית. הרי סיכום השנה הסריטתית הקודם שלי היה אחד הדברים היותר חרדתיים שנכתבו כאן, מבחינת עתיד קודר אפשרי לבלוג. וכעת, שנה לאחר מכן, אני עומד לכתוב את פוסט היומולדת המתפעל ביותר שידענו. מתפעל מכמויות הטראפיק היומיות, מהמסירות של הכותבים שבזכותם מגיעים ומגיעות לכאן כל הקוראים והקוראות, ובעיקר מהעובדה שאיכשהו יצאנו מחוזקים מן המשברים. עד כדי כך מחוזקים עד שהרגשתי צורך להתחיל בשיפוץ המיוחל, שכבר מתנהל מאחורי הקלעים. לצערי הוא לא יהיה מוכן בזמן לחגיגות יום ההולדת (בעיקר באשמתי יש לציין), אבל אני כן מאמין שהמראה החדש של סריטה יושק ממש בשבועות הקרובים. ואני מאוד מקווה שתאהבו אותו.

בניסיון להבין בעצם איזה גרסה זו של הבלוג, אודה שקצת התבלבלתי. סריטה החל דרכו האינטרנטית כטור בעכבר העיר אונליין, בו שפכתי מילים על כל מיני נושאים (בדרך כלל כאלה שהרגיזו אותי או מיתוסים שחשתי צורך לנפץ), וכך עשיתי באופן שבועי במהלך קיץ 2009. בסתיו של אותה השנה הטור הפך לבלוג האישי שלי ברשת החברתית של עכבר הקפה, ושם הוא התקיים לו במשך כשנה, מתעדכן קצת יותר מפעם בשבוע. ואז, ב-21 בספטמבר 2010, הוקם הבלוג בו אתם ואתן נמצאות ונמצאים ממש כרגע. סריטה 3.0, כך נכנה אותו, היה בעצם סופר-גרופ שקיבץ אליו שני בלוגרים נוספים, שמאז נטשו את קריירות הסולו שלהם כדי להתרכז באתר הזה, שהוא שלהם כפי שהוא שלי. אתם אולי מכירים ומכירות אותם בתור אור סיגולי ועופר ליברגל. ואני יכול להגיד, בשיא הצניעות והאובייקטיביות, שהם חברים טובים לפחות כפי שהם מצטיינים בכתיבה על קולנוע.

בשנה האחרונה הצטרף בפול גז גם פבלו אוטין, שהיה אורח ומגיב שהפך לקבוע. פבלו הביא אל הבלוג את רוח הפודקאסטים, כולל הסדרה האלמותית עם נחמן אינגבר, לצד עשרות הטקסטים שכתב. גם יניב אידלשטיין הקפיד על קצב כתיבה ובעיקר עזר בדבר הזה שהכי קשה לנו איתו כאן בבלוג – הגהה. אם נתקלתם או נתקלתן בטקסט שחף משגיאות הקלדה או ניסוח, זה בזכותו. גם אדוה לנציאנו תרמה לנו השנה מכישוריה, וחתומה על כמה מהפוסטים הכי נקראים השנה. תודה גם לכל מי שהתארח באופן חד פעמי – ניר נאמן, ליביו כרמלי, ירון כפתורי, וגם רון פוגל, שהתקמבק (ואולי אף יעשה זאת שוב בקרוב).

מבין כל החידושים שהיו השנה בבלוג, האחד שחביב עליי במיוחד הוא הקרנות סריטה. הכוונה היא גם למיזם המשותף לקולנוע לב ולנו, "סרטים מחוץ לזרם", לאירועים כמו הקרנת טרום הבכורה של "מי מפחד מהזאב הרע" (ותודה לפבלו גם על ארגון המבצע הזה) ולעוד הקרנות שהיו ויהיו, ואשר בעצם מהוות את גרסת ההופעה החיה של סריטה. או אולי ורסיה מציאותית של הבלוג, בו אנחנו שמחים לפגוש את הפרצופים שקוראים וקוראות אותנו ולשוחח. ומכיוון שהשנה יום ההולדת נפל על תקופה עמוסה באירועים (שני הפסטיבלים ושלל ההקרנות שלנו), אבטיח טקסטים אינטימיים יותר כשייגמרו השמחות הנוכחיות, ומכאן נעבור לחלק האהוב על אור ועליי – הסטטיסטיקה.

בשנה הנוכחית התווספו 290 פוסטים למניין הבלוג, שלא מזמן חצה את רף אלף הרשומות (ואל הלייק ה-1000 בפייסבוק אנחנו כבר ממש קרובים. אבל בלי לחץ כן?). זה אמנם אומר שאנחנו כבר לא על ממוצע עדכון של קצת יותר מפעם ביום, כמו בשנה שעברה, אבל אנחנו גם לא ממש רחוקים משם (לי יצא בחשבוני 0.8 עדכונים ליום), וחשוב לזכור שקצב העדכון כאן אינו תמיד קבוע. השבוע, למשל, בנוסף לדיווחים היומיים של אור מפסטיבל חיפה יש עוד כמה עניינים על הפרק. מניין התגובות יותר מהכפיל את עצמו (עלינו מ-1570 ל-3,460) מה שמשמח אותי באופן אישי. אבל בואו לא נשכח גם את אלה שאינם מגיבים, ושיחד איתם ואיתן הגיע השנה הבלוג ל-500,000 צפיות. כן, זה חצי מיליון בשנה. 41.6 אלף בחודש. 1388 ביום. וכיוון שאנחנו רק במגמת צמיחה כבר 3 שנים רצופות, אני יכול לגלות שהממוצע כבר לא משקף ושסך הכניסות שלנו בחודשים האחרונים הוא 1,500 בימים רגילים, ובימים יותר טובים הוא אף מגיע ל-2,000 ומעבר לכך. שוב, מדובר בהכפלת של נתוני אשתקד. זה טירוף מוחלט בעיניי.

היום החזק ביותר שלנו השנה היה ה-13 באוגוסט 2013, אז ביקרו כאן 3,354 איש ואשה. למה? כנראה לכבוד הכרזת המועמדים והמועמדות לפרסי אופיר. זה הופך את השיא הקודם שלנו, 2,009 כניסות, ליום כמעט שגרתי. ובתור בלוג שלא בוחר בפתרונות קלים להשגת טראפיק (למרות שאנחנו מכירים אותם) זה בעיקר אומר מבחינתי שאנחנו מתחילים להתקרב למיצוי פוטנציאל קהל היעד שלנו – שוחרי ושוחרות קולנוע מכל הסוגים, שמעוניינים בשיח מעמיק גם על סרטים שאינם בהכרח מעמיקים, ומאידך בבדיחות וחידודים על בלה טאר ותפוחי אדמה. בכל פעם מחדש זה מרגש ומחזק אותי, כי אז אני יכול להאמין במה שאנחנו מנסים לעשות כאן – בין היתר גם יצירת מקום לטקסטים שמטבעם הם ארוכים ומפורטים יותר, דווקא בעידן האינסטנט. השנה גם סימלה הכי הרבה מפגשים שהיו לי עם אנשים בשר ודם שסיפרו כי הם קוראים או קוראות אותנו. ולמרות שזה תמיד קצת משונה לי, זה בעיקר נותן כח להמשיך.

הפוסט הנקרא ביותר השנה הוא… אותו פוסט כמו בשנה שעברה. כן, כנראה שאין לנצח את סיכום 2011: הסרטים הכי טובים שהופצו וגם אלה שלא של עופר, למרות שסיכום 2012: הסרטים הכי טובים שהופצו (גם של עופר) כבר נושף בעורפו (של עופר. ותודו שלנשוף בעורף של עצמך דורש אקרובטיות מרשימה). את מדליית הארד בתחרות הפופולריות של השנה, עם כמחצית מכמות הגולשים, לוקחת הסקירה שלי על "חלודה ועצם". אני קצת מופתע (לטובה) מהאהדה לסרט הזה בקרב הקהל הרחב, ואני מסיק שמדובר באהדה מכך שרוב מי שקרא את הפוסט עשה זאת זמן קצר אחרי שהסרט עלה, מה שעורר בי תקווה שהיה זה לאחר צפייה בו.

עוד סרטים שמככבים בעשיריה הפותחת של הפוסטים הנקראים ביותר השנה הם "המקום בתוך היער" (ושוב תודה לאדוה, שגם הטקסט שלה על "ג'אנגו ללא מעצורים" כמעט ונכנס לעשיריה) וכמובן "מי מפחד מהזאב הרע", שגם הסקירה שלו וגם הניתוח נמצאים איתנו כאן. לחיזוק הדעה לפיה קוראי וקוראות הבלוג אוהבים סיכומים, מצטרפים סיכום המחצית (של אור) וסיכום סרטי האימה (גם של אור). את העשיריה משלימים הפוסט על החדשות הגדולות ביותר של עולם הקולנוע השנה, כלומר במידה ואתם סינפילים כבדים מאוד, וכרגיל רשימת המתמודדים הראשוניים למהדורה הנוכחית של פרסי אופיר. עוד כרגיל, אני לא ממש בטוח האם זה הנצחון הקטן שלנו על חוסר העניין שלכאורה מעורר הטקס הזה בקרב הציבור הרחב, או שאולי המוני אנשי תעשיית הקולנוע פשוט גיגלו את עצמם ואת עצמן והגיעו הנה. מה שמזכיר לי – פוסט ההימורים והמשאלות הרשמי שלנו ישוגר בימים הקרובים, ובשבת האופירים יגיעו אל קו הסיום בטקס השנתי. כמובן שאנחנו נהיה שם ונדווח.

בטוויטר אנחנו לא כל-כך חזקים עדיין (יום אחד אבין מה זה ומה עושים עם זה), אבל בפייסבוק כבר די נחמד לנו ואני מקווה שגם לקוראים והקוראות. שלושת הפוסטים הכי ויראליים שלנו לשנה זו היו ההכרזה על הסרט הראשון בסדרת "סרטים מחוץ לזרם" (אז להמשיך לחלק פרסים, כן?), ההודעה על הקרנת טרום הבכורה של "הזאב" (כן, כנראה שכן) וגם "יום מלחמת הכוכבים" שהזכיר לי מי באמת שולט ברשת (גיקים וגיקיות, תבורכו!). הפוסט הכי מוגב, כרגע בתולדות האתר ולא רק בשנה הנוכחית, הוא הניתוח של עופר על "הזאב". גם הסקירה שלי על הסרט והפוסט המזמין להקרנה החגיגית שלנו מצויים בטופ של התגובות. הניתוח של פבלו את "איש הפלדה" וגם סקר החמישים של סייט אנד סאונד, סוגרים חמישיה.

מבחינת כיבוש העולם, כמובן שמאות אלפי צפיות בבלוג הגיעו מישראל, אבל זה הזמן גם להודות לקוראינו וקוראותינו בארצות הברית, אנגליה, קנדה, גרמניה והולנד, שהגיעו הנה באלפים השנה (ובסדר הזה). את העשיריה משלימות צרפת, איטליה, פינלנד ושבדיה, כאשר לגבי שתי האחרונות מדובר בהפתעה מבחינתי. לא ידעתי שבסקנדינביה אוהבים אותנו כמעט כמו שאנחנו אוהבים אותם ואת הקולנוע שלהם, אבל עובדה שדווקא משם הגיעו הנה במאות. בסך הכל היו אצלנו גולשים וגולשות מ-119 מדינות (את חלקן לא ממש הכרתי ומקצתן מומצאות, לעניות דעתי) וברכת שלום מיוחדת נשואה אל שכנינו מהרשות הפלסטינית, ירדן, מצרים ולבנון, שבמצטבר גם מספר גולשיהם וגולשותיהן מגיע לכמה מאות. כך זה נראה ע"פ וורדפרס:

Screen Shot 2013-09-22 at 13.19.51

עדיין בקטע גלובלי אך קצת יותר וירטואלי, הכי הרבה תעבורה זרמה אלינו מפייסבוק, עין הדג, האוזן השלישית, גנזך הרשת, סינמסקופ, ויקיפדיה ומאקו. שזה ממש יפה מצידם, וזו הזדמנות להודות על פרגון שאני תמיד שמח להוכחות שיגבו את טענתי כי הוא אכן קיים. אבל כמובן שהכי הרבה אנשים ונשים הגיעו אלינו, שוב כרגיל, דרך דוד גוגל ומנוע החיפוש בעל חוש ההומור המפותח שלו. מה שמוביל אותי אל הפינה האהובה – חיפושי גוגל שבעזרתם אפשר להגיע אל סריטה.

אלפי חיפושים שונים של "סריטה" בכל מיני וריאציות (החביבה עליי היא "שריתה"), שוב גרמו לי לתהות מדוע אנחנו משלמים כסף לדומיין קצר וקליט, או האם רק אני משתמש עדיין באופציה של "מועדפים" בדפדפן שלי. במקום השני – המוני המונים של חיפושים נוסח "סרטים טובים", בעיקר בתוספת השנים 2012 או 2011, שבעיקר הזכירו מה כולם באמת רוצים ורוצות. כולל "xryho yucho", המינוח הלועזי לסרטים טובים, שחזר על עצמו עשרות פעמים. פרסונלית, הסרט המחופש ביותר הוא "חלודה ועצם", ואחריו "המקום בתוך היער", "מי מפחד מהזאב הרע", "ג'אנגו ללא מעצורים" ו"אופטימיות היא שם המשחק", אם לסגור חמישיה. הרבה מאוד התבלבלו מהטכנולוגיה החדשה בה הוקרן סרטו החדש של פיטר ג'קסון וחיפשו "ההוביט hfr", "מה זה hfr" וגם כל מיני קללות אחרות.

האדם שהביא הנה הכי הרבה אנשים היא ג'ניפר לורנס (אשת השנה שלנו?), וזאת עוד סיבה לאהוב אותה. למקרה שחסרות כאלה. במקום השני והמפתיע נמצאת עמית מושקוביץ, הלא היא כוכבת "ברקיע החמישי". אני מאחל לה גורל דומה לזו שבמקום הראשון במצעד המחופשות. לאנשים שחיפשו "שואה" והגיעו דווקא לפה, אני מצטער – אבל הייתם צריכים להיות יותר ספציפיים. יומרני לא פחות היה החיפוש "כל גיבורי העל". מהרגעים האלה שבהם הייתי מצפה מגוגל לקרוס לתוך עצמו. "סקס" דווקא היה אחד החיפושים הפחות פופולריים השנה שהביא לכאן גולשים וגולשות. שזה שיפור, אני חושב. ליבי ליבי עם הרבים שחיפשו "שטח פראי ויקיפדיה" ומשום מה הקליקו על הקישור לסריטה דווקא. מקווה שעזרנו בכל זאת. אני עדיין לא מבין מה זה "קוד המשימה שלכם הוא" אבל כל 13 הפעמים שהוא מופיע בטבלת החיפושים לאורך השנה שימחו אותי מאוד. בלי שום סיבה הגיונית. אעניק לו את תואר "חיפוש השנה", יחד עם תהילת עולם לצד הזוכים של שנים עברו – "ג'ננה בסוואנה"/“שיר גוני אין תסטה מלווה” (בשנה הראשונה היה תיקו), וכמובן "2 בחורים שהתעסקו עם הבחור הלא נכון.. חובה צפייה!".

אז אם לסכם את השנה השלישית למניין סריטה, נדמה לי שהיא עשויה להיזכר בתור השנה האחרונה במתכונת הנוכחית, לפני כמה שינויים מתוכננים. יכול להיות שאתבדה, הרי זה בדיוק מה שקרה בסוף ספטמבר שעבר בו כמעט והרמתי ידיים, לפני שהחברים/עמיתים הרימו את הבלוג למקומות שטרם ביקר בהם. אז שוב תודה להם, ושוב תודה לכם ולכן על הקריאה. בשביל זה אנחנו כותבים.

תגובות

  1. מיכאל גינזבורג הגיב:

    אין כמוכם!

  2. תמר הגיב:

    עד 120! תודה על כל העבודה המבורכת. אתם נהדרים.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.