• סרטים חדשים: ״תברח״ מגיע סוף סוף לישראל
  • פסטיבל טרייבקה 2017 - דיווח רביעי
  • פרויקט כל זוכי האוסקר בפרס הסרט הטוב ביותר - 16
  • פסטיבל טרייבקה 2017 - דיווח שלישי
  • פסטיבל טרייבקה 2017 - דיווח שני של אורון
  • פסטיבל טרייבקה 2017 - דיווח ראשון של אורון
  • ״העיר האבודה זד״, סקירה
  • זקנה ומוות בשוברי הקופות העכשוויים
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 15
  • פסטיבל הקולנוע הבינלאומי של איסטנבול 2017
  • ״אחרי הסערה״, סקירה
  • פסטיבל קאן 2017 - מבט אל הבחירה הרשמית
  • כל סרטי אינגמר ברגמן - פרק 23 ואחרון
  • ״אני, דניאל בלייק״ ו״אחת ויחידה״ - סקירה כפולה
  • סריטה מתכוננים לקיץ 2017
  • אפריל בסינמטקים: פסטיבל צ׳ינמה איטליה
  • היפה והחיה
  • ״הרוח במעטפת״, סקירה לגרסה החדשה

מ״אנגרי בירדס״ ו״וורקראפט״ ועד ״אמונת המתנקש״: פוסט אורח של שלו מורן על עיבודים קולנועיים למשחקי מחשב

24 ביולי 2016 מאת שלו מורן
אחת השאלות המתבקשות בשיחה על סרטים רעים במיוחד היא: "איך נתנו לזה לקרות?". הרי מדובר ביצירה קיבוצית ורבת שלבים. ישנה שרשרת שבתחילתה נמצאים מפיקים ותסריטאים ואחריה במאים וצוותי צילום ובסופה עורכים ומישהו, מתישהו, יהיה חייב לשים לב ויאמר שהמלך הוא עירום. לפעמים התוצר המוגמר כל כך גרוע, שהדיון בשאלה הזו מצדיק ספר שלם, כמו הממואר הפופולרי ״The Disaster Artist״ שכתב… להמשך קריאה