• אימת החודש - דצמבר 2018: סיכום שנה
  • סרטים חדשים: ״רומא״ של אלפונסו קוארון בכל המסכים
  • דיווח אחרון מפסטיבל אוטופיה 2018
  • ״מוגלי: אגדת הג׳ונגל״, סקירת נטפליקס
  • דיווח מפסטיבל אוטופיה 2018: ״הגולם״ ו״גבול״
  • הכהנים הגדולים: פרק 11 - ״לחסל את הליידי״
  • Can You Ever Forgive Me? - מחכים לתרגום
  • המלצות סינמטקים: מהדורת דצמבר 2018
  • ״מקוללים״, סקירה
  • על ״רובין הוד״ 2018 ו״מלחמתו של רוברט דה ברוס״
  • ״אהבה כמו שלנו״, סקירה
  • אימת החודש - נובמבר 2018
  • ״שירקרס״, סקירת נטפליקס
  • קריד 2
  • ״ראלף שובר את האינטרנט״ ו״הגרינץ׳״, סקירה כפולה

מ״אנגרי בירדס״ ו״וורקראפט״ ועד ״אמונת המתנקש״: פוסט אורח של שלו מורן על עיבודים קולנועיים למשחקי מחשב

24 ביולי 2016 מאת שלו מורן
אחת השאלות המתבקשות בשיחה על סרטים רעים במיוחד היא: "איך נתנו לזה לקרות?". הרי מדובר ביצירה קיבוצית ורבת שלבים. ישנה שרשרת שבתחילתה נמצאים מפיקים ותסריטאים ואחריה במאים וצוותי צילום ובסופה עורכים ומישהו, מתישהו, יהיה חייב לשים לב ויאמר שהמלך הוא עירום. לפעמים התוצר המוגמר כל כך גרוע, שהדיון בשאלה הזו מצדיק ספר שלם, כמו הממואר הפופולרי ״The Disaster Artist״ שכתב… להמשך קריאה