• אפשר כבר לסגור, נראה לנו: הסרטים הטובים של השנה
  • ״משחקי ציד״, סקירה לסרט חסר המזל
  • במקום סרטים חדשים: מהדורה ביתית שלישית
  • הכהנים הגדולים: ״הבלדה על באסטר סקראגס״ וסיכום
  • אימת החודש - מרץ 2020
  • ״קיץ בלי הגבלה: מהפכה על גלגלים״, סקירה
  • קורטיז
  • כשהחיים הם סרט: סרטים על הפחדים העכשוויים שלנו
  • פרויקט כל סרטי סטיבן קינג:

"משחקי ציד", סקירה

3 באפריל 2020 מאת לירון סיני
מאוד הולם שסרט שעוסק בין היתר בשנאה הדדית הצליח למנף תחושות דומות למסע הקידום שלו. זה קרה כמה חודשים טובים אחרי ש"משחקי ציד" (The Hunt) כמעט ונקבר מתחת לעוד התבטאות של דונלד טראמפ נגד הוליווד. זה, והעובדה שהיוצרים הניחו שזה לא תזמון טוב להפיץ סרט על אנשים שצדים אנשים אחרים עם נשק חם, כשבדיוק התרחש עוד פיגוע ירי המוני בארצות… להמשך קריאה

כשהחיים הם סרט אימה: חמישה סרטים שמדבררים את הפחדים העכשוויים שלנו

25 במרץ 2020 מאת לירון סיני
לאחרונה כבר הסירו את הכסאות הצבעוניים שמעטרים את שוק לוינסקי בתל אביב, שלא נקבל רעיונות על התקהלות מידבקת. יש אובך בחוץ, ואחד ממוכרי התבלינים, הפנוי באופן יחסי לימים רגילים, מבדר לקוחה בודדת כשהוא משליך חופן תירס. הילולת יונים (טוב, משהו כמו 10 יונים) עטה על השלל. ואין להן מה למהר, לא באמת - אין עומס של הולכי רגל להימלט מהם,… להמשך קריאה

״Color Out of Space״, סקירה

16 בפברואר 2020 מאת לירון סיני
יש סרטים שעצם הקיום שלהם קורא להנמכת ציפיות, אימה זעירה מפני הבאות או לפחות חשש קל. הבמאי, ריצ'רד סטנלי, לא ממש ביים סרט עלילתי באורך מלא מאז שפוטר מ"אי המסתורין של ד''ר מורו" ב-1996, הפקה שידועה בהיותה כישלון מהדהד לאחר רצף של תרחישים מצערים. השחקן הראשי הוא ניקולס קייג', האהוב אך הנלעג בו זמנית, והעלילה היא עיבוד לסיפור של ה.… להמשך קריאה

סיכום 2019: סרטי הקולנוע כחשבון נפש של התקופה

27 בדצמבר 2019 מאת לירון סיני
במשך זמן מה הייתי משוכנעת שסיכום השנה על מוזיקה בקולנוע, כמו שכתבתי בשנה שעברה, יהפוך לסיכום הקבוע השנתי שלי כאן בסריטה. אבל למרות שהשנה היו סרטים בולטים שהמוזיקה נכחה בהם באופן מהותי כחלק מהנרטיב או כמוטיב כמו "אהבה בימים קרים", "ווקס לוקס" אליו לא הצלחתי להתחבר, "Her Smell" שעדיין לא לגמרי זמין לצפייה ועוד עניינים מתישים כמו "רוקטמן" - הם… להמשך קריאה

"יד אבודה" (I Lost My Body), סקירת נטפליקס

2 בדצמבר 2019 מאת לירון סיני
לפני הסקירה עצמה: מי שעוקבת ועוקב אחרי סריטה יודעים כנראה שאני קצת אחרת עכשיו. אני יודעת שכחלק מהדברים שישתנו ולעולם לא ישובו לאופן שבו היו קודם, גם הכתיבה שלי על קולנוע הולכת להיות אחרת במידת מה. אל דאגה, הטעם שלי עדיין אותו הטעם, החיבה הבלתי מסויגת לסרטי אימה חיה ובועטת, כולל כאלו שמערבים הורות וילדים מקריפים כאלמנט מהותי בה. גם… להמשך קריאה

אונס ונקמה בקולנוע – פרק 7: "מליפיסנט" 

22 באוקטובר 2019 מאת לירון סיני
החגים חלפו, משהו שמנסה לקרוא לעצמו סתיו מורגש באוויר (או שזו אשליה שקצת פחות חם), ובסוף השבוע הגיע לאקרנים "מליפיסנט: אדונית הרשע", ההמשך של "מליפיסנט" ("Maleficent") מ-2014, שהיה אחד מהסרטים הראשונים של דיסני שאפשר להתייחס אליו כאל עיבוד עם שחקנים בשר ודם לקלאסיקה אהובה. בניגוד לשעתוקים שהתרגלנו לקבל בשנים האחרונות, הוא גם הביא גרסה מנקודת מבט אחרת של הסיפור. זה… להמשך קריאה

“איש מזל התאומים", סקירה 

5 באוקטובר 2019 מאת לירון סיני
בואו נבהיר משהו מההתחלה: לא באתי לסרט הזה במטרה לחפש מה לא בסדר איתו. בי נשבעתי. ואולי זו העובדה שבדיוק השלמתי לא מזמן את "בחורים רעים", אבל באתי ליהנות, ואפילו ציפיתי במידת מה לקצת אקשן קליל עם וויל סמית'. אפילו אם היה די ברור שהפעם מדובר בסרט בטון רציני יותר, בו סמית' מגלם את הנרי ברוגן, מתנקש מעולה בשירות המדינה בן… להמשך קריאה

“מידסומר", סקירה 

10 באוגוסט 2019 מאת לירון סיני
בשרשור טוויטר מלפני כמה שבועות התבטא העורך של מגזין האימה הוותיק "פנגוריה", פיל נובל ג'וניור,  בשבחי סרטי אימה המתרחשים באור יום (Daylight Horror). הוא התייחס לכך שלמרות שאנחנו רגילים להיבהל ולחשוש יותר בחושך, בפועל, אסונות מבעיתים בעולם האמיתי מתרחשים פעמים רבות דווקא באור יום, פולשים לתוך הסביבה הבטוחה לכאורה. אחת הדוגמאות שהוא נתן היא של קבלת בשורות רעות, בדרך כלל… להמשך קריאה

הטרנד ההוליוודי החדש: "סרטי ההשכח" ומה הם בעצם מנסים לעשות

6 באוגוסט 2019 מאת לירון סיני
עדכון: בפרסום הפוסט, קראנו לסוג החדש של הסיקוולים בהם עוסק הפוסט כ"ריקוולים", אבל מסתבר שהמונח הזה כבר תפוס ומתייחס למשהו קצת אחר. אז החלטנו ללכת על העיברות שהמצאנו. אם תרצו מונח לועזי אפשר להתייחס אליהם גם כאל ריטקוולים - סיקוולים שעושים סוג של רטקון למותג. המושג הזה הוזכר פה ושם, ומתאר את הסרטים יותר במדויק. כשלא זוכרים שסרט מסוים עומד… להמשך קריאה

לקראת "מלך האריות" 2019: צפיות וציפיות מהחידושים העצמיים של דיסני

15 ביולי 2019 מאת לירון סיני
הטקסט הזה הוא משהו שניסיתי להימנע ממנו באופן אקטיבי כשרק התחיל התהליך הכלכלי של דיסני להפיק מחדש את סרטי האנימציה הקלאסית והמצויירת ביד שלהם בגרסאות מצולמות / באנימציה ממוחשבת (והם מתעקשים לקרוא לזה "לייב אקשן" גם כשמדובר ב-CGI). אי שם, כשהעיבוד של "סינדרלה" יצא לאקרנים, כבר עלתה הדרישה לכתוב על המגמה החדשה וכבר אז סירבתי. באמת שאין מה לנתח יותר… להמשך קריאה