סרטים (בעשרה שקלים) חדשים: ״ימים נוראים״, ״מחילה״, ״אחרי החתונה״, ״אדמונד דה ברז'ראק״ ויום הקולנוע הישראלי
25 בספטמבר 2019 מאת אורון שמירלפני החגים ואחרי האופיר שמח, במדור האחרון לחודש ספטמבר ולשנת תשע״ט. בתזמון מושלם, מגיע אל בתי הקולנוע הפעם לא רק זוכה האופיר אלא גם סרט ישראלי נוסף, שניהם גם קשורים לחגי תשרי ולא במקרה. החצי השני של המדור יהיה בינלאומי, ואחרי ארבעת הסרטים הללו ובהיעדר סרטים מרגשים מדי לצפייה ביתית, אנסה לעשות סדר ביום הקולנוע הישראלי שחל היום. כ-30 סרטים ישראלים יפציעו היום בכל האולמות ויעלמו מחר, לכבוד שובו של חג הקולנוע המקומי. כלומר, חוץ מהשניים שיפתחו את המדור ופשוט עורכים בכורתם כבר היום ובמחיר מוזל, ויישארו איתנו גם אחרי. הרבה אחרי, אם לנסות ולנבא את הצלחתם אצל הקהל.
״ימים נוראים״, חתן פרס אופיר הטרי-טרי, כבר נחשף בכמה הקרנות טרום בכורה ספורות על מנת להיות כשיר לייצג את ישראל באוסקר האמריקאי. היו מי שניצלו את ההזדמנויות לפרסום ביקורות, אנחנו בחרנו לחכות עד למועד הרשמי ולאחרי טקס האופיר, אבל הסקירה כבר על האש. עוד לפני כן ולמקרה שזה לא ברור לא מהסיקור שלי ולא מן הסיכום של אור, אדגיש שאין אצלנו בעיה עם הסרט וזכייתו – רק עם האקדמיה. ודאי כבר שמעתם ושמעתן על סרטו של ירון זילברמן (״כלים שלובים״), המביא את קורותיו של יגאל עמיר באמצע שנות ה-90, לפני שרצח את ראש ממשלת ישראל דאז, יצחק רבין. הסרט מספר על סטודנט למשפטים באוניברסיטת בר אילן, בגילומו של יהודה נהרי הלוי, שהרגיש את הקרקע בוערת תחת רגליו בימים של הסכמי אוסלו. עמיר בגרסת הסרט חיפש אישור מרבנים לעצור את ראש ממשלת ישראל מלמסור שטחים לאויב, בעודו ניזון מהסתה שהלכה והתגברה ברחוב הישראלי וסבל מדחייה רומנטית בחייו האישיים, כנראה בשל מוצאם של הוריו מתימן. ענת רבניצקי ואמיתי יעיש בן אוזיליו מגלמים את גאולה ושלמה עמיר, יואב לוי את האח והשותף לפשע, חגי עמיר. סיוון מסט היא מרגלית הר שפי, ודניאלה קרטס את האקסית של הגיבור, נאווה. אורית אזולאי זכתה באופיר על הליהוק של כל אלה ועוד, ואת התסריט כתב זילברמן יחד עם רון לשם ויאיר היזמי.
״מחילה״ הוא הסרט הישראלי הנוסף לשבוע זה, שגם קשור לתקופה שבין ראש השנה ויום הכיפורים. אבל חשוב מכך מבחינת השיווק, מדובר ביצירתם החדשה של הצמד חנן סביון וגיא עמיר, זמן קצר מאוד אחרי תהילת ״מכתוב״ מרסק הקופות. השניים, שידועים גם ובעיקר בזכות הסדרות שלהם (״עספור״, ״פצועים בראש״) לא רק כותבים ומככבים כרגיל אלא גם מביימים בעצמם הפעם. העלילה מתרחשת כאמור בעשרת ימי תשובה ונסובה סביב שניים שביצעו בעבר שוד שהשתבש. אחד מהם ברח לחו״ל וכעת שב לעירם כחוזר בתשובה, השני בדיוק השתחרר מהכלא ולשניהם יש סליחות לבקש. מנקודת המוצא הזו מובטחת קומדיית פשע שהיא גם מרגשת, אם הבנתי נכון את ההודעה לעיתונות. לצידם של סביון ועמיר מככבים צחי הלוי, נועה קולר, אלון אבוטבול ושירי מימון, וכאן אני כבר לא מבין את הקומוניקט שטוען שזה ״תפקיד קולנועי ראשון״ שלה, למרות שכבר השתתפה בסרט ״NO אקזיט״. כמובן שיש לזמרת גם קרדיט על תפקיד בסדרה (״ילדות רעות״) וניסיון רב על המסך ועל הבמות גם כשחקנית. בכל מקרה, נשלח את עופר לצפות בסרט ונקווה לטוב. התמונות בפוסט זה לקוחות מתוך ״מחילה״.
״אחרי החתונה״ (After the Wedding) רק נשמע ישראלי, אבל מדובר ברימייק אמריקאי לסרט דני מ-2006. במקור ביימה אותו סוזנה בייר, כיכבו בו שני גברים ואישה אחת בסיפור על צדקה וסודות, וזה הסתיים במועמדות לאוסקר לסרט בשפה זרה. הפעם הכל הפוך: במרכז הסיפור שתי נשים (מישל וויליאמס וג׳וליאן מור) וגבר המחבר ביניהן (בילי קרודאפ), מאחורי המצלמה יש במאי-תסריטאי (בארט פרוינדליך, בן זוגה של מור שגם הפיק יחד איתה), ואני לא משוכנע לגבי האוסקר, בטח לא בשפה זרה כי הסרט אמריקאי למהדרין. וויליאמס מגלמת אישה מערבית שמשקיעה את חייה בבית יתומים בהודו, מקום שמקבל הצעה לתרומה נדיבה. מתן הכסף מותנה בפגישה של התורמת עם הגיבורה, מה שמוביל אותה אל ניו יורק ואל חתונת בתה של הנדבנית, שם מתחילים לצוף סודות משפחתיים ואחרים. אם לא צפיתם או צפיתן בסרט הדני, רק תרוויחו מהעניין. בכוונה התקמצנתי בתקציר הרבה יותר מהטריילר, למרות שגם הוא לא חושף הכל. בכל מקרה, מדובר בדרמה יותר מאשר במותחן. תיתכן סקירה.
״אדמונד דה ברז'ראק״ (Edmond / Cyrano, My Love), הפקה צרפתית-בלגית, די מסבירה את עצמה אם מחברים את כל השמות בכל השפות – זהו סיפור לידתו של המחזה הנודע ״סיראנו דה ברז'ראק״, מאת אדמונד רוסטאן. בפריז של 1897, רוסטאן היה מחזאי מבריק אך כושל, שמקבל הזדמנות פז לעבוד עם שחקן-על בתנאי שהמחזה החדש שלו יהיה מוכן תוך שלושה שבועות. גיבורנו זורק את הכותרת, השחקן מסכים, וכל שנותר עכשיו הוא העניין הפעוט של לכתוב את המחזה ולערוך חזרות. כלומר, זוהי לא רק דרמה היסטורית על מאחורי הקלעים של התיאטרון הפריזאי אלא גם קומדיה. בתפקידים הראשיים אפשר למצוא את תומא סוליבר, אוליבייה גורמה ומתילד סנייה. מי שכתב וביים את הסרט, אלכסיס מישליק, כבר עיבד בהצלחה את הסיפור על בימות צרפת כהפקת תיאטרון וכעת אחראי גם לגרסה הקולנועית.
יום הקולנוע הישראלי 2019
מאז 2014 מתקיימת היוזמה המבורכת הזו של משרד התרבות והתאחדות ענף הקולנוע. מעין אוטופיה רגעית שבה כל הסרטים בבתי הקולנוע הם ישראליים, ומחירם רק רבע מכרטיס קולנוע רגיל בקנייה בקופות. נהוג לסייג ולהוסיף עמלת הזמנת כרטיסים באינטרנט, חטיפים ושתייה, חניה ובייביסיטר – אבל כל אלה רק נלווים לעניין. אפשר פשוט להגיע לקולנוע ולקוות לטוב, כפי שאפשר להזמין מראש. בילוי באולם קולנוע הוא עדיין אופציה זולה למדי ועם 75% הנחה קשה להתנגד. מה שמוביל אל ההיצע, שהפעם מורכב בחציו מבכורות לסרטים שיצוצו שוב רק בהמשך, לצד שידורים חוזרים לאלה שכבר ביקרו על המסכים במהלך השנה החולפת. לשם נוחות, אחלק לכמה קבוצות.
לפני כן, ״ימים נוראים״ ו״מחילה״, עליהם נכתב לעיל, בעצם מנצלים את יום הקולנוע לטרום-בכורה רגע לפני שיגיעו לאקרנים. אז מצד אחד זו הזדמנות לצפות בהם בזול, ומצד אחר אם תפספסו אותם (וסביר מאוד ששניהם יהיו סולד אאוט בכל מיני שעות ומקומות) תהיה הזדמנות לכפר כבר מחר. אליהם אפשר להוסיף את ״קצפת ודובדבנים״ של גור בנטביץ׳, שעלה לאקרנים לפני שבוע ורק היום (רק היום) תהיה הזדמנות לצפות בו במחיר מופחת. עוד שווה לציין כי לשחקן איציק כהן יוענק במסגרת יום החג אות הוקרה על תרומתו לקולנוע הישראלי.
מבין הסרטים החוזרים, יש רק שלושה שלא כתבנו עליהם – ״בזמק״ של אריאל וייסברוד ויוסי מאירי, ״מוריס״ של אורן בן סימון וגם ״בלי דם״ של יוסף אל דרור. אפשר בכל זאת לקרוא עליהם קצת יותר בלינקים המובילים אל מועד עלייתם לאקרנים במקור, או בפוסט שהחל אצלנו את עונת האופיר בה לקחו חלק. לעומתם, יש רשימה ארוכה ומגוונת של סרטים שגם ראינו וגם כתבנו עליהם בשלל הזדמנויות. בסדר אלפבתי ובקישורים המובילים אל דעותינו השונות: אול אין, אישה עובדת, אל תשכחי אותי, בוקר טוב ילד, הבלתי רשמיים, הגולם, המוסד, הצלילה, מילים נרדפות, עכו חלומות, תל אביב על האש.
גם בגזרת הטרום-בכורות יצא שכבר התבטאנו בכתב על ארבע מבין הסרטים שטרם הגיעו לאקרנים. זאת הודות לפסטיבל הקולנוע ירושלים, שם התמודדו ואף זכו הסרטים הבאים: ״אלוהי הפסנתר״, ״מאמי״, ״נולדתי בירושלים ואני עדיין חי״, ו״עיניים שלי״ שגרף את הפרס הגדול. זאת בנוסף ל״קצפת ודובדבנים״ שהוזכר כבר, אבל אצרף אותו גם הנה שכן החל את דרכו בפסטיבל. סרט נוסף שהקרנתו עדיין תיחשב כטרום בכורה הוא ״כאן ועכשיו״ של רומן שומונוב, שלקח חלק בפסטיבל ירושלים ובטקס האופיר של 2018 – ועדיין לא זכה להיות מופץ.
יש גם טרום-בכורות של ממש, לסרטים שבאמת אי אפשר היה לראות אלא אם אתם ואתן חברי וחברות אקדמיה, שכן הם לקחו חלק רק בעונת האופיר עד כה. אלה הם: ״ברזיל אהובתי״ של חורחה גורביץ׳ על שלושה דורות שיוצאים למסע בעקבות נבחרת הכדורגל של ברזיל; ״מריונטה״ של טומי לנג שאמורה להיות דרמה קומית המתחילה עם כתבת צבאית החוקרת היעלמות וממשיכה עם תוכנית ריאליטי מקאברית; ״בשורות טובות״ של ארז תדמור ובו רועי אסף ונלי תגר מנסים להיכנס להריון; ו״קולות רקע״ של יבגני רומן המביא את סיפורם של זוג עולים מברית המועצות שהיו מדבבי סרטים מפורסמים ומחפשים את מקומם מחדש. שני האחרונים יקחו חלק בתחרות העלילתית של פסטיבל חיפה בעוד שבועיים-שלושה, אז אפשר יהיה לתפוס אותם גם שם, אם כי בהחלט מדובר בעיניי בשתיים מהאופציות היותר טובות לצפייה היום אז לא בטוח שכדאי לחכות. טרום בכורה שתהיה חדשה לכל היא זו של ״עכביש ברשת״, סרט ריגול של ערן ריקליס עם בן קינגסלי, מוניקה בלוצ׳י ואיתי טיראן. נשמע מסקרן.
ישנה גם מיני-קטגוריה בכל מקום שקראתי עליו אודות יום הקולנוע, של ילדים ונוער. למרות שהם רק שניים – אחד שהחל את דרכו הקיץ ואחר בטרום בכורה לפני שישוב למסכים בעוד חודש. הראשון הוא ״הרפתקה בשחקים״ של ליאור חפץ, על צמד ילדים חובבי טיסה וימי עצמאות והשני הוא ״פול גז״ של קובי מחט, על נערים ונערות שיש להם עניין במירוץ אופנועי שטח. בקיצור, קהל היעד יוכל לבחור בין מוטוריקה וקשיי התבגרות באוויר או בחולות. והקהל הרחב ודאי יהיה מלא לבטים בעצמו, המלצתי היא ללכת עם מה שמייצר ניצוץ סקרנות מיידי, להשלים סוף סוף את הסרט שכבר חצי שנה היה בא לכם ולכן עליו, ולבחור לפי מה שזמין ליד הבית יחסית בשעות נוחות. או בקיצור, להגיע לאן שצריך ולבלוס שניים-שלושה סרטים ישראלים ביום החג הזה, משהו שגם אני בהחלט מתכוון לעשות.
תגובות אחרונות