• סרטים חדשים: ״זומבילנד: ירייה כפולה״
  • פסטיבל חיפה 2019: הזוכים והסיכום של עופר
  • פסטיבל חיפה 2019: דיווח שביעי, וראשון של אורון
  • פסטיבל חיפה 2019: דיווח שישי, והרביעי של אור
  • פסטיבל חיפה 2019: דיווח חמישי
  • פסטיבל חיפה 2019: אור חוזר עם חמישה סרטים
  • פסטיבל חיפה 2019: דיווח שלישי של עופר
  • פסטיבל חיפה 2019: אור מצטרף לדיווחים היומיים
  • פסטיבל חיפה 2019: דיווח ראשון של עופר
  • מה לראות בפסטיבל הקולנוע של חיפה 2019
  • ״יום גשום בניו יורק״, סקירה
  • ״ג׳וקר״: ההבדל בין סרט מדובר לסרט גדול
  • כל הנציגים לפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר
  • איש מזל התאומים
  • המלצות סינמטקים - מהדורת אוקטובר 2019

פרסי אופיר 2019: הזוכים, הזוכות והטקס

22 בספטמבר 2019 מאת אורון שמיר

בטקס פרסי אופיר ה-30 זכה ״ימים נוראים״ בפרס הסרט הטוב ביותר, הלא הוא ״פרס על הזכות לייצג את ישראל באוסקר האמריקאי״. סרטו של ירון זילברמן הוסיף למניינו גם את פרס הליהוק. ״הבלתי רשמיים״ גרף ארבעה פסלונים, הכי הרבה בערב זה, וצמדים נוספים של פרסים הוענקו ל״עיניים שלי״, ״קצפת ודובדבנים״ ו״מאמי״. על כל הזוכים והזוכות אפשר לקרוא כאן בהמשך בפוסט סיקור הערב, שהפך לסיכום הערב (ועדיין מתעדכן אז סלחו לנו על שגיאות וטעויות עד מחר בבוקר).


הערב יגיע אל קיצו מסע שהחל באיזור ליל הסדר ויסתיים קצת לפני ראש השנה החדשה, כברת דרך שהיא תמיד מאוד סמלית עבור הקולנוע הישראלי. זה יקרה בטקס פרסי אופיר ה-30 במספר, שיתקיים בהיכל התרבות העירוני בכפר סבא, אחרי שנים של אירוח הערב החגיגי של האקדמיה הישראלית לקולנוע באשדוד. החל מהשעה 21:00 ובצמוד לשידור הטלוויזיוני בערוץ כאן 11, יתעדכן פוסט זה בכל הזוכים והזוכות במגוון הקטגוריות ובנעשה בערב עצמו. רפרשו לקבלת תמונת מצב בכל רגע או שובו לקרוא את הגרסה הסופית בבוקר של יום שני, בו גם אפשר יהיה להנות מפרשנות ודברי סיכום של אור לאחת מעונות האופיר הכי נינוחות אבל גם הכי משונות ולא צפויות שידענו בסריטה.

זה התחיל, כאמור, בחג הפסח אז נחשפה רשימת המתמודדים הראשונית. היום אפשר להגיד שמחצית מרשימת הסרטים העלילתיים כבר נחשפה לציבור, סוג של שיפור מבדרך כלל בכל הקשור למעורבות ציבורית אפשרית בטקס הענקת הפרסים לסרטים שלרוב לא שמע עליהם. אם נחשיב פסטיבלים וטרום-בכורות אז אפילו עברנו את החצי וגם בגזרה הדוקומנטרית הקהל יוכל לזהות לא מעט שמות. בכל זאת הייתה לנו הרבה עבודת צפייה שנמשכה על פני שבועות, ובאמצע הקיץ כבר היה אפשר לסכם את שלב הקרנות האקדמיה. אור עשה זאת ראשון כשהעלה את השאלות הבוערות לגבי העונה הזו, בחרנו במשותף את המצטיינים שלנו, ולבסוף אני הצטרפתי עם סוג של נספחים.

בסוף יולי הגיעו תוצאות האמת, כלומר רשימת המועמדים הסופית. כזו שהרימה כמה גבות וערבלה את הרגשות במערכת סריטה, מה שהצריך את אור להעלות על הכתב כמה מחשבות בעקבות הכרזת המועמדים. למשל, האם בעצם אמור להיות קשר בין קטגוריות התסריט, הבימוי והסרט הטוב ביותר, וכמובן שוב העניין הקבוע עם הנציגות הישראלית לאוסקר, שהשנה עשוי להשפיע יותר מהרגיל. אחר-כך התמסרנו לעוד כמה שבועות של צפיות השלמה ובשבוע שעבר נערכה ההצבעה לזוכים ולזוכות. כמובן שגם השתעשענו בהימורים על מי יזכה במה. זה מוסיף קצת עניין לטקס כי יש מתח בכל קטגוריה וקטגוריה, משהו שאני אישית גם תמיד ממליץ עליו למי שיבחרו לצפות במשדר בטלוויזיה.

השנה אין לנו נציגות במקום הפיזי בו מתקיים הטקס, למרות שאיכשהו יצא שגם אור ועופר וגם אני (אורון) נמצאים בישראל לראשונה מזה מספר טקסי אופיר. אבל גם יצא בעקבות מיני נסיבות שכל אחד בעיר אחרת, שאינה כפר סבא, ולכן מתעדכן על הנעשה בנפרד ודרך המסך בלבד. אפשר וכדאי להצטרף אלינו בכך, כפי שמומלץ לקרוא את השתלשלות העניינים לאורך העונה בלינקים שלעיל, להעברת הזמן עד הטקס עצמו ולבקיאות מירבית. כי אחרי הכל, איפה עוד בעולם קיים טקס פרסים שבוחר את מצטייני השנה בקולנוע, אבל הקהל מכיר רק חצי מהם במקרה הטוב וצריך ללמוד על השאר מקריאה בלבד? רק בישראל.

סיקור חי ומתעדכן של הטקס

השידור נפתח עם דיווח מהשטיח האדום. ראוי בהחלט, אבל כבר בשלב זה אני חייב לתהות מה חושב הקהל הנייטרלי שאולי צופה בטקס, למשל כשמראיינים יוצרים ויוצרות בלי לכתוב אפילו לאיזה סרט הם קשורים. ראיתי את רוב הסרטים השנה וגם לי היה קשה לעקוב אחר השאלות. אבל השלב הזה לא תופס הרבה זמן מסך ומיד עוברים אל שיר הפתיחה מתוך הסרט ״מחילה״. קידום מכירות לסרט, שאגב, לא מתמודד אבל כן מגיע אל בתי הקולנוע בסוף השבוע.

מנחי הערב, יובל שרף וצחי הלוי, במונולוג פתיחה קצר שבוחן את כישורי השפות של הלוי. הטקס השנה עומד בסימן סרטי פולחן, מה שמוביל למעברון המדמה את ״גבעת חלפון אינה עונה״ בעידן הרשתות החברתיות. מיקי קם וניצה שאול, כמתבקש, מגישות את הפרס הראשון להערב.

שחקנית המשנה
הדס בן ארויה – "קצפת ודובדבנים"

האקדמיה שהתעלמה מסרט הביכורים והפריצה שלה כבמאית-שחקנית, ״אנשים שהם לא אני״, מחבקת עכשיו את בן ארויה. מוטב מאוחר וכו׳.

שחקן המשנה
דובר קוסאשווילי – "קצפת ודובדבנים"

דאבל מוקדם לסרטו של גור בנטביץ׳. בן ארויה טענה שהיא בהלם אבל שלפה נאום יפה, קוסאשווילי סיפר שהוא שמח לזכות על תפקיד עם בגדים.
בהימורי סריטה, המצב הוא 2 לי, 1 לעופר ו-0 לאור. אבל רק התחלנו.

יושב ראש האקדמיה, מוש דנון, מדבר על הרצון המוצהר שלו לחשוף את המועמדים לאופיר לקהל, בדגש על הפריפריה. מחיאות כפיים באולם למנכ״לית היוצאת, דנה בלנקשטיין, ולמנהלות נעמי מיכאלי ולאה טוניק. דנון מזכיר את מטרתה של האקדמיה, לחבר את הקהל לקולנוע, ומסיים במסר פוליטי ״שגם בכנסת יבינו שאחדות וקירוב לבבות הם העניין״. באופן אירוני למדי, הסרטון הבא שמציגים המנחים מבקש לספר לקהל על הסרטים המועמדים למקרה שלא צפו בהם. וכך, שי אביבי מקריא את הסינופסיס של ״אישה עובדת״.

עיצוב אמנותי
"הבלתי רשמיים" – עידו דולב

פרס ראשון הערב לסרטו של אלירן מלכה. זה גם אומר שאור ועופר מצמצמים פערים, 2-2-1 בהימורים שלנו.

עריכה
"הבלתי רשמיים" – אריק להב ליבוביץ

שיוויון בחלוקת הפרסים, אבל למה להעניק את הפרס החשוב הזה, לעורך הנהדר הזה – באמצע הפסקת הפרסומות? סליחה, חסויות. אין פרסומות בערוץ ציבורי. כולנו נפלנו בהימור הזה, חשבנו שערה לפיד תקבל כבוד אחרון על ״מילים נרדפות״.

צילום
"מילים נרדפות" – שי גולדמן

הבמאי של הסרט, נדב לפיד, מקריא את נאום התודה של גולדמן ומתעלם מהמוזיקה המסמנת לו לרדת. הקהל מגיב בכפיים לאזכור של ערה לפיד ז״ל, אמו של הבמאי, שלפני רגעים ספורים הפסידה את פרס העריכה. אפרופו הפסדים, כולנו הימרנו על גיא רז, שהופך לרוג׳ר דיקינס של האופירים כי פשוט לא משנה מה, האקדמיה מדלגת על תורו לזכות. כמובן שנשמח ונצהל לנוכח זכייה של ״מילים נרדפות״ בכלל וגולדמן בפרט.

תסריט
"תל אביב על האש" – סאמח זועבי

פרס בכורה לסרטו של זועבי בטקס, אם כי גם במקרה זה הזוכה אינו באולם. יניב ביטון, שמשחק בסרט ואף מועמד על תפקידו, קיבל את הפרס והקריא נאום קצר. זה התגלה כהימור נכון של אור. עופר ואני הלכנו על בנטביץ׳, אז התוצאה היא שיוויון מוחלט 2-2-2

מוזיקה
"מאמי" – דודו טסה, אהוד בנאי, יוסי מר חיים, ניר מימון

גם סרטה של קרן ידעיה עולה על הלוח, בקטגוריה שהיה הכי קל לנבא (מה שאומר שיוויון שלוש משולש בהימורי סריטה). שימו לב שכל ארבעת המוזיקאים, כולל מי שקשורים למחזמר המקורי, הם הזוכים בפרס. אהוד בנאי בלט בהיעדרו מן הבמה.

תלבושות
"הבלתי רשמיים" – חווה לוי רוזלסקי

הסרט של מלכה מעלה את מניינו לשלושה פרסים הערב, אבל שוב חולק הפרס באמצע החסויות והשידור שב הישר אל אמצע נאום הזכייה. תמוה בעיניי, אבל לא הדבר הכי תמוה בטקס עד כה. אור ואני הימרנו נכון, אז 4-4-3 בהימורים, אבל עופר לא אמר את המילה האחרונה.

פרס על מפעל חיים מוענק לאשת הקולנוע, היוצרת והשחקנית מיכל בת אדם. המחווה מאוד יפה וגם הקטעים מתוך הסרטים, מעניין אל כמה מתוכם נחשף הקהל לראשונה, ממש כמו עם המועמדים השנה. בת אדם התקבלה כמובן בתשואות בעמידה, דיברה באופן מקסים על דרכה הקולנועית והצליחה לרגש ולהתרגש במיוחד כשדיברה על בן זוגה המנוח, הבמאי משה מזרחי.

הסרט העלילתי הקצר

"יום רגיל" – הפקה: אביב בן שלוש, אורי בורג, רועי ציוני. בימוי: לי גילת

אפשר להוסיף עוד עיטור הערב לדובר קוסאשווילי, המשתתף בסרט לצד ליטל שוורץ ובת אל מוסרי (שגם כתבה את התסריט). אור הימר נכונה ומשנה את מצב ההימורים שלנו: אור 5, אני 4 ועופר 3

סרט תיעודי עד 60 דקות

"זונה כמוני" – הפקה: חגי ארד, אלעד פלג. בימוי: יעל שחר, שרון יעיש

הקטגוריה הכי קשה לחיזוי בדך כלל מכה שנית, מותירה אותנו ללא נקודות אבל יותר חשוב – מניחה גם את הפרס הזה בידיהן של במאיות. נאומים רבים התייחסו לנושא של מיעוט יוצרות בתחרות השנה, ואין אלא להצטרף לקריאה לשינוי המצב.

שחקנית ראשית

לירון בן שלוש – "אישה עובדת"

בתזמון מושלם זוכה לא רק שחקנית אלא גם זו שמובילה את אחד משני סרטים בלבד שבוימו השנה על ידי נשים בקטגוריה המרכזית. אופיר ראשון ומוצדק מאין כמוהו לבן שלוש המצויינת, במועמדות השלישית שלה. 6-5-4 בהימורים למי שעוקב. רק למה לקטוע באמצע הנאום?

איפור

"הבלתי רשמיים" – אורלי רונן, סיגלית גראו

אם למישהו היה ספק שהאקדמיה פתאום לא אוהבת את הסרט הזה מאז שהבינו שהוא לא יכול לייצג אותנו באוסקר, הוא תופס פה הובלה של ארבע זכיות ויכול לסיים עם הכי הרבה פסלונים הערב. בהימורים יותר צמוד, 7-6-5, ככה זה כשאנחנו מהמרים אותו הדבר.

שחקן ראשי

ערן נעים – "עיניים שלי"

סרטו של ירון שני עולה סוף סוף על לוח התוצאות, עם זכייה שהיה קל וכיף להמר עליה. מועמדות ראשונה ואופיר ראשון לנעים. 8-7-6 בהימורים.

פרס על הישגים מקצועיים מוענק למורנו ורבנו נחמן אינגבר. האיש הזה, שכבר עבר את גיל 80 אבל פרש רק לא מזמן, תרם לקולנוע הישראלי כל-כך הרבה מבלי להיות יוצר. כמבקר, מורה, יועץ אמנותי ומנהל אמנותי בקרן רבינוביץ׳. כל האנשים שהוא אישר או לא אישר להם תסריטים והפקות עומדים באולם ומוחאים לו כף. הסרטון הקלישאתי שלכאורה מציג את פועלו מתגמד מול נאומו הרהוט של אינגבר. בראבו!

סרט תיעודי מעל 60 דקות

"יונתן אגסי הציל את חיי" – הפקה: ברק הימן, תומר הימן. בימוי: תומר הימן

בניגוד לקטגוריה הדוקומנטרית הקצרה, כאן היה קל לנחש שהאירוע המשמעותי של הקולנוע הישראלי בשנה החולפת ייקח את הפרס. לראייה 9-8-7 בהימורים.

ליהוק

"ימים נוראים" – אורית אזולאי

אף פעם אל תהמרו נגד אורית אזולאי, מייסדת ומלכת הקטגוריה. בזכותה גם סרטו של ירון זילברמן, מצטרף לרשימת הזוכים. אנחנו גם מהמרים שזה לא הפרס האחרון שלו הערב. בינתיים אור מוביל עם 10 הצלחות, אני עם 9 ועופר עם 8 ניחושים נכונים.

בימוי

"עיניים שלי" – ירון שני

פרס שני הערב לסרט, שיכול עדיין לסיים עם הפרס הגדול. ירון שני כבר זכה באופיר על ״עג׳מי״, אז הוא יוסיף את הפסלון לצד אלה שכבר קיבל על עריכה, תסריט ובימוי הסרט ההוא מלפני עשור. עופר ואני צפינו זאת ואור נותן לנו אופציה לצמצם. אז יש לנו תיקו 10 בינו וביני, עופר עם 9. יכול להיות ששמתם לב שחסר פרס עיצוב הפסקול, שכנראה חילקו בפרסומות ואשלים בהמשך.

סאונד

"מאמי" – תולי חן, שי סיוון, איציק כהן

שני פרסים גם לסרט של ידעיה. עופר ואני ניחשנו שזה יילך יד ביד עם המוזיקה, אור פיצל ומאבד את יתרונו. התוצאות שלנו: אור ועופר עם 10 ואני עם 11. שזה לא קורה הרבה, אז אני מקווה שספרתי נכונה. בכל מקרה, כל זה פחות חשוב מהפרס הבא והאחרון לערב זה.

הסרט הטוב ביותר

"ימים נוראים" – הפקה: דוד זילבר, שרון הראל, תמר סלע, ירון זילברמן, משה אדרי, רות כץ, רון לשם

זוכרים את ״גט״ שלקח את פרס שחקן המשנה ואת הפרס המרכזי ב-2014? אז הנה ההיסטוריה חוזרת, אפשר לקחת שני פרסי אופיר בלבד ולהיות המנצחים של הטקס. ליהוק וסרט, זה די מסכם. כולנו צפינו זאת, ולכן בהימורים יצא איכשהו 12 לי ו-11 לשני חבריי המשכילים ממני. בואו פשוט נסכם שזו הייתה שנה לא לגמרי פשוטה לחיזוי, וכנראה גם מאוד מאוד צמודה. אתקן קצת שגיאות בפוסט אם היו, ונברך כולנו את הזוכים והזוכות. לילה טוב, או בוקר אור אם הצטרפתם והצטרפתן אלינו רק בבוקר שאחרי.

סיכום זכיות
הבלתי רשמיים – 4 (עריכה, עיצוב, תלבושות, איפור)
ימים נוראים – 2 (סרט, ליהוק)
עיניים שלי – 2 (בימוי, שחקן ראשי)
קצפת ודובדבנים – 2 (שחקן משנה, שחקנית משנה)
מאמי – 2 (מוזיקה, סאונד)
אישה עובדת – 1 (שחקנית ראשית)
תל אביב על האש – 1 (תסריט)
מילים נרדפות – 1 (צילום)
יונתן אגסי הציל את חיי – 1 (תיעודי ארוך)
זונה כמוני – 1 (תיעודי קצר)
יום רגיל – 1 (עלילתי קצר)

*סרטים שנותרו ללא זכייה והסתפקו במועמדויות בלבד: "בשורות טובות", "הצלילה", "קולות רקע", "גאולה", "הגולם".

תגובות

  1. יוסי הגיב:

    תודה על הסקירה.
    רק תיקון: האקדמיה לא מתעלמת מגיא רז, הוא זכה השנה בפרס הצילום בסדרה עלילתית על "על הספקטרום".

    1. אורון שמיר הגיב:

      זה נכון וגם על ״אורי ואלה״ יש לו אופיר. זה רק עוד יותר מקומם בעיניי, ההפרדה הזו.
      למרות שזו האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה, משום מה רק על סדרות הוא מקבל פרסים.
      והסרטים שהוא צילם מרהיבים אחד אחד ובדרכים שונות. אז לחלוטין מתעלמים, לפחות בקולנוע.

      1. טאי הגיב:

        לא הצלחתי למצוא באינטרנט מידע על אילו סרטים נוספים גיא רז צילם. מישהו יכול להעשיר את הידע שלי?

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.