• הסיפור של אולפן הקולנוע ״הנד מייד״, שהוקם בטעות
  • סרטים חדשים: ״מי שעומד מאחורי...״
  • ״השיר של רוז״, סקירה חצויה
  • ״ילדים טובים״, סקירה
  • פרזיטים
  • ״היו זמנים בהוליווד״, סקירה
  • מבט מחודש בסרטי האחים כהן: ״יהודי טוב״
  • The Art of Self Defense :מחכים לתרגום
  • טוויסט בעלילה: וידוי של אדם שלא חושש מספוילרים
  • מידסומר
  • ״סיפורים מפחידים שמספרים בחשיכה״, סקירה
  • הכירו את
  • המלצות סינמטקים: מהדורת אוגוסט 2019
  • ״מהיר ועצבני: הובס ושואו״, סקירה

פרסי אופיר 2019: רשימת המועמדים המלאה

22 ביולי 2019 מאת אור סיגולי

על אף הטעות הרווחת, בעיקר אצל יוצרי הסרטים, המועמדים לפרסי הקולנוע הישראלי 2019 הוכרזו רק כעת. עד כה הסרטים והאנשים היו בגדר "מתמודדים", כלומר שלב אחד לפני מועמדות. זה אמנם לא מנע מהסרטים להכריז על עצמם כ"מועמדים" בפרסומים השונים כבר מהרגע בו התחילה העונה, אבל עכשיו הגיע המאני-טיים.

אז הנה, אחרי חודשיים וחצי של הקרנות ולא מעט טקסטים שלנו כאן, הגיע הזמן לדעת כיצד הצביעו ובחרו חברי האקדמיה (שלושה מחברי סריטה ביניהם. סביר להניח שהאפקט שלנו לא היה מטלטל), ואילו מבין 24 הסרטים העלילתיים באורך מלא, 15 הסרטים העלילתיים הקצרים, 11 הסרטים התיעודיים באורך מלא, ו-18 הסרטים התיעודיים הקצרים (בערך) עברו לשלב הבא ומאכלסים את הקטגוריות השונות מתוכן ייבחרו הזוכים בטקס שיתקיים ב-22 לספטמבר.

הרבה הפתעות חיכו לנו השנה. באמת שזו אחת הרשימות המשונות שאני זוכר מהאופיר, ולא בהכרח לשלילה. כמה תובנות בזק עם הקטגוריות, כמובן, אבל בעוד רגע.

המועמדים לפרסי אופיר 2019 הם:

הצילום הטוב ביותר:
"הבלתי רשמיים" – ירון שרף
"הגולם" – רותם ירון
"ימים נוראים" – עמית יסעור
"מילים נרדפות" – שי גולדמן
"קצפת ודובדבנים" – גיא רז

"הגולם" יחסית מפתיע בנוכחותו פה, אבל כמו "המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה" לפני שנתיים, כנראה שסרטי ז'אנר משונים בכל זאת קוסמים לאקדמיה. מעבר לכך, ארבעת עמודי התווך של הצילום הישראלי עומדים זה לצד זה.

העריכה הטובה ביותר:
"בשורות טובות" – עינת גלזר-זרחין
"הבלתי רשמיים" – אריק להב ליבוביץ
"ימים נוראים" – שירה ארד, יונתן וינשטיין
"מילים נרדפות" – ערה לפיד, נטע בראון
"קצפת ודובדבנים" – מאיה קניג בנטביץ', סאשה פרנקלין

כמו תמיד הנשים שולטות ללא עוררין. גלזר-זרחין מעידה שוב שאי אפשר בלעדיה ולדעתי היא שברה את השיא של עצמה עם סרטו של ארז תדמור. ערה לפיד זוכה לכבוד אחרון ומוצדק שבמוצדקים.

המוזיקה המקורית הטובה ביותר:
"הבלתי רשמיים" – אופיר ליבוביץ'
"גאולה" – אסף תלמודי
"הצלילה" – ישראל ברייט
"מאמי" – דודו טסה, אהוד בנאי, יוסי מר חיים, ניר מימון
"קצפת ודובדבנים" – ניר מטרסו, אסא רביב, תום דרום

לענייני "מאמי" לא נכנס פה, אבל יש פה עניין שהאקדמיה צריכה לפתור. "גאולה" מפתיע ו"הצלילה" מתחיל להראות נוכחות די יציבה שתימשך גם בהמשך.

עיצוב פס-הקול הטוב ביותר:
"הבלתי רשמיים" – גיל תורן, אבי מזרחי, ויטלי גרינשפון
"הגולם" – יובל בר און
"ימים נוראים" – תולי חן, אלכס קלוד
"מאמי" – תולי חן, שי סיוון, איציק כהן
"קצפת ודובדבנים" – אביב אלדמע, יהב שמש

הליהוק הטוב ביותר:
"הבלתי רשמיים" – מיכל קורן
"ימים נוראים" – אורית אזולאי
"עיניים שלי" – מאיה קסל
"קצפת ודובדבנים" – גלית אשכול
"תל אביב על האש" – גלית אשכול

שחקנית המשנה הטובה ביותר:
הדס בן ארויה – "קצפת ודובדבנים"
ריקי גל – "מאמי"
אוולין הגואל – "בשורות טובות"
אוולין הגואל – "קולות רקע"
שיפי אלוני – "הבלתי רשמיים"

תקשיבו, שנייה… אה… מה? מה קרה פה? אני צריך עוד כמה רגעים בשביל שהמוח שלי יתמודד עם הקטגוריה הזו.

האיפור הטוב ביותר:
"הבלתי רשמיים" – אורלי רונן, סיגלית גראו
"הצלילה" – כרמית בוזלגו
"ימים נוראים" – מאיה גרסטל
"מאמי" – מירב שחר בשושה
"קצפת ודובדבנים" – הילה מינס

שחקן המשנה הטוב ביותר:
יניב ביטון – "תל אביב על האש"
אמיתי יעיש בן אוזיליו – "ימים נוראים"
אשרי כהן – "אישה עובדת"
יואב לוי – "הבלתי רשמיים"
דובר קוסאשווילי – "קצפת ודובדבנים"
יונה רוזנקיאר – "הצלילה"

הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר:
"איך לשחות" – הפקה: לאה טוניק. בימוי: נעה גוסקוב
"בחורה עם מזלג בעולם של מרק" – הפקה: ערן וולפסון, ספיר רובין. בימוי: יותם קניספל
"דינה מלול עושה מלחמה" – הפקה: אדר שפרן, רוני אברמובסקי, תמי כהן. בימוי: עמית סרגוסי
"הינומה" – הפקה: אייל שיראי, טינקר שיראי. בימוי: אורית פוקס רותם
"יום רגיל" – הפקה: אביב בן שלוש, אורי בורג, רועי ציוני. בימוי: לי גילת

הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר (עד 60 דקות):
"אין אריות בתל אביב" – הפקה: ליאת אשד קמאי, דוקי דרור. בימוי: דוקי דרור
"אליפלט – דוד שלי גיבור" – הפקה: איילת קייט, אמיר הראל. בימוי: שקד גורן
"היה היה ילד" – הפקה ובימוי: אורי לוי
"זונה כמוני" – הפקה: חגי ארד, אלעד פלג. בימוי: יעל שחר, שרון יעיש
"רחל אגמון" – הפקה: אסף אמיר. בימוי: יאיר אגמון

חבל לי מאוד שלא במשדר ולא בהודעה לעיתונות, האקדמיה לא מפרטת את שמות המועמדים מאחורי הסרטים המצטיינים האלו. הוספתי בעצמי.

העיצוב האומנותי הטוב ביותר:
"הבלתי רשמיים" – עידו דולב
"ימים נוראים" – דני אבשלום
"מאמי" – ויק פרץ
"קולות רקע" – סנדרה גוטמן
"קצפת ודובדבנים" – ברק ואזן

עיצוב התלבושות הטוב ביותר:
"אישה עובדת" – קרן אייל-מלמד
"הבלתי רשמיים" – חווה לוי רוזלסקי
"ימים נוראים" – לאורה שיים, נעמי בר אור
"מאמי" – רייצ'ל בן דהן
"קולות רקע" – רונה דורון

הסרט התיעודי הטוב ביותר באורך מלא:
"אורי זהר חוזר" – הפקה: דני רוזנברג. בימוי: דני רוזנברג, יניב סגלוביץ'
"דבש שחור: שירת חייו של אברהם סוצקבר" – הפקה: יאיר קדר, הדס קלדרון. בימוי: אורי ברבש
"החיים הסודיים של שייקה אופיר" – הפקה ובימוי: ארי דוידוביץ'. מפיקה שותפה: אנה סומרשף
"יונתן אגסי הציל את חיי" – הפקה: ברק הימן, תומר הימן. בימוי: תומר הימן
"קינג ביבי" – הפקה: לירן עצמור. בימוי: דן שדור

השחקנית הראשית הטובה ביותר:
חני פירסטנברג – "הגולם"
לירון בן שלוש – "אישה עובדת"
מריה בלקין – "קולות רקע"
נטע אלקיים – "מאמי"
נלי תגר – "בשורות טובות"

השחקן הראשי הטוב ביותר:
תום מרסייה – "מילים נרדפות"
יהודה נהרי הלוי – "ימים נוראים"
משה פולקנפליק – "גאולה"
ערן נעים – "עיניים שלי"
שולי רנד – "הבלתי רשמיים"

לא משנה איזו חמישייה הייתה מורכבת פה, זה לא היה מצליח להכיל כראוי את ההופעות המדהימות השנה. רועי אסף, מנשה נוי (שכנראה יצר לעצמו דאבל בעייתי בקטגוריה הזו עם "אישה עובדת" ו"היום שאחרי לכתי"), ולדימיר פרידמן, קייס נאשף ועוד ועוד…

התסריט הטוב ביותר:
"אישה עובדת" – שרון אזולאי, מיכל ויניק, מיכל אביעד
"גאולה" – בועז יהונתן יעקב, יוסי מדמוני, ארז קו אל
"הבלתי רשמיים" – אלירן מלכה
"הצלילה" – יונה רוזנקיאר
"קצפת ודובדבנים" – גור בנטביץ'
"תל אביב על האש" – סאמח זועבי

"גאולה" מפתיע גם כאן. באמת לא ציפיתי שהוא יצבור הרבה מועמדויות, ואני ממש שמח. רוזנקיאר צובר שתי מועמדויות כשחקן וכתסריטאי.

הבימוי הטוב ביותר:
"בשורות טובות" – ארז תדמור
"הבלתי רשמיים" – אלירן מלכה
"מילים נרדפות" – נדב לפיד
"עיניים שלי" – ירון שני
"קצפת ודובדבנים" – גור בנטביץ'

על אף החיבה (המסוגיית אך נוכחת) לשני סרטי הבמאיות השנה, לא קרן ידעיה ולא מיכל אביעד הצליחו להתברג לחמישייה. אבל חכו, קפצו לקטגוריה האחרונה ותראו את הדבר הכי מוזר שאני זוכר באופיר.

הסרט הטוב ביותר:
"אישה עובדת" – הפקה: איילת קייט, אמיר הראל
"הבלתי רשמיים" – הפקה: יהונתן פארן
"ימים נוראים" – הפקה: דוד זילבר, שרון הראל, תמר סלע, ירון זילברמן, משה אדרי, רות כץ, רון לשם
"עיניים שלי" – הפקה: סער יוגב, נעמי לבארי
"תל אביב על האש" – הפקה: איילת קייט, אמיר הראל

"קצפת ודובדבנים" צבר 11 מועמדויות (שזה המון בכל אספקט) אבל לא מספיק בשביל להיכנס לסרט? רק שני סרטים משותפים לבימוי וסרט? אני מבולבל. מבולבל מאוד.
כמובן שאהיה חייב להביע את צערי העמוק והדואב על היעדרות "מילים נרדפות" מהחמישייה.

בענייני האוסקר (הכל כל מיותרים, אבל זה עדיין חלק מהחבילה) נזכיר שלא נוכל לשלוח את זוכה דב הזהב בפאקינג ברלין להתמודד, אבל מצד השני הסרט עם הכי הרבה מועמדויות בכלל לא כשיר. בואו נפתור את הפלונטר הזה בהזדמנות, הא?

סיכום מועמדויות:
"הבלתי רשמיים" – 14
"קצפת ודובדבנים" – 11
"ימים נוראים" – 10
"מאמי" – 7
"אישה עובדת" – 5
"בשורות טובות" – 4
"הצלילה" – 4
"מילים נרדפות" – 4
"עיניים שלי" – 4
"קולות רקע" – 4
"תל אביב על האש" – 4
"גאולה" – 3
"הגולם" – 3
נותרנו ללא מועמדות:
״15 שנה״, ״בוקר טוב ילד״, ״בזמק״, ״בלי דם״, ״ברזיל אהובתי״, ״היום שאחרי לכתי״, ״מוריס״, ״מריונטה״, ״נולדתי בירושלים ואני עדיין חי״, ״עכו חלומות״, ״שעתו האחרונה של מר קול״.