• סיכום המחצית של 2018
  • סרטים חדשים: ״מאמה מיה 2״
  • הכהנים הגדולים: ״אחי, איפה אתה?״
  • דאבל דוקו: ״אתה מת רק פעמיים״ ו״שלושה זרים זהים״
  • ״גורד שחקים״, סקירה
  • גוטי
  • הכהנים הגדולים: ״ביג לבובסקי״
  • ״תופסת״, סקירה
  • ״אנטמן והצרעה״, סקירה
  • סקירת חו״ל ,
  • נוסטלגיה לאימה ואייטיז בפסטיבל פרימוורה סאונד
  • המלצות סינמטקים: מהדורת יולי 2018
  • ״על חוף צ׳סיל״, סקירה מהדף אל המסך
  • ״סיקאריו: הנקמה״, סקירה
  • אימת החודש - יוני 2018:
  • פסטיבל ירושלים 2018: סרט הפתיחה והנעילה

הכל על פסטיבל הקולנוע של ירושלים 2018

19 ביוני 2018 מאת אורון שמיר

פסטיבל הקולנוע ה-35 של ירושלים ייערך השנה מעט מאוחר מן הרגיל. החל מה-26 ביולי ועד ה-5 באוגוסט תתקיים המהדורה הנוכחית של אירוע הקולנוע מהגדולים והחשובים בישראל, בהובלת מנכ״לית הפסטיבל נועה רגב והמנהל האמנותי אלעד סמורזיק. כבר עכשיו הכריז הפסטיבל כי למעלה מ-180 סרטים מכ-60 מדינות ירכיבו את הקטלוג השנתי, אך מתוכם ידועה כרגע זהותם של שניים בלבד – סרט הפתיחה וסרט הנעילה, עליהם יפורט בהמשך הפוסט. זאת בעוד יתר התוכניה תיחשף בתחילת יולי. אך כעת, כחודש וחצי לפני ערב הפתיחה, זוהי הזדמנות להמשיך בהחלטה שקיבלתי בשנה שעברה ולרכז לאט לאט לפוסט אחד את כל הדיווחים החדשותיים על הפסטיבל – אלה שבחוכמה הופכים לידיעות רבות המתפזרות על פני התקופה שלפני החגיגות, אבל כאן בסריטה יאוחדו לפוסט מתגלגל ומתעדכן, כיוון שאנחנו לא בלוג חדשותי. כך שגם אם כרגע אין כאן את כל המידע, אני בטוח ומבטיח שאם תשובו בעוד שבועיים או בעוד חודש המצב ייראה שונה. בנוסף, לא נוותר גם השנה על פוסט המלצות שיעמוד בפני עצמו, קצת אחרי שתיחשף התוכניה, על סרטים שראינו וכתבנו עליהם בעבר או נראה ונשרבט דעות עליהם במיוחד לפני הפסטיבל. אבל בנוסף, כדי שיהיה לכם ולכן את כל המידע הדרוש לתכנון הביקור הסינפילי בעיר הקודש, הנה מה שידוע עד כה לפי סדר הפרסום.

מתוך ״הבלתי רשמיים״, צילום: ירון שרף

סרט הפתיחה:
״הבלתי רשמיים״

לראשונה מאז 2014 בריכת הסולטן תלבש חג ותקרין על מסכה הענקי סרט ישראלי באירוע השקת הפסטיבל הירושלמי. בעצם, לפני ארבע שנים הקרנתו של ״ערבים רוקדים – זהות שאולה״ נדחתה עקב המצב הבטחוני, אז אפשר לחזור שנה קודם אל ״לצוד פילים״ כסרט הישראלי האחרון שהוקרן בערב פתיחת הפסטיבל, לפני חמש שנים. גם הפעם מדובר בסרט שנשמע ירושלמי במיוחד – העלילה עוקבת אחר מאוחרי הקלעים של הקמת מפלגת ש״ס והבמאי-תסריטאי שלו הוא אלירן מלכה, בוגר בית הספר מעלה עם  "71 מטר מרובע" ויוצר סדרת הטלוויזיה ״שבאבניקים״. שולי רנד מגלם את יעקב כהן, בעל בית דפוס ירושלמי שבשנת 1983 נמאס לו מחוסר הייצוג של החרדים ממוצא ספרדי ומחליט לרוץ לכנסת בראש רשימה חדשה שהקים, בלי הרבה ידע והבנה אבל מלא בזעם קדוש ומגובה בחבריו. סיפורו של כהן נשכח ברבות הימים ומפלגתו הפכה למשהו שונה מזה שתיכנן, והסרט של מלכה מבקש לא רק להזכיר את כהן ואת התקופה הקצרצרה שלו בפוליטיקה, אלא גם להאיר את הסיפור שלו באור קומי ודרמטי כאחד. לכבוד הפסטיבל יש טיזר ולמי שעוקבים אחרי עונת האופיר בסריטה אולי שם הסרט יישמע מוכר – הסרט היה חלק מן הרשימה הראשונית של אופיר 2018 אבל פרש מיד עם תחילת התחרות. כך שזו תהיה בכורתו הישראלית, ואם לחפש מגמות בקולנוע הישראלי לשנה זו מעניין לציין שגם פסטיבל קולנוע דרום בחר לפתוח את מהודרת 2018 שלו עם סרט על קהילה חרדית – ״דרייבר״.

סרט הנעילה:
״אי הכלבים״

פסטיבל ירושלים יסתיים עם הסוף לסאגת ההפצה של סרט האנימציה החדש של ווס אנדרסון, שנדחה ונדחה עד שנדמה היה שכבר נגנז. כבר כמה חודשים שאני מחפש הזדמנות לכתוב לסריטה על הסרט הזה, שיעלה לאקרנים בישראל בתום הפסטיבל, כחצי שנה לאחר בכורתו בפסטיבל ברלין ואחר-כך בשאר העולם. את דעתי המלאה אולי אשמור לפוסט ההמלצות, אבל האמת היא שאין זה משנה – במקרה של אנדרסון כנראה שלכל אחד ואחת יש כבר דעה ועמדה די נחרצת לגבי הבמאי חובב הסימטריה והצבעוניות המדודה. זוהי הרפתקת האנימציה השנייה בקריירה של אנדרסון, אחרי ״מר שועל המהולל״ (שלא הופץ בישראל ונגאל בידי הסינמטקים), אבל מדובר באופרה שונה למדי. כלומר, מלבד העובדה שגם בסרט זה ישנן חיות מדברות, כפי שמסגירה הכותרת, שכל מי שיגידו אותה בקול רם בשפת המקור (Isle of Dogs) בעצם יתוודו על אהבתם לכלבים. החיבה לידידו הטוב של האדם היא המניע העיקרי של גיבור הסרט, נער יפני בשם אטארי, שגונב מטוס זעיר במטרה לחלץ את כלבו האהוב ספוט מהגלייה לאי מלא אשפה במטרה שיירקב שם. את הגורל הזה גזר על הכלבים כולם השליט המכהן של יפן, שהוא גם האפוטרופוס של גיבורנו. אז קודם כל אזהרה לאוהבי ואוהבות חתולים – אנשים כמותכם וכמותכן הם הרעים בסיפור הזה. כמובן שהעלילה מסתעפת ומתמלאת דמויות המרכיבות את אחד הקאסטים המרשימים של אנדרסון, אז לא אתחיל אפילו, ויש גם הרבה החלטות אמנותיות ששווה להתעכב עליהן. למשל העובדה שהכלבים מדברים אנגלית אבל האנשים יפנית ללא תרגום (לפחות בגרסה בה צפיתי ובכוונה תחילה) או שסגנונות אנימציה שונים משרתים את הסרט באופנים שונים.

מבחינת אירועי החוצות של הפסטיבל, גם השנה ניכרת התפרשות הרבה מעבר למתחם הסינמטק הירושלמי. לצד המשך הפעלת הקולנוע הנודד בין שכונות העיר לקרנות חינמיות של מגוון מסרטי הפסטיבל, יוקם השנה ״פארקולנוע״ בגן העצמאות שיתמלא באירועי חוצות. המתחם מיועד לא רק להקרנות סרטים במתכונות שונות של הפנינג, למשל בתוך בריכה כאשר הקהל יושב בסירות לצפייה בסרטי קיץ, אלא גם להופעות מוזיקה, אירועי לילה ושאר פעילות לכל הגילים, בגיבוי פוד טראקס ובאווירה שמגבירה את עצם החגיגיות במילה פסטיבל.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.