סיכום הסיכומים של סריטה 2017

יום אחרון לשנת 2017 וגם אנחנו כבר קצת עייפים מסיכומי שנה בקולנוע, אז מזל שהתחלנו מוקדם הפעם ושלנו כבר נגמרו למעשה בשבוע שעבר. מטרת הפוסט הנוכחי היא גם לסכם ולאגד את כל מה שכתבנו בנושא בשבועיים האחרונים (ועוד קודם למעשה), וגם להפנות לסיכומים של אחרים במקרה שפספסתם או פספסתן לא אותנו אלא את אותם ואותן. אולי יותר מתמיד, אותם סרטים מופיעים שוב ושוב ברשימות השונות, בהתייחס לכל מה שראינו השנה בבית הקולנוע, בעוד רשימות אלטרנטיביות או התייחסות למקורות צפייה אחרים הופכת פופולרית יותר ויותר. כמובן שעל הכל מטילות צל מספר פרשיות שליוו אותנו לאורך השנה, בראשות חשיפת המטרידים והתוקפים מינית וסירובן של הקורבנות להמשיך לשתוק. זה מזכיר לכולנו שיש הרבה שאנו לא יודעים על איך עובדת תעשיית הזוהר, שיש בה גם הרבה חושך ואופל, בתקווה לעתיד בהיר יותר. אז הנה נשימה אחרונה של קולנוע שכבר התענגנו עליו, לפני שמתחילים רשמית שנה קלנדרית חדשה שתהיה, לכל הפחות, מפוכחת מקודמתה.

סיכום מחצית – אור הוא תמיד הראשון להתחיל לסכם, כבר באמצע השנה.
סיכום עברי – אורון מסכם את הקולנוע הישראלי לפי השנה העברית.
סיכום אימה – מהדורת אימת החודש של דצמבר, המוקדשת לשנה כולה.

הרגעים – אור היה גם הראשון בסיכומים האישיים, עם 20 סצנות בלתי נשכחות.
הצל״שים – עופר חס על הסרטים שלא נכנסו לבסוף לרשימת השנה שלו.
המפלגים – הסרטים שעוררו מחלוקת וחצו קהלים, בסיכום הדו-קוטבי של לירון.
הנצחונות – וההפסדים המשמעותיים של השנה, כך על פי אורון.

הגרועים – 40 סרטים שבזבזו לנו זמן ואנרגיה, במקרה הטוב.
הטובים – 50 הסרטים שהזכירו לנו לנו אנחנו אוהבים קולנוע.
האישים – עשרה אנשים ונשים מתחומים השונים שעשו לנו את השנה.

עשיריית העשיריות

מהאוסקר של ״אור ירח״

אחרי כל זה, האם יש בעצם סרט אחד שראוי לתואר סרט השנה של סריטה?
השנה התשובה די ברורה וכוללת רק מילה אחת – ״תברח״, הסרט היחיד שלא רק הופיע בכל עשיריה של ארבעתנו, אלא גם קיבל פעמיים את המקום הראשון (של לירון ואורון). תמצאו אותו גם בהמון רשימות של אחרים, בארץ ובחו״ל, ונדמה שגם אם נשקלל את של כולם הוא יהיה המכנה המשותף הגבוה. את החמישיה שלנו משלימים ארבעת הסרטים שהופיעו אצל שלושה מאיתנו – ״דנקרק״, ״סיפור רפאים״, ״אמא!״ ו״בלייד ראנר 2049״. אבל לכלול את כל הסרטים שהיו משותפים לפחות לשניים מחברי סריטה, אפשר להרכיב לא רק עשירייה אלא 16 סרטים שחולקים 15 מקומות. בניסיון לדרג אותם, כי סיכום שנה זה הזמן היחיד בו אנחנו ממש נהנים להיכנע לדירוגים וציונים, לקחנו בחשבון את המיקום שהעניקו כל אחד ואחת לסרטים (כתובים בסוגריים ליד שם הסרט, שמוביל לסקירה כמובן), ומי שמוקמו גבוה יותר טיפסו גבוה יותר בדירוג המשוקלל הזה. כרגיל, חשוב לציין שמדובר בשעשוע מתמטי בלבד, שמצמצם באופן לא מתחשב את הרשימות שלנו. אם היינו מנסים ליצור איזו רשימה אולטימטיבית דרך שיחה, סביר להניח שהיו שיקולים נוספים.

15. זה רק סוף העולם (9,10) + קוקו (10,9) – תיקו מוחלט בין פיקסאר ודולאן. רק בסריטה.
14. המשחקים של ג׳ראלד (8,6) – העיבוד הכי טוב לסטיבן קינג השנה, לפחות על פי הבלוג.
13. מהומה באגף 99 (6,7) – מהומה אפילו לא מתחיל לתאר את סרטו של ס. קרייג זאהלר.
12. קולומבוס (5,7) – אחרי אינספור חיבורי-וידאו מרשימים, קוגונאדה למד היטב מהמאסטרים.
11. אנשים ומקומות (2,10) – מסע האמנות וההשתטויות של אנייס ורדה ו-JR.

10. הקיר (3,8) – הסרט הישראלי היחיד שהצלחנו להסכים עליו השנה, פותח את העשירייה.
9. בייבי דרייבר (4,7) – גם כשאדגר רייט לא מתעלה על עצמו, אנחנו תמיד איתו ובעדו.
8. אוקג׳ה (1,10) – בונג ג׳ון-הו והקאסט שלו מקפיצים את נטפליקס לליגת (חזירי) העל.
7. אור ירח (2,7) – אי אפשר לסכם את 2017 בלי זוכה האוסקר של בארי ג׳נקינס.
6. זה בא בלילה (7,1) – גם אם קשה לקטלג את הסרט כאימה, קל מאוד לסווגו במצטייני השנה.
5. בלייד ראנר 2049 (3,10,2) – סרט משותף ראשון לשלושה מאיתנו, מאת דני וילנב.
4. אמא! (5,3,6) – לא אהבתם או אהבתן את ההתפרעות של דארן ארונופסקי? אנחנו כן.
3. סיפור רפאים (2,5,4) – מדליית ברונזה ראויה מאין כמוה לפיוט המופתי של דייויד לאורי.
2. דנקרק (1,3,5) – סימפוניית הלחימה והקולנוע של כריסטופר נולאן, מסתפקת בכסף.
1. תברח (6,1,1,8) – הפתעת והברקת השנה של ג׳ורדן פיל. מה עוד נותר לומר?

סיכומים של אחרים

ועד ההפתעה שהיא ״תברח״

• אורי קליין – מבקר הקולנוע של ״הארץ״, בחר לסרטי השנה שלו את ״דנקרק״, ״תברח״ ו״אור ירח״ לא בהכרח בסדר הזה.
• פורום מבקרי הקולנוע בישראל – בו חברים בין היתר עופר ואורון, בחר את ״מעבר לערים ולגבעות״ ואת ״דנקרק״ כסרטי השנה (הישראלי והבינלאומי). ״פוקסטרוט״ הגיע שני לגמר תואר סרט השנה, אבל לקח את פרס הבימוי שהלך אל שמוליק מעוז, פרס השחקן של ליאור אשכנזי ופרס השחקנית בו זכתה שרה אדלר, כולל על הופעתה בסרט ״האופה מברלין״. פרס התסריט הוא של יוסף סידר (״נורמן״), התגלית היא הבמאית-תסריטאית מייסלון חמוד (״לא פה, לא שם״) וההישג האמנותי של השנה הוא הצילום של גולדמן בסרט תיקון.
• יעל שוב – מבקרת הקולנוע של טיים אאוט ויושבת ראש פורום המבקרים, משלבת בעשירייה שלה בין החשודים המיידים לכאלה שנותרו מחוץ להרבה סיכומים של אחרים, וגם ראיינה את השילוש הקדוש של ״פוקסטרוט״ – שרה אדלר, ליאור אשכנזי ושמוליק מעוז.
• יאיר רוה – מסכם את השנה בבלוג הקולנוע שלו סינמסקופ, עם התייחסות פרטנית למקרה כריסטופר נולאן וגם אל גל גדות, ועם טבלת הטבלאות של המבקרים והמבקרות. הוא גם אירח את אבנר שביט ונעמה רק בתוכנית הרדיו האינטרנטית שלו, לסיכום שנה משולש.
• אבנר שביט – עושה סיכום הסיכומים בוואלה! תרבות, סוגר פינות על סרטים שלא הספיק לכתוב עליהם, וגם מארח את נמרוד שפירא שכותב על השנה הטבעונית בתולדות הוליווד.
• בנימין טוביאס – מבקר הקולנוע של ידיעות אחרונות, כולל בעשירייה שלו את ״דנקרק״ ו״אור ירח״, אבל מפתיע קלות במקום הראשון.
• ישי קיצ׳לס – מבקר הקולנוע של ישראל היום, עם עשיריה שהיא רוקנרול כמעט כמוהו.
• יונתן דורון – חיכה כמעט עד הרגע האחרון כדי לפרסם את סיכום השנה שלו באידיבי, המורכב מרגעים, אישים וכמובן סרטים.
• וויינט / ynet – מאגד יחדיו את ארבעת מבקריו (שמוליק דובדבני, ארז דבורה, אמיר בוגן ואינה טוקר) ומטיל על כל אחד מהם לבחור שלושה סרטים מנצחים, את הסרט המפתיע של השנה, סרט מצטיין שלא הוקרן בארץ, ואת הסרט הגרוע של השנה בעיניהם.
• אתר סרט – ערכו כהרגלם משאל רחב היקף הכולל מבקרים ואנשי קולנוע, ופרסמו את התוצאות בשני חלקים. גם כאן, ״אור ירח״, ״תברח״ ו״דנקרק״ כובשים את הפסגה.
• עין הדג – גם כהרגלם, נותנים לגולשים ולגולשות לסכם את השנה באופן דמוקרטי, וזה יקרה כמובן אי שם בתחילת 2018.
• האוזן השלישית – מרכיבים רשימה שנתית שכוללת כמובן גם את סרטי 2016 שהגיעו למדפים באיחור, עם הברקות והטרלות כמיטב המסורת.
• מולטיוורס – האתר של אלון רוזנבלום וחבורתו אם עוד יש צורך להציג, בוחרים את סרט הקומיקס של השנה, ומתכוננים ל-2018.
• תרבות רעה – הבלוג של רוי יודקביץ׳ שאולי יצא לכם ולכן להכיר גם דרכנו השנה, עם נבחרי השנה שלו.
• רוג׳ר קוזה – מבקר קולנוע ארגנטינאי שבכל שנה מגזים עוד יותר עם מגה-משאל שכולל אנשי קולנוע מכל התחומים ומכל העולם (בדגש על אמריקה הלטינית), הוא דרך טובה לסיים את הרשימה. החוקים: חמשת סרטי השנה, סרט ביכורים, וסרט משמעותי מארץ המוצא של כל משתתף. יש כאן כמה קולנוענים ומבקרים בעלי שם, ומישראל תוכלו למצוא כאן את אריאל שוויצר, ארז פרי וגם את אורון. התוצאה היא כנראה הרשימה הכי סינפילית שתמצאו, עם מכנים משותפים כמו ״סאמה״, ״הצד האחר של התקווה״, ״מערבון״, ״על החוף, בלילה, לבד״, ״מפעל של שום דבר״ וכמובן – ״תברח״.

אלא אם שכחנו מישהו או מישהי בסיכומים למעלה, נא לא להיעלב – אלא לעדכן. מוזמנים ומוזמנות להדביק את שלכם ושלכן בתגובות.
וזהו, אנחנו סיימנו כאן. מחר כבר נתייצב עם הפוסט הראשון של 2018 ונמשיך משם כרגיל. אבל הלילה, כמו בכל שנה, נסיים באיחול לשנה אזרחית מלאה בסרטים מעולים (וממה שכבר ראינו, ינואר-פברואר הם כבר התחלה טובה) וגם עם המלצה לקבל את 2018 בריקוד. אפשר גם לגנוב צעדים מטימותי צ׳אלמה של ״קרא לי בשמך״ – זה לא כאילו הוא בעצמו לא גנב מדיקפריו.