יום הולדת 5 לסריטה!

בדיוק היום לפני חמש שנים, ב-21 בספטמבר 2010, כשסיימתי לכתוב את הפוסט הראשון, לחצתי על כפתור ״לפרסם״ בפעם הראשונה בבלוג הקולנוע סריטה. מאז נלחץ הכפתור הזה עוד כ-1,800 פעמים, 350 מתוכן בשנה החולפת, החמישית למניין הבלוג, כך שהמשכנו לשמור על קצב עדכון של פוסט ביום. וזה לא שהטקסטים שלנו נוטים להיות קצרים במיוחד, כשם שאני יכול להבטיח שהעבודה עליהם אינה אורכת דקות אלא שעות בדרך כלל, לכל אחד ואחד מהם. לכן אפתח את פוסט יום ההולדת הזה בתודה הקבועה הכפולה שלי, בהודיה לשני הצדדים שנותנים תוקף למקום הזה שנקרא סריטה – לקוראים ולקוראות, וגם לכותבות ולכותבים.

בלי שותפיי לדרך מהיום הראשון, שכולכם מכירים ומכירות פשוט בתור אור ועופר, הייתי מזמן מרים ידיים ומוצא משהו אחר לעשות בזמן הלא-פנוי שלי. בלי האנרגיות המחודשות שהזרימו עם השנים כל המצטרפים והמצטרפות לבית הקולנועי הזה – פבלו, יניב, אדוה, שירה והשנה גם צעיר הכותבים שלנו עד כה, שני קיניסו – גם בלעדיהם ובלי תרומתם הייחודית לא היה הבלוג מה שהוא. ובלי מי שיקרא, יגיב, ישתף ויריב, לא הייתה לבלוג הזה זכות קיום. אני מצמיד את כפות ידיי זו אל זו ובקידה קטנה מודה בענווה על כל הרגשות המאוד ממשיים שהעולם הווירטואלי הזה העניק לי, השנה בפרט ובחמש השנים האחרונות בכלל. ואני עובר מספיקת כפיים להשתחוות מלאה וקריאות ״אנחנו לא ראויים!״ כאילו הייתי וויין וגארת׳ ב״עולמו של וויין״ בכל פעם שפייפאל מספרת לנו על עוד תרומה שהגיעה אל הבלוג בעזרתו האדיבה של כפתור התרומות כאן בצד, אחת התוספות שאיפשר לנו העיצוב המחודש של האתר בדצמבר האחרון.

מה שמזכיר לי: בפוסטים של ימי ההולדת יצא שאני מבטיח הבטחות, ואת אלא של אשתקד (כשהיינו בני 4) אני רואה שקיימתי – סריטה עבר למשכן חדש שבנינו במיוחד לכבודו, ושאני מקווה להמשיך ולטפח בעתיד הקרוב, לפני שיהיה מיושן. אשתדל לא לשחרר יותר מדי הבטחות לשנה השישית, אבל אני כן יכול לספר במסתוריות שלפחות שני פרוייקטים צידיים הקשורים לבלוג נמצאים בתהליכי הבשלה איטיים, ואולי יהיה זה הזמן שלהם להתגלות בחודשים הקרובים. אני גם מקווה שנחזור כבר בחודש הבא לאירועים ומפגשים. לפני כל פוסט יום הולדת אני מנסה לשכנע את עצמי להרים איזה סקר שיפלח עבורי מי הם קוראי וקוראות סריטה (שאלה שאני נדרש לענות עליה מדי פעם), אבל זה תמיד נראה לי מלאכותי מדי. לפגוש אתכם ואתכן באירועים שלנו הרבה יותר קוסם לי, אבל אם מישהו רוצה להגיד משהו – יש איזור תגובות. הנה, אני אתחיל.

בשנה האחרונה השקעתי יותר שעות מאי פעם בבלוג, בעיקר באדמיניסטרציות שלא ידעתי שהייתי מסוגל להן. זה גזל ממני גם יותר אנרגיה משידעתי שיש בי, ואיפשהו בין מעבר השרת בדצמבר ללמידת דרכי קבלת המענק שזכינו בו ממפעל הפיס עד עצם היום הזה, יצא שהשקעתי גם יותר מדי כסף בסריטה, לא רק זמן ומשאבים נפשיים כפי שהורגלתי. השנה אשכרה הרגשתי מה זה לרדוף אחרי חלום, וכמה חשוב להאמין בו אם אתה מתכוון להתאבד כלכלית בגללו ובשבילו. בתקווה ובהנחה שהמענק המדובר יסדיר את המצב בסוף השנה, אני עדיין תוהה האם יש מודל כלכלי אפשרי לבלוגים כמו שלנו בעידן האינטרנט העכשווי. אפילו כאלה שכותבים בהם בחינם ומשקיעים בהם רק זמן, אבל בכל זאת צריכים כמה אלפי שקלים בשנה על הוצאות תחזוקה שונות, וכמה עשרות-אלפים על שיפוצים הכרחיים ומדי פעם איזה צ׳ופר לקוראים (כמו אירוע סוף השנה שלנו).

בשלב זה של פוסט היומולדת אני בדרך כלל חולק כמה נתונים סטטיסטיים, לא במטרה להפוך את הגולשים והגולשות שלנו למספרים, אלא בעיקר כדי לשתף קצת במאחורי הקלעים. אבל השנה כל נושא הסטטיסטיקה הרבה פחות אמין מהרגיל, כי מאז שעברנו שרת אבדו לנו בדרך נתונים של ארבע שנים. ומכיוון שזה קרה בדצבר, חסרים לי נתוני אוקטובר ונובמבר (עד ספטמבר של אשתקד אנחנו מכוסים מאז פוסט יום ההולדת הקודם). אבל כנראה שככה זה כשעוברים דירה, ומזל שנצרנו את הזכרונות גם בליבנו וגם בפוסטים קודמים. אז כיוון שאני לא סומך במאה אחוז על כל הנתונים, וגם מפני שאנחנו כבר גדולים מכדי להשוויץ בטראפיק, אחשוף רק שלפי הערכה שלי שוב גדלנו ב10-12% השנה מבחינת מספר מבקרים ומבקרות קבועים ומזדמנים כאחד. אז שוב תודה לאלפי הגולשים והגולשות שנמצאים כאן כל יום, והופכים לעשרות אלפים בכל חודש ולמספרים מדהימים אף יותר בחישוב שנתי.

מבחינת פילוח עולמי, עשר המדינות שמהן מגיעים אלינו הכי הרבה אנשים ונשים הן: ישראל (בפער עצום כמובן), ארה״ב, גרמניה, האיחוד האירופי (זו מדינה?), הממלכה המאוחדת (עוד שם אירוני), הולנד, קנדה, צרפת, פינלנד ושוויץ. אנחנו מצידנו אוהבים את כולן בחזרה במידה שווה. דרכי ההגעה עצמן מגוונות אף הן, והכניסות הישירות אל עמוד הבית מזכירות לי תדיר את מספר המנויים והמנויות שלנו ברחבי תבל, אך מספרי סוף היום הסופיים מוכיחים כי יש שבילי גישה נוספים אל סריטה. עשר האתרים שהביאו אלינו הכי הרבה תנועה השנה הם: גוגל, פייסבוק, גנזך הרשת, טוויטר, search.clearch.org, אידיבי, האוזן השלישית, עין הדג, ויקיפדיה ו-kafe.co.il. תודה גם למזרימי הטראפיק האלה, למרות שבאופן אישי אשמח לפחות חיפושי זימה שמובילים הנה בטעות. והנה עוד כמה טופ 10 בנושאי חיפושים.

הפוסטים הכי נקראים:
1. סיכום 2014 – הפורמט שממשיך להוכיח שכל מה שצריך בחיים זה ״סרטים טובים״
2. סיכום 2013 – מסתבר ש-2013 מעולם לא נגמרה, ע״ע חיפושים מוזרים בהמשך
3. ״סרט אפס״ – הסרט שהביא השנה הכי הרבה התעניינות לבלוג, בלי לצאת לקולנוע אפילו
4. סיכום מחצית 2015 – ההברקה החצי שנתית של אור מוכיחה את עצמה שוב.
5. רשימת המתמודדים הראשונית לאופיר – התשובה הקבועה שלי למי שחושב שהפרס הזה מעניין רק אותנו
6. המלצות פסטיבל ירושלים 2015 – וואו, ממש השתלם לפרסם מוקדם השנה את הפוסט הזה
7. ״החופשה הסקוטית שלי״ – אחת מהפתעות השנה, שלא זכתה ליותר מדי ביקורות במקומות אחרים
8. המועמדים לאופיר 2015 – כרגיל, את שיא הטראפיק ליום בודד סיפקה הכרזת המועמדים לאופיר
9. החמישיות של סריטה לאופיר – אם השפענו והזזנו השנה משהו באופירים זה מאוד יחמם את ליבי
10. ״אני לא מאמין, אני רובוט?!״ / ״המילים הטובות״ – דאבל פיצ׳ר ישראלי לסיום

הסרטים הכי מחופשים:
1. צלף אמריקאי – להיט האקשן של קלינט איסטווד עבד טוב לא רק על הפטריוטיזם הינקי.
2. המילים הטובות – הסרט הישראלי הכי מחובק השנה בידי הקהל, תוצרת שמי זרחין
3. החופשה הסקוטית שלי – מהפתעות השנה, כאמור.
4. סרט אפס – שוב הוא. מישהו יצטרך לחקור את התופעה הזו מתישהו.
5. הסיפור של אדליין – לא להזדקן אף פעם לא יוצא מהאופנה.
6. סיפורים פרועים – מזה הרבה זמן שהביטוי ״הסנסציה הארגנטינאית״ לא קשור לכדורגל
7. ענן אטלס – אבל מה נזכרתם בו פתאום?
8. מתוייגת – האם זה סרט התיכון הכי טוב שראיתי השנה? ומה זה אומר עליה אם כן?
9. כחול הוא הצבע החם ביותר – הסקירה הנקראת של אשתקד ממשיכה לתת בראש עוד קצת.
10. כמו מאהב אנגלי – מה זה בכלל? אין לנו סקירה על זה אפילו.

החיפושים המבדרים של השנה שהובילו לסריטה:
לפני הכל אני חייב לברר משהו – בניקוי מונח כמו ״סרטים טובים״ שתמיד חוזר על עצמו, מה הקטע עם ״סרטים מומלצים 2013״ כחיפוש ספציפי? מה עדיין קוסם בשנה הזו? ומשהו שתמיד מטריד אותי לגבי חיפושים שמופיעים יותר מפעם אחת בלוח הסטטיסטיקות – זה אדם אחד שחיפש שוב ושוב, או כמה אנשים שונים אם אותו ניסוח בדיוק? הרבה יותר מדי שאלות יש לי לגבי מחרוזות החיפוש, אולי כי זה קצת דופק את המוח לקרוא את כמות חיפושי הזימה הדי דוחים וספציפיים שאיכשהו מצאו את דרכם הנה. כרגיל, אחסוך אותם מכם ומכן, אבל כדי לאזן את השליליות, אציין חיפוש אחד שהקסים אותי במיוחד – ״על היחס בין העיר והקולנוע״. איזה דבר מקסים לכתוב בשורת החיפוש של גוגל, כמעט כמו ״מה האיראנים חושבים על ישראל״, שגם הוא הוביל אנשים הנה. אבל אנחנו כאן כדי לסיים הכל בצחוקים, אז רק אזכיר שרובם המוחלט של החיפושים מוסתרים מאיתנו בשל הגדרות פרטיות של הדפדפנים, אבל הנה עשרה שכן עברו ברשת ולפחות אותי די שיעשעו:

10. ״האיש שרואה אדום הסרט״ – רעיון לסרט חדש, או שהכוונה היא לדרדוויל?
9. ״לראות תמונות מסרט קלף חזק וגם לשמוע״ – איך אפשר לשמוע תמונות, בעצם?
8. ״סרט אי אל״ – יש לי המון רעיונות לגבי מה באמת אמור להיות כתוב פה.
7.  ״איפה אפשר להשיג את ארמון הקרח בארץ״ – אענה בעזרת ערך חיפוש נוסף: ״בלתי אפשרי אלזה ואנה״
6. ״חטיפת לבקנים״ – למטרה ספציפית או לשם השעשוע בלבד?
5. ״היא רוצה. ללכת. הביתה סרט. ישראלי״ – לפעמים צריך לעשות מה שהיא רוצה, לא רק מה שאתה רוצה. חצוף.
4. ״תפזרות סקות״ – תפזרות סקות גם לך! תפזרות סקות לכולם!
3. ״ברור שאסור להיסחף אחרי אשליית האהבה המושלמת מהסרטים והאגדות״ – הכי ברור. אבל איזה כיף להיסחף, הא?
2. ״רגל אדם לא תדרוך בפרס ומדי לעולם״ – לעולם ויויאן! לעולם לא!!!
1. ״חלקי חילוף למכונות תספורת בפתח תקווה״ – טוב, לחפש את זה ולהגיע לבלוג קולנוע זו אליפות העולם בללכת לאיבוד בגוגל. בראבו!

הישארו עימנו עד הערב לדיווח היישר מטקס פרסי אופיר שאתם כה אוהבים וכל-כך אוהבות לקרוא עליו אצלנו.
ולסיום, מוזיקה!

ימי הולדת קודמים:
ארבע שנות סריטה
שלוש שנים של סריטה
שנתיים לסריטה
השנה הראשונה