• סרטים חדשים: ״דיוקן של נערה עולה באש״
  • ״דיוקן של נערה עולה באש״, סקירה וניתוח משותפים
  • ״חיים שלי״, סקירה שלא מפחדת מחג המולד
  • דוקטור סליפ
  • ״המחשמלים״, סקירה
  • מה לראות בפסטיבל סרטים בערבה 2019
  • קוראים לי דולמייט
  • ״המלחמה על הכוח״, סקירה
  • ״שליחות קטלנית: גורל אפל״, סקירה
  • המלצות סינמטקים: מהדורת נובמבר 2019
  • מצעד סרטי העשור של סריטה - ארבעת הגדולים

סיכום 2014: הסרטים הגרועים של השנה

28 בדצמבר 2014 מאת מערכת סריטה

בשבוע שעבר התחלנו עם סיכום השנה פה בבלוג. אור דירג את הרגעים הבלתי נשכחים של הקולנוע השנה, אורון כתב על המנצחים והמפסידים של השנה, ועופר הרחיב על כמה מהטרנדים והמגמות שבלטו לו בשנה החולפת. ועכשיו, בשבוע האחרון בהחלט של 2014, אנחנו ממשיכים עם הסרטים הגרועים, הטובים ואנשי השנה. נתחיל עם הראשון.

האמת היא שיכול להיות שאת רוב הסרטים הגרועים של השנה בכלל לא ראינו. האינסטינקטים שלנו לעיתים פעלו, ועל אף שאנחנו מנסים לראות הכל מהכל, היו פעמים שאמרנו לעצמנו "רגע. האם אנחנו באמת צריכים את זה?", ככה שסביר להניח שכמה זכו מההפקר, כמו למשל "אגדת חורף", "האישה האחרת" או "תקועים בחופשה" ונפילות דומות. אבל כנראה שלעולם לא נדע.
זה לא אומר שלא ראינו כמה דברים איומים השנה, איומים במיוחד, ואלו הסרטים שמופיעים ברשימה המושמצת שתראו למטה.

30 סרטים מופיעים ברשימת הגרועים ביותר של השנה. אם כי צריך לסייג ולומר שאלו בעצם 30 הסרטים הגרועים ביותר שראינו מהתחלה ועד הסוף, שהופצו בבתי הקולנוע השנה האחרונה (אם היינו נכנסים לעולם הפסטיבלים וההקרנות המיוחדות לא היינו יוצאים מזה). בנוסף, החלטנו שהסרטים צריכים להיות קונצנזוס מוחלט של הבלוג, כלומר, ששלושתינו – אורון שמיר, עופר ליברגל ואור סיגולי – סבלנו מהם ביחד. אולי לא תמיד במידה שווה, אבל בהחלט חלקנו את אותן תחושות. כמובן שהיו סרטים שלא הסכמנו עליהם – אורון היה שמח לראות פה את "300: עלייתה של אימפריה", אור דחף חזק לכיוון "האקדמיה לערפדים", ועופר חשב ש"המעניק" ראוי לתואר, אבל הלכנו על בחירות משותפות.
כמובן שהיו סרטים שעברו לנו בסדר בזמן הצפייה אבל רק אחרי כמה שבועות נחתה עלינו ההכרה כמה רע זה היה, ועל כך יעידו הסקירות המצורפות. ככה זה בסיכום שנה, זה הזמן לעמוד מול מה שאמרנו במהלך השנה, ולראות את הסרטים ממרחק הזמן.

אז רגע לפני שאנחנו חולקים אתכם את העשיריות האהובות עלינו השנה אנחנו מטהרים את האוויר, ומקריבים את השמות האלו לאלוהי הקולנוע, מקווים שאולי נקבל את שלושת ימי הצפייה המצטברים שהסרטים האלו לקחו מאתנו.

30 הסרטים הגרועים ביותר של השנה שהופצו בקולנוע וראינו עד הסוף (סדר אלפבתי):

"אני, עצמי ואמא שלי" – Me, Myself and Mum / Les Garcons et Guillame , a Table
צרפת, 2013
פרויקט מגלומני, מביך, וסוג של הומופובי. שוב הקהל מתגלגל מצחוק ואנחנו מתכווצים בחלחלה במושבים.

הסקירה של עופר
פינת הדאבל-פיצ'ר של אור

"אני, פרנקנשטיין" – I, Frankenstein
ארה"ב, 2014
הסרט הזה לוקח את עצמו כל כך ברצינות עד שאי אפשר אפילו לצחוק עליו כסרט B מהנה – וזה למרות שכל סצנה מגוחכת יותר מזו שקדמה לה.

"ארוכה הדרך למטה" – A Long Way Down
בריטניה, 2014
אתם יודעים מה יותר ארוך מהדרך למטה? הזמן מתחילתו של הסרט ועד סופו. בזבוז של שחקנים ושל רגשות אנושיים.

הסקירה של אורון
סיכום המחצית של אור

"אשמת הכוכבים" – The Fault in our Stars
ארה"ב, 2014
״אשפת הכוכבים״, כפי שהוא מכונה בחיבה בבלוג, היה ערימת קיטש נצלנית ודוחה אך בלתי מזיקה. או לפחות כך חשבנו, עד שהגיע הרגע בו הגיבורים מתמזמזים בביתה של אנה פרנק.

סיכום המחצית של אור

אשמת הכובים

אלגורט ו-וודלי מתאהבים ב"אשמת הכוכבים". אנחנו רק רוצים להצביע על כך שהם שיחקו אח ואחות ב"מפוצלים". לא נעים.

"בלתי נשכחים 3" – The Expendables
ארה"ב, 2014
הדבר היחיד שהיה טוב בשני הסרטים הקודמים, אקשן בדירוג R, הפך בשלישי לסרט PG-13. אם היו עושים את זה לרמבו, במקום ״משחק הדמים״ היו קוראים לו ״משחק״.

"בסתר" – In Secret
ארה"ב, 2013
החצי השני של הסרט לא רע, אבל החלק הראשון המכיל את אליזבת אולסן ואוסקר אייזק גונחים כסוג של סיפור אהבה, מקנה לסרט מקום ברשימה.

"ג'ון וויק" – John Wick
ארה"ב, 2014
הכל היה שם מוכן להתפוצץ על המסך, אבל כל שנותר הוא התלהבות מטופשת מאקדחים וחוסר השקעה בכל השאר.

הדאבל פיצ'ר של אור

"ג'ק ריאן: גיוס הצללים" – Jack Ryan: Shadow Recruit
ארה"ב, 2014
קשה לתאר כמה הסרט הזה רע למי שלא ראה אותו, ומכיוון שאנחנו מאוד מקווים שלא ראיתם אותו, פשוט נבהיר שאין צורך. לא מאמינים לנו? תשאלו את השחקן הראשי.

סקירת בזק על הסרט
סיכום המחצית של אור

"גודזילה" – Godzila
ארה"ב, 2014
כגודל הציפייה כך גודל ה״מה זה החרטה הזה, למה ליהקתם שחקנים בכלל לסרט שאף אחד לא כתב תביאו כבר את גודזילוש!״.

הסקירה של אור

"גנבת הספרים" – The Book Thief
בריטניה, 2013
את זכרון ג'פרי ראש ואמילי ווטסון מנסים לדבר באנגלית במבטא גרמני קשה להוציא מהראש. וזה לא שהשאר עובד נפלא.

הסקירה של אור

the-book-thief.jpg

נחמד כאן אתנו בשואה. "גנבת הספרים"

"גרייס ממונקו" – Grace of Monaco
ארה"ב, 2014
המדריך השלם לאיך לקחת שחקנית-על אחת כדי לגלם שחקנית-על אחרת ולחרבן את זה לחלוטין. אם לפחות היו מחזיקים יציב את המצלמה.

הסקירה של אור

"הדייט שהביך אותי" – That Awkward Moment
ארה"ב, 2014
אין בסרט דייט והוא אפילו לא ממש סרט מביך. סתם סתמי.

סקירת בזק על הסרט

"השורד האחרון" – Lone Survivor
ארה"ב, 2013
חגיגת פאשיזם אמריקאית שנועדה אך ורק לשפר את המצב המוראלי של האימפריה. וגם עשוי רע. מאוד רע.

הסקירה של אור

"התעלות" – Transendence
ארה"ב, 2014
איך לקחת רעיון מסקרן ולשבש בו כל דבר שניתן לשבש בו. כנראה שלנצח לא נדע עד כמה היה מורגן פרימן בהכרה במהלך צילומי הסרט.

"זעם" – Fury
זה לא שאין דברים טובים בסרט המלחמה הזה, זה פשוט שיש יותר מדי דברים איומים. ביניהם סצנת אונס שמשום מה עוברת בנעימים, מפקד עם הבחירות האסטרטגיות הגרועות בתולדות המלחמה, ושיה לה-באף עם שפם.

הסקירה של אורון

זעם

כך נראתה התגובה הראשונית של בראד פיט לשפם של שיה לה-באף. ״זעם״

"למה זה מגיע לי" – Qu'est-ce Qu'on a Fait au Bon Dieu
צרפת, 2014
מוסר ההשכל המתאים ביותר לישראל 2014 – זה בסדר להיות גזענים כי הרי כולם גזענים, ומי שלא חושב כך הוא גזען. אה, וגם לא מצחיק לשניה.

"מבצע חמנייה"
ישראל, 2014
דרמת ריגול בעלת חשיבות עצמית והילת מסתורין מזוייפת שהפכה לגמרי בטעות לקומדיית קאלט. מסכנים השחקנים.

"מכאן אני ממשיך" – This is Where I Leave You
ארה"ב, 2014
השבעה הכי נוראית שהיינו בה השנה וסרט שהוא אנטי-נס, כי הוא לא מצחיק למרות שיש בו את טינה פיי וג׳ייסון בייטמן.

"מעל הגבעה"
ישראל, 2013
דג.

"מפות לכוכבים" – Maps to the Stars
ארה"ב, 2014
דייויד קרוננברג היקר, אם אתה לא רוצה יותר לעשות סרטים – פשוט קח חופשה. אף אחד לא מכריח אותך.

הסקירה של עופר

"סקס טייפ" – Sex Tape
ארה"ב, 2014
פרסומת למוצרי אפל ולאתרי פורנו שיצאה מכלל שליטה והגיעה למסכי הקולנוע.

הסקירה של אור

sex-tape-cameron-diaz-jason-segel

קמרון דיאז חושבת מה לעשות עם הצ'ק שקיבלה מאפל על השתתפותה ב״סקס טייפ״. ג'ייסון סיגל מסמן שיבואו להציל אותו.

"עומר" – Omar
פלשתין, 2013
רצינו לפרגן. עבר לנו די מהר.

פינת הדאבל פיצ'ר של אור

"עיר החטאים: עלמה להרוג" – Sin City 2: A Dame to Die For
ארה"ב, 2014
ארוחה מחוממת שנשכחה במקרר לפני תשע שנים. הייתה לנו תחושה שזה לא יעבוד כמה שצריך, אבל הסרט הזה הדהים אפילו את הציפיות הנמוכות.

הסקירה של עופר
פינת הדאבל פיצ'ר של אור

"ציידי האוצרות" – The Monuments Men
ארה"ב, 2014
מעולם בתולדות סרטי מלחמת העולם השנייה לא השקיעו אנשים בעלי כישרון רב כל כך תקציב רב כל כך על מנת ליצור מעט כל כך.

הסקירה של אור

"קסם לאור ירח" – Magic in the Moonlight
ארה"ב, 2014
תודה וודי אלן, הרסת את אמה סטון, וזה אפילו לא הסרט הכי גרוע שלך השנה (ראו בהמשך). כמו כן, קולין פירת׳ – אתה מפוטר.

הסקירה של עופר

"רובוטריקים 4" – Transformers: Age of Instinction
ארה"ב, 2014
שפל חדש בעולם הבלוקבאסטרים. בהתחלה האשמנו את העובדה שהסרט ארוך יותר מכל מה שההיגיון האנושי מאפשר. אבל האמת היא שלא. זה כנראה היה זוועה גם כסרט של 75 דקות.

הסקירה של אור

"רוז ווטר" – Rosewater
ארה"ב, 2014
עם כל האהבה והערכה לג'ון סטיוארט, don't quit your daily show job.

הסקירה של אור

"רק ג'יגולו" – Fading Gigolo
ארה"ב, 2013
ככל שחולף הזמן, זוכרים פחות את הקטעים המצחיקים ויותר את הקטעים המביכים.

הסקירה של עופר

"שושנה חלוץ מרכזי"
ישראל, 2014
לו לפחות זה היה מצחיק מדי פעם, היה אפשר לדון האם ניתן לסלוח לסרט על דלות ההפקה והפגיעה בכל מגזר אפשרי.

הסקירה של אור

"שני פנים לינואר" – Two Faces of January
בריטניה, 2014
לא מותח, לא רומנטי, לא מעביר את המסר, לא קשור לשם הסרט, לא חבל על השחקים החביבים?

פינת הדאבל פיצ'ר של אור

אוקי, הוצאנו את זה. מחר כבר נתרכז בדברים הטובים של השנה.

צלם: נועם יוסף

״שושנה חלוץ מרכזי״, כולל ניצב בצד ימין שמליט את פניו בבושה, ומשהו מחשיד מעופף ליד ראשו של כהן. ועוד לא דיברנו על זה שלשולי שמאל של התמונה השתרבבו גופי התאורה של הסט (צילום: נועם יוסף)

תגובות

  1. אליפז הגיב:

    לגבי "אני עצמי ואמא שלי" המביש- חובה לציין עובדה מבישה באמת: סרט זה-הוקרן בסינמטק תל אביב!!! ורוב הסרטים המוקרנים בו באופן קבוע (הסרט הנפלא של האחים טביאני היה היוצא מן הכלל המעיד על הכלל) ראויים לכבוד המפוקפק להימנות עם רשימת הגרועים (העובדה שהסרט "צרפתי" משמשת כנראה למנהלי הסינמטק עלה תאנה של "קולנוע אירופאי", אלק…)). מותר לסינמטק "למכור" גם קולנוע מסחרי לפרנסתו אבל לא לבגוד עד כדי כך בתו איכות בסיסי הראוי לסינמטק! בושה!

    1. איתן הגיב:

      קודם כל, אני דווקא אהבתי את "אני, עצמי, ואמא שלי". אני כנראה היחיד בישראל שאהב את הסרט הזה, אבל אני לא נרתע (אני, ואורי קליין, שנתן לסרט 4 כוכבים). שנית, צריך לזכור שזה הסרט שהיה הזוכה המרכזי השנה בסזאר הצרפתי, והוא גבר על "כחול הוא צבע חם" (שאני ממש לא אהבתי), כך שבוודאי שיש מקום לסרט הזה בסינמטק תל אביב.

      ולגבי קרוננברג – צ'מע, אני מודה שהסרט הזה רחוק משלמות, אבל דווקא מאוד נהניתי ממנו. אחרי 2 פצצות שעמום (ההוא על פרויד ויונג, וההוא עם רוברט פטינסון בלימוזינה) הנה הגיע סרט שבו קרוננברג חוזר להתעסק בחדווה שכל כך מאפיינת אותו בפסיכוזות מטורפות. אני שמחתי לראות את קרוננברג חוזר לעצמו, נהניתי לראות את קרוננברג נהנה, גם אם הסרט היה מפוזר מדי.

  2. יאיר הגיב:

    איפה 'הלוואי והייתי כאן'!?
    יש כמה בחירות תמוהות, לא כי הם סרטים מדהימים, אלא שבשנייה וחצי בערך חשבתי על עשרים סרטים גרועים יותר מ'זעם'. אבל סה"כ אני די מסכים.
    ושוב, איפה 'הלוואי והייתי כאן'?!

    1. אורון שמיר הגיב:

      הרשימה הורכבה כך שהיינו צריכים להגיע לקונצנזוס מוחלט, או קרוב לזה (במשך 30 פעם, היה לא קל). ספציפית את הזאק בארף החדש ראה רק שליש מהבלוג, אז הוא לא היה כשיר. נראה לי שזה מתאים למה שהוזכר בפתיחה – את הרעים באמת, כאלה שכמעט כולם יכולים להסכים עליהם, כנראה שלא ראינו כולנו. ולכן נשמח לחיזוקים או ערעורים בתגובות.

  3. hamlet הגיב:

    קרוננברג איכזב בגדול..
    זה הבמאי של וידאודרום,היסטוריה של אלימות,סקאנרס?
    עד היום אני בשוק.

  4. די אהבתי את החדש של קרוננברג, שיפור ניכר מהקודם הנוראי. אני כבר לא מצפה שהוא יחזור לעשות סרטים כמו 'הזבוב', 'צאצאים', 'ארוחה עירומה', 'וידאודרום' ו'תאומי המריבה', אבל מקווה לפחות שינפק עוד 'סימנים של כבוד' (מהגדולים של 2007).

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.