25 במרץ 2020 מאת לירון סיני
לאחרונה כבר הסירו את הכסאות הצבעוניים שמעטרים את שוק לוינסקי בתל אביב, שלא נקבל רעיונות על התקהלות מידבקת. יש אובך בחוץ, ואחד ממוכרי התבלינים, הפנוי באופן יחסי לימים רגילים, מבדר לקוחה בודדת כשהוא משליך חופן תירס. הילולת יונים (טוב, משהו כמו 10 יונים) עטה על השלל. ואין להן מה למהר, לא באמת - אין עומס של הולכי רגל להימלט מהם,… להמשך קריאה
24 במרץ 2020 מאת אור סיגולי
ההיסטוריה אוהבת מנצחים, והיא לא היחידה כמובן. מעבר לכך שניצחון הוא שאיפה אנושית והמנצחים הם מודל לחיקוי, בתמונה הגדולה כמעט תמיד זה בא יחד עם סיפור מעניין, לרוב מרגש, כמעט תמיד מעצים. אבל הרבה מאוד פעמים המפסידים, בין אם היה להם סיכוי או לא, מספרים סיפור מרתק לא פחות. באוסקר זה לא שונה. אז אחרי הפרויקט שלי שהתחקה אחרי כל… להמשך קריאה
20 במרץ 2020 מאת אור סיגולי
עכשיו כשעל רובנו נפל מין שבתון מוזר (ודי מפחיד), כנראה שהספרים והסרטים יקבלו נוכחות גדולה יותר ביומיום שלנו, לפחות באופן יחסי. לכן חשבתי להחיות פורמט שלירון התחילה פה בסריטה לפני כמה שנים עם השם הקולע "מהדף אל המסך" – הסתכלות על עיבודים קולנועיים לספרות, העמדתם זה לצד זה ולראות מה ההבדלים, מה הורווח ומה הופסד, ובאופן כללי עוד תירוץ לדבר… להמשך קריאה
14 במרץ 2020 מאת עופר ליברגל
לפי מה שידוע לנו כרגע, סרטו המתוכנן הבא של פול תומאס אנדרסון צפוי להתרחש סביב בית ספר תיכון, כאשר הדמות הראשית בו אמורה להיות נער לאחר שכבר הפך לשחקן מצליח. זה מידע חלקי שפורסם בקשר להפקה, שאני מקווה כי אכן תצא לדרך כצפוי ולא תבוטל עקב משבר הקורונה בו אנו מצויים בימים אלו. הציפייה לסרט הבא של אחד מן הבמאים… להמשך קריאה
2 במרץ 2020 מאת עופר ליברגל
על הסרט "ג'ירפה" (Dylda במקור הרוסי, Beanpole באנגלית, כינוי לבחורה גבוהה בכל שפה) כבר כתבתי שלוש פעמים, בלי ממש לכתוב עליו במלואו. זה התחיל מהמלצה קצרה אחרי הקרנה בפסטיבל חיפה, המשיך עם פרסום סרטי השנה שלנו, והגיע לשיא של פירוט עד עתה בפוסט על סרטים מאתגרים וקשים לצפייה לקראת הקרנות טרום בכורה בנוכחות המפיק. כתבתי על די הרבה היבטים בחווית… להמשך קריאה
18 בפברואר 2020 מאת עופר ליברגל
גרטה גרוויג נמצאת כעת בדרגת ההערכה הכי גבוהה, פחות או יותר, שניתן להגיע אליה בקולנוע אמריקאי. בעשור הקודם זכתה להכרה הולכת וגדלה הן כשחקנית והן כשותפה לתסריט בפרויקטים של בן זוגה נואה באומבך. לאחר מכן, שני הסרטים הראשונים שכתבה וביימה לבדה, "ליידי בירד" ו"נשים קטנות", הפכו לחביבי הביקורת והיו מועמדים לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. הם גם זיכו את גרוויג… להמשך קריאה
4 בפברואר 2020 מאת אור סיגולי
השראה היא דבר די משונה. בשונה ממחוות, כלומר יצירות קודמות להן שואפים להתייחס באופן ישיר, כשזה מגיע להשראה קשה מאוד לדעת איפה אתה מתחיל ואיפה היא נגמרת. לעיתים היא ממש זו שגורמת לך לפעול, אבל הרבה מאוד פעמים אתה מזהה את הנוכחות שלה זמן רב אחרי שהיא כבר עזבה. לפני בערך שלוש שנים, בתקופה בה תסריט שלי התגלגל בקרנות הקולנוע… להמשך קריאה
12 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
לפני כשבוע יצא להקרנות מסחריות בארץ סרטו של ירון שני "עיניים שלי". זהו החלק הראשון שמופץ מתוך "טרילוגיה על אהבה" של הבמאי, שלושה סרטים שצולמו במקביל ועלילתם מתרחשת במקביל, ומתחברת בסופו של דבר למה שהוא בעיניי אחד מן הניסויים הקולנועים הכי מרתקים ומוצלחים בקולנוע הישראלי של העת האחרונה. בנוסף, במהלך השבוע הזה יערכו בארץ שתי הקרנות טרום בכורה לסרטו של הבמאי… להמשך קריאה
9 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
על סרטו החדש של טאיקה וואיטיטי, "ג'וג'ו ראביט" (Jojo Rabbit), אורון כבר כתב בבלוג טרם הפצתו בארץ. הוא עשה זאת תוך התייחסות לביקורת שנשמעה נגד הסרט גם מצד אנשים שטרם צפו בו/מראש לא יצפו בו, ולאותה ביקורת אתייחס בעצמי גם בפוסט זה, שמיועד למי שלכל הפחות שמעו ויודעים במה מדובר. הדגש שלי הוא על הביקורת נגד הסרט שמגיעה מצד אנשים… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2019 מאת עופר ליברגל
סיכום השנה הקולנועית הוא תמיד אתגר כיוון שתהליכים רבים ניתן להעריך רק בדיעבד ולא בזמן אמת. בנוסף לכך, התאריך הוא בסופו של דבר סימן שרירותי, וכמה מן הסרטים האמריקאים המוערכים ביותר יוצאים בארץ באיחור, כך שנראה אותם רק בשנת 2020. עם זאת, אירוע תקשורתי אחד שהחל באמירה שולית בראיון לקידום סרט, מספק בעיניי שער לעיסוק בכמה מן התופעות הבולטות של… להמשך קריאה
לאחרונה כבר הסירו את הכסאות הצבעוניים שמעטרים את שוק לוינסקי בתל אביב, שלא נקבל רעיונות על התקהלות מידבקת. יש אובך בחוץ, ואחד ממוכרי התבלינים, הפנוי באופן יחסי לימים רגילים, מבדר לקוחה בודדת כשהוא משליך חופן תירס. הילולת יונים (טוב, משהו כמו 10 יונים) עטה על השלל. ואין להן מה למהר, לא באמת - אין עומס של הולכי רגל להימלט מהם,… להמשך קריאה
ההיסטוריה אוהבת מנצחים, והיא לא היחידה כמובן. מעבר לכך שניצחון הוא שאיפה אנושית והמנצחים הם מודל לחיקוי, בתמונה הגדולה כמעט תמיד זה בא יחד עם סיפור מעניין, לרוב מרגש, כמעט תמיד מעצים. אבל הרבה מאוד פעמים המפסידים, בין אם היה להם סיכוי או לא, מספרים סיפור מרתק לא פחות. באוסקר זה לא שונה. אז אחרי הפרויקט שלי שהתחקה אחרי כל… להמשך קריאה
עכשיו כשעל רובנו נפל מין שבתון מוזר (ודי מפחיד), כנראה שהספרים והסרטים יקבלו נוכחות גדולה יותר ביומיום שלנו, לפחות באופן יחסי. לכן חשבתי להחיות פורמט שלירון התחילה פה בסריטה לפני כמה שנים עם השם הקולע "מהדף אל המסך" – הסתכלות על עיבודים קולנועיים לספרות, העמדתם זה לצד זה ולראות מה ההבדלים, מה הורווח ומה הופסד, ובאופן כללי עוד תירוץ לדבר… להמשך קריאה
לפי מה שידוע לנו כרגע, סרטו המתוכנן הבא של פול תומאס אנדרסון צפוי להתרחש סביב בית ספר תיכון, כאשר הדמות הראשית בו אמורה להיות נער לאחר שכבר הפך לשחקן מצליח. זה מידע חלקי שפורסם בקשר להפקה, שאני מקווה כי אכן תצא לדרך כצפוי ולא תבוטל עקב משבר הקורונה בו אנו מצויים בימים אלו. הציפייה לסרט הבא של אחד מן הבמאים… להמשך קריאה
על הסרט "ג'ירפה" (Dylda במקור הרוסי, Beanpole באנגלית, כינוי לבחורה גבוהה בכל שפה) כבר כתבתי שלוש פעמים, בלי ממש לכתוב עליו במלואו. זה התחיל מהמלצה קצרה אחרי הקרנה בפסטיבל חיפה, המשיך עם פרסום סרטי השנה שלנו, והגיע לשיא של פירוט עד עתה בפוסט על סרטים מאתגרים וקשים לצפייה לקראת הקרנות טרום בכורה בנוכחות המפיק. כתבתי על די הרבה היבטים בחווית… להמשך קריאה
גרטה גרוויג נמצאת כעת בדרגת ההערכה הכי גבוהה, פחות או יותר, שניתן להגיע אליה בקולנוע אמריקאי. בעשור הקודם זכתה להכרה הולכת וגדלה הן כשחקנית והן כשותפה לתסריט בפרויקטים של בן זוגה נואה באומבך. לאחר מכן, שני הסרטים הראשונים שכתבה וביימה לבדה, "ליידי בירד" ו"נשים קטנות", הפכו לחביבי הביקורת והיו מועמדים לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. הם גם זיכו את גרוויג… להמשך קריאה
השראה היא דבר די משונה. בשונה ממחוות, כלומר יצירות קודמות להן שואפים להתייחס באופן ישיר, כשזה מגיע להשראה קשה מאוד לדעת איפה אתה מתחיל ואיפה היא נגמרת. לעיתים היא ממש זו שגורמת לך לפעול, אבל הרבה מאוד פעמים אתה מזהה את הנוכחות שלה זמן רב אחרי שהיא כבר עזבה. לפני בערך שלוש שנים, בתקופה בה תסריט שלי התגלגל בקרנות הקולנוע… להמשך קריאה
לפני כשבוע יצא להקרנות מסחריות בארץ סרטו של ירון שני "עיניים שלי". זהו החלק הראשון שמופץ מתוך "טרילוגיה על אהבה" של הבמאי, שלושה סרטים שצולמו במקביל ועלילתם מתרחשת במקביל, ומתחברת בסופו של דבר למה שהוא בעיניי אחד מן הניסויים הקולנועים הכי מרתקים ומוצלחים בקולנוע הישראלי של העת האחרונה. בנוסף, במהלך השבוע הזה יערכו בארץ שתי הקרנות טרום בכורה לסרטו של הבמאי… להמשך קריאה
על סרטו החדש של טאיקה וואיטיטי, "ג'וג'ו ראביט" (Jojo Rabbit), אורון כבר כתב בבלוג טרם הפצתו בארץ. הוא עשה זאת תוך התייחסות לביקורת שנשמעה נגד הסרט גם מצד אנשים שטרם צפו בו/מראש לא יצפו בו, ולאותה ביקורת אתייחס בעצמי גם בפוסט זה, שמיועד למי שלכל הפחות שמעו ויודעים במה מדובר. הדגש שלי הוא על הביקורת נגד הסרט שמגיעה מצד אנשים… להמשך קריאה
סיכום השנה הקולנועית הוא תמיד אתגר כיוון שתהליכים רבים ניתן להעריך רק בדיעבד ולא בזמן אמת. בנוסף לכך, התאריך הוא בסופו של דבר סימן שרירותי, וכמה מן הסרטים האמריקאים המוערכים ביותר יוצאים בארץ באיחור, כך שנראה אותם רק בשנת 2020. עם זאת, אירוע תקשורתי אחד שהחל באמירה שולית בראיון לקידום סרט, מספק בעיניי שער לעיסוק בכמה מן התופעות הבולטות של… להמשך קריאה
תגובות אחרונות