16 ביולי 2019 מאת אורון שמיר
שנה חלפה ודבר לא השתנה. שוב באירופה ובאמריקה מתעלפים ונגעלים מסרט של ארי אסטר, שוב רשת האינטרנט רועדת, ושוב הקהל הישראלי מחוץ לחגיגה, יכול רק לקלל שלא הגיע או להתפלל שכן יגיע. בקיץ זה שעבר זה קרה עם ״תורשתי״, סרטו הראשון באורך מלא של האינסטנט-אוטר האמריקאי הצעיר, שהיה אחד המדוברים והמהוללים של 2018 כבר בנקודת האמצע שלה. כעת, בחסדי אלוהי… להמשך קריאה
15 ביולי 2019 מאת לירון סיני
הטקסט הזה הוא משהו שניסיתי להימנע ממנו באופן אקטיבי כשרק התחיל התהליך הכלכלי של דיסני להפיק מחדש את סרטי האנימציה הקלאסית והמצויירת ביד שלהם בגרסאות מצולמות / באנימציה ממוחשבת (והם מתעקשים לקרוא לזה "לייב אקשן" גם כשמדובר ב-CGI). אי שם, כשהעיבוד של "סינדרלה" יצא לאקרנים, כבר עלתה הדרישה לכתוב על המגמה החדשה וכבר אז סירבתי. באמת שאין מה לנתח יותר… להמשך קריאה
9 ביולי 2019 מאת אורון שמיר
הכותרת של המאמר הזה עובדת לא רע גם בלי המילים הראשונות, כי כבר מזמן הגענו לנקודה בה בלתי סביר לעבור יום, ברשת או במציאות, בלי לשמוע את המילה ״נטפליקס״. בעולם, ענקית הסטרימינג מצויה בנקודת זמן מעניינת בהיסטוריה שלה, רגע לפני ששחקניות גדולות נוספות אל זירת הזרמת התוכן. בישראל, אנחנו חוגגים שלוש שנים שכבר יש לנו כתוביות בעברית לחלק מן התכנים,… להמשך קריאה
7 ביולי 2019 מאת אור סיגולי
אחרי שנה בה לקחתי הפוגה מחברות באקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, הקבוצה אשר בוחרת את המועמדים והזוכים בטקס פרסי אופיר של הקולנוע הישראלי, חזרתי בכוחות מחודשים. השיקול היה טכני לחלוטין: בשנה שעברה ידעתי שהשאיפה לצפות בכמות ראויה של סרטים מתמודדים תדרוש ממני יותר מדי, וכנראה שהייתי נכשל. השנה, עם לו"ז יומי נוח יותר וכמות סרטים נמוכה במיוחד (26 סרטים נרשמו, מתוכם… להמשך קריאה
6 ביולי 2019 מאת לירון סיני
ובכן, לטוב ולרע - אנחנו רשמית בתוך שנות ה-80. השיער יתנפח, הבגדים יתרחבו באזורי הכתפיים ויוצרו באזור החלציים, הצבעים על הפנים ובכלל יהיו זוהרים יותר וכך גם המוזיקה, אלא אם כן נהיה במחוזות בהם הכל שחור, אפל ומזיע. בהתאמה, לעיתים גם המחוות ייעשו גדולות יותר. כך אפשר היה, לכאורה, לצפות מהסרט הפעם - "רחובות פראיים" (Savage Streets) שיספק את כל… להמשך קריאה
24 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
לכו תדעו מה יהיה או לא יהיה להיט בקולנוע הישראלי. לתומי, חשבתי של״תל אביב על האש״, סרטו של סאמח זועבי, יש הרבה נתונים לזכותו – מדובר בקומדיה, ועוד על הנושא החביב על ישראלים ופלסטינים כאחד, הסכסוך ביניהם. יש לו גם אפיל של סרט איכות ועל כך יעידו הזכייה בפרס השחקן בפסטיבל ונציה (במסגרת השנייה בחשיבותה), והן הזכיות בפסטיבל חיפה בו… להמשך קריאה
28 במאי 2019 מאת לירון סיני
בזמן שכולם עוד מתאוששים מכל מיני דברים שקשורים בג'ון סנואו, אני חוזרת לטפל בסדר (סוג של) כרונולוגי בתת הז'אנר המושמץ בקולנוע - סרטי אונס-נקמה. עזבתי אותנו עם ניתוח של שני סרטי "משאלת מוות" הראשונים, שעוסקים באומללות ובגבריות. זה רק הולם שהפוסט הנוכחי עוסק בסרט שהוא מעין היפוך שלהם מבחינת הטיפול בנושא והדמויות מכיוון שהוא עוסק במידה רבה באומללות ובנשיות. "גברת… להמשך קריאה
14 במאי 2019 מאת עופר ליברגל
לאחר הפסקה ארוכה מסרטים באורך מלא, המבט המחודש על סרטי האחים כהן חוזר, ומדלג, לפחות בינתיים, על סרט חשוב בפילמוגרפיה שלהם. העניין הוא ש״ארץ קשוחה״ כבר סוקר בבלוג זה באריכות במסגרת החזרה של אור אל כל הסרטים זוכי האוסקר. אף כי הסקירה שלו לא נגעה, מטבע הדברים, בכל הנקודות שהסרט מעלה בהקשרים שאני בוחן בסדרת הפוסטים שלי, מדובר בסקירה מקיפה… להמשך קריאה
8 באפריל 2019 מאת לירון סיני
אנחנו עדיין נמצאים בעיצומה של סערה. ואני מתכוונת לכך במובן החיובי של המילה. שנה ומשהו אחרי שהזוהמה שמפיק העל הארווי וויינשטיין פיזר בדמות תקיפות מיניות יצאה החוצה, ניקוי האורוות בהוליווד במוסדות התרבות הפופולרית, בפוליטיקה ובכלל - נמשך. וכמו כל מהלך גדול שמטלטל את עולמנו התרבותי, היצירות שמלוות אותנו, מבדרות, עוזרות להתמודד, לעבד ולעכל - כל אחת בדרכה שלה ובז'אנר שלה… להמשך קריאה
5 במרץ 2019 מאת עופר ליברגל
מדף הספרים אודות קולנוע ישראלי אינו עמוס, אך דומה כי הוא דל במיוחד בכל הנוגע לספרים העוסקים ביוצר ספציפי. אני מצליח להיזכר רק בספרה של אירמה קליין ״עמוס גיתאי - קולנוע, פוליטיקה אסתטיקה״ שראה אור לפני למעלה מעשור. זוהי אחת מן הסיבות שהיציאה לאור של הספר החדש ״מבוא לאהבה - הסרטים של משה מזרחי״ הינה אירוע מסקרן. את הספר כתב… להמשך קריאה
שנה חלפה ודבר לא השתנה. שוב באירופה ובאמריקה מתעלפים ונגעלים מסרט של ארי אסטר, שוב רשת האינטרנט רועדת, ושוב הקהל הישראלי מחוץ לחגיגה, יכול רק לקלל שלא הגיע או להתפלל שכן יגיע. בקיץ זה שעבר זה קרה עם ״תורשתי״, סרטו הראשון באורך מלא של האינסטנט-אוטר האמריקאי הצעיר, שהיה אחד המדוברים והמהוללים של 2018 כבר בנקודת האמצע שלה. כעת, בחסדי אלוהי… להמשך קריאה
הטקסט הזה הוא משהו שניסיתי להימנע ממנו באופן אקטיבי כשרק התחיל התהליך הכלכלי של דיסני להפיק מחדש את סרטי האנימציה הקלאסית והמצויירת ביד שלהם בגרסאות מצולמות / באנימציה ממוחשבת (והם מתעקשים לקרוא לזה "לייב אקשן" גם כשמדובר ב-CGI). אי שם, כשהעיבוד של "סינדרלה" יצא לאקרנים, כבר עלתה הדרישה לכתוב על המגמה החדשה וכבר אז סירבתי. באמת שאין מה לנתח יותר… להמשך קריאה
הכותרת של המאמר הזה עובדת לא רע גם בלי המילים הראשונות, כי כבר מזמן הגענו לנקודה בה בלתי סביר לעבור יום, ברשת או במציאות, בלי לשמוע את המילה ״נטפליקס״. בעולם, ענקית הסטרימינג מצויה בנקודת זמן מעניינת בהיסטוריה שלה, רגע לפני ששחקניות גדולות נוספות אל זירת הזרמת התוכן. בישראל, אנחנו חוגגים שלוש שנים שכבר יש לנו כתוביות בעברית לחלק מן התכנים,… להמשך קריאה
אחרי שנה בה לקחתי הפוגה מחברות באקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, הקבוצה אשר בוחרת את המועמדים והזוכים בטקס פרסי אופיר של הקולנוע הישראלי, חזרתי בכוחות מחודשים. השיקול היה טכני לחלוטין: בשנה שעברה ידעתי שהשאיפה לצפות בכמות ראויה של סרטים מתמודדים תדרוש ממני יותר מדי, וכנראה שהייתי נכשל. השנה, עם לו"ז יומי נוח יותר וכמות סרטים נמוכה במיוחד (26 סרטים נרשמו, מתוכם… להמשך קריאה
ובכן, לטוב ולרע - אנחנו רשמית בתוך שנות ה-80. השיער יתנפח, הבגדים יתרחבו באזורי הכתפיים ויוצרו באזור החלציים, הצבעים על הפנים ובכלל יהיו זוהרים יותר וכך גם המוזיקה, אלא אם כן נהיה במחוזות בהם הכל שחור, אפל ומזיע. בהתאמה, לעיתים גם המחוות ייעשו גדולות יותר. כך אפשר היה, לכאורה, לצפות מהסרט הפעם - "רחובות פראיים" (Savage Streets) שיספק את כל… להמשך קריאה
לכו תדעו מה יהיה או לא יהיה להיט בקולנוע הישראלי. לתומי, חשבתי של״תל אביב על האש״, סרטו של סאמח זועבי, יש הרבה נתונים לזכותו – מדובר בקומדיה, ועוד על הנושא החביב על ישראלים ופלסטינים כאחד, הסכסוך ביניהם. יש לו גם אפיל של סרט איכות ועל כך יעידו הזכייה בפרס השחקן בפסטיבל ונציה (במסגרת השנייה בחשיבותה), והן הזכיות בפסטיבל חיפה בו… להמשך קריאה
בזמן שכולם עוד מתאוששים מכל מיני דברים שקשורים בג'ון סנואו, אני חוזרת לטפל בסדר (סוג של) כרונולוגי בתת הז'אנר המושמץ בקולנוע - סרטי אונס-נקמה. עזבתי אותנו עם ניתוח של שני סרטי "משאלת מוות" הראשונים, שעוסקים באומללות ובגבריות. זה רק הולם שהפוסט הנוכחי עוסק בסרט שהוא מעין היפוך שלהם מבחינת הטיפול בנושא והדמויות מכיוון שהוא עוסק במידה רבה באומללות ובנשיות. "גברת… להמשך קריאה
לאחר הפסקה ארוכה מסרטים באורך מלא, המבט המחודש על סרטי האחים כהן חוזר, ומדלג, לפחות בינתיים, על סרט חשוב בפילמוגרפיה שלהם. העניין הוא ש״ארץ קשוחה״ כבר סוקר בבלוג זה באריכות במסגרת החזרה של אור אל כל הסרטים זוכי האוסקר. אף כי הסקירה שלו לא נגעה, מטבע הדברים, בכל הנקודות שהסרט מעלה בהקשרים שאני בוחן בסדרת הפוסטים שלי, מדובר בסקירה מקיפה… להמשך קריאה
אנחנו עדיין נמצאים בעיצומה של סערה. ואני מתכוונת לכך במובן החיובי של המילה. שנה ומשהו אחרי שהזוהמה שמפיק העל הארווי וויינשטיין פיזר בדמות תקיפות מיניות יצאה החוצה, ניקוי האורוות בהוליווד במוסדות התרבות הפופולרית, בפוליטיקה ובכלל - נמשך. וכמו כל מהלך גדול שמטלטל את עולמנו התרבותי, היצירות שמלוות אותנו, מבדרות, עוזרות להתמודד, לעבד ולעכל - כל אחת בדרכה שלה ובז'אנר שלה… להמשך קריאה
מדף הספרים אודות קולנוע ישראלי אינו עמוס, אך דומה כי הוא דל במיוחד בכל הנוגע לספרים העוסקים ביוצר ספציפי. אני מצליח להיזכר רק בספרה של אירמה קליין ״עמוס גיתאי - קולנוע, פוליטיקה אסתטיקה״ שראה אור לפני למעלה מעשור. זוהי אחת מן הסיבות שהיציאה לאור של הספר החדש ״מבוא לאהבה - הסרטים של משה מזרחי״ הינה אירוע מסקרן. את הספר כתב… להמשך קריאה
תגובות אחרונות