8 באפריל 2026 מאת אור סיגולי
את טרילוגיית הפוסטים שעוסקת בקולנוע של שון פן כבמאי אנחנו נאלצים לסיים בנימה מורידה יחסית, כי למרבה הצער החיים לא תמיד מקבלים סוף הוליוודי. אפשר לומר זאת כך: אם שני הסרטים הקודמים שביים פן, "השבועה" ו"עד קצה העולם", עסקו בדמויות שנענשות על חטא ההיבריס שלהן, אותו הדבר קרה גם הפעם, אבל לא על המסך אלא מחוצה לו. שני סרטיו האחרונים… להמשך קריאה
7 באפריל 2026 מאת אור סיגולי
את החלק הקודם בטרילוגיית הפוסטים שעוסקת בקריירת הבימוי של שון פן, סיימנו בנקודת שיא במעמדו של הבמאי-תסריטאי-שחקן. אמנם סרטו השני "שומר הדרך" לא היה להצלחה קופתית וגם הביקורות לא עמדו מאחוריו פה אחד, אבל הוא בכל זאת נהנה מהיוקרה של הקרנה בתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה, וכמה חודשים לאחר מכן כשחקן שון פן הרוויח את מועמדותו הראשונה לאוסקר על "גבר… להמשך קריאה
30 במרץ 2026 מאת אור סיגולי
על פי רוב, יש מעט מאוד קווים משיקים בין קטגורית הסרט הטוב ביותר באוסקר לבין זו של הסרט הבינלאומי, ממש כאילו הם שני עולמות מקבילים. נכון לכתיבת שורות אלו (2026) רק סרט אחד זכה בשני הפרסים האלה יחד ("פרזיטים" ב-2019), וגם אם היו כמה סרטים שהיו מועמדים לשני הפרסים במקביל (12, נכון ל-2026: "Z", "החיים יפים", "נמר, דרקון", "אהבה", "רומא",… להמשך קריאה
25 במרץ 2026 מאת אור סיגולי
הפרס הבינלאומי של 2004 בהחלט היה שיפור מאלו שבאו לפניו באותו עשור, גם אם לראשונה מאז 1999 ארבעה מועמדים הם מאירופה; וגם אם בקטע משונה למדי, מתוך החמישייה היו שני סרטים שנקודת המוצא העלילתית שלהם זהה לחלוטין. החדשות הטובות הן שהסרטים אינם עלומים לחלוטין, ולפחות שניים מתוך מועמדי הקטגוריה הם סרטים שמוכרים גם היום, ובכיכובם של שחקנים בינלאומיים ידועים ואהובים.… להמשך קריאה
7 במרץ 2026 מאת לירון סיני
כתבתי את המדור הזה של אימה לנשמה בסוף פברואר, ימים ספורים לפני שהשמיים שוב התחילו ליפול ולהפיל עלינו, בגלל נסיבות שאין לנו שום השפעה עליהן. מה שלא צפיתי הוא שאהיה נוסטלגית אל מילות הפתיחה שלו, כי כרגע כאשר הבן הצעיר שלי אומר שהוא ייקח את מכונית הצעצוע-רובוטריק החדש שלו לגן מחר, אני צריכה להזכיר לו שמחר אין גן, אנחנו לא… להמשך קריאה
3 במרץ 2026 מאת אור סיגולי
בלי להיות דרמטי מדי, אני חייב לפתוח בכך שאמנם אנחנו רק בתחילת העשור הזה ומי יודע מה עוד מחכה לי, אבל אני ממש מתפלל שלא תהיה עוד שנה כמו 2003. זה לא שיש כאן איזושהי קטסטרופה קולנועית שגבתה ממני מחיר נפשי (האחרונה, תודה לאלים, הייתה "הסבא" וזה היה ב-1998), אבל הבחירות של האקדמיה כל כך מתישות וחסרות השראה שבשלב הזה… להמשך קריאה
24 בפברואר 2026 מאת אור סיגולי
שנת 2002 מכניסה אותנו לעידן חדש בתולדות הקטגוריה הבינלאומית, אבל הפעם זה פחות מסעיר מבדרך כלל. למעשה, מדובר בהיפך הגמור. מה שקורה זה שעשר השנים הבאות – פחות או יותר – נחשבות לאובדן דרך של הקטגוריה הזו, התנתקות כמעט מוחלטת של האקדמיה ממה שקורה בעולם (לא תמיד באשמתה) ורצף סימני שאלה ומבוכה רבים בבחירות הבינלאומיות. השיא הגיע ב-2007 אז הוחלט… להמשך קריאה
10 בפברואר 2026 מאת אור סיגולי
טקס האוסקר ה-74, זה של סרטי 2001, הוא אחד האהובים עלי גם אם תוצאותיו הן מהמתסכלות ביותר בתולדות הפרס (ניצחון "נפלאות התבונה" על פני ארבעה סרטים מעולים וחשובים ממנו). ממש כמו עם האוסקר שלפניו, גם על זה לשמו התכנסנו כעת כבר כתבתי בסריטה שלוש פעמים: בפרויקט זוכי האוסקר על "נפלאות התבונה", ובפרויקט המפסידים על "בחדר המיטות" ו"פארק גוספורד", ובכל זאת… להמשך קריאה
4 בפברואר 2026 מאת אור סיגולי
לא רק עשור חדש, אלא ממש אלף חדש אנחנו פותחים בפרויקט האוסקר לסרט הבינלאומי, וכיאה למעמד, סידרו לנו שנה משמעותית למדי. הקטגוריה של שנת 2000 לא רק שיצרה תקדימים ושברה תקרות זכוכית, אלא גם חשפה כמה מהיוצרים הבולטים והמדוברים ביותר של עתיד הקולנוע העולמי. יש כמובן, כי הרי אי אפשר בלי, גם כמה סימני שאלה ובחירות מפוקפקות למדי שהיו מעורבות… להמשך קריאה
27 בינואר 2026 מאת אור סיגולי
זה לא רק עשור שאנחנו סוגרים עכשיו עם הפרק ה-44 של פרויקט הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, אלא גם חצי מאה. 219 סרטים ממעל ל-40 מדינות. האמת שאני מופתע כמה מהר זה עובר. אל חלקן של הניינטיז בפרויקט נכנסתי ממקום מסוקרן וחושש. מסוקרן – כי העשור הזה כמעט כולו הורכב מסרטים עליהם שמעתי אבל לא ראיתי ועוד רגע יהפכו משם או… להמשך קריאה
את טרילוגיית הפוסטים שעוסקת בקולנוע של שון פן כבמאי אנחנו נאלצים לסיים בנימה מורידה יחסית, כי למרבה הצער החיים לא תמיד מקבלים סוף הוליוודי. אפשר לומר זאת כך: אם שני הסרטים הקודמים שביים פן, "השבועה" ו"עד קצה העולם", עסקו בדמויות שנענשות על חטא ההיבריס שלהן, אותו הדבר קרה גם הפעם, אבל לא על המסך אלא מחוצה לו. שני סרטיו האחרונים… להמשך קריאה
את החלק הקודם בטרילוגיית הפוסטים שעוסקת בקריירת הבימוי של שון פן, סיימנו בנקודת שיא במעמדו של הבמאי-תסריטאי-שחקן. אמנם סרטו השני "שומר הדרך" לא היה להצלחה קופתית וגם הביקורות לא עמדו מאחוריו פה אחד, אבל הוא בכל זאת נהנה מהיוקרה של הקרנה בתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה, וכמה חודשים לאחר מכן כשחקן שון פן הרוויח את מועמדותו הראשונה לאוסקר על "גבר… להמשך קריאה
על פי רוב, יש מעט מאוד קווים משיקים בין קטגורית הסרט הטוב ביותר באוסקר לבין זו של הסרט הבינלאומי, ממש כאילו הם שני עולמות מקבילים. נכון לכתיבת שורות אלו (2026) רק סרט אחד זכה בשני הפרסים האלה יחד ("פרזיטים" ב-2019), וגם אם היו כמה סרטים שהיו מועמדים לשני הפרסים במקביל (12, נכון ל-2026: "Z", "החיים יפים", "נמר, דרקון", "אהבה", "רומא",… להמשך קריאה
הפרס הבינלאומי של 2004 בהחלט היה שיפור מאלו שבאו לפניו באותו עשור, גם אם לראשונה מאז 1999 ארבעה מועמדים הם מאירופה; וגם אם בקטע משונה למדי, מתוך החמישייה היו שני סרטים שנקודת המוצא העלילתית שלהם זהה לחלוטין. החדשות הטובות הן שהסרטים אינם עלומים לחלוטין, ולפחות שניים מתוך מועמדי הקטגוריה הם סרטים שמוכרים גם היום, ובכיכובם של שחקנים בינלאומיים ידועים ואהובים.… להמשך קריאה
כתבתי את המדור הזה של אימה לנשמה בסוף פברואר, ימים ספורים לפני שהשמיים שוב התחילו ליפול ולהפיל עלינו, בגלל נסיבות שאין לנו שום השפעה עליהן. מה שלא צפיתי הוא שאהיה נוסטלגית אל מילות הפתיחה שלו, כי כרגע כאשר הבן הצעיר שלי אומר שהוא ייקח את מכונית הצעצוע-רובוטריק החדש שלו לגן מחר, אני צריכה להזכיר לו שמחר אין גן, אנחנו לא… להמשך קריאה
בלי להיות דרמטי מדי, אני חייב לפתוח בכך שאמנם אנחנו רק בתחילת העשור הזה ומי יודע מה עוד מחכה לי, אבל אני ממש מתפלל שלא תהיה עוד שנה כמו 2003. זה לא שיש כאן איזושהי קטסטרופה קולנועית שגבתה ממני מחיר נפשי (האחרונה, תודה לאלים, הייתה "הסבא" וזה היה ב-1998), אבל הבחירות של האקדמיה כל כך מתישות וחסרות השראה שבשלב הזה… להמשך קריאה
שנת 2002 מכניסה אותנו לעידן חדש בתולדות הקטגוריה הבינלאומית, אבל הפעם זה פחות מסעיר מבדרך כלל. למעשה, מדובר בהיפך הגמור. מה שקורה זה שעשר השנים הבאות – פחות או יותר – נחשבות לאובדן דרך של הקטגוריה הזו, התנתקות כמעט מוחלטת של האקדמיה ממה שקורה בעולם (לא תמיד באשמתה) ורצף סימני שאלה ומבוכה רבים בבחירות הבינלאומיות. השיא הגיע ב-2007 אז הוחלט… להמשך קריאה
טקס האוסקר ה-74, זה של סרטי 2001, הוא אחד האהובים עלי גם אם תוצאותיו הן מהמתסכלות ביותר בתולדות הפרס (ניצחון "נפלאות התבונה" על פני ארבעה סרטים מעולים וחשובים ממנו). ממש כמו עם האוסקר שלפניו, גם על זה לשמו התכנסנו כעת כבר כתבתי בסריטה שלוש פעמים: בפרויקט זוכי האוסקר על "נפלאות התבונה", ובפרויקט המפסידים על "בחדר המיטות" ו"פארק גוספורד", ובכל זאת… להמשך קריאה
לא רק עשור חדש, אלא ממש אלף חדש אנחנו פותחים בפרויקט האוסקר לסרט הבינלאומי, וכיאה למעמד, סידרו לנו שנה משמעותית למדי. הקטגוריה של שנת 2000 לא רק שיצרה תקדימים ושברה תקרות זכוכית, אלא גם חשפה כמה מהיוצרים הבולטים והמדוברים ביותר של עתיד הקולנוע העולמי. יש כמובן, כי הרי אי אפשר בלי, גם כמה סימני שאלה ובחירות מפוקפקות למדי שהיו מעורבות… להמשך קריאה
זה לא רק עשור שאנחנו סוגרים עכשיו עם הפרק ה-44 של פרויקט הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, אלא גם חצי מאה. 219 סרטים ממעל ל-40 מדינות. האמת שאני מופתע כמה מהר זה עובר. אל חלקן של הניינטיז בפרויקט נכנסתי ממקום מסוקרן וחושש. מסוקרן – כי העשור הזה כמעט כולו הורכב מסרטים עליהם שמעתי אבל לא ראיתי ועוד רגע יהפכו משם או… להמשך קריאה
תגובות אחרונות