13 בינואר 2026 מאת אור סיגולי
טקס האוסקר ה-71, זה שחגג את סרטי 1998, ידוע כאחד המסעירים והמדוברים של תקופתו בזכות המחטף שעשה "שייקספיר מאוהב" ל"להציל את טוראי ראיין". אחרי שנים ארוכות של טקסים צפויים לחלוטין, לפתע הגיעה תדהמה, והאוסקרספירה התאבססה על זה. כתבתי על כך באריכות בפרויקט הזוכים עם "שייקספיר מאוהב" ובפרויקט המפסידים על "להציל את טוראי ראיין". כעת פרויקט האוסקר הבינלאומי מאפשר לנו להוסיף… להמשך קריאה
7 בינואר 2026 מאת אור סיגולי
אם לומר זאת בישירות, הפרק הקודם, זה של 1996, היה לאורכו ולרוחבו בעצם תלונה, או יותר נכון רטינה, על הסרטים שנבחרו. טובים יותר או פחות זה כבר עניין של טעם, אבל מה שנראה לי הייתה קביעה די אובייקטיבית היא שהסרטים האלו נטולי משמעות היסטורית. אין להם או ליוצרים שלהם הרבה רלוונטיות לאומנות הקולנוע, ולמעשה כל הקיום שלהם מצטמצם לאוסקר הבינלאומי… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2025 מאת אורון שמיר
השנה הקולנועית מסתיימת בסימן מכירת חיסול. בהוליווד, אולפני וורנר מציעים את עצמם לרכישת נטפליקס (גם פרמאונט לכאורה לא אמרו נואש). בישראל, התעשייה הקטנה והביצתית מטבעה מרכינה ראש בפני משרד התרבות, עוד רגע מבקשת את חפירה לקבירת חופש הביטוי והאמנות. איזה אקורד סיום צורם לתריסר חודשים כל-כך מאתגרים מכל בחינה, אישית ולאומית (וסריטתית), אבל כה מספקים מבחינה קולנועית. טוב, לא כל… להמשך קריאה
28 בדצמבר 2025 מאת רוי יודקביץ׳
המשיכה של הוליווד אל סיפוריו של סטיבן קינג קיימת כבר מעל ל-50 שנה, מאז פרסם את רומן הביכורים פורץ הדרך שלו, "קארי". ב-1976 יצא העיבוד הקולנועי הראשון לספריו של קינג, המבוסס על אותו "קארי", בבימויו של אחד השמות החשובים של הוליווד החדשה, בריאן דה פלמה. מאז כתב סטיבן קינג עוד 64 רומנים, עשרות נובלות ומאות סיפורים קצרים, כמות נכבדה מהם… להמשך קריאה
27 בדצמבר 2025 מאת לירון סיני
גבירותיי, רבותיי, יקיריי, הגענו. 2025 כמעט נגמרת, ורק על זה, אם קראתן כאן, או קראתם בכלל, או צפיתן, או הצלחתם לעסוק בכל דבר שהוא לא רק החרדה הקיומית והזוועות שבתוכה אנו חיות - זה הרגע למחוא קצת מחיאות כפיים. באמת. זו הייתה שנה איומה בכל כך הרבה מובנים. על אף, ואולי עם הקשר די ישיר כשחושבות על זה, שהיו בה… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2025 מאת עופר ליברגל
כאשר אנו מסכמים שנה בקולנוע, אנחנו דנים בסרטים שכמעט בלי יוצא מן הכלל, היוצרים שלהם הגו אותם ועבדו עליהם לא רק, או בעיקר, במהלך השנה הנוכחית. סרטים שראינו השנה בקולנוע לא החלו את תהליך היצירה שלהם כתגובה לבחירה מחדש של דונלד טראמפ, פשוט כי החלו לעבוד עליהם עוד קודם. אבל הם נחווים בשנה שבה אנו פוגשים בהם, לכן המצב הפוליטי… להמשך קריאה
8 בדצמבר 2025 מאת אור סיגולי
שנה אחרי הזכייה ההיסטורית של הולנד, כאשר במאית "שושלת אנטוניה" מרלין חוריס הייתה האישה הראשונה שזכתה באוסקר הבינלאומי, נראה שהמצב המגדרי ממשיך להתקדם למקום טוב. הזוכה של 1996 אמנם לא היה בבימוי אישה, אבל לראשונה מאז 1985, שני סרטי במאיות נכחו בחמישייה השנתית. נראה כאילו חומות המגדר קצת נופלות בקטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, אבל במרוצת השנים גילינו שזו הייתה… להמשך קריאה
4 בנובמבר 2025 מאת אור סיגולי
טקס האוסקר ה-68, זה שציין את סרטי 1995, כבר צבר לעצמו מוניטין של אחד המוזרים והמשונים אי פעם, כזה שהביא את הטרללת הניינטיזית לשיאה. זה נמצא בכל קטגוריה, מהמועמדים ועד הזוכים ששברו סטטיסטיקות, ובכל שנה שעוברת נראים חסרי פשר יותר ויותר. שלא נדבר על כך שזו הייתה חגיגה מאחדת, תמונת מחזור אם תרצו, של כל הנבלים הגדולים של הוליווד המודרנית:… להמשך קריאה
31 באוקטובר 2025 מאת לירון סיני
לצד חברים עם טעם ז'אנרי דומה, כולל אור, נקלעתי לאחרונה לשאלה שתמיד משמחת אותי, ואף פעם אין לי תשובה חד משמעית לגביה: מה מגדיר סרט כאימה? איפה הגבולות והאם הם קשוחים או גמישים? מה המדדים שלנו בעצם? יש מגוון אפשרויות שעלו: הבהלות ברמה של תגובה פיזית; נושא שמעורר בנו פחד; מערך כוחות לא שוויוני ברמה שמערערת את יסודות התפיסה של… להמשך קריאה
27 באוקטובר 2025 מאת אור סיגולי
כמו עם פרויקט זוכי האוסקר שעשיתי לפני יותר זמן ממה שאני מוכן להודות בו, גם עם פרויקט האוסקר הבינלאומי ממש חיכיתי להגיע כבר ל-1994. אלו שנחשפו לטקסטים שלי יודעים שזו שנה מאוד קריטית בחיי, זו שבה באופן לא מודע החלטתי להשקיע את כל הווייתי בקולנוע, וגיליתי את האוסקר שהשתלט על המוח שלי כמו פטריה מ"האחרונים שבנינו". לעניינו, מה שזה אומר… להמשך קריאה
טקס האוסקר ה-71, זה שחגג את סרטי 1998, ידוע כאחד המסעירים והמדוברים של תקופתו בזכות המחטף שעשה "שייקספיר מאוהב" ל"להציל את טוראי ראיין". אחרי שנים ארוכות של טקסים צפויים לחלוטין, לפתע הגיעה תדהמה, והאוסקרספירה התאבססה על זה. כתבתי על כך באריכות בפרויקט הזוכים עם "שייקספיר מאוהב" ובפרויקט המפסידים על "להציל את טוראי ראיין". כעת פרויקט האוסקר הבינלאומי מאפשר לנו להוסיף… להמשך קריאה
אם לומר זאת בישירות, הפרק הקודם, זה של 1996, היה לאורכו ולרוחבו בעצם תלונה, או יותר נכון רטינה, על הסרטים שנבחרו. טובים יותר או פחות זה כבר עניין של טעם, אבל מה שנראה לי הייתה קביעה די אובייקטיבית היא שהסרטים האלו נטולי משמעות היסטורית. אין להם או ליוצרים שלהם הרבה רלוונטיות לאומנות הקולנוע, ולמעשה כל הקיום שלהם מצטמצם לאוסקר הבינלאומי… 
השנה הקולנועית מסתיימת בסימן מכירת חיסול. בהוליווד, אולפני וורנר מציעים את עצמם לרכישת נטפליקס (גם פרמאונט לכאורה לא אמרו נואש). בישראל, התעשייה הקטנה והביצתית מטבעה מרכינה ראש בפני משרד התרבות, עוד רגע מבקשת את חפירה לקבירת חופש הביטוי והאמנות. איזה אקורד סיום צורם לתריסר חודשים כל-כך מאתגרים מכל בחינה, אישית ולאומית (וסריטתית), אבל כה מספקים מבחינה קולנועית. טוב, לא כל… 
המשיכה של הוליווד אל סיפוריו של סטיבן קינג קיימת כבר מעל ל-50 שנה, מאז פרסם את רומן הביכורים פורץ הדרך שלו, "קארי". ב-1976 יצא העיבוד הקולנועי הראשון לספריו של קינג, המבוסס על אותו "קארי", בבימויו של אחד השמות החשובים של הוליווד החדשה, בריאן דה פלמה. מאז כתב סטיבן קינג עוד 64 רומנים, עשרות נובלות ומאות סיפורים קצרים, כמות נכבדה מהם… 
גבירותיי, רבותיי, יקיריי, הגענו. 2025 כמעט נגמרת, ורק על זה, אם קראתן כאן, או קראתם בכלל, או צפיתן, או הצלחתם לעסוק בכל דבר שהוא לא רק החרדה הקיומית והזוועות שבתוכה אנו חיות - זה הרגע למחוא קצת מחיאות כפיים. באמת. זו הייתה שנה איומה בכל כך הרבה מובנים. על אף, ואולי עם הקשר די ישיר כשחושבות על זה, שהיו בה… 
כאשר אנו מסכמים שנה בקולנוע, אנחנו דנים בסרטים שכמעט בלי יוצא מן הכלל, היוצרים שלהם הגו אותם ועבדו עליהם לא רק, או בעיקר, במהלך השנה הנוכחית. סרטים שראינו השנה בקולנוע לא החלו את תהליך היצירה שלהם כתגובה לבחירה מחדש של דונלד טראמפ, פשוט כי החלו לעבוד עליהם עוד קודם. אבל הם נחווים בשנה שבה אנו פוגשים בהם, לכן המצב הפוליטי… 
שנה אחרי הזכייה ההיסטורית של הולנד, כאשר במאית "שושלת אנטוניה" מרלין חוריס הייתה האישה הראשונה שזכתה באוסקר הבינלאומי, נראה שהמצב המגדרי ממשיך להתקדם למקום טוב. הזוכה של 1996 אמנם לא היה בבימוי אישה, אבל לראשונה מאז 1985, שני סרטי במאיות נכחו בחמישייה השנתית. נראה כאילו חומות המגדר קצת נופלות בקטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, אבל במרוצת השנים גילינו שזו הייתה… 
טקס האוסקר ה-68, זה שציין את סרטי 1995, כבר צבר לעצמו מוניטין של אחד המוזרים והמשונים אי פעם, כזה שהביא את הטרללת הניינטיזית לשיאה. זה נמצא בכל קטגוריה, מהמועמדים ועד הזוכים ששברו סטטיסטיקות, ובכל שנה שעוברת נראים חסרי פשר יותר ויותר. שלא נדבר על כך שזו הייתה חגיגה מאחדת, תמונת מחזור אם תרצו, של כל הנבלים הגדולים של הוליווד המודרנית:… 
לצד חברים עם טעם ז'אנרי דומה, כולל אור, נקלעתי לאחרונה לשאלה שתמיד משמחת אותי, ואף פעם אין לי תשובה חד משמעית לגביה: מה מגדיר סרט כאימה? איפה הגבולות והאם הם קשוחים או גמישים? מה המדדים שלנו בעצם? יש מגוון אפשרויות שעלו: הבהלות ברמה של תגובה פיזית; נושא שמעורר בנו פחד; מערך כוחות לא שוויוני ברמה שמערערת את יסודות התפיסה של… 
כמו עם פרויקט זוכי האוסקר שעשיתי לפני יותר זמן ממה שאני מוכן להודות בו, גם עם פרויקט האוסקר הבינלאומי ממש חיכיתי להגיע כבר ל-1994. אלו שנחשפו לטקסטים שלי יודעים שזו שנה מאוד קריטית בחיי, זו שבה באופן לא מודע החלטתי להשקיע את כל הווייתי בקולנוע, וגיליתי את האוסקר שהשתלט על המוח שלי כמו פטריה מ"האחרונים שבנינו". לעניינו, מה שזה אומר…
תגובות אחרונות