• סרטים חדשים:
  • מחווה לבית הקולנוע ששינה את חיי
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 11
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 10
  • אימת החודש - מרץ 2017
  • סימן חיים
  • פאוור ריינג'רס
  • ״נמל בית״, סקירה לסרטו של ארז תדמור
  • כל סרטי אינגמר ברגמן: פרק 22
  • סקירת נקמה כפולה
  • פרויקט כל זוכי הסרט הטוב ביותר באוסקר - פרק 9
  • ״קונג: אי הגולגולת״, סקירה
  • האמון
  • ״הסוכן״, סרטו זוכה האוסקר של אסגר פרהאדי
  • מה לראות בפסטיבל הקולנוע הצרפתי 2017
  • ״תברח״, סקירה לקראת הקרנה בסינמטק הרצליה
  • ״נורמן״, סקירה לסרטו של יוסף סידר

סיכום 2016: הסרטים הגרועים של השנה

19 בדצמבר 2016 מאת מערכת סריטה

ברוכים הבאים לחלק השלישי של סיכומי השנה של הבלוג. כזכור, אור פתח עם סיכום האימה לשנת 2016, ולאחריו לירון הביאה את מדד הבאזז שלה. עכשיו אנחנו פה בפוסט משותף לאורון, עופר ואור, ובו אנחנו חשים עצמנו כטוקבקיסטים, ומשחררים לאוויר העולם את בחירותינו לשלושים הסרטים הגרועים של השנה.

כמה דברים בקצרה לפני. הסרטים הם אך ורק כאלו שהופצו מסחרית בבתי הקולנוע בשנה החולפת, החל מה-1 בינואר. כדי להתקבל לרשימה המפוקפקת, הסרט צריך להיות מוסכם על כל חברי הבלוג שצפו בו. כלומר, אם שניים מאתנו שנאנו, אך אחד אהב, זה פוסל אותו. עם זאת, למי שלא צפה בסרט כזה או אחר, לא הייתה היכולת להתנגד.
בהקשר הזה, נזכיר גם שלעיתים האינסטינקטים שלנו עובדים היטב, וכך במהלך השנה יצא לנו לפסוח על כמה שנחבטו ללא רחם, כמו למשל "אליס בארץ המראה" או "התכתבות", בין היתר. אז קחו בחשבון.

לראשונה אי פעם לא יכולנו להיפגש פנים אל פנים, כי אחד מאתנו רחוק מרחק יבשת ואוקיינוס, ואת השיחה עשינו על ידי צ'אט הפייסבוק המתעתע. במהלכה עברנו סרט-סרט, ובכל פעם שמי מאתנו שמע שם שהעביר בו צמרמורת, היה עליו לצעוק בקול "מרתה!". באופן אירוני, הסרט שהביא לנו את המונח הזה, הצליח להינצל מהרשימה הסופית.
כמובן שפוסט מסוג זה חייב לבוא עם התנצלות. אנחנו באמת משתדלים לא להשתולל על סרטים במהלך השנה (בין אם בהצלחה או שלא), אז אנחנו מקווים שתקבלו את הדברים הבאים בהומור והבנה. אם לא, זכותכם.

30 הסרטים המופצים הגרועים ביותר שראינו השנה
(סדר אלפב"תי)

angry-birds-second

פעולות התאבדות זה הכי, אחי. "אנגרי בירדס: הסרט"

"אן" – An / Sweet Bean
יפן, 2015
אוכל, מפגש בין דורי, ומצורעים – כל מה שצריך על מנת לגרום לקהל להתרגש. לנו לא נעים להרוס לרבים שיצאו בוכים מהתרגשות, אבל זה הרגיש חסר אמינות ונצלני באופן כואב.

"אנגרי בירדס: הסרט" – The Angry Birds Movie
ארה"ב, 2016
עוד לפני שהיה מגניב להגיד על כל סרט שהוא מנבא את עידן טראמפ, הגיע סרט האנימציה המכעיס, זנופובי, גזעני ופסול מוסרית שאנחנו מקווים שמעט מאוד ילדים נחשפו אליו.
לסקירה של אור

"אני זוכר" – I Remember
קנדה, 2015
אם ביזוי זכר השואה וייצוג נלעג של נושא כאוב כמו דמנציה בגיל מבוגר לא הספיקו לאורך כל דרמת הנקמה המפוספסת הזאת, בסיום מגיע הטוויסט הכפול הכי נבזי ומטופש שנראה השנה. כיוון שחתום על הסרט אטום אגויאן (יוצר ״אררט״), גם הטרגדיה מוכפלת.
הביקורת של אורון בעכבר העיר

"אקס-מן: אפוקליפסה" – X-Men: Apocalypse
ארה"ב, 2015
הרבה סרטי קומיקס איומים היו השנה, אבל זה של בריאן סינגר הוא תחתית חדשה. שחקנים עייפים, אפקטים מקרטעים, סצנות מביכות, וזלזול מוחלט בכל סרטי המותג עד כה, ובמעריצים בעיקר.
הסקירה של עופר
הביקורת של אור מכלכליסט

"בוגד משלנו" – Our Kind of Traitor
בריטניה, 2016
במהלך השיחה על סרטים אלו, שלוש פעמים שכחנו במה עוסק סרט הריגול הזה. ממה שהעלנו בזיכרון מדובר במותחן לא מותח ששום ליהוק בו לא עובד.
הביקורת של אורון בעכבר העיר

"בעלי ברית" – Allied
ארה"ב, 2016
הסרט שבו הצחוקים מגיעים רק ברגעים הלא נכונים. החלק הראשון אמור להיות מחווה ל״קזבלנקה״ עם קריצות אל ״ממזרים חסרי כבוד״ אבל יצא מקושקש וכבד, והחצי השני שאמור להיות רציני ומדכא נותר מגוחך וכמעט משעשע. גם הרומן הצהוב בין הכוכבים לא ממש הועיל.
הסקירה של עופר
הביקורת של אור מכלכליסט

"ברידג'ט גונס בייבי" – Bridget Jones Baby
בריטניה, 2016
ההוכחה המי יודע כמה שלא צריך לסחוט שוב כל קומדיה שהצליחה לפני מעל עשר שנים. קיווינו לקאמבק של רנה זלווגר, וקיבלנו פרודיה די גרועה על בני אדם באשר הם.
הביקורת של אור מכלכליסט

"גרימסבי" – The Brothers Grimsby
בריטניה, 2016
הסרט הראשון בהיסטוריה שמאפשר לומר את המשפט "באייס ונטורה זה היה יותר מועדן".
הסקירה (החיובית באופן יחסי) של אור
הביקורת הנגעלת של אורון בעכבר העיר

"הבחורה על הרכבת" – The Girl on the Train
ארה"ב, 2016
קשה לבחור מה הכי גרוע בסרט המעליב הזה: העובדה שהוא מצדיק סטוקרית מטורפת, השימוש הנצלני בתינוק, כל דבר שקשור בפיתולי העלילה המגושמים, או העובדה ששחקנית-על כמו אמילי בלאנט מצומצמת פה לקריינות של מה שממילא נראה על המסך ודומעת את עצמה למוות.
הביקורת של אורון בעכבר העיר

הבחורה על הרכבת

כי הרי ככה נשים עומדות על מרפסות. "הבחורה על הרכבת"

"הבת" – The Daughter
אוסטרליה, 2015
מקרה די קיצוני של סרט חביב במבט ראשון, ועוד מאוסטרליה החביבה גם היא, שלא מצליח לעשות שום דבר ממה שהוא מנסה. הוא גם מזכיר ומוכיח ששימוש מוגדר בסמלים ודימויים יכול לרדד סרט במקום להוסיף לו עומק.
הסקירה של עופר
הביקורת של אור מכלכליסט

"הגל החמישי" – The 5th Wave
ארה"ב, 2016
הוליווד מנסה בכוח למצוא את ה"דמדומים" החדש, והבדיחה על חשבוננו. סרט המד"ב על צעירים שנלחמים בחייזרים הוא אולי הסרט הכי מצחיק של השנה, בלי שהוא בכלל התכוון לזה.
הסקירה של אור

"החתונה היוונית שלי 2" – My Big Fat Greek Wedding 2
ארה"ב, 2016
מה שכתבנו על "ברידג'ט ג'ונס בייבי"? אז בדיוק אותו דבר.

"היהודים" – Il sons Partout
צרפת, 2016
הקונספט דווקא מעניין: האם אפשר לנתץ סטריאוטיפים על ידי שימוש בהם. התשובה: אין לנו מושג. היינו עסוקים בלנסות להבין למה אנחנו רואים את זה.
הביקורת של אור מכלכליסט

"המטרה: לונדון" – London Has Fallen
ארה"ב, 2016
ערימת הפאשיזם, המיליטריזם והפטריוטיזם האמריקאי המצחינה של השנה, וסרט שניבא כבר בינואר את עלייתו לשלטון של דונלד טראמפ כבר בתחילת השנה.
הביקורת הנבואית של אורון עבור העכבר

"הנערה הדנית" – The Danish Girl
בריטניה, 2015
נושא מרתק בסרט שפספס כל היבט אפשרי שבו והפך להיות מהיסטורי למגוחך.
הביקורת החצויה של אורון בעכבר העיר

"הצייד: מלחמת החורף" – The Huntsman: Winter War
ארה"ב, 2016
האמת? היו סרטים הרבה יותר גרועים השנה. אבל בזבוז כל כך מחריד של שחקניות מוכשרות זה משהו שקשה לוותר לו. ובכלל לא דיברנו על זה שכריס המסוורת' מסתובב כל הסרט לבוש לגמרי.
הסקירה של אור

"זולנדר 2" – Zoolander 2
ארה"ב, 2016
לא רק שמדובר בחרפה המביישת את זכרה של יצירת המופת ״זולנדר״, אלא שהוא כתם בל יימחה מהקריירה של כל מי שהיה מעורב בו. מכיוון שמדובר בסדרת הופעות אורח יותר מאשר בסרט של ממש, אין מספיק אבקת כביסה בעולם כדי לתקן את המעוות.
הביקורת הנעלבת של אורון בעכבר העיר

"זר דופק בדלת" – Return to Sender
ארה"ב, 2015
הסרט הזה שבמקרה הגיע לארץ, ובו אף זר לא דופק באף דלת, הוא מותחן שהוחבא בערוץ לייפטיים בניינטיז, התעורר ויצא מדדה לאוויר העולם. כמה חודשים אחר כך יצא הסרט "היא" והראה איך עושים את אותו דבר בדיוק, רק עם תבונה וכישרון.
הסקירה של אור

זר דופק בדלת

אוי, טעיתי בבית. איפה גרה איזבל הופר? "זר דופק בדלת"

"חיות הפלא והיכן למצוא אותן" – Fantastic Beasts and Where to Find Them
בריטניה, 2016
סרט נשיונל ג'אוגרפיק רב תקציב ודל בכל דבר אחר, בו אף דמות לא עוברת תהליך, אף קו עלילה לא מסתדר עם משנהו, וכדי לסובב את הסכין, גם הביאו לנו את ג'וני דפ.
הסקירה של אור

"טרמבו" – Trumbo
ארה"ב, 2015
זו לא חוכמה להיות הגרוע שבסרטי החזרה אל הוליווד הקלאסית, ולא כזה מסובך להוציא משחק מחפיר מלואי סי.קיי. (שבעיקר משתעל לתוך ממחטה בחוסר אמינות). אבל להיכשל בתסריט דווקא בסרט על תסריטאי, ולצמצם את בריאן קרנסטון לכדי חיקוי – זה כבר חתיכת הישג.
הביקורת של אור מכלכליסט
תמימות דעים מצד אורון בעכבר העיר

"יחידת המתאבדים" – Suicide Squad
ארה"ב, 2016
סופר-גרופ של כל מה שגרוע בסרטי גיבורי על.
הסקירה של עופר

"ילד טוב ירושלים"
ישראל, 2016
הכי אנחנו שונאים בסריטה לרדת על סרטים ישראליים. אבל כשלא ברור האם סרט מסויים הוא קומדיה נטולת הומור או תזמון, קשה להכריע האם הוא שונא יותר נשים או גברים, ומה שברור הוא שמדובר בבזבוז משווע של שחקנים עם יכולות מוכחות – לפעמים אין ברירה.
הביקורת של אורון בעכבר העיר

"לבד בברלין" – Alone in Berlin
בריטניה, 2-16
לרדד סיפור מורכב למרכיבים שכולם יבינו, על מנת שכל הרבדים ילכו לאיבוד.
הסקירה של עופר

לבד בברלין

אל תבכי, אמה. יש לך כבר שני אוסקרים. לי עוד עלולים לזכור את הסרט הזה. "לבד בברלין"

"ללכת בדרכך" – Me Before You
בריטניה, 2016
מסחטת הדמעות התורנית התגלתה כפחות איומה ממה שחשבנו (וממה שהטריילר הכין אותנו), אבל סרט שהשורה התחתונה שלו היא שעדיף להתאבד מאשר להיות נכה – זה כבר יותר מדי בשבילנו.
הביקורת של אור מכלכליסט

"מא מא" – Ma Ma
ספרד, 2015
את הסרט ראינו לראשונה בפסטיבל חיפה 2015, ועדיין לא התאוששנו. פנלופה קרוז המדהימה מתבזבזת במלודרמה מפגרת, עם טוויסטים שבאחרונת הטלנובלות היו חושבים פעמיים אם ללכת עליהם. ועוד לא דיברנו על המוזיקה.
אור כותב על הסרט מחיפה

"סופרג'יסטיות" – Suffragatte
בריטניה, 2015
אולי לא הסרט הכי גרוע בעשייה, אבל הפספוס של הנושא שעדיין אקטואלי הופך את הכשלון לכואב במיוחד.
הסקירה של עופר

"פסטורלה אמריקנית" – American Pastoral
ארה"ב, 2015
המדריך השלם להפיכת ספר מורכב לסרט שטחי ולא אמין.
הסקירה של עופר
הביקורת של אורון בעכבר העיר

"קמטי צחוק"
ישראל, 2015
כוונת טובות לא יכולות לכפר על תסריט שסותר את עצמו, ליהוק איום ונורא ובניית עולם לא אחידה.

"קרימינל" – Criminal
ארה"ב, 2016
זי-מובי אמיתי, בטעם של פעם, עם יותר בעיות בתסריט/בימוי/הכל, מאשר דקות של ריאן ריינולדס (וגם שאר השחקנים המכובדים לא הצליחו להציל).
הסוג-של-סקירה של אור
הביקורת של אורון בעכבר העיר

"שלום, קוראים לי דוריס" – Hello, My Name is Doris
ארה"ב, 2016
אם רוצים להראות בצורה מכובדת תשוקה מינית של אישה מבוגרת, עדיף לא להפוך אותה לפתטית. ובכך לא מסתיימות הצרות של הסרט.

american-pastoral1

מקרגור מתגעגע לצילומים של "בוגד משלנו", איפה שהיה במאי על הסט."פסטורלה אמריקאית"

תגובות

  1. לב הגיב:

    רשימה מעניינת. במיוחד הבחירות בסרטי ״איכות״, כמו ״אן״ ו״טרמבו״.

    תוספות משלי: ״המזכרות״ שהוא זבל סינטטי בתחפושת של סרט איכות. זאת גם הביקורת שזכיתי עליה לתגובה הכי חריפה שקיבלתי השנה מקורא. אדם שנעלב עד עמקי נשמתו מהקביעה שלי שהסרט הוא ג׳לי ורוד לפנסיונרים.

    ״החיים הסודיים של חיות המחמד״: הרבה אנשים נהנו ממנו, מבחינתי זה היה הסרט האחרון של אילומיניישן שאני מתכוון לראות. אני מצטער שכל כך הרבה ילדים צפו בו, בגלל ההשפעה ההרסנית שעלולה להיות לסרט הזה על הטעם של הדור הצעיר.

    ״ספוטלייט": חסר טעם וחסר ריח. העיקר שיש אוסקר.

    ״ג׳נקשן 48״: ניסיון שאפתני ומרתק. הכוונות היו טובות, אבל יצא כמו תמיד. אודי אלוני מדגים איך לא עושים סרט פוליטי טוב.

    ״רבין יום אחרון״: הפעם עמוס גיתאי מדגים איך לשכנע משוכנעים ולנכר את כל השאר. שנה לא טובה לקולנוע הפוליטי בארץ.

    1. לב הגיב:

      אופס, ״רבין יום אחרון״ יצא בסוף 2015. אפשר להכניס במקומו את ״המתנחלים״. סרט עם מעלות רבות, אבל שהצלחתו העיקרית היא לשכנע משוכנעים ולהכעיס את מי שדעתו שונה.

  2. חיים צ' הגיב:

    ומה עם "קפה סוסייטי" הדפוק של וודי אלן, שזקנתו מביישת את צעירותו?

  3. אורון שמיר הגיב:

    תגובה מרוכזת, וכל תוספת לרשימה שלנו תתקבל בברכה:

    לב – למזלנו, חסכנו מעצמנו לא מעט השנה, ומשני הראשונים שהזכרת הצלחנו להתחמק. את ״ג׳נקשן״ נדמה לי שאני הצלתי, כי מעלותיו רבות ממגרעותיו בעיניי, ו״רבין – היום האחרון״ היה בהחלט חלק מפודקאסט הגרועים שלנו דאשתקד. לגבי ״ספוטלייט״, אני חש שהשליליות כלפיו מגיע מהזכייה באוסקר. הוא לא סרט רע.

    חיים צ׳ – ״קפה סוסייטי״ הוא הסרט הכי צפי של וודי אלן ב-15 השנים האחרונות בעיניי. ואני לא סובל את אלן בדרך כלל, אז מוזר לי להגן עליו.

השאר תגובה