• פסטיבל סולידריות 2022: המלצות
  • סרטים שיותר מתמיד צריכים להיכנס לתוכנית הלימודים
  • על סקר 100 הסרטים הגדולים של ״סייט אנד סאונד״
  • פארחה
  • בידיים ריקות
  • סרטים חדשים: סנטה קלאוס וגייז הם האופציה ההגיונית היחידה בסופ
  • ספיישל נטפליקריסמס 2022
  • מסע אל הקולנוע הנורדי 2022: מדריך והמלצות
  • ״הפייבלמנים״, סקירה לסרטו של סטיבן ספילברג
  • רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית
  • הפלא
  • ״פיפ״א: חשיפה״, סקירת נטפליקס
  • ״מילה שלה״, סקירה
  • התפריט
  • ״הדרקון של אבא״, סקירת נטפליקס
  • המירוץ לאוסקר הסרט הבינלאומי: חלק 6 וכנראה אחרון

סרטים חדשים: ״הפייבלמנים״, ״עולם מוזר״, ״רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית״, ״אחרי האהבה״, ״ראיה ויזואלית 2״

23 בנובמבר 2022 מאת אורון שמיר

האם זה בכלל חוקי שיש בתרבות העברית חודש שלם בלי חג? כדי לא להרגיש חוסר, שיהיה חג הודיה (ובלאק פריידי) שמח וגם חג מונדיאל שמח למי שחוגגת או חוגג. אני מעריך שהסקירה שלי על הדוקו-פשע בנטפליקס אודות ארגון פיפ״א תהיה ההתייחסות העיקרית לנושא בסריטה, בעיקר כי יש לנו גם חגים קולנועיים להתייחס אליהם – פסטיבלים. אלו של נובמבר עומדים להיגמר, אבל כמות דומה תגיע גם בדצמבר. אני מקווה שנספיק לסקר אותם, אבל המלאכה מרובה, כפי שתעיד למשל אימת החודש של אור. למקרה שלא נספיק, התייחסות ראשונית לפסטיבל שיגשר בין החודשים בהמשך. קודם לכן חמשת הסרטים החדשים באולמות ועוד לפני זה, תזכורת למדיניות ״אם התגובה היא אוף טופיק מוחלט היא תימחק״. אין דבר שיותר מבאס בתור בלוגרים שמשקיעים מזמנם הפנוי מאשר לשוב אל טקסט ותיק ולגלות בו תגובה שמעבירה נושא וכאילו מבטלת את האמור לעיל. אזלה הסבלנות שלי לנושא, ולכן תגובות אוף טופיק אני שב ומבקש לרכז בפוסטים האלו של סרטים חדשים, שהם גם עוגן שבועי וגם קצת נון-טופיק בעצמם. תהיה גם צפייה ביתית לקינוח, כמובן.

הפייבלמנים (The Fabelmans) – סטיבן ספילברג אמנם מביים סרטים בקצב גבוה, בוודאי יחסית לבן 75, אבל מדי פעם צריך לעצור ולהעריך מחדש את העילוי הקולנועי. ייתכן שזה גם מה שקרה לו בתקופת הסגרים, כאשר כתב יחד עם טוני קושנר סרט בהשראת סיפורו האישי, אותו הוא מאיים ליצור מאז 1999. קושנר אמנם כתב עבור ספילברג (״מינכן״, ״לינקולן״, ״סיפור הפרברים״) אבל זו הפעם הראשונה מאז ״אינטליגנציה מלאכותית״ ב-2001 שהמאסטר גם חתום על תסריט ולא רק מביים. העלילה הולכת עוד יותר לאחור, אל 1952 ואל ילדותו של ספילברג, שבן-דמותו בסרט נקרא סמי פייבלמן. אז אכן, סרט סמי-אוטוביוגרפי. הילדון עם העיניים הגדולות מתאהב בקולנוע בגיל שש וצופה בשאיפות האמנותיות שלו מתנגשות עם משפחתו כמו תאונת רכבת. אמו (מישל וויליאמס) מעודדת אותו לחקור את התשוקה לסרטים ובהמשך ליצירתם, כפסנתרנית שוויתרה על הקריירה לטובת גידול סמי ואחיותיו. אביו (פול דאנו), מהנדס מחשבים שמעביר את המשפחה ממדינה למדינה בגלל עבודתו, ספקן לגבי ה״תחביב״ של בנו. עוד בקאסט: סת׳ רוגן, ג׳אד הירש, והופעת אורח של במאי ענק בתור במאי אגדי אחר. עוד לפני הסקירה של עופר, אני חייב לציין שזה סרט פשוט מופלא בעיניי.

רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית (Glass Onion: A Knives Out Mystery) – שלוש שנים בדיוק אחרי ״רצח כתוב היטב״, מסרטי 2019 של סריטה, הבמאי ריאן ג׳ונסון חוזר עם תעלומת רצח מטא-ז׳אנרית נוספת. הפעם בחסות נטפליקס, שמריצה את הסרט בבתי הקולנוע החל מהיום למעשה, לפני שיצטרף לשירות בחודש הבא. אישית, צפיתי בו בעולם גואה מצחוק ולכן אמליץ לצרוך כך את כל הכיף הנחמד הזה, אם הוא בתוכניות שלכן ושלכם. דניאל קרייג הוא השורד היחיד מהסרט הראשון, שוב בתפקיד הבלש בעל המבטא הדרומי הסמיך, בנואה בלאנק. הוא מוזמן אל אי יווני, לא זה מהפרשה הישראלית, אלא אחד ששייך למיליארדר תואם אילון מאסק, בגילומו של אדוארד נורטון. הוא מזמין כמה מחבריו הוותיקים, ואת הבלש, כדי לפתור תעלומת רצח בדיונית, או שמא? את הקאסט הפוטוגני משלימים קתרין האן, לזלי אודום ג׳וניור, קייט הדסון, דייב באוטיסטה, ז׳אנל מוניי, ג׳סיקה הנוויק, מדלין קליין, והמון סלבריטאים בהופעות אורח שחבל להסגיר. בקרוב הסקירה של לירון.

עולם מוזר (Strange World) – הסרט השבועי של תאגידיסני הוא יצירת הנפשה מאת חצי מהצוות של ״ראיה והדרקון האחרון״. התסריטאי קי נויין זוכה הפעם לקרדיט של במאי-שותף, לצידו של דון הול הוותיק (״פו הדב״, ״6 גיבורים״, ״מואנה״). הסיפור מובל בידי שלושה דורות של משפחת הרפתקנים, מי יותר מי פחות, המתאחדים לטובת מסע אל עולם פלאי ומוזר. ומאוד צבעוני. הרוח שאמורה לנשוב כאן היא של סיפורי גילוי וחקר בסגנון ״המסע אל בטן האדמה״ ודומיו, עם טוויסט עדכני. כמה עדכני? הדור הצעיר במשפחה הוא גיי מוצהר ומעורב אתנית, מה שפגם בציונים של הסרט במדדים שקובע הקהל (ימד״ב למשל) עוד לפני הקרנתו. מדבב אותו בגרסה המקורית ג׳אבוקי יאנג-ווייט, שהוריו הם ג׳ייק ג׳ילנהול וגבריאל יוניון, בעוד הסב הוא דניס קוויד. בישראל יוקרן הסרט גם בדיבוב לעברית כמובן. התמונות בפוסט הן מתוך הסרט ובאדיבות דיסני ישראל ופורום פילם.

אחרי האהבה (After Love) – את החלק הלא-אמריקאי של המדור תפתח ההפקה הבריטית הזו, הדוברת מספר שפות. העלילה עוקבת אחר אישה אירופאית החיה כמוסלמית באנגליה מאז נישואיה לגבר פקיסטני, שבתחילת הסרט הולך לעולמו במפתיע. הפתעה נוספת נכונה לה כאשר היא לומדת שבעלה לשעבר החזיק מאהבת ולא רק עבודה בצרפת. הגיבורה מחליטה לחצות את התעלה ולהתוודע אל האישה שלא ידעה כי היא חולקת עימה בן זוג. מגלמות אותן ג'ואנה סקנלן האנגלייה ונטלי רישאר הצרפתייה, בסרט אותו כתב וביים אלים קאן הבריטי. עופר כבר צפה בו ואף כתב עליו במסגרת דיווח מפסטיבל חיפה 2021.

ראיה ויזואלית 2 (Drishyam 2) – האם התחלתי להזות סרטים? אם זה השני, מתי היה הראשון? ומהי בעצם ראיה שאינה ויזואלית? אה, ראיה, לא ראייה. כמו ראיות בתיק חקירה, כזה שעומד במרכז העלילה של הסרט ההודי השבועי. אג׳אי דבגן מגלם את גיבור הסיפור, המבקש להגן על משפחתו מפני פתיחה מחודשת של תיק שנסגר בסרט הקודם – רצח והעלמת הגופה של בחור צעיר. אז כן, היה סרט ראשון ב-2015, הרבה לפני שישראל נעשתה מעצמת סרטיו הודיים. כהבדלה חשובה, אציין שזה הרימייק הבוליוודי ודובר ההינדי של סרט מאלאי, גם לו יש המשכון. שיהיו בריאים שם בתעשיית הסרטים מרובת הראשים של הודו, ובעיקר הבמאי של הסרט הנוכחי, אבהישק פאטהק.

מבט על הקולנוע הנורדי – פסטיבל הקולנוע הצפון-אירופי חוזר למהדורה חמישית, בסינמטק הרצליה וחלקית בסינמטקים של תל אביב, ירושלים, חיפה וחולון. אם שכחתי סינמטק אחר אשמח להוסיף, כמו גם לספר שבמוקד הפסטיבל השנה יעמדו כל הסרטים של רובן אוסטלונד השוודי, המוקדמים של מיקה קאוריסמקי הפינלנדי, והקולנוע של טמו ניקי הנורווגי. סרטו של האחרון, ״העיוור שלא רצה לראות טיטאניק״, יפתח את החגיגות ויתווספו אליו עוד מגוון סרטים נורדיים מהעת האחרונה. ביניהם: ״ארץ האלוהים״, ״סרט בנות״, ״הילד מגן עדן״, ״נלי ונדין״, ו״נבגדים״ (Betrayed), דרמה על משפחה יהודית בנורווגיה של ימי מלחמת העולם השנייה, שתוקרן בנוכחות הבמאי אריק סוונסון ושותפיו ליצירה. התוכניה המלאה בלינק לסינמטק ההרצליאני.

איתן גפני – הבמאי (״בשר תותחים״, ״ילדי הסתיו״) ולשעבר בלוגר הקולנוע, יצא למסע שאפתני בערוץ היוטיוב שלו: בחירת מאה הסרטים האהובים עליו ויצירת סרטון על כל אחד מהם. הוא קורא לזה ״פודקאסט ויזואלי״, אבל ממה שהספקתי לדגום אלו לגמרי מסות קצרות או חיבורי-וידאו שנעזרים בתמונות ורגעים מתוך הסרטים שהוא מדבר עליהם ברקע. יש הרבה מקום לטעם אישי כפי שהוא מציין מראש, אבל ניכר גם כבוד לקלאסיקות בסרטונים שפורסמו עד כה. נכון לכרגע גפני הפסיק לספור ממקום 100 ועד ל-83 ברמת השקעה ניכרת. אמרתי וכתבתי בעבר שמאוד חסרים לי דיונים כאלה בעברית על קולנוע אז בוודאי שאקשר אל המיזם השאפתני שלו וגם אשתדל לעקוב בעצמי. בינתיים הוא טוען שהוא מנסה לעצבן אבל בעיניי לא מצליח (ברור ש״כלבי אשמורת״ לפני ״ספרות זולה״) ובכלל, כל רשימה עם ״בלייד״ היא רשימה ראויה לדעתי.

סרטים חדשים ב-VOD

מכושפת 2

מכושפת 2 (Disenchanted) – גם הסרט בתמונה לעיל הוא של דיסני, אבל הפעם מדובר בהמשכון שמגיע ישירות אל דיסני+ בלי לעבור בקולנוע (או לאסוף 200 בדרך צלחה). מדובר בהמשכון לסרט שאני מאוד מחבב, ״מכושפת״ מ-2007, בו איימי אדמס גילמה נסיכה מצויירת שמוצאת עצמה בעולמנו ונאלצת להסתגל. פטריק דמפסי, אידינה מנזל וג׳יימס מרסדן חוזרים כולם, ומכיוון שצריך מרשעת חדשה (סוזן סרנדון הובסה בסרט הקודם), מאיה רודולף נבחרה. הבמאי הוא אדם שנקמן, מה שאומר שכנראה ילחצו חזק על כפתור המיוזיקל הפעם.

השחייניות (The Swimmers) – בארה״ב ובריטניה הסרט הזה הוקרן לרגע גם בבתי הקולנוע, אחרי סבב פסטיבלים, סימנים לכך שיש לנטפליקס ציפיות ממנו. אלו גם שתי המדינות שהשתתפו בהפקה על סיפורן של האחיות השחייניות שנמלטו מסוריה וכישוריהן הובילו אותן אל אולימפיאדת ריו. זהו סרט עלילתי וביימה אותו סאלי אל-חוסייני (״My Brother the Devil״), שנעזרה בכתיבת התסריט בג׳ק תורן, שהוזכר כאן ממש לא מזמן בזכות ״אנולה הולמס 2״.

בלתי צפוי (Out Of The Blue) – לא רק שם הסרט שעולה מחר ב-yes ובסלקום tv אלא גם התגובה שלי נוכח הז׳אנר והבמאי, כאשר מדובר במותחן אירוטי של ניל לביוט. צמדי מילים שלא שמעתי זמן רב, במיוחד השני. ריי ניקולסון (כן, הבן של ג׳ק וגם קצת דומה לו) מגלם אסיר משוחרר ומשוקם, העובד בספרייה. עולמו מתהפך פעם נוספת כאשר הוא פוגש את דיאן קרוגר, המבקשת ממנו המלצה על ספרים בהם הבעל העשיר נרצח. נחשו לבד האם יש לה בעל עשיר, האם יתפתח כאן רומן, ומי מגלם את קצין המבחן של הגיבור (לא תנחשו, זה האנק עזריה).

תגובות

  1. Patrick Murray הגיב:

    אחרי האהבה זה סרט מופלא. ממליץ בחום. סרט "צנוע", אנושי, עשוי לעילא ועם אחת מתצוגות המשחק המרשימות ביותר שראיתי בשנים האחרונות של השחקנית הראשית שאפילו זיכתה אותה בבפטא למרות שהתמודדה נגד שחקניות הרבה יותר מוכרות. כמות הרגשות שהיא מביעה ע"י העיניים בלבד (למשל בסצנת ניחום האבלים) פשוט מדהימה אותי.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.