6 באוגוסט 2020 מאת אורון שמיר
כשגדלו לו קרניים, התעלמנו. כשהוא נגרר אחרי פול דאנו כגופה מפליצה, חייכנו במבוכה. אפילו כשיצא לטיול אחרי צבא בדרום אמריקה, הלך לאיבוד בג׳ונגל וכמעט מת כמה פעמים, קיווינו שזה רק שלב טבעי בהתפתחות ובהתבגרות של אדם צעיר. ודאי של שחקן, בטח שהארי פוטר בכבודו ובעצמו. בדיעבד, היינו אטומים לבחירת תפקידים שהם קריאה לעזרה. אבל עכשיו, דניאל רדקליף התעורר עם אקדחים… להמשך קריאה
5 באוגוסט 2020 מאת אורון שמיר
חודש אוגוסט איתנו ולצד מזג האוויר שנלווה אליו וחגיגות יום האהבה העברי ט״ו באב, אפשר לקוות שנקבל גם הרבה סרטים חדשים לכתוב עליהם. נדמה שהמפיצים ואנשי הקולנוע, מראש האולפן הגדול בעולם ועד חברות צנועות בישראל, כבר עמוק בהבנה שהווירוס שקיעקע את שמו על 2020 עדיין איתנו וצריך ללמוד לחיות איתו. כמעט כל החלק הראשון של המדור השבועי יוקדש לכך, לדרכים… להמשך קריאה
3 באוגוסט 2020 מאת אורון שמיר
כשיצא לאקרנים בארצות הברית ״אישה עובדת״ של מיכל אביעד, נאמר עליו שהוא סרט המי-טו הראשון. כלומר סרט מהעידן והאקלים החברתי הנוכחיים שמיטיב להביא את נקודת מבטה של אישה במרחב עבודה מתעלל, מטריד, או אפילו כזה שפוגע, הכל על רקע מיני. החל מהשנה יש לו בן-דוד רחוק, ששונה ממנו למדי בהרבה מובנים אבל עונה להגדרה ובוחר זווית מרתקת בעיניי. קוראים לו… להמשך קריאה
29 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
המון חדשות, וקצת ספקולציות, הצטברו השבוע ובעיקר אתמול על שולחן המערכת. כלומר, אם היה לנו תקציב לשולחן. בהזדמנות זו, תודה למי שתרמו לסריטה החודש, זה היה לא צפוי בימים קשים אלה ומאוד משמח. החלק הראשון במדור השבועי יוקדש לאותן ידיעות שהצטברו לא חשוב איפה, לפני שנעבור לרשימת הסרטים החדשים האחרונה לחודש זה בפלטפורמות הצפייה הביתית. חלק מהחדשות אותן סיווגתי כהשערות… להמשך קריאה
25 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
סרט תיעודי של נטפליקס הוא תיאור שמעורר קונוטציות שונות אצל צופים שונים. מצד אחד, מחלקת הדוקו של ענקית הסטרימינג ידועה ביצירות זוכות פרסים, כולל האוסקרים הראשונים של החברה. לרוב, סרטים דוקומנטריים של נטפליקס יהיו ״מופקים״ מאוד, כמעט מבויימים או מתוסרטים מבחינת ההרגשה של חלק מהקהל, וללא ספק מלוטשים כמוצר. זה לא בהכרח דבר חיובי כשמדובר ביצירה תיעודית. כבר יצא לי… להמשך קריאה
23 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
הקיץ הקולנועי בוטל סופית, או לפחות נדחה עד להודעה חדשה. גם פסטיבלי הקולנוע של ישראל לא יתקיימו לפחות עד הסתיו. בשל כך, אני מרשה לעצמי להסיר מעט את החשש הקבוע מכתיבה על סרטים שאני לא בטוח איך ומתי יגיע ארצה. פשוט כי הולך וגדל הסיכוי לפספס אותם לגמרי בשנה בה הוצגו לראשונה לקהל העולמי. אז צפו לעוד פרקים של ״מחכים… להמשך קריאה
22 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
עוד שבוע-שבועיים כאלה ואפשר להתרגל מחדש לשגרה, מעין פרק ב׳ של המגפה. אם החלק הראשון התאפיין באיזה תאריך סיום עתידי ותקווה ארטילאית להשיב את המצב לקדמותו, השלב הנוכחי לוטה בערפל עוד יותר סמיך של אי ודאות. מה שבטוח החל מהשבוע הוא שכריסטופר נולאן כבר לא יציל אותנו - ״טנט״ (TENET) הוסר רשמית מלוח ההפצה העולמי, במקום להמשיך להידחות בשבועיים כל… להמשך קריאה
16 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
תייגו תחת סרטים שתוכננה להם הפצה קולנועית בישראל, אבל אז המגפה שיבשה הכל. ״אמה.״ (.Emma), עיבוד חדש לספרה המפורסם של ג'יין אוסטן, כבר זכה לתאריך עלייה לקולנוע באפריל, אחרי בכורה בריטית ואמריקאית בסוף פברואר. יצא שראיתי אותו בקולנוע, פעם כשעוד היה דבר כזה, אבל נאלצתי לחכות עד החודש כדי לכתוב עליו במועד שיהיה רלוונטי לקהל הישראלי. הראשונים להרים את כפפת… להמשך קריאה
15 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
לא יודע למה נזכרתי בחקוק על שערי הגיהנום של ״הקומדיה האלוהית״, בדגש על החלק של לזנוח כל תקווה. אולי כי אני סתם דרמטי. אולי אנחנו באמצע יולי ורצף כזה של חדשות רעות בענייני תרבות לא היה מאז אמצע מרץ. זה גם אומר שכבר עברו ארבעה חודשים שלמים שלא היו קלים לאף אחד, ובמקום קצה למנהרה נכנסו ישר לתוך הביוב. כפי… להמשך קריאה
14 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
למקרה שזה לא הובהר מספיק בעשור הקודם, ״לקום אתמול בבוקר״ (Groundhog Day) הפך רשמית מסרט מקורי לז׳אנר קולנועי. בניינטיז, הקומדיה של הרולד ראמיס עם ביל מארי בתפקיד חזאי נרגן שמתעורר אל אותו יום שוב שוב, הייתה הברקה חד-פעמית. במאה הנוכחית, ההיתקעות בלולאת זמן הפכה למכשיר עלילתי אותו לקחו סרטים שונים לכיוונים רבים. ״קצה המחר״ ו״קוד מקור״ רקחו מהקונספט הזה מותחני… להמשך קריאה
כשגדלו לו קרניים, התעלמנו. כשהוא נגרר אחרי פול דאנו כגופה מפליצה, חייכנו במבוכה. אפילו כשיצא לטיול אחרי צבא בדרום אמריקה, הלך לאיבוד בג׳ונגל וכמעט מת כמה פעמים, קיווינו שזה רק שלב טבעי בהתפתחות ובהתבגרות של אדם צעיר. ודאי של שחקן, בטח שהארי פוטר בכבודו ובעצמו. בדיעבד, היינו אטומים לבחירת תפקידים שהם קריאה לעזרה. אבל עכשיו, דניאל רדקליף התעורר עם אקדחים… להמשך קריאה
חודש אוגוסט איתנו ולצד מזג האוויר שנלווה אליו וחגיגות יום האהבה העברי ט״ו באב, אפשר לקוות שנקבל גם הרבה סרטים חדשים לכתוב עליהם. נדמה שהמפיצים ואנשי הקולנוע, מראש האולפן הגדול בעולם ועד חברות צנועות בישראל, כבר עמוק בהבנה שהווירוס שקיעקע את שמו על 2020 עדיין איתנו וצריך ללמוד לחיות איתו. כמעט כל החלק הראשון של המדור השבועי יוקדש לכך, לדרכים… להמשך קריאה
כשיצא לאקרנים בארצות הברית ״אישה עובדת״ של מיכל אביעד, נאמר עליו שהוא סרט המי-טו הראשון. כלומר סרט מהעידן והאקלים החברתי הנוכחיים שמיטיב להביא את נקודת מבטה של אישה במרחב עבודה מתעלל, מטריד, או אפילו כזה שפוגע, הכל על רקע מיני. החל מהשנה יש לו בן-דוד רחוק, ששונה ממנו למדי בהרבה מובנים אבל עונה להגדרה ובוחר זווית מרתקת בעיניי. קוראים לו… להמשך קריאה
המון חדשות, וקצת ספקולציות, הצטברו השבוע ובעיקר אתמול על שולחן המערכת. כלומר, אם היה לנו תקציב לשולחן. בהזדמנות זו, תודה למי שתרמו לסריטה החודש, זה היה לא צפוי בימים קשים אלה ומאוד משמח. החלק הראשון במדור השבועי יוקדש לאותן ידיעות שהצטברו לא חשוב איפה, לפני שנעבור לרשימת הסרטים החדשים האחרונה לחודש זה בפלטפורמות הצפייה הביתית. חלק מהחדשות אותן סיווגתי כהשערות… להמשך קריאה
סרט תיעודי של נטפליקס הוא תיאור שמעורר קונוטציות שונות אצל צופים שונים. מצד אחד, מחלקת הדוקו של ענקית הסטרימינג ידועה ביצירות זוכות פרסים, כולל האוסקרים הראשונים של החברה. לרוב, סרטים דוקומנטריים של נטפליקס יהיו ״מופקים״ מאוד, כמעט מבויימים או מתוסרטים מבחינת ההרגשה של חלק מהקהל, וללא ספק מלוטשים כמוצר. זה לא בהכרח דבר חיובי כשמדובר ביצירה תיעודית. כבר יצא לי… להמשך קריאה
הקיץ הקולנועי בוטל סופית, או לפחות נדחה עד להודעה חדשה. גם פסטיבלי הקולנוע של ישראל לא יתקיימו לפחות עד הסתיו. בשל כך, אני מרשה לעצמי להסיר מעט את החשש הקבוע מכתיבה על סרטים שאני לא בטוח איך ומתי יגיע ארצה. פשוט כי הולך וגדל הסיכוי לפספס אותם לגמרי בשנה בה הוצגו לראשונה לקהל העולמי. אז צפו לעוד פרקים של ״מחכים… להמשך קריאה
עוד שבוע-שבועיים כאלה ואפשר להתרגל מחדש לשגרה, מעין פרק ב׳ של המגפה. אם החלק הראשון התאפיין באיזה תאריך סיום עתידי ותקווה ארטילאית להשיב את המצב לקדמותו, השלב הנוכחי לוטה בערפל עוד יותר סמיך של אי ודאות. מה שבטוח החל מהשבוע הוא שכריסטופר נולאן כבר לא יציל אותנו - ״טנט״ (TENET) הוסר רשמית מלוח ההפצה העולמי, במקום להמשיך להידחות בשבועיים כל… להמשך קריאה
תייגו תחת סרטים שתוכננה להם הפצה קולנועית בישראל, אבל אז המגפה שיבשה הכל. ״אמה.״ (.Emma), עיבוד חדש לספרה המפורסם של ג'יין אוסטן, כבר זכה לתאריך עלייה לקולנוע באפריל, אחרי בכורה בריטית ואמריקאית בסוף פברואר. יצא שראיתי אותו בקולנוע, פעם כשעוד היה דבר כזה, אבל נאלצתי לחכות עד החודש כדי לכתוב עליו במועד שיהיה רלוונטי לקהל הישראלי. הראשונים להרים את כפפת… להמשך קריאה
לא יודע למה נזכרתי בחקוק על שערי הגיהנום של ״הקומדיה האלוהית״, בדגש על החלק של לזנוח כל תקווה. אולי כי אני סתם דרמטי. אולי אנחנו באמצע יולי ורצף כזה של חדשות רעות בענייני תרבות לא היה מאז אמצע מרץ. זה גם אומר שכבר עברו ארבעה חודשים שלמים שלא היו קלים לאף אחד, ובמקום קצה למנהרה נכנסו ישר לתוך הביוב. כפי… להמשך קריאה
למקרה שזה לא הובהר מספיק בעשור הקודם, ״לקום אתמול בבוקר״ (Groundhog Day) הפך רשמית מסרט מקורי לז׳אנר קולנועי. בניינטיז, הקומדיה של הרולד ראמיס עם ביל מארי בתפקיד חזאי נרגן שמתעורר אל אותו יום שוב שוב, הייתה הברקה חד-פעמית. במאה הנוכחית, ההיתקעות בלולאת זמן הפכה למכשיר עלילתי אותו לקחו סרטים שונים לכיוונים רבים. ״קצה המחר״ ו״קוד מקור״ רקחו מהקונספט הזה מותחני… להמשך קריאה
תגובות אחרונות