סרטים חדשים: ״הולה צ'או״, ״בהצלחה תהנו אל תמותו״, ״פשע 101״, ״לבנות מחדש״, ״המלכה האם״, ״השגעון שלנו״

כולנו מופתעים ומופתעות שחודש פברואר נגמר השבוע, או שזה רק אני? באיחור פרסום המדור כבר אין הפתעות, רק תקווה שהשבועות שלי יסתדרו אחרת מתישהו, ותודות לשותפיי לסריטה שממשיכים לפרסם פה טקסטים לרוב. גם אם בשבוע שחלף זה היה רק עופר, עם שלוש סקירות על סרטים חדשים בבתי הקולנוע, אבל זה רק אומר שכל השאר מבשלים משהו מאחורי הקלעים. אור חזר בשלום מפסטיבל ברלין, שם הוא בשליחות פסטיבל הקולנוע ירושלים אז תגלו מה דעתו על הסרטים שם רק בקיץ, אבל זה מזכיר לי להתחיל לצפות לכל הפחות לזוכה דב הזהב – ״Yellow Letters״, סרטו החדש של הגרמני-טורקי אילקר צ'טאק (״חדר המורים״). מקווה שנזכה לצפות בו בקרוב, אבל בינתיים יש מספיק סרטים להתייחס אליהם במדור השבועי הזה.

הולה צ'או – הסרט הישראלי האחרון לחודש זה הוא סרטו של יוחנן (חורחה) ולר, כשבע שנים לאחר סרטו הקודם ״אהבה בשלייקס״. באמתחתו רזומה ארוך שנים הרבה יותר, מ"סלסה תל-אביב" ב-2011 ודרך "הטלנובלה הפרטית שלי" מ-2001, סרטו התיעודי האישי שהיווה את הבסיס לסרטו הנוכחי. גם אותו כתבה אליסה דור, כמו את שני הקודמים של ולר, שמקבל קרדיט כתיבה אף הוא ומביים משפחה שדומה לשלו, חציה בארגנטינה וחציה בישראל. פבלו רוזנברג מגלם את בן דמותו, במאי סרטים שמתפרנס בעיקר מהעברת סדנאות קולנוע לילדים, אבל גם העבודה הזו בסכנה. בבית מחכה לו משפחה ענפה (דנה אברהם סמו, ריף נאמן, שחר טבוך, קווין רובין, שוש פוליאקוב, לוטוס אתרוג) שבעיקר רבה ומתקשה לכלכל את עצמה. המצב מחמיר כאשר חלק ממשפחתו הארגנטינאית של הגיבור מגיעה לביקור בישראל: אביו המתעוור (נוח אומנסקי) ואחותו בעלת הלקות ההתפתחותית (כורל מלץ). מכאן הסרט נע בין טלנובלה משפחתית וסיטקום באורך סרט קולנוע.

בהצלחה תהנו אל תמותו (Good Luck, Have Fun, Don’t Die) – עם או בלי פסיקים בין שלושת האיחולים שמרכיבים את שם הסרט, מדובר בשבירת שתיקה ארוכה של גור ורבינסקי. עשור שלם חלף מאז ״תרופה לשלמות״, ועשור וחצי מאז שהיה לו סרט מוערך ומצליח (״רנגו״), אז יש לו הרבה מה להוכיח. הוא מביים תסריט מאת מתיו רובינסון (״אהבה ומפלצות״) שמתחיל כאשר אדם שטוען כי הוא מהעתיד מתפרץ לדיינר ומבקש/בוחר מתנדבים למשימת הצלת האנושות מפני בינה מלאכותית שתהיה הסוף של כולנו. מכאן מתחילה דרמה קומית שהיא משהו בין ״הכול בכל מקום בבת אחת״ ל-״12 קופים״, אם תשאלו אותי, אבל נראה שלכל צופה יש אסוציאציות אחרות וקומבינציה מנצחת לתיאור הסרט. ממש כמו שהגיבור מנסה למצוא קומבינציה משלו לצוות המשימה, כי הוא כבר נכשל באתגר 117 פעמים, לכן זה גם סרט לולאת זמן (בערך). סם רוקוול בתפקיד הראשי ובין האנשים שהוא בוחר ונתוודע לסיפוריהם בפלאשבקים תמצאו את היילי לו ריצ׳רדסון, זאזי ביטס, מייקל פנייה וג׳ונו טמפל. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט, שכבר יש לנו עליו סקירה של עופר.

פשע 101 (Crime 101) – קאסט מרשים לא פחות מזה שלעיל תמצאו בסרט העלילתי של בארט לייטון, שעשה דוקו אחד מבריק (״המתחזה״) ועוד סרט היברידי, או עלילתי עם מאפיינים תיעודיים (״חיות אמריקאיות״). יש לו עוד פרויקטים טלוויזיוניים לפני כן, אבל זה סרט הקולנוע השלישי שלו, על פי ספר מאת דון וינסלו, והוא קיבל תקציב וכוכבים לעבוד איתם. כריס המסוורת׳ מגלם גנב תכשיטים שמתכנן מכה אחרונה בהחלט, האלי ברי היא סוכנת ביטוח מיואשת שחוברת אליו, מארק רפאלו הוא בלש המשטרה שעלה על שיטות הפעולה שלהם ומתכנן לסכל את השוד בכל מחיר. הספרות 101 אינן רק ״המדריך למתחילים״ באנגלית-אמריקאית אלא מתייחסות גם לכביש בלוס-אנג׳לס שקשור לעלילה, אם הבנתי נכון. אם זה נשמע כמו ״היט״, קחו מספר והצטרפו לכל מי שטענו את זה כבר. במקום זה, עדיף שתראו מי עוד משחק כי בטוח יש פה מישהו או מישהי שתאהבו: בארי קיוגן, ג׳ניפר ג׳ייסון לי, ניק נולטי, קורי הוקינס, מוניקה ברברו, וכמה שחקנים איראנים, למשל פיימן מעדי, אז אני אפילו מסוקרן.

לבנות מחדש

לבנות מחדש (Rebuilding) – נמשיך עם האנגלית למרות שכל הסרטים שזו שפתם השבוע לא יכלו להיות שונים יותר זה מזה. לדוגמה, סרטו השני של מקס ווקר-סילברמן (״שיר אהבה״), הוא דרמה מהורהרת על קאובוי שביתו נשרף והוא צריך, ובכן, לבנות מחדש. קוראים לו דאסטי ומגלם אותו ג׳וש אוקונור בעוד תפקיד מיוזע להפליא, שמוצא לו מקום אירעי-אך-קבוע בקהילת קרוואנים של עקורי בתים כמוהו. לא בדיוק המקום לגדל בו ילדה קטנה, אם תשאלו את גרושתו ואם בתו, אבל דאסטי דווקא מתקרב לבתו אחרי האירועים הקשים ומנסה בכל כוחו להחזיק חזק מול מהלומות החיים. או משהו כזה, אני מודה שלא לגמרי הבנתי מה רוצה ממני הסרט, עופר אהב והבין יותר ואף כתב עליו במסגרת פסטיבל חיפה.

המלכה האם (Reine Mère / Queen Mom) – סיפור אחר על בתים ושטחים שנקלחים מהגיבורים תמצאו בסרט הצרפתי-טוניסאי הזה, מאת מנאל לבידי (״בלוז ערבי״). עלילתו מתרחשת בשנות ה-90 ומתמקדת בזוג שעובר מטוניס לצרפת וחי חיים צנועים עד דחוקים. האשה מתעקשת להבטיח שילדיה יחיו ברווחה ויזכו לחינוך טוב, אבל דווקא אז הם מתבשרים שהם עומדים להיות מגורשים מדירתם ולהתחיל לחשוב על מעבר לשכונה עוד פחות טובה. זו קומדיה או לפחות דרמה קומית, אז האם לא מתכוונת לוותר וכנראה מרוויחה את הכינוי שהעניק לסרט את שמו בשלב זה. על המסך תמצאו את קמיליה ג'ורדנה, סופיאן זרמני, דמיאן בונארד ורים מונפורט.

השגעון שלנו (Follemente / Madly) – הבמאי פאולו ג׳נובזה (״זרים מושלמים״ ועוד הרבה סרטים שתודו ששכחתם ושכחתן את שמותיהם ממש כמוני) מבהיר בראיונות לגבי סרטו הנוכחי כי הרעיון ניצת בו הרבה לפני ״הקול בראש״ של אולפני דיסני-פיקסאר. אני חושב ש״בראש של הרמן״ מקדים את שניהם בהרבה בכל מקרה ולכן זה לא משנה, השאלה היא מה עושים עם הרעיון שכבר דומה למשהו קדום. מה שהיוצר האיטלקי החליט לעשות הוא סרט על דייט בין מורה לפילוסופיה (אדוארדו לאו) ואמנית שחזור רהיטים (פילאר פוליאטי), שבמהלכו הרגשות הכמוסים שלהם לובשים צורה אנושית וממחיזים לקהל מה באמת עובר על כל אחד מהם במהלך המפגש הרומנטי. לכל אחד ואחת יש ארבעה סוגים של אימפולס, היגיון, רומנטיקה או מחשבה אינסטינקטיבית – אם הבנתי נכון. מה שאומר לא מעט שחקנים נוספים על המסך, אבל בקבוצות ובתורות, כך בטריילר.

כהרף עין (In the Blink of an Eye) – מדי פעם אשוב להתריע כאן על סרטי סטרימינג, בעיקר כשיש צורך. למשל סרט חדש של אנדרו סטנטון בדיסני+ ביום שישי ה-27.2 נראה לי כמו הזדמנות טובה. התקציר חידתי כשם שהוא שאפתני, וטוען לשלושה קווי עלילה שמתפרשים על פני אלפי שנים של אנושות כדי לעסוק בנושאים של תקווה, קשר אנושי ומעגל החיים. יוכלו לסייע בכך קייט מקינון, ראשידה ג׳ונס, דויד דיגס, וכמובן הבמאי שהסרט האחרון שלו היה ״מוצאים את דורי״. אז יש איזו תמה יומית סביב במאים של דיסני שהיו מאוד מוערכים בתחילת המאה, נכשלו קלות עם אפוסים שאינם מונפשים ועכשיו חוזרים לעצמם (יש לקוות) באותה הדרך.