• פסטיבל דוקאביב 2021: המלצות ואזהרות
  • ״אסיה״, סקירה לסרטה של רותי פרי-בר
  • פסטיבל טרייבקה 2021: דיווח מאירוע הקולנוע בניו-יורק
  • אימת החודש - יוני 2021
  • מה לראות בפסטיבל סרטי הסטודנטים 2021
  • ״וונדר וומן 1984״, סקירה
  • סקירת פיקסאר כפולה: ״לוקה״ ו״נשמה״
  • מהיר ועצבני 9
  • סרטים חדשים: ״מהיר ועצבני 9״ בא לעבוד
  • ״ערים״, סקירת נטפליקס
  • לצאת עם אמבר
  • ״בו ברנהאם: בפנים״, סקירת נטפליקס למופע היחיד
  • לזמן את הרוע 3: בשליחות השטן
  • פסטיבל קאן 2021: מבט על הבחירה הרשמית
  • אונס ונקמה בקולנוע: ״סנטינל״, ״הכוח״, ״חילול״
  • ״קרואלה״, סקירה לסיפור המקור של המרשעת
  • מקום שקט 2
  • ״שומר טינה״, סקירה לסרט של גאי ריצ׳י

סרטים חדשים: ״דני קרוון״, ״בלוז ערבי״, ״בואו איך שאתם״

10 במרץ 2021 מאת אורון שמיר

סוף השבוע הקרוב יסמל שנה מאז אותו רגע מפתיע ומבהיל בו נסגרו באחת בתי הקולנוע ואולמות הקרנת הסרטים במדינת ישראל (וברוב העולם). כמובן שקרו עוד כמה דברים הרבה יותר מבהילים או מפתיעים מאז ועד היום, או אפילו קצת קודם, אבל אנחנו פה בענייני סרטים. הרבה מאוד עבר על ענף הקולנוע בשנה האחרונה, אבל האמנות עצמה חיה וקיימת בניגוד לתחזיות המטופשות (מי שרוצה מתכון לכובע, פנו אליי). בשבועיים האחרונים חלה התאוששות מוגברת וכרגע הסינמטקים פועלים כולם, שזו שמחה גדולה. השבוע מצטרפים בעדינות גם חלק מבתי הקולנוע המסחריים לסופש הרצה. נתחיל איתם, אחר-כך אציין כמה טרום-בכורות סינמטקיות שלא כדאי לפספס ואז נעבור אל המוני הסרטים שמצטרפים להיצע הביתי.

מובילנד – הרשת הייתה הראשונה להודיע על שיבה בקטנה, אבל מאז ההודעה הפכה רשימת סרטים שלמה לסרט בודד. קוראים לו ״בואו איך שאתם״ (Come as You Are), שזו לא הוראה כי יש כללים לציית להם, ואפשר יהיה לראות אותו כבר בשישי (12.3) בסניף נתניה של הרשת, ובהמשך בחיפה ובכרמיאל. בניגוד לשמו, הסרט אינו עיבוד לשיר של נירוונה, בנוסח ״יסטרדיי״ או ״לחלום בגדול״, אלא קומדיה עצמאית שהוצגה בישראל במסגרת פסטיבל ירושלים 2019 ורימייק אמריקאי לסרט בלגי מתחילת הסרט הקודם. מעשה בשלושה חברים שונים ביכולתם, שניים בכסא גלגלים ואחד עיוור, המבקשים להיפטר מן הבתולין שלהם. הם שומעים על מקום בקנדה שמטפל בבעיה ממנה הם סובלים ויוצרים לרוד טריפ בהובלת נהגת תכלסית (גאבורי סידיבה). על העיבוד אחראים הבמאי ריצ׳ארד וונג והתסריטאי אריק לינתורסט ואני די מסוקרן לראות האם ״קומדיית סקס על נכים שנוסעים לבית בושת״, בניסוח הכי פחות תקין פוליטית שאפשר, זה מה שיביא את הקהל חזרה לאולמות בשנת 2021. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

קולנוע לב – חוזרים אף הם בזהירות לפעילות, תחילה בסניף לב תל אביב אשר בדיזנגוף סנטר. זה יקרה כבר מחר, יום חמישי ה-11.3, ומחרתיים, עם שני סרטים. ״דני קרוון״, סרטו של ברק הימן שיצא עם פרס העריכה מפסטיבל ירושלים האחרון, יצטרף בעצם אל ״מה היה קורה אילו?״ של רן טל כנציג הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי שפותח את השנתון הנוכחי. מושא התיעוד הנוכחי של הבמאי (״החבר דב״) הוא האמן הסביבתי הבינלאומי שהעניק את שמו לסרט, שמצד אחד מביט לאחור על חייו ועבודתו ומצד אחר מצוי כעת בתהליך יצירה מאתגר עבורו, של יצירה לזכר חסידי אומות עולם. הסרט השני שקולנוע לב הלכו איתו בתור פתיחה מינימלית הוא ״בלוז ערבי״ (Arab Blues), שכבר הזכרתי הקרנות מקוונות שלו בישראל בהזדמנויות קודמות. לא אנסה להמציא את התקציר מחדש, רק אספר שהשחקנית האיראנית האהובה גולשיפטה פרהאני מגלמת את התפקיד הראשי, אישה שחזרה מלימודיה בצרפת אל ביתה בטוניסיה ומבקשת לפתוח קליניקה לטיפול פסיכולוגי, מה שמסעיר את הרוחות במקום. הדרמה הקומית של מנאל לבידי מחכה מאז סתיו 2019, אז הוקרנה בפסטיבלים של ונציה וטורונטו, כדי לפגוש את הקהל הישראלי.

עוד טרום בכורות – בסינמטקים אפשר למצוא החל מיום שבת, ובנוסף על מה שכבר כתבתי בשבוע שעבר שרק מתגבר. בסינמטק הרצליה יקדישו את סוף השבוע ל״עוד סיבוב״ המהולל ויחברו אליו את ״התאונה״ הקצר וזוכה הפרסים של אמרי דקל קדוש. הסרט של וינטרברג ישוב אל סינמטק חולון ב-19 וב-25 לחודש זה, בתקווה שירחיב את הפצתו ועוד קהל ייחשף לפלא הזה. את סינמטק ת״א כמעט והזנחתי במדור הקודם שכן הוא שב לפעילות רק שלשום, אז אפרגן להפצצה שמתחילה שם: ״לאן את הולכת, אאידה?״ יזכה שם לטרום-בכורה בשבת ה-13.3 (20.3 בחולון). ״איש המשאלות״ (Wish Man), ביוגרפיה של מקים קרן הגשמת המשאלות לילדים חולי סרטן, יוקרן ב-16.3 בסינמטק ת״א (19.3 בחיפה), ובאותו תאריך אפשר יהיה לראות לראשונה בארץ את ״ממשלת ארה״ב נגד בילי הולידיי״ (The United States VS. Billie Holiday), בו אנדרה דיי מגלמת את הזמרת הענקית מהכותרת במאבקה המשפטי להשמיע קול זעקה עבור האוכלוסיה השחורה בארה״ב. את הסרט ביים לי דניאלס (״פרשס״, ״המשרת״) והוא מצטרף באיחור, או שמא בדיוק בזמן, אל עונת הפרסים האמריקאית. בקיצור, כדאי מאוד לעקוב אחר הנעשה בסינמטק החביב עליכם ועליכן.

כתב-עת סינמטק – אם להישאר בסינמטק התל-אביבי, אבל מהצד שקוראים וקוראות, גיליון מרץ של כתב העת של הסינמטק הוא גיליון חגיגי לרגל 50 שנות קולנוע של נשים בישראל. מי שערכה היא הבמאית וחוקרת הקולנוע ישראלה שאער מעודד והגיליון הוא על טהרת הכותבות. אודה שטרם התעמקתי אבל אפשר לקרוא את כל המאמרים אונליין, ובסינמטק עצמו מגבים במבחר מסרטי הבמאית מיכל בת אדם, כלת פרס ישראל הטרייה, ושלל יוצרות נוספות באגף ה-VOD הייעודי. זמן טוב לעבור לחלק של המדור המוקדש לצפייה ביתית.

סרטים חדשים ב-VOD

יום הכן

יש די הרבה סרטים בחלק הזה של המדור אבל צריך להוסיף אליהם עוד שניים שכבר הוזכרו בבלוג הזה לא פעם. האחד הוא ״אלף חתכים״ התיעודי המעולה שהצטרף אתמול אל ההיצע של HOT8, והאחר הוא ״קאנינגהם״ (Cunningham) אודות אמן המחול המודרני מרס קאנינגהם, שהיה חלק מפסטיבל אפוס לפני שנה ומחר יהיה זמין ללקוחות yes (אל סלקום tv יגיע הסרט התיעודי ב-25.3).

סופר אינטליגנציה (Superintelligence) – הסרט הזה זמין כבר משלשום ב-yes אבל פספסתי את בואו במדור שעבר. מדובר בשיתוף הפעולה הקומי הטרי יחסית של בני הזוג מליסה מקארתי (מככבת ומפיקה) ובן פלקון (במאי ומפיק שחמד לעצמו גם תפקיד קטן). מקארתי מגלמת אישה שחייה אינם מסעירים, עד אשר בינה מלאכותית שטרם נראה כמוה בוחרת בה מכל בני האנוש ולובשת את צורתו של הכוכב האהוב עליה, ג׳יימס קורדן. בשלב הזה האמינות עפה מהחלון מבחינתי, אבל כדי לאזן את הנוכחות של קורדן הקאסט מכיל גם את בובי קאנבלה, בריאן טיירי הנרי ועוד. את התסריט כתב סטיב מלורי, שותף קבוע של השניים (״הבוסית״), וכיוון שזה סרט של HBO MAX אני לא מוכן לשמוע יותר תירוצים על אי הגעתם ארצה של כותרים מאת האולפן/שירות סטרימינג שאינו זמין בישראל.

הארכיון (Archive) – זמין בסלקום tv החל מהיום, וב-25.3 יגיע אל yes בשם קצת אחר, כלומר בלי ה׳ הידיעה. כי למה ששני ספקי התוכן הללו יתנו את אותו שם לאותו סרט? חכו, זה יחמיר בסעיף הבא. בינתיים נתמקד בסרטו של גאבין רותרי, איש אפקטים וארט (״ירח״) שעבר לבימוי. במעין התכה של סיפור פיגמליון ו״מטרופוליס״, ועוד שלל השפעות מד״ביות, הסרט מתרחש בעתיד הקרוב ועוסק במדען (תיאו ג׳יימס) המפתח בינה מלאכותית (שוב זה) כמו-אנושית, והגיע לשלב האבטיפוס – המבוסס על אשתו המנוחה (סטייסי מרטין). מה כבר יכול להשתבש וגו׳.

לתפוס את הבוס (Boss Level) – מגיע מחר (11.3) אל yes, ממש באותו יום כמו ״יום המוות״ בסלקום tv. ואיזה קטע, יש להם את אותו תקציר, צוות, משך צפייה ואפילו שם באנגלית. ממש כאילו מדובר באותו סרט, או שמא היינו כבר בסרט הזה. הפאסיב-אגרסיב שלי אולי לא במקום אבל מוביל לגימיק של הסרט, המשתייך לתת-הז׳אנר של לולאת זמן, כלומר הינו צאצא של ״לקום אתמול בבוקר״. מי שצריך לחיות את אותו יום שוב ושוב הוא פרנק גרילו, סוכן מיוחד לשעבר (אבל עדיין בכושר כמובן) שבכל יום מחדש שלל מתנקשים הזויים מנסים ומצליחים לחסל אותו, עד שיבין למה. כי אם כבר לראות סרטים על כך שלזמן אין משמעות וכל הימים זהים, אז בשנה כמו השנה. ואם כבר סרט נוסף כזה, אז שיהיה סרט אקשן בומבסטי, ואם כבר – אז שיתנו לג׳ו קארנהן לביים. זה בדיוק מה שקרה, והוא גם כתב יחד עם כריס ואדי בורי (״קבר פתוח״), ומילא את מסך במל גיבסון (מסתבר שזה עדיין קורה), נעמי ווטס, מישל יאו ועוד רבות וטובות. סקירה בקרוב.

מצלמת גוף (Body Cam) – נשארים ב-yes ובאותו תאריך לסרט נוסף, ואז עוד אחד. בנוכחי מככבים מרי ג׳יי בלייג׳ ונאט וולף כצמד שוטרים שנקרא לתגבורת בשעת לילה ומוצא זירת פשע עם כמה דברים שלא מסתדרים. מצלמת הגוף של השוטרים שהיו שם לפניהם חושפת מה שנראה כמו אירוע על-טבעי, ומשם מה שהחל כמו דרמת משטרה הופך להיות מותחן אימה, ניחשתם וניחשתן נכונה, על-טבעי. הבמאי הוא מאליק ויתאל (״חלומות אימפריאליים״ של נטפליקס) ואת התסריט כתבו ניקולס מקארתי (״הבלתי רגיל״) וריצ׳מונד רידל.

הכישוף (Spell) – אנחנו לא רק באותו תאריך ושירות אלא גם בתחום משיק לסרט הקודם, אבל מכיוון אחר של קולנוע אימה. משפחה שחורה ואמידה מתרסקת עם מטוסה הפרטי בדרך ללוויה של סב המשפחה. האב (עומארי הארדוויק) מקיץ בבית זר ובעלת במקום (לורטה דווין) טוענת שהוא הניצול היחיד. אבל לכו תסמכו על כהנת וודו העוסקת במגיה שחורה ונראה כאילו יש לה כל מיני תוכניות לגבי השבוי שלה. מארק טונדריי (״הבית בקצה הרחוב״) ביים, על פי תסריט של קורט ווימר, שכנראה נמאס לו לתסרט רימייקים (״ילדי התירס״ גרסת 2020, ״נקודת פריצה״, ״זיכרון גורלי״) ורצה לחזור לכתוב חומר משלו.

צ׳רי (Cherry) – נסיים עם דאבל שישי (12.3) בשני שירותי סטרימינג שטרם התייחסתי אליהם השבוע. את שיתוף הפעולה בין טום הולנד והאחים רוסו של אחרי סרטי מארוול אפשר יהיה לראות אצל אפל TV+ שבטח יש לכם ולכן בלי לדעת. הרוסואים ביימו והולנד מככב כחובש קרבי פוסט-טראומתי, שהתמכרותו לסמים מותירה אותו בחובות כבדים והוא הופך לשודד בנקים סדרתי. אין ספק שהולנד חזק בשלב ״אני לא רק חמוד!״ בקריירה, אבל מה לעשות שהוא כזה חמוד. עד שאצפה בסרט שיוכיח לי אחרת. מדובר בעיבוד לספר מאת ניקו ווקר, שהפך לתסריט בידיהן של ג׳סיקה גולדברג ואנג׳לה רוסו-אוטסטו (למי שהייתה חסרה גם האחות רוסו).

יום הכן (Yes Day) – נסיים עם נטפליקס ועם קומדיה לכל המשפחה ועל משפחה שחייבת לענות בחיוב. ג׳ניפר גארנר ואדגר רמירז מגלמים זוג הורים קצת מבאס, מבחינת הילדים שלהם, שמביאים את הסמכות לנקודת שבירה. הפשרה היא שלמשך יום אחד שלם, ההורים חייבים להסכים לכל בקשה של הצאצאים, שמשום מה מבקשים לעשות דברים כיפיים ואולי ישיבו את שמחת החיים אל בית המשפחה. מי שביים הוא מיגל ארטטה, הבמאי הוותיק והעסוק שאינו המאמן של קבוצת הכדורגל האנגלית ארסנל, והתסריט הוא מאת ג׳סטין מאלן (״מסיבת השנה״) ואף הוא מבוסס על ספר. שלא תגידו שנטפליקס לא מעבדים יצירות ספרותיות.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.