סרטים חדשים: ״האדם הראשון״, ״בערה״, ״המנסרים מטקסס: ההתחלה״
17 באוקטובר 2018 מאת אורון שמירבישראל אולי לא מרגישים זאת אבל רוחות סתיו ואפילו חורף כבר מנשבות בבתי הקולנוע. זה אומר שאפשר להביט אל האופק ולראות שם לא רק את עונת הפרסים ההוליוודית אלא גם את כל אירועי הקולנוע החורפיים של ישראל, שליקטתי בחלק השני של המדור. לפניהם שווה להזכיר שהיום הוא יום הקולנוע הישראלי, לכבודו העלינו פוסט המלצות שהפך לפופולרי למדי ביומיים האחרונים. אני מאוד מקווה שזה מעיד על העניין הרב ביום הזה, הקולנוע הישראלי של השנה זקוק יותר מאי פעם לבוסט במכירת הכרטיסים. מחרתיים העניינים ישובו למסלולם עם שלושה סרטים חדשים, ובאופן לא אופייני יצאנו אקסטרה חרוצים וכבר כתבנו על כולם מבעוד מועד. לא נשאיר אתכם ואתכן בלי סקירות סופש, אל דאגה.
״האדם הראשון״ (First Man) לא חוזר עד לעידן הפרהיסטורי של ראשית האנושות, אלא לאירוע מכונן לא פחות – הנחיתה על הירח. ריאן גוסלינג שב לשתף פעולה עם הבמאי דמיאן שאזל שנתיים בלבד ״לה לה לנד״, ויחד הם מבקשים ליצור דיוקן של האסטרונאוט האמריקאי ניל ארמסטרונג בפרט ושל המשימה של נאס״א בכלל, כפי שטרם נראה בעבר בקולנוע. לצידו של גוסלינג אפשר למצוא את קלייר פוי כזוגתו של ארמסטרונג, וכן את קייל צ׳נדלר, קורי סטול, ג׳ייסון קלארק, פבלו שרייבר. על התסריט חתום התסריטאי זוכה האוסקר ג׳וש סינגר (״ספוטלייט״), שעיבד את הביוגרפיה שכתב ג׳יימס אר. הנסן, ואת הסרט תוכלו לראות גם בפורמט איימקס. עופר כתב עליו בעת בכורתו העולמית בפסטיבל ונציה.
״בערה״ (Burning) הוא מסוג הסרטים שכיף לראות מופצים בישראל, לא עניין של מה בכך ושאפו גדול לאחראים. מדובר בהפקה קוריאנית שהיא עיבוד לסופר היפני הרוקי מורקמי, המוכר גם לקהל הישראלי (חלק מהאפיל אני מניח). הבמאי הוא לי צ׳אנג דונג, שחתום על ״שירה״ המצויין מתחילת העשור, ומשנה כאן כיוון אל המותח והמתעתע. זהו סיפורו של צעיר (אה-ין יו) הפוגש מכרה מן העבר (ג׳ונג-סאו ג׳ון), שספק מחבבת וספק מנצלת אותו לשמור על דירתה ולהאכיל את החתול שלה בזמן היעדרה. כשהיא חוזרת הכל נהיה מוזר אפילו יותר, בעיקר הודות לדמות מסתורית השבה עימה (סטיבן יאון, הפרצוף היותר מוכר מבין המשתתפים). סליחה על הערפול אבל באמת שמוטב לדעת רק את הקווים הכלליים של הסרט על מנת להיסחף לתוכו ולהיות מופתעים ממנו. כתבתי עליו בפסטיבל קאן אבל לכבוד הגיעו המשמחת לאקרנים עופר ירחיב, כולל ספוילרים הכרחיים.
״המנסרים מטקסס: ההתחלה״ (Leatherface), כמשתמע משמו העברי, הוא פריקוול למותג האימה הסבנטיזי שהביא לעולם את הרוצח במסכה ״פני-עור״, כפי שמזכיר שמו הלועזי של הסרט. אם אי פעם תהיתם מה הסיפור מאחורי משפחת הקניבלים הטקסנית, או מתי קיבל לת׳רפייס את המסור החשמלי הראשון שלו, ייתכן והתשובות נמצאות כאן. העלילה מציבה משני עברי החוק חבורת נערים הבורחת ממוסד לחולי נפש ושריף (סטיבן דורף) עם איבה מיוחדת לאחד מהם, אותו פסיכי צעיר שיהפוך להיות לת׳רפייס. השם הנוסף שזיהיתי בקאסט הוא שמה של לילי טיילור, אז אציין שאת התסריט כתב סת׳ מ. שרווד (״מבוך האימה״) והבמאים הם הצמד הצרפתי אלכסנדר בוסטילו וז׳וליאן מורי (״Inside״). שוחרי ושוחרות מדור אימת החודש ודאי יזכרו שבדיוק לפני שנה, אור כבר כתב על הסרט הזה, שמאז הוקרן בישראל בפסטיבל אוטופיה. מה שמעביר אותנו לחלק הבא.
וקצת על פסטיבלי ואירועי הקולנוע של סוף השנה
היום גם נפתח שבוע הקומדיות האיטלקיות בסינמטק תל אביב, תחת השם ״פיניטה לה קומדיה?״ (לא להתבלבל עם הסרט הישראלי בעל השם הדומה שיוקרן ביום הקולנוע הישראלי). עופר כבר התייחס בפוסט המלצות הסינמטקים לאירוע הקולנוע המשלב בין סרטים קלאסיים וחדשים מארץ המגף, כולם על טהרת ההומור, כמו גם לאירועים נוספים לחודש זה. אולם, חלק מאירועי נובמבר ודצמבר החללו לפרסם השבוע את התוכניות שלהם ולמטרות טיזינג וסידור הלו״ז כאחד, החלטתי לאגד אותם בראשי פרקים כאן. שנדע כולנו למה לצפות, ובידיעה שהאירועים לא רק יזכו לתזכורת בפוסטים הבאים של עופר, אלא גם להרחבות והמלצות לפחות במקרה של חלק מהם, סמוך יותר למועד ההתרחשות.
31 באוקטובר עד ה-3 בנובמבר – פסטיבל פרינט סקרין לאמנות דיגיטלית משנה תאריך אבל שב אל סינמטק חולון. התמה השנתית מוגדרת בתור ״Fake It, Make It״ ומתוך רשימת הסרטים יצא שכבר כתבנו בסריטה על ״חיפוש״, ״Sorry to Bother You״, ״ממלא מקום״ ו״המנקים״. על היתר ועל הפסטיבל בכללותו ודאי נרחיב במהלך השבועיים הקרובים, אבל אפשר כבר להציץ באתר הפסטיבל ולהתחיל לתכנן את הנסיעה לחולון.
1 ה-10 בנובמבר – מבט על הקולנוע הנורדי, יוזמה חדשה וחובקת ארצות סקנדינביות של סינמטק הרצליה שתתפשט גם לסינמטקים נוספים. לפסטיבלון הזה יש אתר משלו, שם יהיה אפשר להתרשם בקרוב מן התוכניה במלואה, אבל גם במקרה הזה אציין מראש כמה סרטים, מכל התקופות, שכבר נכתב עליהם בסריטה – ״סרבנד״ של ברגמן, ״הכניסו את האדם הנכון״ של אפלרדסון, ״עליית ולהאלה״ של רפן, וגם ״הבית שג'ק בנה״ של פון טרייר, שיוקרן בבכורה ישראלית. סרטים אחרים שיוקרנו לראשונה בארץ, גם הם מהשנה הנוכחית, ודאי יזכו להתייחסות משלהם בקרוב.
8 עד ה-17 בנובמבר – סרטים בערבה, פסטיבל הקולנוע המדברי והמדובר סמוך ליישוב צוקים, ממשיך למצב את עצמו כאירוע החשוב של שלהי השנה בישראל. ראשית, כיוון שהוא מהדורה מרוכזת ומזוקקת של אחיו הבכורים מירושלים וחיפה. ההיצע הישראלי, לדוגמה, מורכב מן הזוכים המרכזיים של כל אחד מן הפסטיבלים הללו – ״הצלילה״ ו״תל אביב על האש״, צמד שנוכחותו ביום הקולנוע הישראלי חסרה. אם פספסתם את ״אהבה בימים קרים״, ״אישה במלחמה״, ״ללא עקבות״, או ״חיות אמריקאיות״ – כולם יהיו גם שם. סרטים נוספים שאין לסכם את השנה בלעדיהם, למשל ״האחים סיסטרז״ של אודיאר, ״Never Look Away״ של פון דונרסמרק, או ״המשפחה שלי״ זוכה קאן של קורה-אדה – יוקרנו בבכורה. עוד נשוב ונתייחס לפסטיבל הזה בהמשך, בינתיים התרשמו בעצמכם ובעצמכן מן התוכניה המלאה.
10 בנובמבר – פסטיבל הקולנוע החד-יומי לסבית קטלנית חוזר אל סינמטק תל אביב וימלא אותו לכל אורך השבת. ההיצע יורכב השנה ממקבץ סרטים קצרים וצמד סרטים באורך מלא – ״פרה אדומה״ זוכה ירושלים ו״מרסי״, ההרפתקה ההוליוודית של טלי שלום עזר. הקצרים שיוצגו הם ״מכתב אהבה למ"מ שלי״ עטור הצל״שים של עטרה פריש, ״חיות בר״ של ליהי דינאי ו״אחיות משחקות כדורגל בשכונה״ של שירה שניידר ומיה קפלן. עוד פרטים באתר הפסטיבל.
13 עד ה-17 בנובמבר – מהדורה עשירית לסניף הגלילי של פסטיבל דוקאביב במעלות תרשיחא, שהלך ותפח עם השנים למימדי ענק. אל תתנו למסגרת התאריכים המצומצמת להטעות – יש פה מעל 30 סרטים, שחלקם הם המיטב של דוקאביב התל-אביבי אבל אחרים מהווים בכורות מקומיות. מבין הסרטים שיוקרנו בבכורה בולטים ״הדור שלי״ בו השחקן האגדי מייקל קיין מזמין את הצופים לסיור בלונדון של הסיקסטיז, ו״צ'אפה שלנו״ המתחקה אחר סיפורה הטרגי של קבוצת כדורגל ברזילאית המנסה להשתקם מאסון. סרט הפתיחה יהיה ״סולו חופשי״ שממלא כעת אולמות בארצות הברית, מה שמזמין התייחסות נרחבת יותר שלי שאכן תבוא בהמשך. בינתיים וכרגיל, מומלץ קודם כל לעבור על התוכניה המלאה באתר הפסטיבל.
בתחילת דצמבר אפשר יהיה להנות מפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים (1-6 בחודש) ופסטיבל אוטופיה התל-אביבי (3-9 בחודש), שניהם עדיין בלי תוכניה שאפשר לספר עליה, אבל עוד מוקדם וכפי שניתן לראות – יש עוד הרבה למה לצפות גם בחודש הבא.
יש גם את אניניישן בסינמטק ירושלים בשבוע הבא שיוקרנו בו מיראי, אי הכלבים, לאהוב את וינסנט ועוד כל מיני
בהחלט, ויש גם את פסטיבל אקי-נו לקולנוע יפני – אבל אלה אירועים של החודש הזה, שכבר יש להם התייחסות בהמלצות סינמטקים של אוקטובר, כפי שהזכרתי.