• סרטים חדשים: ״הפורצת״ של הגר בן אשר
  • ארבעים ושבעה מטר
  • ״סוף טוב״, סקירה לסרטו של מיכאל האנקה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 52
  • מחשבות נוספות על ״בלייד ראנר 2049״
  • רצח באוריינט אקספרס
  • בשם בתי
  • האוורסט של הסינפיליה - Out 1
  • תור: ראגנארוק
  • סרטי רוחות לא כולל אימה: מצעד הרפאים של סריטה

סרטים חדשים: ״יוצא מן הכלל״, ״זה״, ״גלימת השופט״, ״מתנקש אמריקאי״, ״במנוסה״, ״דיפ וחברים בים הגדול״

13 בספטמבר 2017 מאת אורון שמיר
שישה סרטים חדשים מצטרפים היום אל אולמות הקולנוע, מתוכם על אחד כבר כתבנו ואחד אחר שווה סקירה וישבור אצלנו בצורת קצרה בעניין הזה. אך מלבדם, לא ממש שווה להתעכב על ההיצע השבועי, בטח ובטח כשיש כל-כך הרבה אירועים ועניינים על הפרק. ראשית, ההצבעה לפרסי אופיר 2017 ננעלת היום, אז זוהי תזכורת אחרונה לחברי וחברות האקדמיה (ובעיקר לעצמי) להצביע בכל הקטגוריות. שנית, ודאי שמתם ושמתן לב (גם אצלנו בבלוג ממש כאן מצד ימין) שבתחילת השבוע הושק קמפיין למען פסטיבל אוטופיה 2017 שמבקש את עזרת הציבור על מנת לשוב להתקיים.
כזכור, בשנה שעברה נדם פסטיבל סרטי הז׳אנר הישראלי אחרי שתי תקופות ללא תמיכה ממשרד התרבות, וכעת הוא מבקש לקום כעוף החול. כידוע, היחסים של סריטה ומייסדיו עם הפסטיבל הולכים אחורנית ממש עד ראשית הגלגול הקודם שלו, כך שמצד אחד אני אישית לא רוצה להתחיל להשתפך (עדיין) ומצד אחר חשוב לי לעודד כבר בשלב הראשוני של הקמפיין את כל מי שרוצה שיהיה פסטיבל השנה לקנות כרטיסים מראש. יש עוד תשורות מגניבות למיניהן, חלקן אזלו והאוטופיים הבטיחו חדשות, אבל בעיניי לקנות צרור כרטיסים או אפילו פס חופשי כבר מעכשיו זה הגיוני ומתבקש עבור הקהל שממילא היה הולך לפסטיבל. כלומר, בהנחה שאכן תעשו זאת ורק כך יהיה פסטיבל, אחרי שנה של הפסקה כפויה. בדקו את העניין וצפו לתזכורת גם בנושא הזה.

״יוצא מן הכלל״ (Le Redoutable), הוא אמנם סרטו של מישל הזנוויציוס ואמנם מככבים בו לואי גארל וסטייסי מרטין, אבל מאז בכורתו בפסטיבל קאן נהוג לכנותו במילה אחת – גודאר. הבמאי עיבד את ספרה האוטוביוגרפי של אן ויאזמסקי על פגישתה וחייה עם הבמאי, והשניים מגולמים על ידי הכוכבים שהוזכרו זה עתה, בסרט שפתח את פסטיבל ירושלים והביא אותם להתארח בבירה. מאז צילומי ״הסינית״ דרך מחאות הסטודנטים שסחפו את צרפת ב-1968, הסרט מטפל באופן קומי אך אוהד במערכת היחסים המקצועית-שהפכה-לרומנטית בין אבי הגל החדש לאחת הכוכבות שלו. התוצאה, כפי שכתבתי ביומני קאן, היא קומדיה שיכולה לקסום לקהל הרחב, סינפילים וסינפיליות יהנו ממנה קצת יותר (כולל סיכה בבלון הנפוח ששמו ז׳אן לוק גודאר אם זה מפריע לכם או לכן), והכי הרבה יתמוגגו מי שיבינו את הבדיחות שעובדות כנראה רק בצרפתית.

״זה״ (It) הוא הסרט הגדול השני ע״פ סטיבן קינג להגיע למסכים השנה (אחרי ״המגדל האפל״ הכושל), וניסיון שני בתולדות הוליווד לעבד ספציפית את הנובלה המפורסמת ״זה״. בשנת 1990 נקרא העיבוד ״זה חוזר״, עם טים קארי בתפקיד הליצן הדמוני פניווייז, שחוזר בכל 27 שנים לרדוף ולחטוף את ילדי העיירה האמריקאית דרי. בדיוק אחרי 27 שנים מגיעה גם הגרסה החדשה של ״זה״, הפעם עם ביל (האח של והבן של) סקארסגארד מתחת לאיפור הליצני המפחיד. בין הילדים שמככבים הפעם אפשר למצוא את פין וולפהארד, שכיכב בסדרה הנטפליקסית ״Stranger Things״, סוג של פלגיאט/מחווה לספר של קינג שנוצר בידי האחים דאפר אחרי שנדחו מלביים את העיבוד הקולנועי – והקדימו אותו לבסוף. מי שהיה אמור לביים ולכתוב הוא קארי פוקנגה (״ללא שם״, העונה הראשונה של ״בלש אמיתי״) אבל את התסריט שלו שיפצו צ׳ייס פאלמר וגארי דוברמן (״אנאבל״) וביים לבסוף אנדי מושייטי (״מאמה״). אור לא ימתין עד בוא אימת החודש עם שובר הקופות הזה, אלא יקדיש לו סקירה כבר מחר.

״גלימת השופט״ (Courted) ערך את בכורתו בדיוק לפני שנתיים, בפסטיבל ונציה, שם זכה בפרס לשחקן פבריס לוקיני ובפרס לתסריט של כריסטיאן ונסן, שגם ביים. בישראל הסרט כבר צץ לכמה רגעים במסגרת פסטיבל הקולנוע הצרפתי 2016 ובתור אזעקת שב במדור לפני חצי שנה. לוקיני מגלם שופט הידוע בקפדנותו חסרת רחמים, שבחלקו נופל מקרה של אב (ויקטור פונטקורבו) המואשם כי בעט בבתו למוות ומרגיש כי גורלו נחרץ כבר ביום הראשון של המשפט. אך ליבו של השופט יתרכך ויתרחב ברגע שיגלה כי אחת המושבעות היא מישהי שחשק בה כבר שנים. מגלמת אותה סיסה באבט קנוסן, מן המדהימות שבשחקניות דנמרק, שקנתה את עולמה בסדרה ״בורגן״ ולאחרונה שבה למרקע ב״ווסטוורלד״.

״מתנקש אמריקאי״ (American Assassin) הוא אחד משני סרטי פעולה שיוצאים לאקרנים בסוף השבוע, ניתן בהם סימנים כדי להבדיל. דילן אובריאן (״הרץ במבוך״) מגלם צעיר שארוסתו נהרגת בפיגוע טרור, מכה אחת יותר מדי עבור הצעיר שהתייתם מהוריו כמה שנים קודם לכן. מי שמגייסים אותו לשורותיהם הם ה-CIA, כי מה סוכנות ריגול המלקטת מידע רגיש צריכה יותר מאשר בחור מוכה יגון עם תאוות נקם? סנה לייתן מגלמת את המגייסת, מייקל קיטון הוא המפעיל והמדריך, ויוסף סוויד גם הוא בין המשתתפים בסרט שמתרחש בין היתר במזרח התיכון. מייקל קווסטה (״Kill the Messenger״) ביים את העיבוד לספרו של וינס פלין המנוח, עליו חתומים ארבעה תסריטאים, ביניהם אדוארד זוויק.

״במנוסה״ (Term Life) הוא הוותיק מבין השניים, שכן הופץ במולדתו האמריקאית בקיץ שעבר, ומגיע אצלנו לאולמות בדיוק בזמן לבכורתו בפורמטים ביתיים. הוא מבוסס על נובלה גרפית ולא על ספר, מאת אנדי ליברמן וניק תורנבורו, ובעיבודו של הראשון מביניהם. מי שביים הוא פיטר בילינגסלי (״טיפול זוגי״) שלקח את כוכב סרטו הקודם והקומי, וינס ווהן, והציב אותו במרכזו של סרט פעולה שלא נראה מצחיק. מצד שני, מי שקרא את הדיווחים של עופר מוונציה אולי לא מתפלא על הליהוק. הגיבור שמגלם ווהן מבוקש ונרדף בידי מספר מתנקשים, אך מקווה לשרוד מספיק זמן על מנת שביטוח החיים שרכש ייכנס לתוקף ויהיה לו לפחות משהו אחד להוריש לבתו (היילי סטיינפלד). עוד בקאסט: טראנס האוורד, ג׳ון פאברו, טארג׳י פי. הנסון וגם ביל פקסטון עליו השלום, באחת מהופעותיו הקולנועיות האחרונות.

״דיפ וחברים בים הגדול״ (Deep) מאייש את משבצת סרט הילדים המונפש לשבוע זה, ועלילתו מתרחשת בשנת 2100, תאמינו או לא. האנושות נטשה מזמן את הפלנטה השקועה במים, ומי ששולט הוא יצורי הים. דיפ מן הכותרת הוא תמנון צהבהב, וחבריו מונים צלופחית, דג-מעמקים, קראקן (כן כן) וגם חסילונית, מה שהופך את הסרט בהכרח ללא קשר. בכל זאת הוא יוצג בעברית בלבד, ומדובר במקרה מעניין של הפקה ספרדית-אמריקאית-בלגית-סינית, כולל תסריטאים נפרדים לכל מדינה. מי שמנצח על המקהלה הזו הוא הבמאי חוליו סוטו גורפידה, שביים השנה עוד סרט. קוראים לו ״פלסטין״ והוא מספר על ישראלי בשם חיים שמקבל מכה בראש ומאבד את הזיכרון, תוהה לכפר ערבי ונחשב בטעות לנאסים, אסיר אובד ששב הביתה. רגע, מה? למה את הסרט הזה לא מביאים ואת האחר דווקא כן? טוב, יש עוד מספיק מה לראות ולעשות כפי שמיד תיווכחו.

עוד אירועי וענייני קולנוע

מתוך ״אהבה חסרה״, כך יקראו בחיפה לסרטו של אנדריי זבייגינצב ששב אל הכרמל

פסטיבל חיפה – מחמם מנועים לקראת המראה בחול המועד סוכות, ה-5 עד ה-14 באוקטובר השנה, וחושף את התוכניה שלו. אל התוכנית הישראלית שנחשפה לא מזמן, מצטרפים כמה פרוייקטים מדוברים וזוכי פרסים, מברלין דרך קאן ועד ונציה שהסתיים בסוף השבוע שעבר. הרשימה שנוצרת מסחררת למדי וגרמה לי לבדוק אופציה להזמנת כרטיס ארצה, אז רק כדאי לגרות את בלוטות הריר הנה כמה במאים ובמאיות שיציגו סרטים חדשים בכרמל בעוד חודש (לינקים לסרטים אם כבר כתבנו עליהם בסריטה): אנדריי זבייגינצב, תומאס אלפרדסון, דארן ארונופסקי, אנייס ורדה, אורן מוברמן, שירין נשהט, ראדו ג׳ודה, הונג סאנג-סו (עם צמד חדש שהוא לא הצמד שהיה בירושלים), סאלי פוטר, סנטיאגו מיטרה, יאנוש סאס, שרונס ברטאס, סטיבן פרירס, יורגוס לנתימוס, טומי ווירקולה, סאבו, לוקרסיה מרטל, אניישקה הולנד, שון בייקר, ראול פק, האחים טביאני, תאופיק אבו ואיל, קארין טרדיו, פן-אק רטאנארואנג, קלייר דני. עצרתי לנגב את הריר ולהזכיר שיש עוד, וכמובן להבטיח שפוסט המלצות קולקטיבי בוא יבוא.
קארל תיאודור דרייר – זוכה למחווה בסינמטקים החל ממחר (14.9), שתכלול שישה מסרטיו בעותקים דיגיטליים פריכים: ״הפסיון של ז׳אן דארק״, ״אדון הבית״, ״יום הזעם״, ״אורדט״, ״ומפיר״ ו״גרטרוד״. מפתה לבחור דווקא ביצירה שמוזכרת באופן פחות תדיר, כמו למשל ״אדון הבית״ שיש בו מן הקומדיה בניגוד לאחרים, אבל המלצתינו המאוד משוחדת היא ערב הפתיחה של המחווה בסינמטק תל אביב, עם ״הפסיון של ז׳אן דארק״ והרצאת מבוא של עופר ליברגל. זה יקרה באולם 1 בשעה 21:00, כרטיסים אצל הסינמטק.
קצרים ויוצרים – אירועי הקולנוע של בית הספר סם שפיגל לבוגריו ובוגרותיו, ייארח מחר (14.9) שניים כאלה. תחרות עם האירוע שהרגע הוזכר, זה נכון, אבל האמת שאפשר גם לרקוד על שתי החתונות ולקפץ ממרכז אדמונד דה רוטשילד (שדרות רוטשילד 104, תל אביב) ב-19:30 אל הסינמטק. בערב יספרו אמרי דקל קדוש על ״תמונת משפחתי בשנתי הי"ג״ זוכה ירושלים, ומאי עבאדי גרבלר על ״מאמושקה״ שגם הוא יצא מן הפסטיבל עם פרס. הכניסה חופשית אבל צריך להירשם מראש, אפשר גם ללמוד עוד על האירוע מעמוד הפייסבוק שלו.
כלבות אשמורת –  הוא השם שניתן לאירוע חגיגות 25 שנים לסרטו של קוונטין טרנטינו ״כלבי אשמורת״, שאמנם משאיר משיב אותנו אל סינמטק תל אביב אבל משנה תאריך. הפעם זה יקרה ביום שישי ה-15.9 שהחל מ-21:00 בערב יענוב עניבה שחורה דקיקה וילבש חליפה מוכתמת בדם. זה יתחיל עם ספיישל טרנטינו של חידון הטריוויה של הספרייה לקולנוע בהנחיית נעמה רק, יסתיים עם הופעה של האחים פיית'פול שיבצעו קאברים לשירים המזוהים עם הפסקולים של הבמאי לצד יצירות מקוריות שלהם, ובאמצע (22:00) המנה העיקרית שעל שמה נקרא האירוע – המופע ״כלבות אשמורת״. רוני קידר (״ג׳ו + בל״, ״סופעולם״, ״משפחה״) מביימת גרסה עברית ונשית לסרט המכונן, כלומר אותה יצירה מוכרת בשינוי שפה ומגדר, ובכיכובן של יבגניה דודינה, נועה קולר, נעמה אמית, תום אנטופולסקי, קידר עצמה וגם דפנה קינן שתלווה מוזיקלית. כל הפרטים, הרשמה וכרטוסים לגבי הכריך העסיסי הזה, נחשו אצל מי.
ליל הביקורת – היוזמה המשותפת לפסטיבל סרטי הסטודנטים ופורום מבקרי הקולנוע, יאחד גם הוא בין עופר ובין הסינמטק. מדובר באירוע שנתי בו מוקרנים כמקבץ הזוכה והציונים לשבח של חבר השיפוט מטעם פורום המבקרים, שכלל הפעם את אלברט גבאי, את עופר כאמור, ואפילו אותי במפתיע. כך שגם הפעם אני הכי לא אובייקטיבי שאפשר, למרות שרק אהבתי את הסרטים ואין לי שום קשר אחר אליהם, אבל בכל זאת אמליץ ואזמין אל הסינמטק התל-אביבי ביום שני ה-18 בספטמבר בשעה 21:00 באולם 2, שם אלברט ועופר ישוחחו עם היוצרים והיוצרות לאחר הקרנת הסרטים, עליהם עופר כבר כתב במהלך הפסטיבל. הסרטים שיוקרנו הם ״212״ של בעז פרנקל מביה״ס סם שפיגל (בתמונה מתחת), שזכה גם אצלנו וגם בחיפה לפני שנה וכעת מועמד לאופיר, והצל״שים ״שאריות״ של יעל ארד צפריר (טיש), ״זיכרוני לברכה״ של דניאלה מרוז (בצלאל), ״השירה מצקת״ של ענת קרמין (טיש) ו״בתים״ של עומר רדק (מנשר). נדמה לי שזה גם יהיה סדר ההקרנה, לפחות לפי אתר הסינמטק.

השאר תגובה