• פרסי אופיר 2017 - רשימת המתמודדים
  • פסטיבל סרטי הסטודנטים 2017: הזוכים והזוכות
  • אימת החודש - יוני 2017
  • הצלף
  • פרינט סקרין 2017: לקראת הקרנת הסרט ״בחדר שלי״
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 27
  • סרטים חדשים: ״קולוסאל״ של נאצ׳ו ויגאלונדו
  • נחשף סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים 2017
  • פסטיבל קולנוע דרום 2017 - הזוכים, הזוכות וסיכום
  • המומיה
  • לילה קשוח

פודקאסט #9 – הסרטים הגדולים עם נחמן אינגבר: "הפסיון של ז'אן ד'ארק" של קארל תיאודור דרייר

9 בפברואר 2013 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל

הגענו לפודקאסט שלפני האחרון בסדרה, ועברנו כמעט על כל רשימת הסרטים הטובים ביותר שבחר נחמן אינגבר בסקר של המגזין הבריטי "סייט אנד סאונד". הסרט התשיעי הוא "הפסיון של ז'אן ד'ארק" של קארל תיאודור דרייר, במאי דני שעשה את הסרט הזה בצרפת. מדובר באחת מיצירות המופת הייחודיות ביותר של הקולנוע, שכשמתחברים אליה עוברים חוויה מטלטלת, רוחנית ועוצמתית. רוב הסרט מורכב מקלוז-אפים, ותצוגת המשחק של השחקנית הראשית רנה פלקונטי היא אחת ההופעות הגדולות והבלתי נשכחות בתולדות הקולנוע.

דמותה של ז'אן ד'ארק בכלל וכפי שמוצגת בסרט של דרייר בפרט, היא דמות מורכבת ורוויית סתירות. היא גיבורה פמיניסטית, אך גם קורבן של מערכת גברית דכאנית; היא אידיאליסטית שהולכת עד הסוף עם אמונותיה, אך גם מייצגת פנאטיות דתית המוכנה להרוג ולמות למען האל. השילוב הזה בין רוך לחוזק ביחד עם התמסרות אבסולוטית לאידיאל, הנחתה גם את דרייר בעשיית סרטו. לכן לא מפתיע שהשיחה עם נחמן התגלגלה לשאלות כגון פנאטיזם, דת והיופי והכיעור של חוסר המוכנות להתפשר.

להורדה והשמעה במחשב או בסלולרי: הסרטים הגדולים עם נחמן אינגבר: "הפסיון ז'אן ד'ארק"

להאזנה בדף חדש: נגן

להאזנה כאן בבלוג:

(אורך הפודקאסט: 46:30)

נושאי הפודקאסט:

00:00 הסיפור של ז'אן ד'ארק מקושר דווקא לקולנוע של אקשן

03:10 מילים מילים מילים, אפילו החפצים מדברים – חזרה לאסתטיקת ימי הביניים

10:45 גוף ונפש – פמיניזם, ייסורים, תשוקה, רוחניות וארוטיקה

20:40 התשוקה לקלוז-אפ: המשחק של רנה פלקונטי והטוטאליות של דרייר (וההשוואה עם אן הת'וואי)

36:28 קדושה, רוחניות ופנאטיות: ללכת עד הסוף עם האמונה שלך

41:45 ז'אן ד'ארק, מחלות נפש והקשר ל-"נפוליאון"

הפסיון של ז'אן ד'ארק

הפרקים הקודמים בסדרה:

1. "שבעת הסמוראים" של אקירה קורוסאווה
2. "האזרח קיין", של אורסון וולס
3. "פרסונה" של אינגמר ברגמן
4. "8 וחצי" של פדריקו פליני
5. "בלו-אפ" של מיכלאנג'לו אנטוניוני
6. "ורטיגו" של אלפרד היצ'קוק
7. "סרט לבן" (ו"אהבה") של מיכאל האנקה
8. "האדם האחרון" של פרידריך ווילהלם מורנאו

בפרק הבא (והאחרון בסדרה) "נפוליאון" של אבל גאנס, מ-1927

השאר תגובה