• פסטיבל דוקאביב 2022: המלצות ואזהרות
  • בין בחירה לבריחה: מבט מחודש על ״עירום״ של מייק לי
  • לקראת ״אהבה בשחקים: מאווריק״, בחזרה אל המקור
  • מערבולת
  • סרטים חדשים: ״אחוזת דאונטון: עידן חדש״
  • פסטיבל הקולנוע הצרפתי 2022: מדריך מקוצר
  • מדריך לפסטיבל הקולנוע הרומני 2022 בסינמטקים
  • מבט מחודש על שני סרטים מוקדמים של פול שרדר
  • ״הסודות של מרילין מונרו: הקלטות האבודות״, סקירה
  • ״קיארה״, סקירה לסרטו של ג׳ונאס קרפיניאנו
  • דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף

פודקאסט #9 – הסרטים הגדולים עם נחמן אינגבר: "הפסיון של ז'אן ד'ארק" של קארל תיאודור דרייר

9 בפברואר 2013 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל

הגענו לפודקאסט שלפני האחרון בסדרה, ועברנו כמעט על כל רשימת הסרטים הטובים ביותר שבחר נחמן אינגבר בסקר של המגזין הבריטי "סייט אנד סאונד". הסרט התשיעי הוא "הפסיון של ז'אן ד'ארק" של קארל תיאודור דרייר, במאי דני שעשה את הסרט הזה בצרפת. מדובר באחת מיצירות המופת הייחודיות ביותר של הקולנוע, שכשמתחברים אליה עוברים חוויה מטלטלת, רוחנית ועוצמתית. רוב הסרט מורכב מקלוז-אפים, ותצוגת המשחק של השחקנית הראשית רנה פלקונטי היא אחת ההופעות הגדולות והבלתי נשכחות בתולדות הקולנוע.

דמותה של ז'אן ד'ארק בכלל וכפי שמוצגת בסרט של דרייר בפרט, היא דמות מורכבת ורוויית סתירות. היא גיבורה פמיניסטית, אך גם קורבן של מערכת גברית דכאנית; היא אידיאליסטית שהולכת עד הסוף עם אמונותיה, אך גם מייצגת פנאטיות דתית המוכנה להרוג ולמות למען האל. השילוב הזה בין רוך לחוזק ביחד עם התמסרות אבסולוטית לאידיאל, הנחתה גם את דרייר בעשיית סרטו. לכן לא מפתיע שהשיחה עם נחמן התגלגלה לשאלות כגון פנאטיזם, דת והיופי והכיעור של חוסר המוכנות להתפשר.

להאזנה בדף חדש: הסרטים הגדולים עם נחמן אינגבר: "הפסיון ז'אן ד'ארק"

(להורדה והשמעה במחשב או בסלולרי: כפתור ימני + שמירה)

להאזנה כאן בבלוג:

(אורך הפודקאסט: 46:30)

נושאי הפודקאסט:

00:00 הסיפור של ז'אן ד'ארק מקושר דווקא לקולנוע של אקשן

03:10 מילים מילים מילים, אפילו החפצים מדברים – חזרה לאסתטיקת ימי הביניים

10:45 גוף ונפש – פמיניזם, ייסורים, תשוקה, רוחניות וארוטיקה

20:40 התשוקה לקלוז-אפ: המשחק של רנה פלקונטי והטוטאליות של דרייר (וההשוואה עם אן הת'וואי)

36:28 קדושה, רוחניות ופנאטיות: ללכת עד הסוף עם האמונה שלך

41:45 ז'אן ד'ארק, מחלות נפש והקשר ל-"נפוליאון"

הפסיון של ז'אן ד'ארק

הפרקים הקודמים בסדרה:

1. "שבעת הסמוראים" של אקירה קורוסאווה
2. "האזרח קיין", של אורסון וולס
3. "פרסונה" של אינגמר ברגמן
4. "8 וחצי" של פדריקו פליני
5. "בלו-אפ" של מיכלאנג'לו אנטוניוני
6. "ורטיגו" של אלפרד היצ'קוק
7. "סרט לבן" (ו"אהבה") של מיכאל האנקה
8. "האדם האחרון" של פרידריך ווילהלם מורנאו

בפרק הבא (והאחרון בסדרה) "נפוליאון" של אבל גאנס, מ-1927

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.