• סרטים חדשים: ״אמא!״ מגיע לבתי הקולנוע
  • ״סיפורי מאירוביץ׳״, סקירה וניתוח
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 46
  • ״אנשים ומקומות״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 45
  • דיווח שני ואחרון מפסטיבל הקולנוע של ניו יורק
  • גם בניו יורק יש פסטיבל קולנוע
  • פסטיבל חיפה 2017: הסיכום של עופר
  • פסטיבל חיפה 2017 - סיכום ופרידה של אור
  • ״חזק יותר״, סקירה
  • בלייד ראנר 2049
  • כל הנציגים לאוסקר הסרט הטוב ביותר בשפה זרה
  • המשחקים של ג'ראלד
  • קינגסמן: מעגל הזהב

פודקאסט #4 – הסרטים הגדולים עם נחמן אינגבר: "8 וחצי" של פדריקו פליני

3 בינואר 2013 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל

תענוג לפתוח את השנה עם הפרק הרביעי בסדרת המפגשים עם נחמן אינגבר ובהם אנחנו (פבלו אוטין ועופר ליברגל) משוחחים איתו על הסרטים האהובים עליו. כזכור, את הסרטים בחר נחמן בעבור סקר המגזין הבריטי "סייט אנד סאונד" (שעליו דיווח אור). ואת הרשימה המלאה של הסרטים שנחמן בחר אפשר לראות באתר של המגזין.

ובקול תרועות וחצוצרות בהלחנת נינו רוטה מגיע תורו של "שמונה וחצי" של פדריקו פוליני, אולי אחד הסרטים החשובים והיפים ביותר שנעשו על קולנוע ועל דמות האמן במשבר (ועופר כתב עליו טקסט קצר  במסגרת פרויקט 50 הסרטים הטובים של סריטה). הסרט הזה גם מביא לשיא מסוים את שיתוף הפעולה הנפלא בין מארצ'לו מסטרויאני ופדריקו פליני (פבלו הרחיב על שיתוף הפעולה הזה בטקסט משלו). וכן, לקראת סוף הפוסט התייחסנו לחיבור המיוחד שבין פֶדֶרִי למארצ'לינו (כפי שנהגו לקרוא אחד לשני). מדובר בקשר מרגש שניתן לדמות לרומן רחב לב ומלא סתירות בין יצר לאינטלקט. וכפי שהעלה נחמן בפודקאסט, זוהי הסתירה היפה ביותר בקולנוע של פליני. מסיבה זאת, התמונה שכאן למטה, הלקוחה מתוך סט הצילומים של "שמונה וחצי", פשוט אומרת הכול:

fellini-8-e-mezzo-mastroianni-loren

להורדת הקובץ והאזנה במחשב/נייד: הסרטים הגדולים עם נחמן אינגבר: "8 וחצי" של פדריקו פליני

להאזנה בעמוד נפרד: נגן

להאזנה כאן בבלוג:

נושאי הפודקאסט:

00:00 פתיחה: אנטוניוני או פליני?

02:14 הקשר שבין פליני לאפוקליפסה

10:55 ילדותיות, יצירתיות ודמיון ככוח חיים לגבור על משברים ומוות

17:40 להרוג מבקר קולנוע

19:40 יצר מול אינטלקט – חלק א': גורלו של צ'פלין

26:14 יצר מול אינטלקט – חלק ב': הסתירות הפנימיות של פליני הן גם סוד קסמו

(31:30 דיבורים של שיכור במוסקבה)

43:14 המורשת של פליני והפופולריזציה של זרם התודעה

51:30 פבלו ועופר מתרגשים מאלן רנה

52:47 פליני ומסטרויאני: פליני מסתכל על עצמו

1:04:30 הסופים של פליני והסוף של הפודקאסט

1:09:30 בונוס במתנה: השיר "ג'וליאטה מאזינה" של הזמר הברזילאי קאיטנו וולוזו מתוך מופע מחווה שערך לפדריקו ולג'וליאטה

DVD Snap 1_43

הפרקים הקודמים בפודקאסט:

1. "שבעת הסומראים" של אקיראה קורוסאווה
2. "האזרח קיין", של אורסון וולס
3. "פרסונה" של אינגמר ברגמן

בפרק הבא בסדרה: "בלו-אפ" ("יצרים") של מיכלאנג'לו אנטוניוני

תגובות

  1. איריס הגיב:

    האם אני צריכה להתחבא מתחת לשולחן כשאני אומרת שחוץ מהמוסיקה המקסימה של נינו רוטה לא סבלתי את הסרט הזה?

    1. חחח, ממש לא, איריס. התכוונתי לספר את זה במהלך הפודקאסט אבל איכשהו לא יצא: אני במשך שנים לא אהבתי… איזה לא אהבתי, לא סבלתי את "שמונה וחצי". פעם ראשונה ראיתי אותו בשיעור של נחמן והשתעממתי. לא הבנתי מה העניין. ידעתי שזה סרט חשוב אז לקחתי אותו הביתה וראיתי אותו בוידיאו, וגם לא התחברתי. אז חשבתי שזה אולי בגלל שזה על מסך קטן – כמה שנים אחר כך הייתה הקרנה בסינמטק, הלכתי לראות ושוב חשבתי שהוא לא משהו. אז התחלתי להסתובב בלי בושה ואמרתי שאני לא אוהב את "שמונה וחצי", יכולתי להגיד שגם עשיתי מספיק מאמצים בשבילו. עד שיום אחד חבר שלי בא ואמר לי "אם אתה לא אוהב את שמונה וחצי זה כי לא ראית אותו מספיק פעמים". האמירה שלו הזכירה לי אמירה של מורה לקולנוע מהתיכון, בן אדם שאני מאוד מעריך, שכשלא היינו אוהבים סרט קלאסי הוא היה צוחק ואומר לנו שהוא יכריח אותנו לראות את הסרט שוב ושוב עד שנאהב.
      אז הלכתי בפעם הרביעית לראות את הסרט, שוב בסינמטק, והפעם חוויתי חוויה מדהימה. מטורפת. כאילו בפעם הראשונה הייתי בסינק עם הסרט. ממש סחף אותי מהשנייה הראשונה ועד הסוף. אני לא יודע מה השתנה. ולכן אני לא חושב שאני יכול לעזור לך. אני גם לא חושב ש"חייבים" לאהוב את "שמונה וחצי". אבל האמת היא שיש לא מעט סרטים שאני מרגיש היום כלפיהם כפי שהרגשתי כלפי שמונה וחצי לאורך השנים. אני לא אוהב אותם כעת, אבל בשלב מסוים בחיים אני אצפה בהם שוב ואולי המצב ישתנה. ואני יודע שמדובר בסרטים שכדאי לנסות להתחבר אליהם. אני מאוד מתרגש מהמקום ש"שמונה וחצי" תופס היום אצלי בחוויה בכל פעם שאני חוזר אליו. הוא באמת סרט אדיר ועמוק.

      הלוואי ובקרוב זה יקרה לי עם "סטאלקר" של טרקובסקי, ועם חלק מהסרטים של דרייר…

      אז לא, אני לא חושב שצריך להתבייש אבל עם סרט כזה כן צריך לתת לעצמנו עוד הזדמנויות להתחבר. ואם הקשר אלינו לא משתנה זה גם בסדר, תמיד יש את אנטוניוני.

      1. איריס הגיב:

        אתה צודק כמובן. ראיתי את שמונה וחצי יותר מפעם אחת ופשוט לא, לא מצליחה להתחבר אליו. אולי זה כי אני לא מתחברת לפליני. אם כבר במאים איטלקים אני מעדיפה את ויסקונטי. אני מאוד אוהבת את סטאלקר של טראקובסקי . הייתי מאוד רוצה לצרף אותו לאוסף שלי, אבל אני לא מוצאת אותו למכירה.
        מתי אתם עושים פודקאסט לשדרות סאנסט?

        1. גל בן-כוכב הגיב:

          איריס שלום,
          תמיד שמח לעזור – הנה קישור לאתר המוכר DVD של הסרט:
          http://www.amazon.com/Stalker-Andrei-Tarkovsky-Alisa-Freyndlikh/dp/B000I8OOG0/ref=sr_1_1?s=movies-tv&ie=UTF8&qid=1357380062&sr=1-1&keywords=stalker
          מצעטר על התגובה הכפולה – רק הרגע שמתי לב לכך שניתן להגיב ישירות לתגובות קודמות.

          1. איריס הגיב:

            תודה:))

          2. גל בן-כוכב הגיב:

            אין בעד מה! אגב, מדובר גם באחד הסרטים האהובים עליי (בחמישייה הראשונה ללא ספק)…

          3. גל בן-כוכב הגיב:

            "מצעטר" = מצטער…

  2. גל בן-כוכב הגיב:

    איריס שלום,
    תמיד שמח לעזור – הנה קישור לאתר המוכר DVD של הסרט:
    http://www.amazon.com/Stalker-Andrei-Tarkovsky-Alisa-Freyndlikh/dp/B000I8OOG0/ref=sr_1_1?s=movies-tv&ie=UTF8&qid=1357380062&sr=1-1&keywords=stalker

השאר תגובה