• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

סרטים חדשים: "אונה", מעל החוק" (וגם סרטי התחרות הישראלית-עלילתית של חיפה)

30 באוגוסט 2017 מאת אור סיגולי

היום האחרון של אוגוסט מביא לבתי הקולנוע רק שני סרטים חדשים. לא רק בארה"ב, כנראה שגם בישראל סוף אוגוסט הוא תקופה של סרטים שאין בהם הרבה עניין, בהתחשב בכך שחופשת הקיץ נגמרת ויש עוד כמה שבועות לפני שמוציאים את תותחי תקופת החגים עמוסת החופשים בעצמה.
אולי שמתם לב שאורון לא זה שחתום על הפוסט הזה כבדרך כלל אלא אני, אור, וזאת בגלל שאני פחות או יותר נציג סריטה היחיד בארץ כרגע. אורון נופש לו כמו שעושים אנשים בתקופה הזו, ועופר צובר כמה חוויות בפסטיבל ונציה שנפתח אתמול, חוויות שבוודאי תקראו עליהן פה בקרוב.

אז, כאמור, כנגד שני סרטים דיברה ההפצה במותו של אוגוסט 2017.

"אונה" (Una) הוא סרט שפתח סבב פסטיבלים ממש לפני שנה עם לא פחות מטלורויד, טורונטו ובוסאון. דיוויד הארבור עיבד את המחזה שהוא עצמו כתב לכדי סרט בן שעה וחצי, ובו אישה בריטית צעירה ששמה כשם הסרט, מופיעה יום אחד במפעל ומבקשת לדבר עם עובד בשם ריי. כאשר היא מוצאת אותו ופניו מאבדים צבע לחלוטין, השניים מסתגרים בחדר, ושם במשך שיחות שימשכו אל תוך הלילה נקבל את כל התשובות.
את אונה מגלמת המועמדת לשני אוסקרים רוני מארה ("קרול", "נערה עם קעקוע דרקון"), ואת ריי מגלם העדיין-לא-מועמד-לאף-אוסקר-כי-העולם-שלנו-נאחס, בן מנדלסון ("מקום בתוך היער", "ממלכת החיות" והסדרה "קשר דם"). בנדיקט אנדרוס ביים לראשונה, וסקירה על הסרט הזה תוכלו למצוא אצלנו מאת עופר, שהכין אותה מראש לפני שטס. כאלה אנחנו, רציניים.

"מעל החוק" (Shot Caller) הוא סרטו של ריק רומן וו, פעלולן שעבר לבימוי ("מלשין"), ועל כן סביר להניח שסרטו החדש פועל על מקומות בעלי אדרנלין גבוה למדי, כך שיש לכם אלטרנטיבה לסרט שהוזכר לפני רגע. החדשות הטובות הן שאם עלו בכם געגועים לניקולאי קוסטר-וואלדו, עכשיו כשעונתה של "משחקי הכס" תמה, תוכלו לקבל איזו מנת ג'יימי לאניסטר הגונה בבתי הקולנוע, אבל קחו בחשבון שהפעם יש לו שפם.
מדובר בדרמת פשע על גבר שנכנס לכלא ושם על מנת לשרוד מצטרף לכנופיה, כזו שגם עם שחרורו, ממשיכה לבוא בדרישות ולסבך אותו ואת משפחתו. אני חש שהוא לא יישאר חייב הרבה זמן. בכל זאת, ג'יימי לאניסטר.
עוד בסרט: ג'ון ברנת'אל הכפרה ("רוחות קרות", "רואה החשבון", המעניש בעונה השנייה של "דרדוויל"), לייק בל, מקס גרינפלד ("טירת הזכוכית"), בנג'מין בראט גם הוא בשפם, ואמורי כהן (בו התאהבנו ב"ברוקלין").

וכמובטח, רשימת סרטי הקולנוע הישראלים של פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-33 חיפה:
תשעה סרטים התקבלו לתחרות הרשמית לסרטי עלילה באורך מלא של חג הקולנוע האהוב אשר בסוכות, את רובם אפילו ראיתי.
שלושה מתוך התשיעייה הם סרטים אשר כיכבו בפסטיבל דרום ביוני, וכך יצא שעל כל אחד מהם יש טקסט של אנשי סריטה – "אווה" עליו כתב עופר לבלוג אחרי שצפה בו בשדרות, "המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה" שאני כתבתי עליו לאתר "העוקץ" וגם הזכרתי כאחד מסיפורי האופיר המרשימים של השנה, ו"מוצא אל הים" עליו כתב אורון גם הוא לקראת פסטיבל דרום.
חמישה מתוך התשיעייה הראתה נוכחות במהלך הקרנות האקדמיה שהובילו להכרזת המועמדים של פרסי האופיר: "פוקסטרוט" שיוקרן בונציה (עם 13 מועמדויות וסיכוי סביר לנצח), "הבן דוד" של צחי גראד (מועמד לשלושה פרסי אופיר), "בית בגליל" (המועמד באופיר לפרס השחקנית הראשית, נועה קולר, שגם זכתה בשנה שעברה בחיפה עם "לעבור את הקיר". אולי היא תזכה שנתיים רצוף), "העדות" שגם הוא יגיע מונציה לחיפה, ו"אל תשכחי אותי" ששבה את לבי.
השם הכי טרי מכולם הוא "מונטנה" שלאחרונה התבשרנו שהתקבל לפסטיבל טורונטו. זהו סרטה הראשון כבמאית של אחת המלהקות העסוקות ביותר בישראל, לימור שמילה, זוכת האופיר על "סופת חול". אני ראיתי גרסה מוקדמת של הסרט בהקרנת מבחן לפני חודשים ספורים, ואני ממש מחכה לראות את התוצאה הסופית והמדוברת.

מעבר לאלו, יוקרנו מחוץ לתחרות גם "אזימוט" של מייק בורשטיין, "אף אחד" של לב פרודקין וסרט אנימציה בשם "אגדת המלך שלמה". סרטו החדש של ערן ריקליס, "מסתור", המועמד לשני פרסי אופיר, ישמש כסרט הנעילה של הפסטיבל. אנחנו נצלול עוד לתוכנית פסטיבל חיפה הבא עלינו לטובה כאשר תגיעה השעה.

ובזאת הסתיים הקיץ הזה. תודה לאל.

"מונטנה"