• פרסי אופיר 2017 - ״פוקסטרוט״ עם שמונה פרסים
  • סיכום שנת תשע״ז בקולנוע הישראלי
  • אימת החודש - ספטמבר 2017
  • ״קולומבוס״, סקירה לקראת הקרנה בפסטיבל חיפה
  • הרטרוספקטיבה של סרטי קארל תיאודור דרייר
  • סרטים חדשים: ״פוקסטרוט״ מגיע אל בתי הקולנוע
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 42
  • התנגשות
  • המלצות (ואזהרה) לסרטי באטמן המצוירים
  • זה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 41
  • פסטיבל ונציה 2017: דיווח שביעי ואחרון
  • ?DC מה צופן לנו העתיד הקולנועי של
  • פסטיבל ונציה 2017 - דיווח שני של עופר

מה צופן לנו העתיד הקולנועי של DC?

9 בספטמבר 2017 מאת לירון סיני

מה יהיה עם היקום הקולנועי של DC? אם תשאלו את ג'ארד לטו ובן אפלק, התשובה כנראה תהיה "it's complicated". בזמן שההצלחה של גל גדות כוונדר וומן בבימוי פטי ג'נקינס עדיין מייצרת הד חיובי, יש כמה אלמנטים שמעיבים על האופטימיות הזהירה לגבי הסרטים הבאים של המותג. החששות קשורים לחילופי בימאים בסרט "ליגת הצדק" (Justice League) המתקרב, בשמועות על ליהוקים חדשים או אחרים לבאטמן ולג'וקר, וביצירת עוד סרטי גיבורי על של DC שלא הולכים לשבת באותו נרטיב-על של היקום הקולנועי, אלא יהיו מנותקים ממנו. מבלבל? בהחלט. תנו לי לעשות קצת סדר, או לפחות לנסות:

חילוף הבמאים שיציל או יחסל את "ליגת הצדק"

הסרט הבא שייצא בעולם המשותף של DC ואולפני וורנר, הוא סרט "ליגת הצדק" – גרסת האולסטארס של גיבורי העל, והמקבילה ל"נוקמים" של מארוול. הוא עתיד לצאת בנובמבר הקרוב ולהציג חבורה שאת חלקה כבר פגשנו שכוללת את וונדר וומן (גדות), באטמן (בן אפלק), סופרמן (הנרי קאביל שאמור לחזור מן המתים, לא נו, זה לא באמת ספוילר), אקווה מן (ג'ייסון מומואה), הברק (עזרא מילר) וסייבורג (ריי פישר). על הבימוי חתום זאק סניידר, ועל התסריט כריס טריו וג'וס ווידון. טריו חתום על התסריט הכבד של "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" ועל "ארגו", ו-ווידון עדיין נחשב לתסריטאי בחסד מאז "באפי" והוא גם התסריטאי של "הנוקמים". העובדה הזו מצד אחד הופכת אותו לאדם המושלם לתפקיד, אבל גם מעלה את השאלה האם אין עוד יוצרים טובים שיכולים להתמודד עם מותגי הענק. באופן דומה, ג'יי ג'יי אברהמס קיבל לידיו את "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" אחרי שהיה אמון על סרטי "סטארטרק". תנו לנו לפחות את האשליה שהמותגים המתחרים האלו באמת מדברים בקולות שונים.

הנסיבות שהובילו את ווידון אל הסרט הזה עגומות – סניידר עזב את המותג אחרי טרגדיה משפחתית, ו-ווידון נקרא להחליף אותו. ברגע שהוא נכנס לעבודה התחילו לרוץ שמועות על שינויים מהותיים שהוא מבצע גם בתסריט, עד שממש לאחרונה שמו התווסף בקרדיטים ככותב. מצד אחד, השינויים שווידון מבצע אמורים להיות כאלו שהופכים את הסרט לקליל, מבדר וככל הנראה קוהרנטי יותר מגרסתו המקורית. וזה דבר טוב בעולם הקולנועי של DC, לא תזיק לו זריקת מרץ בצורת הומור עצמי ושנינות אחרי כל זעקות ה"מרתה!!!" וחילופי המבטים חמורי הסבר בין באטמן לסופרמן. מצד שני, צילום מחדש ושכתוב של סצנות שלמות במועד קרוב יחסית ליציאת הסרט נשמע יותר מדי כמו מה שקרה עם "יחידת המתאבדים" שעבר שינויים מסיביים, שנגמרו בתוצאה מבולבלת, צעקנית ומאכזבת מאוד.

עוד סיבוך מגיע עם דעת הקהל על ווידון שנפגמה לאחרונה, בגלל מכתב פתוח שפרסמה אשתו לשעבר, קיי קול. בקצרה, קול תיארה את ווידון כאדם צבוע שמתהדר בכתרים של פמיניזם בזמן שבפועל הוא בגד בה ושיקר לה לאורך חלק ניכר מ-15 שנות הנישואים שלהם. חלק מהבגידות החלו כבר על הסט של "באפי", והיא מצטטת את ווידון מדבר על "נשים יפות, תלותיות ואגרסיביות שהקיפו אותי", ועל איך הוא הסביר לה את ההתנהגות שלו: "במובנים רבים הייתי התגלמות הנורמה בתרבות שלנו. מלמדים אותנו להיות המפרנסים ובני הזוג, ובאותו זמן לכבוש ולהשיג דברים, בעיקר מינית, ואני הצלחתי לבצע את שניהם!". עד כה ווידון בחר שלא להגיב בפומבי על המכתב. בדיון המתמשך על השאלה האם אפשר וצריך להפריד את האדם מהיצירה שלו, במקרה הזה נראה שקשה לאנשים להחליט. בשונה ממקרים של פשיעה וביצוע עבירות (ולא חסרים יוצרים שביצעו כאלו), המקרה הזה הוא משהו שהרבה יותר מקשה להתייחס אליו ולשפוט את היצירה של האמן, בנפרד מהתיאור של איזה מין בן אדם הוא. אם נניח שהכל אמת, אפשר להלין על הכתרים שווידון קושר לעצמו בתור פמיניסט דגול. עדיף לא להתהדר בתכונות שמתייגות אותך כבן ברית לנשים אם אתה לא מתנהג בכבוד לאישה שלצידך. אבל ווידון נחשב, ובצדק, לכותב של דמויות נשיות מורכבות ומעצימות, ואי אפשר לקחת ממנו את ההישג של "באפי", למשל, כדמות מאוד משמעותית בהקשר הזה. בהערה נוספת, אפשר לתהות על הייצוג הנשי ב"הנוקמים". יש לקוות שהביסוס של וונדר וומן כבר עכשיו כדמות מעוררת השראה חזק דיו כדי שימשיכו לכתוב אותה כראוי, כי סביר להניח שהתסריט ייבחן כאן בעין ביקורתית מאוד בהקשר הזה. בנוסף, ווידון אמור לביים סרט על באטגירל – סרט שהוא בעצמו הציע לוורנר, וקיבל אור ירוק לפני הרעש הנוכחי. סביר להניח שהסרט הזה יתקבל בעיניים בוחנות פי כמה, אבל לכו תדעו, אולי זה אומר דווקא שיקפידו היטב על הכתיבה שלו – ואנחנו כצופים רק נרוויח מכל העניין.

פיצול האישיות של הג'וקר

הגילום של ג'ארד לטו כג'וקר ב"יחידת המתאבדים" לא ממש קצר שבחים, ואני עדינה כאן. מדובר באחד הנבלים האהובים בכל הזמנים, ולטו ניסה למלא נעליים גדולות של הית' לדג'ר וג'ק ניקולסון לפניו (ובמידה מסוימת גם של מארק המיל שמגלם את הג'וקר בקולו כבר עשרות שנים). לא נתנו לו תסריט גדול לעבוד איתו, זה נכון. אף אחד לא קיבל שורות טובות ממש בסרט הזה. אבל לטו הצליח להתעלות בכישלון שלו, כשהוא נכנס לדמות בחינניות של מאפיונר סוג ד' עם פטיש לאקדחים וצחוק מונוטוני ומלאכותי שנשמע כמו מכונה שהתקלקלה ולא כמו פסיכופת מעניין. והדמות, כאמור, היא בסופו של דבר פושע שמסרסר ומנצל את החברה שלו, ועושה מלא רעש. הרבה פחות משוגע ומיסתורי, הרבה יותר פשטני ודוחה – בהרבה מאוד מובנים. לא עזרו לו הראיונות המתקרבנים על כך שקיצצו לו את התפקיד מצד אחד, והדיווחים על הצקה בגבול ההטרדה שלו את השחקנים (ובפרט את השחקניות) האחרים בתירוץ של "כניסה לתפקיד" ו"method acting" מצד שני. זה לא מונע מוורנר להשאיר את לטו בתור הג'וקר ככל הנראה לפחות לעוד שני סרטים, כולל סרט משותף שיוקדש לו ולהארלי קווין (מרגו רובי) שיבוים על ידי היוצרים של סדרת הטלוויזיה "This is Us" והקומדיה "טיפש, מטורף, מאוהב" – גלן פיקארה וג'ון רקה.

כאילו שזה לא מספיק, וורנר מתכננים להוציא סרט ג'וקר נוסף, בבימוי טוד פיליפס (סרטי "בדרך לחתונה עוצרים ב" ו"כלבי מלחמה") ובהפקת מרטין סקורסזה, בתקווה שהמפיק יצליח לגרום לכך שהשחקן הקבוע שלו, ליאונרדו דיקפריו, יצטרף לסרט ויגלם את הג'וקר. קראתם נכון – וורנר מתכננים לייצר עוד ג'וקר, ויכול להיות שהם מתכננים לייצר גם עוד באטמן וליהוקים נוספים לעוד גיבורי על של DC בסרטים נוספים שיעמדו בפני עצמם, בלי להיות מקושרים לסדרת סרטי המותג. הסרטים האלו יימשכו בתקווה עוד במאים ותסריטאים שטרם נגעו בגיבורי-העל להצטרף ולספר את הסיפורים שלהם מזוויות אחרות. את המודל לקחו האולפנים מחומרי המקור – מאוגדני הקומיקס. שם יש סדרה שלמה של סיפורים בשם "Elseworlds" שכל אחד מהם עוסק ב"מה היה קורה אילו" ונותן גרסה שונה ועצמאית לעלילות שונות של הדמויות המרכזיות. הרעיון עובד היטב, כשגיבורי העל המוכרים והנבלים שלהם משמשים כארכיטיפים עליהם יוצרים שונים בונים כל מיני סיפורים, בטונים וסגנונות מגוונים. יש שם יצירות שמציגות את בטמן בעולם בו ערפדים הם אמיתיים, ואחר שמתרחש בעבר בריטי שבו הוא מנסה ללכוד לא אחר מאשר את ג'ק המרטש. גם המודל של כמה סיפורים נפרדים לכל גיבור על שנפגשים בסיפור גדול אחד קיים הרבה קודם בקומיקס, כך שאולי מה שנראה לנו עכשיו כמו בלגן וסיבוך מיותר, יכול להיות הצעד הלגיטימי הבא. יש דעות לכאן ולכאן, כשהמצדדים ברעיון חושבים שהוא עשוי להיות הדרך של DC להתבלט מול העולם הסינמטי החזק של מארוול. אם הסרטים האלו יהיו טובים (וזה חתיכת "אם") הם יכולים לרענן את המותג, ולהרגיל אותנו כצופים לקבל הרחבה של הז'אנר ככזה שמאפשר סרטים בכל מיני סגנונות. משהו דומה מבחינה מסוימת מתרחש בשנים האחרונות בטלוויזיה: שם אפשר לראות גיבורי על של DC בטון קליל וצעיר בגרסאות של רשת CW לברק, החץ, סופרגירל וחבריהם, לעומת גיבורי על בטון הרבה יותר אפל עם הדפנדרז של נטפליקס. אבל אם בטלוויזיה מדובר עדיין בגיבורים משני צידי המתרס ההפקתי, האם דו-קיום של שני ג'וקרים ואולי גם שני בטמנים ועוד יבלבל את הצופים בקולנוע – או שגם במדיום הזה התבשלנו מספיק עם הדמויות המוכרות כדי לקבל אותן כתבניות, ככלי שיוצרות ויוצרים שונים יכולים לעצב כטוב בעיניהם? ימים יגידו. 

בינתיים, אצל הג'וקר התכנון הוא על סיפור מקור, קונספט מעניין ומאתגר בפני עצמו כי במידה מסוימת סיפור המקור של הג'וקר נותר תמיד קצת פתוח – הטירוף שלו לא מסרב להתיישר עם נרטיב אחד. ועוד קצת בנוגע לג'וקר, אם דיקפריו לא יהיה מעוניין, השמועות מדברות גם על ג'ונה היל, שהצחוק שלו ב"כלבי מלחמה" היה אחד הדברים הטובים ביותר בסרט. לטו, אגב, לא ידע על הליהוקים המקבילים האלו, ולמרות שהוא אמר בראיון איתו לאחרונה שככה זה עם דמות כמו הג'וקר, אין לאף שחקן בעלות עליה, יש גם דיווחים על כך שהוא לא מרוצה בעליל.

בן אפלק הוא באטמן! בינתיים

דבר אחד בטוח לגבי עתידו של האביר האפל – בן אפלק מגלם אותו ב"ליגת הצדק". מעבר לזה, באמת לא ברור מה יקרה עם שני אלו בהמשך. אפלק היה אמור להיות הבמאי, השחקן הראשי והתסריטאי של הסרט שמוקדש לבלש עם הגלימה, אבל במהלך השנה האחרונה הוא הולך ומתרחק מהסרט שייקרא בפשטות "The Batman". הוא לא הבמאי, והתפקיד עבר למאט ריבס (זה מ"כוכב הקופים: המלחמה"). הוא גם לא בדיוק התסריטאי יותר, ויש דיבורים והכחשות, ועוד דיבורים ועוד הכחשות, על האם הוא בגלל יגלם את באטמן בסרט, או שעומדים ללהק גם את הדמות הזו מחדש, והאם הסרט הזה יהיה קשור ליקום הקולנועי, או יעמוד בפני עצמו. בפסטיבל קומיק-קון האחרון אפלק אמר שהוא נשאר בתפקיד, אבל מאז היו שוב דיווחים לא מאושרים על כך שריבס, הבמאי החדש, מחפש באטמן חדש. נכון לעכשיו אומרים שהסרט כן יהיה חלק מהנרטיב המתמשך של סדרת הסרטים, אבל גורלו של אפלק נותר מבלבל, עד הדיווח הלא מוחלט הבא. הסתירות בנושא נהיו כל כך תכופות שכבר אפשר להתחיל לתהות אם לא מדובר בטריק שיווקי וציני שנועד ליצור עניין מחודש בדמות שלחלק מהמעריצים הפסיק להיות אכפת ממנה אחרי הסרט האחרון.

בינתיים, "The Batman" עשוי לעכב את מועדי יציאת הסרטים הבאים, והתור ארוך כי בתכנון יש המון מהם, חלקם עוד לא מצאו במאי כמו "Flashpoint" שיהיה הסרט של הברק, אבל יש כמה עם שמות שיכולים לאפשר לנו אופטימיות זהירה. קודם כל אפשר להירגע -"יחידת המתאבדים 2" סוף סוף מצא את הבמאי שלו. אחרי שמועות על מל גיבסון, מי שיביים את סרט ההמשך על עלילות האנטי-גיבורים הוא גאווין או'קונר ("רואה החשבון" מצד אחד, ו"לוחם" מצד שני). עוד במאי ששווה לשים אליו לב הוא דיוויד פ. סנדברג ("כיבוי אורות" ו"אנאבל 2"), במאי סרטי האימה החדש יחסית שכבר מוכיח את עצמו שיביים את הסרט של "שאזאם!". עוד קודם לכן נוכל לראות את "וונדר וומן 2" שממשיך עם ג'נקינס כבמאית ככל הנראה, והסרט של אקווה מן שמתוכנן לצאת ב-2018, ומבוים על ידי ג'יימס וואן (סרטי "לזמן את הרוע", וגם "מהיר ועצבני 7") ומופיעים בו לצד מומואה גם ניקול קידמן, אמבר הרד, ווילם דפו, פטריק ווילסון ודולף לונדגרן. עוד מוקדם לשער איך כל הסרטים האלו יהיו, אבל יש כאן כמה בחירות בימוי מעניינות מאוד, וזה כבר משהו. 

תגובות

  1. אבי הגיב:

    אולי באת לעשות סדר, אבל בשביל מי שלא הכיר את כל התכניות הללו, בהחלט עשית בעיקר עוד בלגן. 🙂 אבל לא באשמתך, כמובן.

    אני באופן כללי בעד לרענן את השורות בסרטים האלה, גם במרבל. גם מבחינת הכותבים, וגם מבחינת השחקנים. אבל רק שזה לא יהיה בצורה של ריבוט, כמו שעושים כל הזמן בסדרת ספיידרמן, למשל.

    בקומיקס הרי היוצרים של הסדרות מתחלפים כל הזמן. לעיתים קרובות גם אם הכותב נשאר, הצייר מתחלף ומביא עמו זווית חדשה על הסדרה. כל דמויות גיבורי העל האלה הם ארכטיפים. תקשיבו, באמת, אתם יכולים להחליף לנו את כל השחקנים, זה לא באמת משנה מי משחק את בטמן וסופרמן ותור וקפטן אמריקה (אוקיי, חוץ מאיירון מן, אף אחד לא יכול לשחק אותו חןץ מרוברט דאוני ג'וניור, אל תגעו בו בחיים), וזה בסדר להחליף שחקנים, ולשנות את הזווית ואת נקודת המבט מדי פעם, ולא חייבים להתחיל מאפס כל פעם ולכתוב את הסיפור מחדש. בדיוק כמו בקומיקס.

    ואתם יודעים מה, אם זה יוביל קצת לחוסר עקביות, לא ביג דיל. מקסימום יהיה גם בקולנוע קצת "רט-קון" כמו בקומיקס. חלק מקווי העלילה הגדולים בהיסטוריה היו כאלה שדרכו ברכל גסה על או סתם התעלמו מכל מני דברים שקרו בעבר. תנו לי רק עלילה טובה, זה הכל.

    שוב, בקומיקס כל דמות עוברת רענון מדי פעם, בלי הצורך הכפייתי לכתוב את כל הסיפור מאפס. כל דמות קיבלה סדרות יותר כבדות ויותר קלילות, כל דמות היתה לפעמים יותר פילוסופית ומיוסרת (היי, אפילו דמויות כמו ספיידרמן ואיירון מן), ולפעמים יותר הומוריסטית ומודעת לעצמה (לפני כמה שנים מארק מילר הציל את דרדוויל ככה, למשל). ואף אחד לא מתלונן על חוסר עקביות, ואף אחד לא מתלונן שהדמות הראשית נראית ומתנהגת אחרת. אין מה לעשות, בסדרות שרצות כל כך הרבה שנים לפעמים זה יותר ממתבקש, זה פשוט הכרח.

    ושוב, אני לא יודע איך לומר זאת מספיק: די עם הריבוטים! אם למישהו יש סיפור מקור מעניין לאחת הדמויות המוכרות, בבקשה (לפרטים, נא לפנות לפרנק מילר בנושא באטמן, למרות שזה לא ממש היה סיפור מקור, אבל לא חשוב). ביי אול מינס, לכן על זה. אבל זה לא חייב לבוא על חשבון הסדרות הרצות. תנו לדמות להבנות, להשתנות, לבד, בלי לכתוב אותה מאפס. בקומיקס יש לדמויות מעריצים חדשים גם אחרי עשרות שנים שלא באמת חייבים את סיפור המקור מחדש ולא חייבים להכיר את כל הדמויות. הם פשוט נכנסים לסדרות הרצות ומבינים פלוס מינוס. הדמויות האלה מספיק מוכרות גם ככה.

    (ועכשיו אני קצת אסתור את עצמי: בספיידרמן זה האמת היה מתבקש, לפחות פעם אחת… אבל אם מלכתחילה היו מתחילים איתו בתיכון גם זה לא היה קורה.)

  2. hamlet הגיב:

    הגזמת
    אוליבר – ארוך מדי, מתוק מדי…גבירתי הנאווה\סיפור הפברים
    עדיפים בהרבה
    מקום 25 ברשימה

השאר תגובה