• פרסי אופיר 2017 - רשימת המתמודדים
  • פסטיבל סרטי הסטודנטים 2017: הזוכים והזוכות
  • אימת החודש - יוני 2017
  • הצלף
  • פרינט סקרין 2017: לקראת הקרנת הסרט ״בחדר שלי״
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 27
  • סרטים חדשים: ״קולוסאל״ של נאצ׳ו ויגאלונדו
  • נחשף סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים 2017
  • פסטיבל קולנוע דרום 2017 - הזוכים, הזוכות וסיכום
  • המומיה
  • לילה קשוח

סיכום הסיכומים של סריטה – מהדורת 2016

31 בדצמבר 2016 מאת אורון שמיר

אם לא יקרה שום דבר מסעיר או יוצא דופן בשעות הקרובות, כנראה ששנת 2016 המושמצת יתר על המידה תגיע אל סיומה. שום סלבריטאים לא ימותו יותר, בבתי הקולנוע יוקרנו רק סרטים מעולים, ואת כותרות העיתונים והאתרים ימלאו ידיעות משמחות. או שאולי החלפת הקידומת בלוח השנה האזרחי היא בסך הכל עוד אחד מהטקסים שאנחנו עושים, אין לדעת. באופן יוצא דופן, חג נוסף מלבד אלה הנוצריים השתבץ לו בתזמון מעולה לספירה לאחור אל תום השנה, וזה בדיוק הזמן להשתמש בפוסט זה של סיכום הסיכומים בתור השמש של חנוכיית סיכומי השנה של סריטה. אני די בטוח שהיא לא חנוכיה תקנית, כי כהרגלנו שברנו את השיאים של עצמנו והקדשנו יותר פוסטים מאי פעם לסיכום מכל זווית אפשרית. אבל גם משוכנע שזה לא יפריע יותר מדי לאף אחד או אחת. בהמשך יגיעו הסרטים שהזכרנו יותר מפעם אחת, סיכומי שנה שקרו מחוץ לסריטה (אם שכחתי מישהו או מישהי, או סתם אם בא לכן ולכם להוסיף לינקים – השתמשו באיזור התגובות), וגם מבט מעודד קדימה לסיום. זו הייתה 2016 אליבא דסריטה:

סיכום מחצית – אור מביט לאחור כבר באמצע השנה, מסכם את חציה הראשונה ומביט בתקווה לשני.
סיכום עברי – שנת תשע״ו זכתה לפחות השמצות מחברתה הלועזית, והכילה לא מעט להיטים בקולנוע הישראלי.
סיכום אימה – פינת האימה החודשית של אור במהדורת סוף שנה.
הגרועים – שלושים מהיצירות הקולנועיות שעשו לנו רע במהלך השנה.
הבאזז – סיכום השנה האישי של לירון, לראשונה בבלוג, המשווה בין ציפיות למציאות.
הרגעים – אור בוחר את 20 הרגעים הבלתי נשכחים של השנה בקולנוע.
המגמות – עופר סוקר את הטרנדים הקולנועיים וההקשרים השונים בין הסרטים הבולטים.
הניצחונות – וגם ההפסדים של השנה בקולנוע, בסיכום השנה האישי שלי.
הסרטים – הכי הכי של חברי סריטה השנה, שהופצו בבתי הקולנוע וגם שלא.
האישים – עשרת אנשי ונשות השנה של עולם הקולנוע מבחינתנו.

עשיריית העשיריות

45years

שרלוט רמפלינג וטום קורטני ב״45 שנים״, מראשוני הסרטים שראינו השנה

לבסוף, אחרי כל המילים ששפכנו ואלה ששמרנו בלב, ישנה גם המסורת החדשה-יחסית של שקלול העשיריות הפרטיות שלנו למעין מגה-זורד שיחשוף מהו סרט השנה של הבלוג. בקטע סטטיסטי לגמרי, אם היינו צריכים לשבת ולבחור באמת יכול להיות שהיה קצת יותר משקל להחלטות האישיות שלנו, זכות וטו לכניסה של המקומות הראשונים וכדומה. אבל כמעין חתך ממוצע ומכנה משותף בין חברי הבלוג, זה שעשוע נחמד. כרגיל, סרטים שהופיעו אצל שלושתנו זוכים להיות מדורגים גבוה יותר מסרטים שהופיעו רק אצל שניים מאיתנו, וכרגיל הניקוד הוא סיכום של מספרי המקומות בכל עשיריה. מי שיש לו הכי פחות נקודות מנצח ומדורג מעל חבריו וכן הלאה. בהנחה שאני עוד מצליח לעשות חשבון פשוט בשלב זה של השנה, אלה הם סרטי השנה המשוקללים של סריטה:

מקום 11 או כמעט ונכנסו בתיקו משולש – ״נעורים״ (7+8), ״בגרות״ (6+9) ו״איזון״ (5+10)
10. ״קובו: אגדה של סמוראי״ (10+4) – אפוס האנימציה של אולפני לייקה פותח את העשיריה.
9. ״מיומנו של צלם חתונות״ (7+6) – הישראלי היחידי ברשימות שלנו השנה מוצא מקום גם כאן.
8. ״פטרסון״ (8+5) – סרטו שובה הלב של ג׳רמוש (בתמונה לעיל) חולק את המשבצת עם זה שלפניו.
7. ״או פוטבול״ (4+8) – המסה הדוקומנטרית של סרג׳יו אוקסמן מייצגת את שנת העשייה התיעודית.
6. ״הסטודנט״ (9+3) – גם סרטו של קיריל סרברניקוב מפסטיבל חיפה בעצם מצוי בתיקו עם קודמו.
5. ״45 שנים״ (3+8) – אנדרו היי חיכה מהשבוע הראשון של השנה עד לשבוע האחרון שלה כדי לככב.
4. ״דוגמניות ושדים״ (5+1) – אי אפשר בלי ממתק העיניים (תרתי משמע) של ניקולס וינדינג-רפן.
3. ״הבן של שאול״ (1+9+7) – הטלטלה הקולנועית הזו היא הראשונה מבין שלושת המשותפים לכל.
2. ״מנצ׳סטר ליד הים״ (6+2+2) – כמו בעשיריות, יצירת הפאר הזו מסתפקת בסגנות גם בשקלול.
1. ״אמריקן האני״ (3+1+5) – הכתר לאנדראה ארנולד, לא לחינם היא אשת השנה שלנו בקולנוע.

סיכומים של אחרים

טוני ארדמן

סרט השנה של רוב מבקרי תבל הוא ״טוני ארדמן״, אנחנו נאלץ לחכות ל-2017

  • אורי קליין – מבקר הקולנוע של ״הארץ״, תוהה האם בעוד 50 שנה יוכלו עמיתיו לבחור את סרטי 2016 לפי חשיבותם ההיסטורית, ומייחל לקולנוע נועז שלא מסתפק בסתם ״לחיות״ אלא שואף למהפכנות, לחיים של שינוי מתמיד ולא רק להישרדות. מרתק כתמיד, ולא נותר אלא להצטרף לאיחול.
  • עכבר העיר – סרטי השנה של הגולשים, הישראלי והבינלאומי.
  • מאקו תרבות – או ליתר דיוק תומר קמרלינג ונעמה רק, בוחרים את הסרטים הכי טובים שאולי לא ראינו השנה (וגם את אלה שכן). מיותר לציין שדווקא כן ראינו, אבל בתור רשימה מטורללת אך מייצגת של השנה בקולנוע מגיע להם כל הכבוד. בנוסף, לירון בוחרת את סרטי האימה.
  • עיניים גדולות – טור הקולנוע של אבנר שביט בוואלה! תרבות, מבקש לסכם את סיכומי השנה ותוהה האם על צופי הקולנוע בישראל לשמוח שכמחצית מהסרטים שחוזרים על עצמם בכל סיכום כבר מוקרנים בישראל, או להתבאס מאלה שלא. בטור נוסף, הוא בוחר את קלינט איסטווד כאיש השנה.
  • בנימין טוביאס – מבקר הקולנוע של ידיעות אחרונות, עם עשרת סרטי השנה שלו. בפרינט זה נראה יותר טוב, מזל שהפרינט עדיין לא מת.
  • סינמסקופ – בלוג הקולנוע של יאיר רוה, עם מגה-סיכום שנה משל עצמו. שנת מכירות הכרטיסים הפנומנלית של הקולנוע הישראלי, האופן בו זה השפיע או לא מכירות כרטיסים בכלל, שנת הפרידות הגדולה, סרטי השנה, וגם טבלת המבקרים השנתית (אנא, עזרו לי למצוא את זוכה פורום המבקרים, שאפילו לא התברג לעשרים המקומות הראשונים, אבל ארבעה סרטים ישראליים כן. פאדיחה כבר אמרתי?).
  • עין הדג – היכל התרבות של דורון פישלר ועמיתיו, מציג את סקר סרטי השנה של גולשיו, שבאופן מסורתי (ובחוכמה יש לציין) יפרסם את נבחריו רק בתום השנה הקלנדרית. כך שעדיין ניתן להצביע.
  • האוזן השלישית – מקדש הקולנוע וספריית הווידאו האחרונה ביקום כך נדמה לפעמים, עם נבחרי השנה של 2016 (וקצת 2015, כי לפעמים סרטים מגיעים באיחור אל המדפים). כמעט ואין הפתעות (חוץ מ״סטיב ג׳ובס״ המבאס, מה נסגר?).
  • אתר סרט – מכנס יחדיו את חברי המערכת שלו, מבקרי ואנשי קולנוע, לבחירה משותפת של 20 סרטי השנה בשני חלקים.
  • מולטיוורס – פורטל הקולנוע של אלון רוזנבלום וחברים, בוחר את סרט האנימציה המצטיין, ואת סרטי הז׳אנר, ההמשכונים ועוד.
  • שני קיניסו – מבקר הקולנוע הצעיר (גם שלנו) כותב על עשרת סרטי השנה שלו (ועוד קצת) בבלוג הקולנוע ״הרפתקה״ של איתי עמוס.
  • עיניים פקוחות – מבקר הקולנוע הארגנטינאי והחביב רוג׳ר קוזה, מאגד בבלוגו כבכל שנה עשרות אנשי קולנוע (ואני ביניהם), לבחירת סרטי השנה, יצירת הביכורים של השנה והסרט החשוב ביותר שיצא ממולדתם של המשתתפים. החמישייה המשותפת כוללת את ״היא״, ״מותו של לואי ה-14״, ״אקווריוס״, ״סיירהנבאדה״ ו״טוני ארדמן״. רק סרט ישראלי אחד חוזר ברשימות של הלא-ישראלים – ״אנשים שהם לא אני״, בכורת הבימוי של השנה מבחינת המבקר האמריקאי האגדי ג׳ונתן רוזנבאום, והקולנוען הארגנטינאי פבלו אקוסטה לרוקה.

זהו? נגמר?

tikkun4

השבוע, החג, וגם השנה הזו בהחלט מסתיימים ביממה הקרובה. אבל כיוון שסיכום הסיכומים לא הכיל השנה שום בונוס מיוחד, נביט קדימה אל 2017 כבר מעכשיו. יותר נכון, אל אירוע הסריטה הראשון שלנו לשנה הקרובה, שיתרחש ככל הנראה ביום ראשון ה-8 בינואר בשעות הערב. פרטים נוספים ומדוייקים יותר יגיעו בשבוע הבא, בינתיים רשמו לכם ולכן ביומנים הקרנת סריטה מיוחדת של ״תיקון״!

סרטו המפואר של אבישי סיון מגיע סוף כל סוף לאקרנים, אחרי שפער את עינינו בפסטיבל ירושלים 2015 וגרף שם כל פרס אפשרי, ולאחר זיכה את שי גולדמן בפרס אופיר על הצילום הבלתי ייאמן שלו ב-2016 (תמונה יפה ולא ממש מייצגת להלן). גם אם ראיתם או ראיתן את הסרט כבר, כנראה שזה היה מספיק מזמן כדי להגיע לאירוע שלנו (שלא כולל ביקור מולדת שלי, אגב), לחזות בסרט על המסך הגדול קצת לפני שהוא מגיע אל בתי הקולנוע, לשוחח עם היוצרים לאחר ההקרנה, והכי חשוב – זה בחינם. כי ככה אנחנו עושים דברים.

כאמור, פרטים יותר מדוייקים יגיעו בשבוע הבא, אז כרגיל שווה לעקוב אחר הבלוג. תודה גדולה אם אתם ואתן עושות ועושים זאת בכל מקרה, זה הופך את ההשקעה שלנו לכדאית. תודה ענקית גם לשותפיי לשנת הקולנוע הזו, שיש רק דרך אחת לסכם אותה – הגיף הבא:

hailcaesergif

תגובות

  1. י ק הגיב:

    טוני ארדמן עוד לא הגיע לארץ

    1. כפי שאכן נכתב בפוסט זה. הוא כן יצא בעולם.

  2. קדימה הגיב:

    אתם עושים עבודה מאוד יפה, אבל אתם חייבים להקפיד על ציון זכויות יוצרים של התמונות שאתם מעלים בכתבות.

    1. אורון שמיר הגיב:

      תודה רבה על המחמאה, ואנחנו אכן משתדלים תמיד לתת קרדיט לצילום כשמדובר בסרט ישראלי. בסרטים לועזים אנחנו לרוב משתמשים בפריימים מתוך הסרטים עצמם.

השאר תגובה