9 במאי 2021 מאת לירון סיני
לכתוב שאנתוני הופקינס שחקן מדהים זו לא בדיוק סקירה, כך אמר עורך מסוים בסריטה, וצדק. זו אחת הסיבות בגינן בחרתי לא לכתוב טקסט שעוסק רק ב"האבא" (השם הלא רשמי ל-"The Father") עטור הפרסים שביים פלוריאן זלר לפי מחזה שלו, אותו עיבד לתסריט עם כריסטופר המפטון, אלא להמשיך ממנו לנושאים אחרים שעולים בו. זה לא שאין עוד מה לכתוב על הסרט,… להמשך קריאה
28 באפריל 2021 מאת אור סיגולי
היה קצת מאבק החודש עם פינת סרטי האימה הקבועה, לא אשקר, תוצאה שילוב של כמה דברים. בין היתר החזרה לשגרה שלא רק שלקחה ממני זמן אלא גם ייצרה אצלי FOMO קולנועי משום מקום, טקס האוסקר שפשוט שאב לתוכו את כל תשומת הלב, אבל בעיקר נאבקתי למצוא סרטי אימה מעניינים. ממש גירדתי בציפורניים. אמנם על חלק מהם אני שמח לכתוב, כי… להמשך קריאה
4 באפריל 2021 מאת לירון סיני
לפני כשנה, מגזין האימה הרבעוני "FANGORIA", שעדיין יוצא במהדורה מודפסת בלבד כל שלושה חודשים, הציע שני שערים לבחירה למי שרכשו אותו. אחד מתוך "משחקי ציד", עם תמונה מדממת במיוחד של אישה שפלג גופה התחתון חסר ובמקומו אפשר לראות את טיב האפקטים המיוחדים שאחראים על ייצור מעיים אמינים. השני מתוך "מוד הקדושה" (Saint Maud) והוא מהווה ניגוד אלגנטי ומוחלט לשער הראשון.… להמשך קריאה
28 במרץ 2021 מאת אור סיגולי
חודש מרץ תמיד משמח בהקשר של אימת החודש, כי הוא מציין את היום ההולדת שלה. ב-9 למרץ 2013 התפרסמה פה המהדורה הראשונה, ניסיון שלי להדביק את הקצב בעולם הז'אנר שבשום אופן אי אפשר לנצח. והנה אנחנו פה, חוגגים שמונה שנים של יותר טקסטים על סרטי אימה מכל מקום אחר בשפה העברית. וזה לא עומד להשתנות בקרוב, אז רק אומר תודה… להמשך קריאה
25 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
שנה חדשה של אימת החודש לפנינו, שמינית במספר שזה בכלל הלם, וכולי תקווה שהיא תהיה מעניינת ועמוסה ומגוונת כמו הקודמת. 2020 הייתה זוועה כמעט בכל אספקט, מלבד אחד – זה של סרטי הז'אנר. קולנוע האימה היה זה שוויתר בקלות יחסית על ההפצה בבתי הקולנוע (היו כן כמה שנדחו, כמו למשל הרימייק המסקרן ל"קנדימן"), והשרתים התמלאו בלא מעט סרטים משמחים וראויים… להמשך קריאה
14 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
מבלי שהתכוונתי לכך או אפילו חשבתי בכיוון, הפך הבמאי-מפיק סטיבן ספילברג לאושיה הבולטת ביותר של פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר. אמנם בגלל ההצלחות הקופתיות שלו ו"רשימת שינדלר", ספילברג, בקלות אחד הקולנוענים החשובים ביותר אי פעם, לא נתפס כאיזה לוזר אוסקרים, אבל לפתע התברר כמה פעמים הוא היה קרוב אך לא סיגר. בפרויקט עצמו הופיע גוף עבודותיו של ספילברג דרך… להמשך קריאה
20 בדצמבר 2020 מאת אור סיגולי
סיכומי השנה של 2020 הגיעו, וכמה שחיכינו להם. לא רק בגלל שאנחנו אוהבים את השלב הזה שבו אנחנו מצמצמים שנה לרשימות הכרחיות כדי שהזיכרון שלנו יכול להתמודד איתה, אלא כי 2020 הייתה הרבה יותר ממה שיכולנו או היינו צריכים. מבחינת קולנוע האימה, 2020 הייתה מוזרה בפני עצמה. לא רק שהיוצרים הגיבו במהירות עם כמה סרטים – חלקם אפילו לא רעים… להמשך קריאה
23 בנובמבר 2020 מאת אור סיגולי
אימת החודש של נובמבר תמיד מעט מלחיצה, מכיוון שהיא האחרונה בשנה הקלנדרית במתכונת רגילה לפני סיכום השנה בדצמבר. למרבה השמחה, נובמבר היה עמוס אימה וז'אנרים בסריטה עוד לפני הפינה, אז הכל בסדר. אם פספסתם, הרשו לי להזכיר: לירון כתבה על שני סרטי "הכישוף", זה האהוב מהניינטיז וזה החדש שהעולם שכח עוד לפני שזכר, ואני עשיתי את אותו הדבר על "המכשפות";… להמשך קריאה
13 בנובמבר 2020 מאת אור סיגולי
כשזה מגיע לאוסקר הבינלאומי הטוב ביותר, אחד הדברים שתמיד מסקרנים אותי הוא הבחירה שעומדת מאחורי כל נציגות. האקדמיה האמריקאית לא מתערבת בבחירת הסרטים של כל מדינה (היא כן בודקת כשירות לאחר שהסרט נשלח, בין אם תקנון ההפצה או כמות האנגלית בסרט), ולכן כל אחת מתושבות הגלובוס עושה את השיקולים שלה. חלק, כמו ישראל, בוחר את הסרט שהתעשייה המקומית קבעה שהוא… להמשך קריאה
7 בנובמבר 2020 מאת לירון סיני
בואו נעשה תרגיל מחשבתי קטן: נניח שסיפרו לכם על סרט אימה בריטי חדש בנטפליקס, עם מאט סמית' (הדוקטור שחובב טורבנים, למי שעקבו אחרי "דוקטור הו") שבמרכזו זוג מהגרים מדרום סודן. מה הייתם חושבים שהעלילה שלו תהיה? אני אוטומטית הנחתי, ומתוך היכרות עם גוון המשחק הצעקני משהו של סמית', שנקבל סיפור על חוויה של זרות בארץ חדשה, סיפור מוסר על איך… להמשך קריאה
לכתוב שאנתוני הופקינס שחקן מדהים זו לא בדיוק סקירה, כך אמר עורך מסוים בסריטה, וצדק. זו אחת הסיבות בגינן בחרתי לא לכתוב טקסט שעוסק רק ב"האבא" (השם הלא רשמי ל-"The Father") עטור הפרסים שביים פלוריאן זלר לפי מחזה שלו, אותו עיבד לתסריט עם כריסטופר המפטון, אלא להמשיך ממנו לנושאים אחרים שעולים בו. זה לא שאין עוד מה לכתוב על הסרט,… להמשך קריאה
היה קצת מאבק החודש עם פינת סרטי האימה הקבועה, לא אשקר, תוצאה שילוב של כמה דברים. בין היתר החזרה לשגרה שלא רק שלקחה ממני זמן אלא גם ייצרה אצלי FOMO קולנועי משום מקום, טקס האוסקר שפשוט שאב לתוכו את כל תשומת הלב, אבל בעיקר נאבקתי למצוא סרטי אימה מעניינים. ממש גירדתי בציפורניים. אמנם על חלק מהם אני שמח לכתוב, כי… להמשך קריאה
לפני כשנה, מגזין האימה הרבעוני "FANGORIA", שעדיין יוצא במהדורה מודפסת בלבד כל שלושה חודשים, הציע שני שערים לבחירה למי שרכשו אותו. אחד מתוך "משחקי ציד", עם תמונה מדממת במיוחד של אישה שפלג גופה התחתון חסר ובמקומו אפשר לראות את טיב האפקטים המיוחדים שאחראים על ייצור מעיים אמינים. השני מתוך "מוד הקדושה" (Saint Maud) והוא מהווה ניגוד אלגנטי ומוחלט לשער הראשון.… להמשך קריאה
חודש מרץ תמיד משמח בהקשר של אימת החודש, כי הוא מציין את היום ההולדת שלה. ב-9 למרץ 2013 התפרסמה פה המהדורה הראשונה, ניסיון שלי להדביק את הקצב בעולם הז'אנר שבשום אופן אי אפשר לנצח. והנה אנחנו פה, חוגגים שמונה שנים של יותר טקסטים על סרטי אימה מכל מקום אחר בשפה העברית. וזה לא עומד להשתנות בקרוב, אז רק אומר תודה… להמשך קריאה
שנה חדשה של אימת החודש לפנינו, שמינית במספר שזה בכלל הלם, וכולי תקווה שהיא תהיה מעניינת ועמוסה ומגוונת כמו הקודמת. 2020 הייתה זוועה כמעט בכל אספקט, מלבד אחד – זה של סרטי הז'אנר. קולנוע האימה היה זה שוויתר בקלות יחסית על ההפצה בבתי הקולנוע (היו כן כמה שנדחו, כמו למשל הרימייק המסקרן ל"קנדימן"), והשרתים התמלאו בלא מעט סרטים משמחים וראויים… להמשך קריאה
מבלי שהתכוונתי לכך או אפילו חשבתי בכיוון, הפך הבמאי-מפיק סטיבן ספילברג לאושיה הבולטת ביותר של פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר. אמנם בגלל ההצלחות הקופתיות שלו ו"רשימת שינדלר", ספילברג, בקלות אחד הקולנוענים החשובים ביותר אי פעם, לא נתפס כאיזה לוזר אוסקרים, אבל לפתע התברר כמה פעמים הוא היה קרוב אך לא סיגר. בפרויקט עצמו הופיע גוף עבודותיו של ספילברג דרך… להמשך קריאה
סיכומי השנה של 2020 הגיעו, וכמה שחיכינו להם. לא רק בגלל שאנחנו אוהבים את השלב הזה שבו אנחנו מצמצמים שנה לרשימות הכרחיות כדי שהזיכרון שלנו יכול להתמודד איתה, אלא כי 2020 הייתה הרבה יותר ממה שיכולנו או היינו צריכים. מבחינת קולנוע האימה, 2020 הייתה מוזרה בפני עצמה. לא רק שהיוצרים הגיבו במהירות עם כמה סרטים – חלקם אפילו לא רעים… להמשך קריאה
אימת החודש של נובמבר תמיד מעט מלחיצה, מכיוון שהיא האחרונה בשנה הקלנדרית במתכונת רגילה לפני סיכום השנה בדצמבר. למרבה השמחה, נובמבר היה עמוס אימה וז'אנרים בסריטה עוד לפני הפינה, אז הכל בסדר. אם פספסתם, הרשו לי להזכיר: לירון כתבה על שני סרטי "הכישוף", זה האהוב מהניינטיז וזה החדש שהעולם שכח עוד לפני שזכר, ואני עשיתי את אותו הדבר על "המכשפות";… להמשך קריאה
כשזה מגיע לאוסקר הבינלאומי הטוב ביותר, אחד הדברים שתמיד מסקרנים אותי הוא הבחירה שעומדת מאחורי כל נציגות. האקדמיה האמריקאית לא מתערבת בבחירת הסרטים של כל מדינה (היא כן בודקת כשירות לאחר שהסרט נשלח, בין אם תקנון ההפצה או כמות האנגלית בסרט), ולכן כל אחת מתושבות הגלובוס עושה את השיקולים שלה. חלק, כמו ישראל, בוחר את הסרט שהתעשייה המקומית קבעה שהוא… להמשך קריאה
בואו נעשה תרגיל מחשבתי קטן: נניח שסיפרו לכם על סרט אימה בריטי חדש בנטפליקס, עם מאט סמית' (הדוקטור שחובב טורבנים, למי שעקבו אחרי "דוקטור הו") שבמרכזו זוג מהגרים מדרום סודן. מה הייתם חושבים שהעלילה שלו תהיה? אני אוטומטית הנחתי, ומתוך היכרות עם גוון המשחק הצעקני משהו של סמית', שנקבל סיפור על חוויה של זרות בארץ חדשה, סיפור מוסר על איך… להמשך קריאה
תגובות אחרונות