אוסקר 2023/24: הרשימות המקוצרות בפרסי הסרט הבינלאומי, הסרט התיעודי, איפור, מוזיקה, שיר, אפקטים וסאונד

אחרי פרסי המבקרים וכמה אירועים שהזניקו את העונה (ביניהם ה-NBR, מועמדויות הספיריטס ועשיריית המכון האמריקאי לקולנוע), הנה הגיע הצעד האמיתי הראשון בדרך אל האוסקר – הרשימות המקוצרות מטעם האקדמיה.
זה קטע יחסית חדש שלהם, אולי ארבע או חמש שנים, משהו כזה, בו האקדמיה מצמצמת את המרוץ בעשר קטגוריות, ומתוך מספר שמגיע לעיתים למאתיים סרטים, מסוננים לשלב הבא 15 או עשרה מתמודדים. למה דווקא הקטגוריות האלו ולא אחרות? אני בטוח שלמישהו יש תשובה, אבל הוא בוודאי איננו אני.

הרשימות המקוצרות בהחלט קצת מקלות על הניחושים והנבואות, אבל הן לא בהכרח הבטחה לשום דבר. הרבה סרטים שמצליחים להגיע לשלב הזה נופלים בהמשך, אז הדברים עדיין מתעצבים לאיטם. עם זאת, זו כן הוכחה שהסרט נמצא ברדאר של האקדמיה. למשל, בשנה שעברה היו אלו הרשימות המקוצרות שהבהירו לרוב האנשים ש"במערב אין כל חדש" הוא סרט משמעותי הרבה יותר ממה שציפו, ושם החל קמפיין האוסקר הכללי שלו. חבל שלא הקשיבו לי, אני כתבתי את זה חודשיים לפני, אבל בהחלט הגיע הזמן להניח לזה ולהמשיך הלאה.

מהזווית הישראלית יש חדשות מעציבות וחדשות מפתיעות ונהדרות. נתחיל עמן כי אלו המאכזבות יהיו מעבר טוב אל תוך הרשימות עצמן.
אל הרשימה המקוצרת של 15 סרטי האנימציה הקצרים נכנסה טל קנטור עם "מכתב לחזיר", שנדמה כי אין אף צופה בעולם שנתקל בו ולא התלהב, כמובן שאצלנו בסריטה גם. חשוב לציין, כי כבר ראיתי טעויות לגבי זה, שלא מדובר במועמדות לקנטור. זהו רק צעד אחד בדרך, גם אם צעד עצום והישג ענק בפני עצמו. בפוסט הזה לא אפרט על שאר מתמודדי קטגוריות הקצרים, אז זה הזמן לחגוג ולשמוח.
מה שעוד מתקרב למקור ישראלי הוא סרטו של גיא נתיב "גולדה" שמופיע ברשימות המקוצרות של פרס האיפור ועיצוב השיער.

מאדך, אכזבה נרשמה בקטגורית הסרט הקצר כאשר "היד של קטיה", זוכה פסטיבל ירושלים של תום שובל, לא נכלל ברשימה המקוצרת. אבל מעבר לכך, נציג ישראל לקטגורית הסרט הבינלאומי "שבע ברכות" לא עלה שלב. אין בזה הפתעה כי למרבה הצער הסרט לא נראה שהיה על הרדאר בכלל (ולא באשמתו כפי שתראו עוד רגע), אבל עדיין חבל בעיקר כי זה סרט מצוין. ננסה שוב בשנה הבאה.
אז יחד עם דקת הדומייה ל"שבע ברכות" נתחיל עם הבינלאומיים שכן אלו, כולל איך הלך לי בהימורים.

אחוות השלג

15 המתמודדים בקטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר (הלינקים יובילו לטקסטים שלנו על הסרטים):
אוקראינה – "20 יום במריופול"
איטליה – "קפיטאנו"
איסלנד – "ארץ אלוהים"
אנגליה – "אזור העניין"
ארמניה – "אמריקאי"
בוטן – "הנזיר והאקדח"
גרמניה – "חדר המורים"
טוניסיה – "ארבע בנות"
דנמרק – "ארץ המובטחת"
יפן – "ימים מושלמים"
מקסיקו – "טוטם"
מרוקו – "אם כל השקרים"
ספרד – "אחוות השלג"
פינלנד – "עלי שלכת"
צרפת – "הקדירה"

בפרק החותם את סדרת המעקב אחרי הנציגויות השונות לסרט הבינלאומי, הימרתי על 15 הסרטים שאני מאמין שיעלו שלב, מתוך 88 שהוגשו. קלעתי נכונה בתשעה, הוכחה לכך שהמרוץ הזה הפך להיות די צפוי: 14 מבין כל 15 המתמודדים הוקרנו (ולרוב זכו) באחד הפסטיבלים הגדולים. קאן מיוצג עם שבעה, ונציה עם שלושה, ברלין עם שניים, ואיזכור אחד לסאנדנס וטורונטו. על תקן השנתי של "הסרט שהגיע משום מקום" נמצא נציג ארמניה, היחיד שאין לו שום פסטיבל משמעותי לשמו. וגם פה, הבמאי של "אמריקאי", מייקל א. גוריאן, הוא אמריקאי בעצמו ואפילו שחקן זוכה אמי. קשרים בתעשייה יש שם.
אז שוב אכתוב את מה שהאקדמיה הישראלית צריכה להזכיר לעצמה אם היא רוצה לחזור לאוסקר – הדרך לשם חייבת לעבור דרך אחד הפסטיבלים הגדולים.

בחדשות הטובות, צפיתי בעשרה מבין הנוכחים ברשימה, ואני חושב שתשעה מהם מצוינים וראויים למקום הזה. למעשה, חמישה מתוך עשרת האהובים עלי הצליחו לעלות שלב. אם תרצו עוד לדעת על העדפותי, דירוג המתמודדים שלי בלטרבוקסד ממקם את כל שלושים הסרטים בהם צפיתי מתוך 88 הסרטים שהוגשו.

ההיעדרות הבולטות ביותר בעיני הן אוסטרליה ("שאיידה"), שוודיה ("יריב") ועל אף שלא חשבתי שזה באמת יקרה בהתחשב בכל מה שאנחנו יודעים על האוסקר, עדיין משונה שהאקדמיה מסרבת לקבל את נורי בילג' ג'יילן לשורותיה, הפעם עם "על עשבים יבשים". כדאי גם להזכיר שכל סרטי האנימציה נשארו בחוץ, אבל שני סרטים תיעודיים כן נכנסו – נציגי טוניסיה ואוקראינה.
צרפת, על אף שלא שלחה את "אנטומיה של נפילה" שפחות או יותר זוכה בכל פרס לסרט בינלאומי העונה, הצליחה להיכנס עם "הקדירה" אותו שלחה במקומו כנראה במתקפה אישית כלפי. יותר מזה, אני חושב שהוא מתחיל לצבור מומנטום כדי לאיים על הזכייה, לא עלינו. כרגע בעיני מדובר במרוץ משולש בין אנגליה, ספרד וצרפת.

20 יום במריופול

15 המתמודדים בקטגורית הסרט התיעודי ביותר באורך מלא:
"20 יום במריופול"
"אפולוניה, אפולוניה"
"ארבע אחיות"
"בובי ויין: הנשיא של כולם"
"הזיכרון הנצחי"
"טבוע מבראשית: תולדות הגזענות באמריקה"
"לגבור על הנמר"
"מעבר לאוטופיה"
"סימפוניה אמריקאית"
"Thirty Two Sounds"
"A Still Small Voice"
“Desperate Souls, Dark City and the Legend of Midnight Cowboy”
"In the Rearview"
"Going to Mars: The Nikki Giovanni Project"
"Still: A Michael J. Fox Movie"

מבין 15 המתמודדים לסרט התיעודי, חמישה מהם אם ספרתי נכון הוקרנו בפסטיבל דוקאביב האחרון. על שלושה מהם, "20 ימים במריופול" (אחד משני סרטים שעוסקים באוקראינה), "אפולוניה, אפולוניה" ו"לגבור על הנמר" תוכלו לקרוא בפוסט ההמלצות המקדים שלנו. הרביעי מדוקאביב הוא "בובי ויין". סרט נוסף שהוקרן בישראל הוא "מעבר לאוטופיה" במסגרת פסטיבל ירושלים.
נטפליקס נכנסה עם שני סרטים: "טבוע מבראשית" ו"סימפוניה אמריקאית" שיופיע ברשימות מקוצרות נוספות, וכרגע נחשב למתמודד הראשי, אולי בסמוך עם הדוקו על מייקל ג'יי פוקס.
שני התיעודיים שהצליחו להיכנס לרשימה של הסרט הבינלאומי מופיעים גם כאן: אוקראינה עם "20 ימים במריופול ו-"ארבע אחיות" הטוניסאי. הם דחקו כנראה את ההיעדרות הבולטת ביותר: "קוקומו סיטי".

עשרת המתמודדים בקטגורית האיפור ועיצוב השיער:
"אופנהיימר"
"בו מפחד"
"גולדה"
"דרקולה: המסע האחרון"
"המאסטרו"
"אחוות השלג"
"מסכנים שכאלה"
"נפוליאון"
"פרארי"
"רוצחי פרח הירח"

ענף המאפרים של האקדמיה הוא ללא ספק התת מודע שלה – המקום בו אין חוקיות לכלום והכול יכול לקרות. הרשימה הזו היא הוכחה מוחלטת לזה. נתחיל מההיעדרויות הבולטות: "ברבי" כמובן, "שומרי הגלקסיה: חלק 3", "ניאד", "וונקה" ו"מבוכים ודרקונים". לעומתם, "בו מפחד" ו"דרקולה: המסע האחרון" אלו יציאות היסטריות שיכולות להתרחש רק אצל המאפרים. אי אפשר שלא להעריך אותם על זה שבאמת אין להם שום עניין בבאז או ביקורות. מת על הבחירות שלהם.
"אחוות השלג", נציג ספרד לאוסקר, ממשיך להראות חוזק ועוד נשמע עליו ברשימות נוספות. גם "נפוליאון" מראה שיש חיים אחרי הביקורות, והוא מצטרף אל השחקנים החזקים של פרס הסרט הטוב ביותר: "אופנהיימר", "רוצחי פרח הירח", "מסכנים שכאלה" ו"המאסטרו" שכנראה יזכה על האיפור.

גולדה

15 המתמודדים בקטגורית המוזיקה המקורית:
"אופנהיימר" – לודוויג גורנסון
"אזור העניין" – מיקה לוי
"אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל" – ג'ון וויליאמס
"אלמנטלי" – תומס ניומן
"ברבי" – אנדרו וויאט ומארק רונסון
"הילד והאנפה" – ג'ו היסאהישי
"הצבע ארגמן" – קריס באוורס
"אחוות השלג" – מייקל ג'יאקינו
"מסכנים שכאלה" – ג'רסקין פנדריקס
"נשארים לחג" – מארק אורטון
"סולטברן" – אנתוני וויליס
"סימפוניה אמריקאית" – ג'ון באטיסט
"ספיידרמן: ברחבי ממד העכביש" – דניאל פמברטון
"רוצחי פרח הירח" – רובי רוברטסון
"American Fiction" – לורה קרפמן

כנראה שלא משנה מה, ענף המוזיקאים פשוט לא יכול שלא להכליל את ג'ון וויליאמס ברשימה. זה פאתולוגי אצלם, ולמרבה הצער הדף החוצה את ההלחנה של "הרוצח" מאת אטיקוס רוס וטרנט רזנור, ו"אלוהים אתה שם? זאת אני מרגרט" מאת אלכסנדרה דספלה. עוד תעודת עניות, אני לא בטוח אם לאקדמיה או לאולפנים, היא ששוב הנוכחות הנשית פה היא דלה במיוחד. רק שתי מלחינות מתוך ה-15.

"אחוות השלג" הספרדי של נטפליקס כבר מוסיף לעצמו רשימה שלישית בדרכו לאוסקר, וזה אומר לא מעט. הוא עושה זאת בזכות ג'יאקינו, המלחין זוכה האוסקר על "למעלה". כמובן שהתחרות שלו בפרס הסרט הבינלאומי גם היא נוכחת, מיקה לוי האחת והיחידה על "אזור העניין". קטגורית הסרט התיעודי מיוצגת פה עם "סימפוניה אמריקאית" הנטפליקסי, וסרטי האנימציה עם "אלמנטלי", "הילד והאנפה" ו"ספיידרמן: אל תוך ממד העכביש".
ההפתעות הגדולות, בעיני, הן "American Fiction" ו"נשארים לחג", כנראה עדות לחוזק שלהם באקדמיה בדרכם לשלל מועמדויות מרכזיות.

15 המתמודדים בקטגורית השיר המקורי הטוב ביותר:
"אסטרואיד סיטי"
"ברבי" – עם שלושת השירים (של קן, דואה ליפה ובילי אייליש)
"הצבע ארגמן" – עם שני שירים
"חיים שלמים"
"חריף אש"
"משחקי הרעב: בלדה לנחשים וציפורי שיר"
"סימפוניה אמריקאית"
"ספיידרמן: ברחבי ממד העכביש"
"רוצחי פרח הירח"
"רסטין"
"Flora and Son" – עם שני שירים

שלושה סרטים הצליחו להכניס יותר משיר אחד, אבל בעיקר בהקשר של "ברבי" חשוב לזכור שכל סרט יכול להכניס רק שני שירים לחמישייה הסופית. כנראה שמי שלא יצליח להגיע עד הסוף מתוך הלהיט של גרטה גרוויג, הוא השיר (המעולה) של דואה ליפה כי האקדמיה נוטה לכיוון תיאטרליות ובלדות יותר מאשר שירי פופ.
מעבר לדואה ליפה ובילי אייליש, שמות גדולים שיכולים להיות ברשימת המועמדים הם ג'ון באטיסט ("סימפוניה אמריקאית"), ג'רוויס קוקר ("אסטרואיד סיטי"), אוליביה רודריגו ("משחקי הרעב") ולני קרביץ ("רסטין").

כמו כן, ברור שגם השנה תצליח להיכנס דיאן וורן, אחת ממקבלות פרס מפעל החיים של הטקס הקרוב, בזכות שיר שכתבה לסרט שכמעט אף אחד לא ראה, ואלו שכן לא דיווחו עליו טובות במיוחד. מכונת הבלדות הזו הייתה כבר מועמדת 14 פעמים, מתוכן שש שנים ברציפות, על סרטים שבוודאי שמעתם עליהם כמו "תשואות", "ארבעה ימים טובים", "כל החיים לפניו" ו-"Breakthrough". כדי לאזן, נזכיר שוורן היא גם האישה מאחורי המועמדים לאוסקר של המנוני הניינטיז "ארמגדון", "צמודים אישית" ו"קון אייר", בלי להזכיר את זה שהייתה צריכה לזכות על השיר שכתבה לליידי גאגא ב"שטח ציד".

ספיידרמן: ברחבי ממד העכביש

עשרת המתמודדים בקטגורית הסאונד הטוב ביותר:
"אופנהיימר"
"אזור העניין"
"ברבי"
"היוצר"
"המאסטרו"
"הרוצח"
"משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות – חלק ראשון"
"נפוליאון"
"פרארי"
"רוצחי פרח הירח"

בולטים בהיעדרם: "מסכנים שכאלה", "ג'ון וויק 4" ו"אחוות השלג" שהייתי בטוח שיצוץ פה. לפחות משמח לראות קצת אהבה ל"הרוצח".

עשרת המתמודדים בקטגורית האפקטים הוויזואלים:
"אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל"
"גודזילה מינוס אחת"
"אחוות השלג"
"היוצר"
"משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות – חלק ראשון"
"נפוליאון"
"מסכנים שכאלה"
"ספיידרמן: ברחבי ממד העכביש"
"רבל מון – חלק ראשון: ילדת האש"
"שומרי הגלקסיה: חלק 3"

על אף ההיעדרות מרשימת הסאונד, "אחוות השלג" חזר, ואני מאמין שיש לו סיכוי מאוד טוב להיות מועמד. איכשהו שני הטוענים לפרס הסרט הטוב ביותר, "ברבי" ו"אופנהיימר", נעדרים מסיבות השמורות עם האקדמיה, אבל לפחות יש נוכחות לשאר הבלוקבאסטרים האחרים של השנה. וגם ל"אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל".

הרשימות המקוצרות לא הביאו עמן טלטלות עצומות במיוחד, אבל כן מפנות זרקור על כמה סרטים שהיו יחסית בשוליים של המרוץ כמו "אחוות השלג", "נפוליאון", "היוצר" ו"אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל". בינתיים, מעמדם של "אופנהיימר", "ברבי", "רוצחי פרח הירח", "נשארים לחג", "מסכנים שכאלה" ו-"American Fiction" לא התערער. ההפך, למעשה.