סרטים חדשים: ״הדברים הקטנים״, ״הטוב עוד לפנינו״, ״אפליקציה סוף״, ״מת להרוג״

אחרי שסיימנו להתרגש ולהתאכזב לסירוגין מרשימת המועמדים והמועמדות לאוסקר, ולפני שנעשה את אותו הדבר ביום הבחירות לכנסת בשבוע הבא, אפשר כבר לברך בזהירות על ניסיון לשוב לשגרה של לפני שנה. אמנם כמעט כל בתי הקולנוע המסחריים עדיין סגורים אבל יש כמה סימנים חיוביים: ההרצה של קולנוע לב ומובילנד נמשכת, הסינמטקים מתפקדים הן במהות המקורית שלהם והן כבתי קולנוע לכל דבר, וגם ההתעוררות בניו-יורק ולוס אנג׳לס מבטיחה חידוש של זרימת הסרטים הגדולים והמתוקצבים ארצה. למקרה שזו הבעיה שמונעת פתיחה רחבה, כפי שקראתי שנטען, ולא האיסור למכור מזון ומשקה. המדור השבוע יישלב בין ההיצע של כל אלה וקצת צפייה ביתית לסיום, הפעם בכמות הרצויה.

בסינמטקים – לפני הפירוט על טרום הבכורות למיניהן, חשוב להזכיר ששובם של הסינמטקים כולל גם, אם לא בעיקר, את המהות המקורית שלהם. כמות הקלאסיקות או הקולנוע הישראלית שתוקרן על המסכים הגדולים מרהיבה ותצריך מדור בפני עצמה, אז עשו לעצמכם ולעצמכן טובה ובדקו מה קורה מדי יום בסינמטק הקרוב/החביב עליכן ועליכם. כמתחייב במדור אבליט את הסרטים החדשים, למשל את ״עוד סיבוב״ שחוזר לעוד סיבוב (סליחה) בסינמטקים של חולון (19.3 וגם 25.3) ותל אביב (20.3) עכשיו כשהוא מועמד לשני אוסקרים. בתל-אביב תוכלו למצוא גם לא מעט קולנוע ישראלי, למשל שני מקבצים של זוכי פסטיבל סרטי הסטודנטים. או את ״מאמי״ של קרן ידעיה שערך את בכורתו בסוף השבוע הכי מקולל של השנה שעברה וכעת שב אל המסך הגדול (21.3) כמו גם אל yes קולנוע ישראלי.
גם מועדון TLVFEST ישוב אל המסך של סינמטק ת״א בשבוע הבא עם ״ציקדה״ (Cicada), סרטם של מאט פיפר (בימוי, תסריט, משחק) קיראן מולקאר (בימוי) ושלדון ד. בראון (תסריט ומשחק) על שני ניו-יורקרים שצריכים להתמודד עם עברם על מנת להיכנס זה אל חייו של זה. ״לאן את הולכת, אאידה?״, גם הוא מועמד לאוסקר כעת, ישוב אל סינמטק ירושלים בו ערך את בכורתו בפסטיבל בסוף השנה שעברה (18.3, 20.3) וגם יקפוץ אל סינמטק חולון (20.3). אחרי שצפיתי בו בעצמי סוף סוף, אני חייב לציין שיש איום רציני על ״עוד סיבוב״ בקטגוריית הסרט הבינלאומי באוסקרים. עוד בירושלים, בערב לזכרה של ליה ון ליר, מייסדת הסינמטק ופסטיבל הקולנוע ירושלים, יוקרן ״סבתא מזל״ (Lucky Grandma) שהיה חלק משבוע סרטי נשים.

בקולנוע – אמנם הם מעטים אבל יש אולמות נוספים ששבו לפעול במתכונת מצומצמת. קולנוע לב סניף דיזנגוף סנטר ממשיכים עם ״דני קרוון״ (סקירה בקרוב) ומוסיפים את ״ואז רקדנו״, שכבר הוזכר בבלוג בפעם הקודמת שהקולנועים נפתחו, וכנציג שבדיה לאוסקר הקודם. גם קולנוע קנדה הפלורנטיני חוזר לפעילות החל מהיום, עם ״החדר״ וגם סרטים שאינם הגרועים בכל הזמנים. רשת מובילנד ממשיכה להפעיל את סניפי נתניה, כרמיאל וחיפה בסופי השבוע ומרחיבה עד מאוד את מגוון הסרטים. אל ״לא ממושמעות״, מצטרפים סרטים שהוזכרו במדורים קודמים (״התקופה היפה בחיי״, ״איש המשאלות״, ״העד הבלתי נראה״). הסרטים הללו ימשיכו להסתובב בין הסינמטקים, נכון כרגע הם יצוצו מספר פעמים השבוע באלה של תל-אביב, שדרות וראש פינה. אבל יש גם סרטים במובילנד שבאמת טרם נראו במחוזותינו, עליהם אפרט כעת ממש כמו פעם בימים הטובים. הראשון שבהם חשוב ממה שהוא נראה.

הדברים הקטנים (The Little Things) – איתות מאולפני וורנר? הייתכן? אחרי שלא ספרו את ישראל בהפצת ״טנט״ או ״וונדר וומן 1984״, גם סרט אוסקר כמו ״ג׳ודאס והמשיח השחור״ לא כיבד את מסכי ארץ הקודש בנוכחותו. אולם, מוקדם יותר השנה הפציע ב-HBO MAX ובבתי הקולנוע הפתוחים באמריקה הסרט הזה, לכן הוא בעצם הראשון להגיע ארצה מתוצרת תשלובת וורנר מקס. הבמאי-תסריטאי הוא ג׳ון לי הנקוק (״המייסד״, ״הרודפים״) ואת התפקידים הראשיים מאיישים דנזל וושינגטון, רמי מאליק וג׳ארד לטו. בקיצור, סרט הוליוודי אמיתי. ליתר דיוק, מותחן שכאילו ברח ממרתפי הניינטיז. וושינגטון מגלם בלש משטרה ותיק ומצולק ששב לעבודה כדי לסייע למאליק, השוטר החדש והמבטיח, במרדף אחר רוצח סדרתי בלוס אנג׳לס של סוף המאה שעברה. נחשו מי החשוד המרכזי שלהם, אם תצליחו לזהות את השחקן השלישי שהזכרתי ושעבר שינויים מרחיקי לכת במראהו עבור התפקיד.

הטוב עוד לפנינו (Le Meilleur Reste à Venir / The Best Is Yet to Come) – מזמן לא הייתה לנו איזו קומדיה צרפתית, אז נסלח לה על האיחור הלא אופנתי, שכן חלף לא מעט זמן מאז בכורת הסרט בשלהי 2019. פבריס לוקיני ופטריק ברואל מגלמים שני חברים ותיקים, שבגלל רצף טעויות משוכנעים כל אחד שהשני עומד למות בעוד שלושה חודשים. הם מנסים לנצל את הימים הנותרים, כאשר כל אחד בטוח שהוא עושה זאת למען האחר ומנעים את זמנו. סרטם של מתייה דלפורט ואלכסנדר דה לה פטלייר (״שם פרטי״) יוקרן גם בסינמטק הרצליה בשבת ה-20.3.

אפליקציה סוף (Countdown) – הרעיון מאחורי סרט האימה הזה קצת מזכיר, בלי כוונה, את הסרט הצרפתי דלעיל: אפליקציה שמודיעה למשתמש מתי ימות. אבל היא גם מוודאת זאת בעזרת דמות מסתורית. גיבורת הסיפור, בגילומה של אליזבת׳ לייל (מהסדרה ״את״), מורידה את היישומון ומגלה שנותרו לה שלושה ימים לחיות. היא מחליטה להילחם בגורלה הצפוי. סרטו של ג׳סטין דק, שפותח מסרט קצר שלו, הוזכר בסריטה בסיכום האימה של אור, אך לא בהקשרים חיוביים.

מת להרוג (Hard Kill) – היה נדמה שלא נרד נמוך יותר? ואני אפילו לא מדבר על השם העברי. ברוס וויליס קשישא מגלם מיליארדר העומד בראש חברת הייטק שנגנב לה מקגאפין רב-עוצמה, ומגייס לשירותו קבוצת שכירי חרב למשימת חילוץ. המשימה הופכת לאישית משום שראש הטרוריסטים (סרג׳יו ריזאטו) וקודקוד המתנקשים (ג'סי מטקאלף) החליפו קליעים בעבר, וגם כי בתו של המנכ״ל (ללה קנט) נחטפת לצרכי מיקוח. זהו מותחן האקשן השני מודל 2020 שביים מאט אסקנדרי בו מופיע וויליס, ולאחד התסריטאים קוראים ג׳ו רוסו, אבל הוא איננו מי שתחשבו עליו למשמע השם.

סרטים חדשים ב-VOD

מולאן? עכשיו? טוב שנזכרתם

מולאן (Mulan) – גרסת שנת 2020 של דיסני ליצירת האנימציה של עצמה, נחתה סוף סוף בישראל שלשום. מצאתי אותה אצל סלקום tv וגם HOT VOD גלו לי אם החמצתי מדף נוסף. בכל מקרה כבר כתבתי על הסרט מוקדם יותר השנה, כשהיה ניתן רק לרכוש אותו, משהו שאני אישית לא ממליץ לעשות. אבל אולי עכשיו הסרט יזכה לדיון רחב יותר, גם אם זה קורה כשדיסני התקדמו אל מלכודת אחרת לקהל מן המזרח, ״ראיה והדרקון האחרון״, שכבר כמעט מסיים להיות שיחת היום בארה״ב. למי שפספסו את השנה האחרונה או את הסרט המקורי, מולאן (ליו ייפי) היא בת כפר מרדנית, המתחזה לבחור כדי להתגייס לצבא הקיסר של סין והופכת לגיבורת עמה. עוד בקאסט: ג׳ט לי, ג'ייסון סקוט לי, גונג לי, צי מא לי (סתם, בלי לי), רוזלינד צ'או, ודוני ין. ניקי קארו (״לרכב על הלוויתן״, ״אשתו של שומר גן החיות״) ביימה, ואני מזהיר מראש שאין שירים ואין מושו הדרקון.

מבצע ורסיטי בלוז: שערוריית השוחד למכללות (Operation Varsity Blues: The College Admissions Scandal) – עשר נקודות למי שינחשו על מה הסרט התיעודי החדש של נטפליקס שזמין החל מהיום (רביעי ה-17.3). כי אני נדיב היום עם נקודות. התחקיר נשמע מעניין לכשעצמו, למי שזוכרים את התפוצצות הפרשייה בה התגלה שמשפחות אמידות ו/או מפורסמות באמריקה פשוט משמנות את הדרך של ילדיהם אל מוסדות לימוד יוקרתיים. אבל מוקד המשיכה האמיתי של הסרט הוא אחר בעיניי. האחד הוא שמו של הבמאי, כריס סמית׳, שכבר אחראי לכמה להיטי נטפליקס בעברו (״ג׳ים ואנדי״, ״פסטיבל FYRE״). השני הוא עצם הימצאות שמות של שחקנים בקרדיטים, למשל מתיו מודין, יחד עם ההבטחה לשחזורים דרמטיים והידיעה שחלק מן החשודים והנאשמים בפרשה הם אליטת הוליווד (ד״ש לוויליאם אייץ׳ מייסי ופליסיטי הופמן).

ליגת הצדק: גרסת סניידר (Zack Snyder's Justice League) – כן, זה באמת קרה. המעריצים זעקו, האולפנים התחרשו והבמאי המקורי של ״ליגת הצדק״ הכושל השלים את המלאכה, כחמש שנים לאחר שנטש את ההפקה בשל טרגדיה אישית. מלוא ארבע השעות של באטמן וסופרמן צועקים אחד על השני ״מרתה!״ יהיו זמינות לצפייה ב-HOT VOD (ואם בעוד מקום אשמח להוסיף), החל מיום שישי ה-19.3 כתעסוקה לכל הסופש. אני נע בין סרקזם לרצינות תהומית, כמו הקולנוע של זאק סניידר, כי באמת שאני לא יודע איך להרגיש כלפי העובדה שהגרסה הזו קיימת. כמובן שאצפה בה, בתחושות דומות יש להניח, וכיוון שבאמת מדובר בארבע שעות אני שוקל להיעזר בחלוקה לפרקים (מקווה שהיא זמינה גם בארץ, בארה״ב HBO MAX הבטיחו לחלק לשש פיסות). בכל מקרה, אחלה חימום לקראת הסרט החדש של סניידר בהמשך השנה, מה גם שאני כן סקרן להבין איך הסרט הזה אמור להיראות במקור, לפני ששבר את רוחי ואת אמונתי.

המוטנטים החדשים (The New Mutants) – נקפוץ אל תחילת השבוע הבא, אל יום שני ה-22.3, ושם נסיים. גם על הסרט הזה כבר כתבתי ולא בחיבה, בערך באותו שבוע כמו על ״מולאן״, וגם הוא יהיה זמין אצל הוט וסלקום. הוא נידון בערך מאז שהסרט לעיל היה שמועה, ואחרי אינספור עיכובים (עליהם פירטתי בטקסט שלי) הושלך במהלך השנה החולפת אל פיר הצפייה הביתית. מאוד משונה שהוא בכלל הגיע ארצה. את מה שהפך להיות סרט האקס-מן האחרון תחת אולפני פוקס, לפני שהמוטנטים מצטרפים אל דיסני-מארוול, ביים ג׳וש בון (״כותבים, סיפור אהבה״, ״אשמת הכוכבים״) שגם כתב יחד עם נייט לי (״חטוף״). העלילה מאחדת חבורת צעירים וצעירות עם כוחות-על (בלו האנט, מייזי וויליאמס, צ׳ארלי היטון, הנרי זאגה, אניה טיילור-ג׳וי), במוסד עליו אחראית דוקטורית מסתורית (אליס בראגה). וזהו פחות או יותר, הלוואי שהיה קורה שם עוד משהו.