• ״משולש פראי״: על תלונות שווא וניצול יחסי מרות
  • ״רבקה״, סקירה לגרסת 2020 בנטפליקס
  • במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 30
  • בחזרה אל ״בוראט״, לקראת סרט ההמשך
  • ועכשיו לפרויקט שונה לגמרי: חלק א׳
  • משפט השבעה משיקגו
  • סקירה כפולה: ״תצילו את עצמכם!״ ו״הייתי פה״
  • המתמודדים בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – 1
  • שמש
  • פסטיבל ניו יורק 2020: דיווח שני ואחרון
  • פסטיבל ניו יורק 2020: האנתולוגיה של סטיב מקווין
  • רצח אמריקאי
  • ״דיק ג׳ונסון מת״, סקירת נטפליקס
  • הנערים בחבורה
  • אימת החודש - ספטמבר 2020

סרטים חדשים: ״העד הבלתי נראה״, ״צוללת״ וגם צפייה ביתית

2 ביולי 2020 מאת אורון שמיר

ברכות לכולנו על שעברנו את חודש יוני. כפי שכתב אור בסיכום המחצית המסורתי של סריטה, ענן של אי ודאות עדיין אופף את עולם הקולנוע בכלל ובתי הקולנוע בפרט. חודש יולי היה אמור להיות חוף מבטחים, כזה שבו לפחות בישראל רשתות הקולנוע מצטרפות לסינמטקים ופותחות את האולמות, תוך הקפדה על כללי הפנתר הוורוד או איך שזה נקרא. על המתוכנן והנעשה בסינמטקים, אלה שחזרו לפעילות ופרסמו תוכניה, תוכלו לקרוא בפוסט הייעודי והמתקמבק של עופר, וקצת בהמשך הטקסט הנוכחי. זאת בעוד רשת סינמה סיטי שהייתה אמורה לשוב ולפעול ב-9 ביולי, פירסמה שהיא דוחה את התאריך לסוף החודש עקב התזוזות בלוח השנה ההוליוודי. היות וזה עדיין התאריך המיועד של כמה וכמה סרטים חדשים (באופן יחסי), אחכה עוד שבוע בדיוק לפני השבת המדור למתכונת הרגילה בהחלט. בינתיים, לא נותר לי אלא להתמרמר. כי למרות שגם אני מחכה מאוד ל״טנט״ של כריסטופר נולאן, אני בטוח שיש עוד סרטים ששווה לצאת מהבית בשבילם, עבור מי שמוכנים לקחת את הסיכון, מתעלמים ממנו, או לא מאמינים בו.

ניקח לדוגמה את קולנוע לב. הרשת הוותיקה תמיד הייתה בעיניי שילוב בין בעלת אולמות מסחריים ומפיצה סינמטקית באופי, ובינתיים היא נאלצת שלא להכריז על תאריך פתיחה. זאת למרות שאשכרה יש להם סרטים חדשים להקרין, כי הקטלוג שלהם לא מבוסס על גחמות הוליוודיות ברובו. למשל, כי יש דבר כזה, קולנוע שאינו אמריקאי. או כן אמריקאי אבל עצמאי ולא מונחה בידי אולפן גדול. באייטם של טיים אאוט, מספר הבעלים והמנכ״ל של קולנוע לב, גיא שני, כי הקולנוע מצד אחד ערוך לשיבה, עם תריסר סרטים שממתינים לקהל, ומצד אחר לא קיבל עדיין את המענקים שהובטחו במתווה הכלכלי של תחום התרבות. אם לשים את הפוליטיקה בצד, אציין שננקבו שמות של שני סרטים. הראשון הוא ״ואז רקדנו״, שכבר הוקרן במספר טרום בכורות בישראל והיה נציג שבדיה לאוסקר (למרות שהוא מתרחש ודובר גיאורגית). הסרט הנוסף שהוזכר הוא ״Promising Young Woman״, דרמה קומית שחורה בה קארי מאליגן צדה אנסים. נשמע לי מרתק פי אלף בערך מהרימייק של ״מולאן״. בקיצור, אני מאוד מקווה שהעניינים הלוגיסטיים ייפתרו, אם זה מה שמונע מקולנוע לב לשוב לעבוד, כמובן באופן שישרה ביטחון על הקהל.

בסינמטקים אפשר יהיה למצוא גם סרטים חדשים, לצד הקלאסיקות שעופר פירט עליהן במדורו. בסינמטק תל אביב יוקרנו בסוף השבוע כמה כאלה. ״העד הבלתי נראה״ (Il testimone invisibile) מגיע מאיטליה ואולי יעלה לאקרנים רשמית בעוד שבוע. אבל אפשר לצפות בו כבר בשישי ושבת, וגם בסינמטק חולון. סרטו של סטפנו מורדיני מציב את ריקארדו סקאמרצ'ו כאיש עסקים שמתעורר לצד גופת המאהבת שלו וצריך להוכיח את חפותו (תמונה מתוך הסרט בראש הפוסט). פשע אמיתי מזווית אישית אפשר יהיה למצוא ב״צוללת״, סרטה החדש של דבורית שרגל (״נוריקו״, ״לילבס״ ועוד), המתחקה הפעם אחר הסיפור המופרע לחלוטין של הצוללת הדנית והיעלמות העיתונאית קים ואל. בסינמטק ירושלים עסוקים בפסטיבל הרסטורציות כפי שכתבנו אתמול, ובסינמק שדרות מחזירים בסופש לסיבוב נוסף את ״אופליה״ שעלה וירד מיידית מהאקרנים באמצע מרץ. בסינמטק ראש פינה, הבטחתי לעדכן כשזה יקרה, חוזרים ממש היום עם ״נשים קטנות״ הגרוויגי ו״קדימה״ הפיקסארי. הסינמטקים של חיפה והרצליה טרם שבו לפעילות.

סרטים חדשים ב-VOD

אניה טיילור-ג׳וי היא ״אמה״, ע״פ ג׳יין אוסטן

נתחיל את החלק הזה של המדור עם שלושה סרטים חדשים החל מאתמול בסלקום TV. ״בידיים חשופות״ (Donnybrook) מציב את ג׳יימי בל ופרנק גרילו בקרב אגרוף ללא כפפות, שבסופו פרס כספי לאחד וסכנת חיים לאחר. הבמאי הוא טים סאטון, מי שאחראי ל״לילה אפל״, ומאז דרמת המתח הזו הוא כבר הספיק להשלים סרט נוסף ועובד על עוד אחד. פרדייס הילס (Paradise Hills), סרט הביכורים של הבמאית אליס וודינגטון, מתרחש בעולם עתידני בו יש רק שני מעמדות. העילאיים שולחים נשים צעירות לחינוך מחדש בפנימייה שמצויה על אי. אמה רוברטס מגלמת את הגיבורה, שהגיעה לשם אחרי שמשפחתה גילתה שהתאהבה בבן המעמד הנמוך, וסביבה דניאל מקדונלד, אקוופינה, איזה גונזלס ומילה ג׳ובוביץ׳ בתפקיד מנהלת המקום. ״ראש מלא דבש״ (Head Full of Honey) הוא רימייק לסרט גרמני באותו השם, על חולה אלצהיימר שיוצא למסע עם נכדתו. טיל שוויגר הגרמני ביים, ובתפקיד הראשי מככבים ניק נולטי וסופי ליין. במציאות, השחקן בן ה-79 והשחקנית בת ה-12 הם אב ובת.

הסוד של ראול טבורן (Raoul Taburin) – שמתגלה מיד בתקציר, הוא שבעל חנות האופניים מן הכותרת, בגילומו של בנואה פולוורד, אינו יודע לרכב על אופניים בלי גלגלי עזר. זו כנראה בושה למתקן האופניים המהולל בכפר הקטן שלו, שעלולה להיחשף עם בואו של צלם (אדוארד בר) המבקש לתעד את האלוף הדו-גלגלי בפעולה. סרטו של פייר גודו ביקר כבר בישראל במהלך השנתיים האחרונות, בפסטיבלים של ירושלים ו״או לה לה!״, למקרה שלא היה ברור שמדובר בקומדיה צרפתית. כעת הוא זמין אצל yes VOD ובשבוע הבא ישודר בערוץ yes3.

תוצרת בית (Homemade) – גרסת נטפליקס לפרויקטים של ״יצירת קולנוע תחת סגר״. או סרטי קורונה, אם תרצו. בישראל יש מיזם כזה של יס (תיעודי) ושל הוט (עלילתי), אני אישית נחשפתי גם לאסופה בריטית, בעוד נטפליקס עשו את מה שהם עושים בדרך כלל – לתת יד חופשית לבמאים בעלי שם. תמצאו כאן 17 סרטים קצרים, שאורכים בין 4 ל-11 דקות כ״א, ועליהם חתומים שמות כמו: פאולו סורנטינו, פבלו לראין, סבסטיאן לליו, אנה לילי אמירפור, נדין לבאקי, נעמי קוואסה, רייצ׳ל מוריסון, דייויד מקנזי וסבסטיאן שיפר. גם קולנוענים חדשים כמו לאדג׳ לי (״עלובי החיים״) מיוצגים, כמו גם שחקניות-במאיות דוגמת מגי ג׳ילנהול וקריסטן סטיוארט.

מיואשת במקסיקו (Desperados) – עדיין בנטפליקס אבל קצת יותר טראש, עם קומדיה רומנטית על אימייל שצריך להימחק. נאסים פדראד (נראתה לאחרונה ברימייק של ״אלאדין״) מגלמת צעירה שחשבה כי מצאה אהבה חדשה, אבל הבחור החלומי (רובי אמל) מתחיל לסנן. בשכרותה ובעידוד חברותיה הטובות (אנה קאמפ ושרה ברנס) היא כותבת מייל נאצה לבחור. אך מסתבר שהוא עבר תאונה במקסיקו ולכן לא הגיב, ועכשיו הגיבורה והחברות צריכות לסוע לשם כדי למחוק את הראיות המפלילות. כי הרי ככה טכנולוגיה עובדת. סרט הביכורים של במאית הטלוויזיה הוותיקה לורן פאלמיג׳אנו, המזדהה בתור LP, מגיע לנטפליקס ביום שישי ה-3 ביולי.

אמה (.Emma) – יהיה זמין בישראל במעין הפצה משולבת. בשבוע הבא תוכלו למצוא אותו בחלק מהסינמטקים, בעוד ב-7.7 הוא כבר מגיע אל סלקום TV ובהמשך החודש גם אל yes. מדובר בעיבוד לספרה של ג׳יין אוסטן, כך שזו אמה הקאנונית ולא סתם סרט בשם זה. הפעם מגלמת אותה אניה טיילור-ג׳וי, במעשייה על אהבות וחיי חברה באנגליה של המאה ה-19. כולנו ראינו ״קלולס״ אז אני לא מרגיש צורך לפרט את העלילה, במקום זאת אספר שאת המסך ממלאים גם ג׳וני פלין, מיה גות׳, ביל ניי, אנגוס אימרי ומירנדה הארט, אם למנות כמה. את סרט הביכורים של הבמאית בעלת השם המעולה אוטום דה וויילד, במקור צלמת מפורסמת ועסוקה, יצא לי לראות בקולנוע. כך שאני יכול להעיד שיש לו איכויות אסתטיות שאולי עדיף עבורן מסך גדול, ומצד אחר אני לא בטוח אם זה הסרט שהייתי טורח לצאת מהבית בשבילו. תיתכן סקירה.

לצאת אל האור (Burden) – גם הוא סרט ביכורים, הפעם של אנדרו הקלר, עם סיפור שיישמע מוכר לצופי ״סקין״ של גיא נתיב. בצפון קרוליינה של 1996 עומד להיפתח מוזיאון הקו קלאקס קלאן ולערער את היחסים המתוחים ממילא בין שחורים ולבנים באיזור. במקביל, איש קלאן צעיר (גארט הדלונד) מבקש לצאת מן החשכה ולהותיר את עברו מאחור, בעזרת הכומר המקומי (פורסט וויטאקר). לא זאת בלבד שה-KKK מנסה להבהיר לו שיש כתות שלא עוזבים, גם האוכלוסיה השחורה הססנית וחשדנית לגביו. בתפקידי משנה אפשר לציין את אנדראה רייסבורו, טום ווילקינסון ואשר ריימונד. הסרט יהיה זמין ב-yesVOD החל מה-8 ביולי.

נסיים עם פינת הסרט שהקרנתו בקולנוע נגדעה עם המגפה. ״סוניק הסרט״ אמנם החזיק מעמד באולמות כשלושה שבועות, כי הוא קיפוד קשוח, אבל ספק אם מיצה את הפוטנציאל שלו אצל הקהל. דעתי כתובה בלינק הנ״ל, ומי שירצו לראות את ג׳ים קארי בתור נבל כמו-מונפש, או את הברומאנס של ג׳יימס מרסדן וקיפוד כחול ולגמרי מונפש, יוכלו לעשות זאת כעת בבית. הסרט יגיע ראשון אל סלקום TV כבר בסופש הנוכחי, ובהמשך החודש אל כל השאר.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.